היי,
המצב לא טוב מאז נפרדתי מהשרירן. וזה לא שאני מתגעגעת אליו. אני מתגעגעת לזה שהיה לי מישהו. עכשיו אני מבינה שהייתי איתו רק כי לא רציתי להיות לבד וזה אגב, לא הוגן כלפיו, כי הוא באמת נשמה טהורה. נדירים גברים טובים כמוהו.
קרה בדיוק מה שפחדתי ממנו: חזרתי לדפוסים הישנים. חזרתי להציע את גופי לכל גבר שנקרה בדרכי, כדי לקבל תשומת לב לכמה רגעים. לא אשכח שלפני כמה שנים אמרתי לקוצ'רית שהרגעים האלה שגבר שוכב מעליי - אלה רגעים שאני הכי חשובה לו בעולם והוא ממקד בי את כל תשומת לבו. שיש מצב שרגע אחרי זה ישכח את שמי ולא יקדיש לי יותר שניה מחשבה, אבל הרגעים האלה שהוא שוכב מעליי - אני מרכז עולמו ואני הכי חשובה. אני גם זוכרת מה היא ענתה לי:"אבל נונה, זה לא שאת הכי חשובה לו באותם רגעים. הסקס הכי חשוב לו באותם רגעים."
אבל אני מכורה. בדיוק אחד לאחד כמו נרקומן מכור לסמים. בדיוק כמו שנרקומן רוצה רק את ההנאה של הכמה רגעים הנאה מהסם ואחר כך משלם על זה מחיר מאד גבוה בכך שחייו נהרסים - ככה אני. אני יודעת שארגיש רע יותר אחר כך, אני יודעת שאני עושה משהו רע שמסכן אותי, אני יודעת שהמחיר הוא מאד גבוה, אבל לא מסוגלת לוותר על הכמה רגעים שגבר חודר לגופי וממקד בי כל תשומת לבו. הכמה רגעים בהם אני לא מרגישה מעיקה וכאב ראש, אלא סופסוף גורמת למישהו עונג. הרגעים היחידים בהם אני מצליחה להשתחרר.
כל כך הרבה שנים הבעיה הזו נמשכת. היא התחילה מגיל 14. כבר אז הבנתי שלמכור את המיניות שלי ישיג לי תשומת לב. אבל אני יכולה לשים את האצבע על גיל 17. כי מגיל 17 ועד היום בגיל 25, כלומר שמונה שנים, לא הייתי בלי מגע של גבר ליותר מכמה שבועות. קופצת מקשר לקשר וממיטה למיטה ללא הרף.
בשבוע שעבר מומי פנה אליי. קוראים קבועים ובעלי זיכרון מדהים אולי זוכרים שמומי זה מישהו שיצאתי איתו לשבוע, לפני בדיוק שנה. נפגשנו שלוש פעמים בשבוע ההוא לפני שנה וכל מה שעניין אותו זה לשכב איתי. אחרי שבוע ניתק איתי קשר. כמה חודשים לאחר מכן, בתקופה בה גרתי בירושלים בתחילת השנה, הוא פנה אליי בפייסבוק, הפעם אמר ישירות שהוא רוצה פגישה למטרת סקס ונפגשנו ושכבנו. קצת אחר כך היה עוד מפגש מיני כזה, בו הוא השאיר עליי סימנים כחולים. שבעה סימנים כחולים מזעזעים בירכיים שלי וגם סימן כחול גדול על זרועי וכשאמרתי לו בפייסבוק שפצע אותי והשאיר עליי סימנים כחולים - הוא רק אמר שהוא מצטער ובזה סיים את השיחה מבלי לפתח אותה. איזה יחס מזוויע זה. לפצוע מישהי ושזה אפילו לא יעניין אותך. אפילו זה לא גרם לי לנתק איתו קשר וניסיתי ליזום איתו עוד מפגש סקס, אבל זה לא הסתדר מבחינה טכנית ואז כבר הכרתי את השרירן, אז ניתקתי קשרים מיניים.
בכל מקרה, מומי פנה אליי בשבוע שעבר ורצה לקבוע איתי. רצה להפגש לזיין אותי. ועם כל כמה שעמוק בפנים רציתי לסרב - הסכמתי. איך לא. תירצתי את זה לעצמי בכך שאני רוצה סקס טוב, אחרי הסקס הגרוע שהיה עם השרירן בחצי שנה האחרונה.
ואתמול מומי בא לקחת אותי לביתו, אחרי שלא ראיתי אותו ולא שמעתי את קולו איזה שמונה חודשים. מיד אחרי ה"היי, מה קורה?" הוא הפשיל את מכנסיו תוך כדי נהיגה ואמר לי למצוץ לו.
האמת שזו הייתה העיסקה ביננו. הוא רצה שאסע לביתו, שנמצא בישוב קרוב לירושלים, בשני אוטובוסים. ואני לא רציתי. אמרתי לו שזה חתיכת טרטור וגם ככה יש לי מספיק נסיעות בינעירוניות ארוכות ומטרטרות מירושלים למרכז. אמרתי לו שאם לא יבוא לקחת אותי - פשוט לא ניפגש. בתגובה, הוא אמר שיבוא לקחת אותי אם יקבל מציצה בדרך. תענוג לעשות עסקים.
אגב, זה לפחות שינוי אחד לטובה שחל בי. זה שאני רוצה שלפחות יבואו לקחת אותי. נזכרתי שכשיצאתי עם מומי לפני שנה, אז הלכנו לפאב במרכז העיר בירושלים. הוא רצה לבוא לקחת אותי ואני אמרתי שלא צריך. אמרתי שהוא בא מישוב שנמצא במרחק רבע שעה נסיעה מירושלים ושהפאב נמצא יחסית קרוב לכניסה לעיר, אז אין טעם לנסוע עד השכונה שלי שנמצאת בעומק ירושלים, רק כדי לקחת אותי לפאב ושיש לי אוטובוס ישיר. ועכשיו אני מבינה שאין שום סיבה שהוא לא יבוא. אם למישהו חשוב לראות אותי - זה באמת לא הרבה לבקש שיקפיץ אותי, במיוחד אם זו לא דרך ארוכה.
אגב, עדוש גר בישוב שנמצא בדיוק באמצע בין ירושלים למרכז ופעם הוא הציע שיבוא לקחת אותי מירושלים למסיבה בת"א. תבינו שמהישוב הזה זה חצי שעה נסיעה לת"א ובמקום לנסוע חצי שעה לת"א, אז הוא רצה לנסוע לירושלים חצי שעה ומשם לנסוע שעה לת"א. פשוטו כמשמעו משלש לו את הדרך.
אגב, כשהייתי ברכב של מומי, אז אמרתי לו את מה שכתבתי בפסקה הקודמת על עדוש ומומי אמר שזה קצת מוגזם מה שעדוש רצה לעשות אז הסברתי לו שעדוש לא רצה ללכת לבד למסיבה עם גברים ושהוא לא צריך לשלם על הדלק כי זה רכב חברה של אבא שלו וגם שזה היה בשישי בערב והיות שאין אוטובוסים בשישי בערב ולי אין רשיון נהיגה - לא הייתה לי דרך אחרת להגיע לת"א. וגם שאני מאד מעריכה את זה שמציעים לי דברים כאלה. שלא יחשוב שאני רואה כמובן מאליו.
בכל מקרה, מומי בא לקחת אותי והלכנו לבית שלו ושכבנו. אגב, גיליתי שהוא לא כזה חלאת אדם כמו שחשבתי. ותכלס, אני זו שמביאה על עצמי יחס מזלזל.
לקחתי איתי תיק גדול כי תכננתי אחרי הסקס לחזור למרכז כי רבתי עם אבא שלי, אבל בסוף החלטתי לחזור לירושלים אז מומי הסיע אותי בחזרה הביתה ואשכרה הערכתי את זה שהוא נתן לי כוס מים אחרי הסקס ושדיברנו על הלימודים שלנו בנסיעה. תראו באיזה מצב אני. מעריכה דברים הכי בסיסיים בעולם.
אגב, גם כתפי שזה עוד בחור ששכבתי איתו פעם (בדצמבר שכבתי איתו 24 שעות אחרי ששכבתי עם מומי), שולח לי הודעות זימה ואני מחזירה לו הודעות זימה. הסיבה היחידה שאני לא שוכבת גם איתו, היא שהוא כרגע בחו"ל. אני כבר רואה בעיניי רוחי איך הוא מזיין אותי בספטמבר, כשיחזור.
משהו ששמתי לב אליו זה איזו פלאשבקיה אני חווה. הימים האחרונים היו מאד דומים לימים שעברתי לפני בדיוק שנה.
נזכרתי שמומי ואני יצאנו לראשונה כמה ימים לפני היומולדת שלי ואז בפגישה שאחרי זה, הוא בא אליי לדירה שהייתה לי ברמת גן בדיוק ביומולדת שלי ושכבנו. אני גם זוכרת שבאותו ערב יצאתי עם מימי לת"א לחגוג את יום הולדתי והכול היה סגור, כי התאריך לידה הלועזי שלי יצא במקרה בערב תשעה באב. זה מחזיר לי פלאשבק כי תאריך היומולדת הלועזי שלי עוד שבוע וחצי וגם כי במוצ"ש הקרוב זה ערב תשעה באב.
חיזק את הפלאשבק עוד יותר זה שעדוש ואני תיכננו לצאת בירושלים במוצ"ש וזה ערב לפני היומולדת שלו, אבל לא נוכל, כי נודע לי שזה ערב תשעה באב. אם הכול היה סגור בת"א - על אחת כמה וכמה בירושלים.
וגם נזכרתי איך בעבודה ביטלו את המשמרת שהייתה אמורה להיות בתשעה באב יום לפני אז סתם חזרתי למרכז ועכשיו נודע לי שהם שוב ביטלו את המשמרת הזו ברגע האחרון.
וגם נזכרתי איך עזרתי לאף-פחוס לחפש דירה לפני שנה ועכשיו הוא שוב מחפש דירה, ואני מתכוונת לעזור לו.
ועוד דבר שנזכרתי בו זה ששנה שעברה סיימתי עם מועדי א בסוף יולי והשכירות שלי הסתיימה ב-7.9, שזה בדיוק השבוע בו התחילו לי מועדי ב. עמדתי לחזור לגור בירושלים, אבל לא יכולתי לעזוב את המרכז כבר באוגוסט ולחפש עבודה בירושלים, כי לא יכולתי להתחיל מקום עבודה חדש ומיד לבקש חופש לשבועיים, לעשות מועדי ב. זה מזכיר לי את מצבי היום כי מועדי א שלי מסתיימים בסוף יולי ואם הייתי מסיימת עכשיו את כל חובותיי לתואר אז הייתי יכולה להתחיל לעבוד במשרה מלאה, אבל רק בגלל שיש לי מועדי ב בספטמבר, אני חייבת להמשיך לעבוד בסקרים עד ספטמבר, כי אני לא יכולה להתחיל מקום עבודה חדש במשרה מלאה ומיד אחר כך לבקש חופש לשבועיים בגלל מועדי ב.
אבל הפלשאבק הנורא מכל זה הפלאשבק של איך אני עוברת על הרשימה בפלאפון שלי ובפייסבוק שלי ומחפשת גברים לשכב איתם. נורא הקטע הזה. פשוט נורא. ואני יודעת שאני צריכה לפנות לטיפול, אבל אני לא רוצה. מסרבת לעזור לעצמי.
מה שאני לא מצליחה להבין ולא לדמיין, זה איך אנשים חיים במשך חודשים שלמים ולפעמים במשך שנים, בלי מגע של המין השני. אני לא הייתי בלי מגע של גבר ליותר מכמה שבועות כבר שמונה שנים. לא אשכח ששנה שעברה, אחרי שהיה את הסיפור עם י שפגע בי (מישהו פה בכלל זוכר את י ואת הסיפור איתו?) אז החלטתי להתנזר קצת עד שאמצא קשר רציני. הצלחתי לעצור את עצמי מלחוות מגע מיני במשך חודשיים ואז, ממש כמו נרקומן בגמילה, היה לי "קריז". הרגשתי שכל גופי בוער. פשוט לא הייתי מסוגלת לעמוד בזה. ואני זוכרת שדיברתי על זה עם מימי, חברתי הטובה ואמרתי לה שאני משתגעת כי לא עשיתי סקס כבר חודשיים ואז היא אמרה לי שהיא לא עשתה סקס כבר שנה וחצי. מימי הייתה שלוש שנים סינגלית ומתוך השלוש שנים - לא קיימה יחסי מין שנה וחצי. היא לא היחידה. המוני אנשים שדיברתי איתם על העניין אמרו לי תשובות כמו:"לא הייתה לי חברה כבר שנתיים ולא שכבתי עם אף אחת כבר שנה" ו"לא הייתה לי חברה כבר ארבע שנים ולא שכבתי עם אף אחת כבר חצי שנה", ואני לא מבינה איך אנשים עושים את זה. אני לא מבינה איך הם שורדים.
אולי בעצם זה כן אומר שיש לי מה להציע כי עובדה שהיה לי קשר זוגי של שלוש שנים עם בובי. שמונה חודשים אחרי שהוא הסתיים - נכנסתי לקשר בן החצי שנה עם השרירן. ובשני המקרים האנשים האלה התאהבו בי עד מעל האוזניים ואני זו שעזבה אותם,למרות שהם התחננו שאשאר.
אגב, הקשר עם שניהם התחיל מסקס, אז אולי יש סיכוי לפתח זוגיות עם מישהו ששוכבים איתו מיד על ההתחלה, למרות שזה מאד מוריד את הסיכויים כמובן.
ואני כועסת על עצמי ומרגישה תסכול עמוק. כל הבלאגן של דרך חדשה בחיים סביב סיום התואר, מה שהיווה מסגרת של שלוש שנים וסביב מעבר לדירה חדשה ומציאת עבודה חדשה מספיק קשה לי. תוסיפו לזה חיים כפולים שאני מנווטת בין המרכז לירושלים וכאילו לא מספיק קשה לי - רבתי עם אבא שלי אתמול. ליתר דיוק, לא רבנו. אני לא עשיתי שום דבר רע. הוא זה שפישל בענק והזכיר לי את כל הסיבות בגללן ברחתי מהבית הזה ומהעיר הזו. כן כן, הנה לו עוד פלאשבק ללמה בעצם כל כך קשה לחיות בבית הזה.
עד שסופסוף ראיתי בהורים שלי לאחרונה משהו טוב בחיים שלי, עוגן שאפשר לסמוך עליו שיקל עליי עם כל הצרות שיש לי - עכשיו אני שוב מרגישה שאין לי מקום בבית הזה. מצד שני, גם אין לי מקום בדירה הנוכחית במרכז. איפה אמצא את מקומי? איפה אמצא בית אמיתי?
השנים חולפות. אני כבר לא בת 18. אני אומנם לא איזו זקנה, אבל גיל 25 זה גיל בהחלט מספיק מבוגר כדי להתחתן ולהתמסד. אני כל כך רוצה בזה. כל כך רוצה להקים בית משלי ומשפחה משלי. אבל עמוק בפנים מרגישה שאיש לא ירצה חיים משותפים עם דפוקה כמוני. וזה מעגל קסמים, כי אם אמשיך לשכב עם כל גבר שאני פוגשת ואמשיך לפנטז על מעבר לדירה משותפת, עם כל מי שאני יוצאת איתו שלושה חודשים, אז לאן נגיע.
אני צריכה ללכת ללמוד. יש לי מבחנים בימים שני ושלישי. וי מי לאק.
שבת שלום.
שלכם,
נונה.
עריכה ב28.7 בשעה 2:00
הרבה אנשים הגיבו לי שהזדעזעו מהעסקה שעשיתי עם מומי שאמצוץ לו בדרך. בהתחלה הצטדקתי ואמרתי שזה לא כמו למצוץ לנהג מונית, כי בכל מקרה קבענו להפגש למטרת יחסי מין, אז מה זה משנה אם הסקס התחיל בביתו או רבע שעה לפני, במכונית. עכשיו אני מבינה שזה באמת היה בזוי. פתאום קלטתי שמומי אשכרה לא רצה לבוא לקחת אותי והסכים אך ורק כשהסכמתי למצוץ לו.
ברכב, אחרי שמצצתי לו, אז דיברתי איתו על הקטע הזה שזה מינימום לבוא לקחת בחורה והוא אמר לי שהיה לו יום של 12 שעות מחוץ לבית ושהוא גם ככה נהג יותר משעה מהישוב שלו למקום אחר בארץ לכל צד ומסוכן לנהוג כשעייפים ושאני לא מבינה את זה כי אני לא נוהגת. אבל עכשיו אני מבינה שאם מומי היה חושב שהוא לא כשיר לנהיגה ברגעים האלה אז הוא לא היה נוהג, עם מציצה או בלי מציצה. על אחת כמה וכמה לא כדאי שיקבל מציצה במצב הזה, כי מציצה נראית לי יותר מסוכנת מעייפות. כשאמרתי לו שאני מפחדת שיעשה תאונה כי אני מוצצת - אמר שיש לו אינטרס לנהוג בזהירות. כשניסיתי לפתח את הנושא שזה מינימום לבוא לקחת בחורה - אמר שנדון בזה כשהזין שלו בתוך הכוס שלי. מתישהו במהלך הסקס הוא גם אמר לי שהוא לא רוצה לשמוע ממני שום מילה, אלא רק גניחות.
ותכלס, בלי פקקים זה רק רבע שעה נסיעה מביתו לביתו. הוא נסע רבע שעה לקחת אותי וחזר לביתו רבע שעה ואז בסוף הערב לקח אותי לביתי רבע שעה וחזר לביתו רבע שעה. בסך הכול שעה מזמנו היקר. זה באמת המינימום של המינימום לבקש. הוא נפגש איתי אך ורק במטרה לזיין אותי ולא הצליח למצוא אף אחת אחרת שתסכים להיפגש איתו רק כדי להזדיין איתו. ואני הסכמתי בלי לבקש דבר, מלבד שיבוא לקחת אותי. והסכמתי לקבל כל יחס.
כשסיפרתי לעדוש ששכבתי אתמול עם מישהו, אז אמרתי שזה ידיד שלי ועדוש שאל אם זה מישהו שכיף לי לדבר איתו ולצחוק איתו, אז אמרתי לו שלא הייתה לי הזדמנות כל כך לדבר, כי שתי דקות אחרי שנכנסתי לרכב, מומי כבר הפשיל את מכנסיו ורצה שאמצוץ לו תוך כדי נסיעה, אז הפה שלי היה עסוק בדברים אחרים. עדוש הזדעזע מבלי לדעת בכלל שמומי התנה את זה שיבוא בכלל לקחת אותי במציצה! הוא היה בטוח שבטח הכנסתי לו על דבר כזה וגם על המשפט באמצע הסקס:"אני לא רוצה לשמוע ממך שום מילה, אלא רק גניחות."
מבחינת מומי אני באמת רק כוס מהלך. הבנתי את זה גם בפעם הקודמת כשמילא אותי בסימנים כחולים וזה אפילו לא היה אכפת לו. איך יכולתי להסכים לשכב איתו שוב? עד כמה אני שונאת את עצמי?
מצבי חמור משחשבתי.
שלכם,
נונה.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
