היי,

והסיאטוציה הזו נורא זרה לי. עם כל כמה שעצוב לי להגיד את זה, מעולם לא יצאתי עם מישהו שרק התנשקתי איתו בפגישות. בעצם, מתוך עשרות מערכות היחסים שהיו לי, הייתה רק מערכת יחסים אחת כזאת, בגיל 17, עם בחור ילדותי שאמר לי "שום דבר חוץ מנשיקה עד החתונה" מטעמי דת. מלבדו, כל גבר שאיי פעם יצאתי איתו, שכבתי איתו בתחילת היחסים. אני מתביישת לומר שמעולם לא הכרתי לעומק שום אדם ששכבתי איתו, לפני ששכבתי איתו, אם בכלל. מבחינתי נשיקה תמיד אומרת אוטומטית סקס מיד אחריה, ונשיקה יש תמיד על ההתחלה.

ומאד ניכר בתמתם שהוא מחבב אותי ומעריך אותי ומכבד אותי. מאד ניכר בתמתם שהוא נהנה לשוחח איתי על כל דבר שבעולם וגם אני נהנית לשוחח איתו ומחבבת אותו ומעריכה אותו ומכבדת אותו.

ונראה שנוצר מעין מעגל קסמים: אני כל כך רגילה שגברים רוצים רק לזיין אותי  ורואים בי רק כוס מהלך, עד שכשסופסוף מגיע בחור מתוק, שבאמת מעוניין לבלות במחיצתי ולהכיר אותי טוב יותר, אני זו שדוחפת את העניינים להוביל למיטה במהירות.

יש לי בראש מעין דמות של גבר, ששכנעתי את עצמי שמאפיינת את כל הגברים. הכנסתי לעצמי לראש שכל הגברים מחפשים לזיין כל דבר שזז, כמה שיותר.

אבל בעצם, עכשיו שאני חושבת על זה, הדוגמאות של גברים שרצו ממני יותר ממין, בזמן שאני הצעתי להם במפורש מין בלבד, רק הולכות ומצטברות.

אני נזכרת שאני הלכתי לביתו של השרירן בפעם הראשונה כשבראשי החלטה שמה שיהיה - יהיה סטוץ חד פעמי, אבל אחרי הסקס הוא אמר שהוא רוצה להכיר אותי יותר טוב כבר מזמן, וכשאמרתי לו שבאתי לנצל את גופו, שבאתי לדפוק ולזרוק אותו - הוא אמר שאם זה היה המצב אז הוא היה נעלב. שהוא סיים עם סטוצים.

אני נזכרת שגם בינואר באתי לביתו של תמתם כשבראשי החלטה שמה שיהיה - יהיה סטוץ חד פעמי, אבל אחרי הסקס (אם אפשר לקרוא לזה סקס. תמתם לא הצליח...) אז הוא אמר שברצונו להזמין אותי לדייט פרופר.

אני נזכרת שהייתי ידידה של עדוש, שאומנם לא הסתיר את זה שהוא נמשך אליי ושישמח אם יקרה בינינו משהו, אבל ממש לא דחף לזה. אני זו שדחפה לזה ואחרי ששכבנו (בעצם לא שכבנו, לא היה קונדום) - הוא אמר שהוא מעדיף שניפגש כמה פעמים בלי לשכב, כי הוא רוצה לבלות איתי ערב מבלי להיות לחוץ מהמחשבה שבסוף הערב נהיה עירומים אחד ליד השניה. הרסתי את הידידות איתו, כשדחפתי לשם את עניין הסקס.

גם עובדה אירונית שהיא שאני במקור מירושלים וגרה במרכז (עברתי למרכז עקב לימודים ועכשיו שאני מסיימת, אני מתכוונת להישאר במרכז) ותמתם במקור מהמרכז אבל גר בירושלים (הוא עבר לירושלים עקב לימודים לפני שנה ויש לו עוד שלוש שנים לגור שם, כי יש לו עוד שלוש שנים לסיום התואר). תבינו מה זה. אמרתי לו שלעולם לא נהיה באותו איזור באותו זמן, כי הוא יהיה בירושלים במהלך השבוע ואני במרכז ואז בסופי שבוע הוא יהיה במרכז ואני בירושלים, אבל הוא אמר שהוא בדרך כלל נשאר בסופי שבוע בירושלים. הוא נוסע למרכז רק פעם בחודש וזה מסתדר יופי כי אני נוסעת לירושלים בדרך כלל לבקר את הוריי כל סופשבוע ורק בערך פעם בחודש נשארת במרכז.

העובדה שתמתם מתוסבך כהוגן עם בעיות של הערכה עצמית נמוכה והעובדה שגם אני מתוסבכת עד עמקי נשמתי עם בעיות של הערכה עצמית נמוכה, שתמיד מובילות במעגל קסמים לכל הבלאגן שיש לי בחיים עם גברים ועם העובדה שלא הייתי כבר שמונה שנים בלי גבר בחיים שלי והגברים מתחלפים בקצב מסחרר, כי אני לא מרגישה שלמה לבד, בלי גבר שיהיה לצדי, או לפחות רק יזיין אותי.

ויש גם עוד בעיה שנורא מפריעה לו, אבל למען האמת לא מפריעה לי, שהיא שמנהלת מוקד הסקרים תרתח אם תגלה שאנחנו בקשר, כי אסור לו בתור ראש צוות לצאת עם סוקרות וגם לא עם סוקרות לשעבר, ונורא אכפת לו מדעתה, גם כי היא ידידה שלו (ולא. הוא לא דלוק עליה. הוא בקושי בן 24. היא בת 32, נשואה ובהריון חודש שמיני).

ואולי הגיע הזמן שאבין שאני כן ראויה לאהבה ושאין סיבה שלא יאהבו אותי. הראיות לכך שאפשר לאהוב אותי הולכות ומצטברות:

הייתי עם בובי שלוש שנים שאהב אותי עד עמקי נשמתו (גם אני אהבתי אותו עד עמקי נשמתי).

שמונה חודשים בלבד אחרי הפרידה התחלתי את הקשר עם השרירן שגם התאהב בי עד מעל האוזניים (אבל אני לא התאהבתי בו).

והנה, שבועות ספורים אחרי שנגמר הקשר עם השרירן, כבר מישהו אחר מפגין עניין בלצאת איתי וממש לא מחפש רק להשכיב אותי.

ואולי גם הגיע הזמן שאלמד לפתח ידידות עם גברים. האמת שגם הראיות לכך שאפשר להיות ידידים שלי הולכות ומצטברות:
אף-פחוס רואה בי אחד האנשים הכי קרובים אליו בעולם וגם אני רואה בו אחד האנשים הכי קרובים אליי בעולם ואין ביננו שמץ של מתח מיני.
בחור אחר, שאף פעם לא מצאתי לו שם לבלוג, הוא חרדי וידיד טוב שלי ומתוקף היותו חרדי, מן הסתם אנחנו לא נוגעים זה בזו (טוב. הוא גם חצי ממני בגובה ובמשקל).

אנג'ל ואני ידידים כבר שמונה שנים ולא נראה שהקשר הזה יתנתק סופית איי פעם.

נוש ואני גם ידידים, אם כי לא קרובים.

דוגמא לכך זה מומי, הבחור שכל כמה חודשים יוצר איתי קשר על מנת לזיין אותי ומתייחס אליי כמו תת אדם. אחרי הפגישה המזעזעת האחרונה שלנו (פירוט כאן). החלטתי להוציא אותו סופית מהחיים שלי אז מחקתי אותו מהפייסבוק ומהפלאפון, אבל גם בפעם הקודמת מחקתי אותו מהפייסבוק ומהפלאפון, אבל נעניתי לו כשפנה אליי. 

בכל מקרה, עדוש פנה אליי אתמול בפייסבוק וכתב לי ואני מצטטת: "נונה, אני רוצה להיפגש איתך בשביל לשחק "דוקים" ... תגידי לי אם את עדיין מעוניינת בכך....." לא עניתי לו כי לא הייתי מול המחשב ואז אחרי כמה שעות  הוא שוב כתב לי בזו הלשון:"חשבתי על ללכת לים ואז מיד אחרי זה טורניר "דוקים" אצלך בבית :)" כשראיתי את זה כבר נוצר הקשר עם תמתם אז כתבתי לו בחזרה:"אני לא בטוחה לגבי הדוקים, אבל אפשר בכיף ללכת לים".

כל הפניות האלה עושות לי רע. אני מרגישה ממש שהם קובעים תור לזונה. מזכיר לי שפעם מומי פנה אליי ושאל ואני מצטטת:"מתי אפשר לקבוע תור לאיברים האינטימים שלך?" וזה היה מגעיל בכל כך הרבה רבדים כי פירוש המילה תור, איך שאני תופסת אותה, זה כמה אנשים שממתינים, קרי הוא מציג את זה כאילו אני מזדיינת עם כמה גברים וכל אחד רק מחכה לתורו להיכנס ולזיין, כמו בסרטי "אסקימו לימון". ולא, לא כולם חלאות אדם כמו מומי. עדוש דווקא בחור טוב והוא לעולם לא היה מגיע למצב שהוא פשוט פונה אליי ומנסה את מזלו, אם לא הייתי נותנת לגיטימציה לכך.

אני נזכרת בכל הפעמים ששלחתי לגבר sms:"רוצה להיפגש כדי לזיין לי את הצורה? בא לי שתזיין אותי. בא לי שתכניס את הזין הגדול שלך לכוס החם והרטוב שלי." אני זו שמורידה את זה לזנות. תכלס, גם אני קובעת איתם תור, כאילו הם בתפקיד הזונה, אבל מגברים מצופה לשמוח על פניה כזו ולא להרגיש זולים ומלוכלכים.

ונמאס לי כבר להתעסק בזה. יש לי שני מועדי ב בימים ראשון ושני ובהם אני צריכה להתעסק. בספטמבר, בעוד שבועות ספורים, אני בבת אחת גם מסיימת את כל החובות לתואר, גם עוברת דירה וגם מתחילה עבודה חדשה. בזה עליי לרכז את כוחותיי. בעצם, בשבעת מועדי ה-ב שיש לי בשלושה שבועות הקרובים אני צריכה לרכז את כוחותיי. הקטע הזה של גברים משתלט על חיי והורס כל חלקה טובה.

נונה.