היי לקוראיי,
יצא, במקרה או לא במקרה, שבשבוע האחרון לשנת תשע"ב גם סיימתי כל חובותיי לתואר, גם חיפשתי עבודה, מצאתי והתחלתי לעבוד בה וגם חיפשתי דירה ועתה מצאתי. מאד סמלי שכל זה קורה ימים ספורים לפני ראש השנה.
מבחינת הדירה - סופי לגמרי שאני עוברת לגור עם אף פחוס. בעל הדירה שלו נתן לו אולטימטום למצוא שותפ/ה עד ה-30.9 ואם לא - הוא צריך לעזוב את הדירה. החלטנו לחפש דירה בשביל שנינו ובמידה ולא נמצא - אכנס בתור שותפה בדירה שלו, שממש מגניבה אבל יקרה מדי. אף פחוס ואני ראינו דירות רבות ואתמול החלטנו סופית על דירה אחרת שהשכירות בה מתחילה ב-1.10. זה אידאלי, כי כאמור אף פחוס צריך לעזוב את דירתו ב-30.9 וגם השכירות שלי לגמרי במקרה מסתיימת ב-30.9. אז עוד שבועיים אפסיק לגור בדירה של ארבעה שותפים בגבעת שמואל ואתחיל לגור בדירה של שני שותפים בגבעתיים. בשעה טובה ומוצלחת.
מבחינת העבודה - זה עתה סיימתי שבוע ראשון של קורס בחברת אשראי, אליה התקבלתי בתור נציגת שירות ומכירה. הקורס נמשך חודש וחצי והוא תשע שעות ביום. צצה עכשיו בעיה. העניין הוא כזה: כל הקטע של השירות והמכירה לא מדאיג אותי בכלל. יש לי מלא ניסיון גם בשירות וגם במכירה ואני יודעת שאני טובה באינטרקציה עם אנשים, אז אני יודעת שאני אסתדר עם לקוחות. גם ללמוד את סוגי כרטיסי האשראי וכל מה שנגזר מזה - מאד קל לי כי הרבה מזה אני יודעת מידע כללי וגם מניסיון מעבודות קודמות (עבדתי פעם בתור דיילת בבנק ופעם עבדתי פעם בתור דיילת שמציעה לאנשים כרטיס מועדון בסופר שהוא גם כרטיס מועדון). הבעיה היחידה שלי, שזו בעיה גדולה מאד, שזה מאד קשה לי ללמוד את הצד הטכני, שהוא להפעיל את המערכות, שדרכם נותנים ללקוחות שירות. דברים טכניים תמיד היו קשים לי וזה קשה לי במיוחד בקורס של תשע שעות ביום, כי אני אדם שרמת הריכוז שלו שואפת לאפס ואחרי תשע שעות המוח שלי זועק הצילו. במיוחד לאור העובדה שהאנשים שעושים איתי את הקורס לא מפסיקים לדבר, לצעוק ולצחוק וזה מקשה עליי עוד יותר להתרכז. אני חייבת למצוא פתרונות ולכתוב הכול, כי חבל שזה יפיל אותי. העבודה בחברת אשראי באמת נראית לי עבודה טובה.
מבחינת התואר - קיבלתי את הציונים של כל המבחנים וגם הגשתי את הסמינריון העיוני. עתה נותר לי רק לעשות פיניש על הסמינריון המחקרי, שבהחלט נמצא בשלבי סיום ולהגיש גם אותו. אני גם מחכה לאישור על בקשה שהגשתי שזה שיכירו לי בציון של מועד א בקורס בו עברתי במועד א ונכשלתי במועד ב, אבל בטוחה ב-95% שזה יסתדר והכול יבוא על מקומו בשלום. גם אם יקרה הנורא מכל וזה שאצטרך לעשות מועד ג במבחן הזה רק ביוני - זה עדיין לא סוף העולם. כולה עוד ציון אחד. אני חושבת שבהחלט אפשר להגיד שאני אקדמאית מעכשיו וזה מאד מרגש וגם מפחיד לסיים מסגרת של שלוש שנים.
זה לא קשור להתחלות חדשות, אבל היות שאני יודעת שכולם מתים מסקרנות לדעת אז, מבחינת יחסים עם המין השני - אני לא יוצאת עם אף אחד כרגע. וויתרתי על הדייט עם שועל כי הרגשתי שהוא מזלזל בזמן שלי בכך שפעמיים הודיע לי ברגע האחרון על ביטול פגישה לאותו ערב. אני שוכבת בימים אלה עם מישהו שאני מכירה כבר שש שנים וחצי. אנחנו אומנם לא זוג וגם לא נהיה, אבל אני חושבת שאם כבר לשכב עם מישהו שהוא לא הבנזוג שלי - פה מדובר באידיאל. כי אני יודעת באותה וודאות שאני יודעת שיש לי אף, שהוא לא מחפש רק לזיין אותי, כי עובדה שהיה ידיד שלי שנים על גבי שנים, בלי שיהיה ביננו שום מגע מיני. גם עכשיו אנחנו לא חייבים לשכב כל פעם שאנחנו נפגשים והקשר בכלל לא מבלבל, כי אני לא משלה את עצמי שנהפוך להיות זוג וגם לא רוצה בכך, אבל מחבבת ומכבדת אותו וגם הוא מחבב אותי ומכבד אותי. ודרך אגב, הסקס פשוט מעולה.
אני עדיין מחכה לאביר על הסוס הלבן וכולי תקווה שבספטמבר הבא אעבור לגור עם בנזוג.
ולכבוד השנה החדשה ולכבוד זה שאם כבר בשבוע אחד גם סיימתי תואר, גם מצאתי עבודה וגם מצאתי דירה, קרי כל תחום בחיי משתנה, החלטתי להעניק לעצמי מתנה לכבוד החיים החדשים האלה, ולהפסיק לבלגג, כלומר להמשיך לקרוא בלוגים של אחרים, אבל להפסיק לכתוב בלוג בעצמי. הנזק שנגרם לי מהכתיבה בבלוג לא חודל לפגוע בי ואני לא רואה איך היתרונות גוברים על החסרונות. סביר להניח שלא אעמוד בזה ואחזור מתישהו, כי הרי עשרות פעמיים הודעתי על הפסקה או על פרישה ואני תמיד חוזרת אחרי זמן קצר, אבל אני חושבת שאני חייבת לעצמי ניסיון נוסף. אז תודה לכל הקוראים והמגיבים הנורמלים. למגיבי הנאצה יש לי מסר אחר - פאק יו.
שבת שלום, חג שמח ושנה טובה לכל בית ישראל. תשמרו על עצמכם. מי יתן והשנה החדשה תביא בכנפיה רק התחלות חדשות חיוביות וגם אם הם יהיו קשות, אז לפחות שיובילו לדברים טובים. כאמור, כל ההתחלות קשות, אבל אני לא מכירה פתגמים על המשך הדרך.
שלום ולא להתראות.
שלכם,
נונה.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
