היי לקוראיי,
במשך כמה פוסטים כתבתי על כך שבבת אחת סיימתי את החובות לתואר, גם מצאתי עבודה וגם מצאתי דירה. בפוסט הקודם כתבתי איך מתקדמות כל ההתחלות החדשות האלה, שמייצגות את חיי החדשים. החלטתי לעדכן עכשיו איך ממשיכים להתקדם הדברים.
אז ככה:
מבחינת הדירה - אף פחוס ואני גרים בה כבר כמעט שלושה שבועות. בהחלט נחמד לגור עם שותף אחד ולא עם עוד שלושה-ארבעה כמו שהיה לי בדירות הקודמות. יש כרגע כל מני חיכוכים סביב חוקים בבית, למשל, לאף פחוס מאד חשוב שדלת השירותים תהיה סגורה כשאף אחד לא נמצא בו (מן הסתם גם אני דוגלת בלסגור את הדלת כשנמצאים בתוך השירותים
), ואני נוטה לשכוח, כי לא חוק כזה בדירות קודמות שגרתי בהן. אבל לאט לאט אנחנו לומדים מה חשוב לאחר ומנסים לכבד.
מה שכן, היות שאנחנו ידידים כבר שנתיים - אנחנו מרגישים מאד בנוח לריב ולהגיד מה שאנחנו באמת חושבים על כל דבר. אין לנו שום בעיה להתבטא בחופשיות, כפי שכמובן הייתה אם היינו שני זרים שהפכו לשותפים לפני שבועיים וחצי. כל אדם זר שרואה אותנו מהצד חושב שאנחנו זוג. במיוחד הטכנאי של הוט היה בשוק כשהוא בא להתקין לנו אינטרנט ואף פחוס ואני רבנו על איפה ישים אותו, כדי שתהיה קליטה גם בחדר שלו וגם בחדר שלי. הטכנאי היה בשוק מכך שאמרנו לו שאנחנו שותפים שגרים ביחד רק שבועיים. אמר שאנחנו נראים כמו זוג שנשוי חמש שנים. מאד הצחיק אותי להגיד לטכנאי:"ראית מה זה. רק החלקים הרעים בזוגיות. גם אנחנו רבים וגם בלי החלק של הסקס." את אף פחוס זה לא הצחיק.
החלטנו לעשות חנוכת בית בשבוע הבא. כשהוא פירט לי את רשימת המוזמנים שלו ואני פירטתי את רשימת המוזמנים שלי - פתאום קלטנו כמה זה מזכיר חתונה וזה בכלל הצחיק אותנו. גם ניסחתי אירוע בפייסבוק בנוסח של הזמנה לחתונה.
בטח יהיה מזה כיף בחנוכת בית. כל חבריי הטובים כבר הבטיחו לבוא ובוריס גם ישן אצלי אחרי זה (אנחנו ממשיכים לשכב. פירוט בהמשך הפוסט).
בפוסט הקודם התלוננתי על כך שהדירה מתפרקת ומטונפת. למזלי, יש לי הורים מדהימים. הם באו על מנת לתלות לי מדפים ותמונות ולהביא לי כיסאות. על הדרך הם צבעו את הקירות בדירה, התקינו כוורת, סידרו את המטבח, שטפו את כל הדירה, ניקו את האמבטיה והשירותים, התקינו לי ברז חדש, החליפו את הנורות. בקיצור הפכו דירה מטונפת ומתפרקת למצוחצחת ומהממת.
שימו לב שלא מדובר בהעברת חפצים, כי כל חפציי כבר היו שם. גם לא מדובר בפריקת חפצים, כי כל חפציי היו כבר במקום, למשל הבגדים כבר היו בארון. היה מדובר על ניקיונות ושיפוצים.
עתה אני מאד מרוצה מהדירה, אבל ממש. הדברים העיקריים שממשיכים להפריע לי זה שהדירה ליד כביש סואן אז כל הזמן יש רעש של מכוניות וזה שמלבד ספה קצרה אחת ושידה עליה מונחת הטליויזיה - אין עוד ריהוט בסלון. אנחנו חייבים עוד ספות.
מבחינת התואר - קיבלתי היום את הציון האחרון לתואר!!! 100 עגול בסמינריון!!! כל התואר לא קיבלתי אף פעם 100 אז זה ממש מדהים שבמקרה הציון האחרון הוא 100!!!ככה מסיימים תואר עם חיוך!!!
עתה הדבר היחיד שנותר כדי לקבל את הזכאות זה שיאשרו לי את הציון של מועד א, בקורס אחד בו עברתי במועד א ונכשלתי במועד ב. חתמו על זה המרצה וראש מדור יהדות. עתה נותר שיחתמו על זה דיקן יהדות וסגנית הרקטור. זה כבר יושב הרבה זמן על השולחן של דיקן יהדות, שהתמהמה בגלל החגים ואחר כך בגלל נסיעה לחו"ל והמזכירה של יהדות אמרה לי שגם אצל סגנית הרקטור זה יכול להתעכב איזה חודש, אבל אני לא מודאגת. אני בטוחה שיהיה בסדר.
כרגע הממוצע שלי של התואר בלי היהדות הוא 82.57 (הציון של הסמינריון העלה לי אותו בנקודה וחצי!) ובלי היהדות הממוצע שלי הוא 79.80, אבל ברגע שיורידו לי את הציון של ה-51 שקיבלתי במועד ב וישימו במקומו 60 שזה הציון שקיבלתי במועד א וגם אסיר מהממוצע קורס אחד שנכשלתי בו בשנה שעברה, אז גם הממוצע של התואר עם היהדות יהיה מעל 80.
מבחינת העבודה - עבר כבר חודש וחצי מאז התחלתי קורס, שנועד כדי ללמד אותי להיות נציגת שירות ומכירה בחברת אשראי. הקורס אמור להיות רק חודש וקצת, אבל בגלל שיש המון חגים, אז הוא לוקח כמעט חודשיים. הקורס יסתיים ביום שלישי בעוד עשרה ימים ואז יהיו לי חמישה ימים בהם יהיה לי חונך צמוד, שאבדוק שאני מנהלת את שיחותיי בקו באופן מושלם ואז זהו, אהיה עובדת בחברת אשראי באופן רשמי.
אני כבר מחכה לזה כי הקורס הוא תשע שעות ביום ונורא מתיש. מה שכן, אני רואה עד כמה הידע והמיומנות שלי הולכים וגוברים מיום ליום. אנחנו כבר מדברים בקו שעתיים ביום, עם חונך צמוד ואני מרגישה שאני צריכה פחות ופחות עזרה ממנו. אני רוצה גם להתחיל כבר לעבוד, כי אז אקבל בונוס על מכירות ולא אצטרך להסתפק בשכר מינימום בלבד.
לא קשור להתחלות חדשות, אבל מבחינת יחסים עם המין השני - אני ממשיכה לשכב עם בוריס. התחלנו לשכב לפני חודש וחצי. הסקס מעולה ברמות על, אבל ממש. כבר המון זמן לא היה לי סקס כל כך טוב. יש בינינו תשוקה מטורפת והתאמה מינית. אנחנו גם מאד קרובים כידידים ולפני שתקפצו ותגידו שאני סתם משלה את עצמי ושהוא רוצה רק לזיין אותי אז סתם שתדעו שהבנאדם משקיע בי כידידה כבר שנים ושאני יודעת באותה וודאות שיש לי אף שאני אחד האנשים הכי יקרים והכי קרובים אליו, למרות שיש לו הרבה חברים טובים. גם הוא אחד הידידים הכי טובים שלי. ואני יודעת שגם אם נפסיק לשכב - נמשיך להיות בקשר קרוב.
לא חשבתי שאזכה לדבר כזה, שמצד אחד אני לא משלה את עצמי שאנחנו הופכים לזוג ולא מתבלבלת ולא מפתחת רגשות רומנטיים, אבל מצד שני לא מרגישה כמו חתיכת בשר. מאד קשה למצוא את האיזון העדין הזה ואני מאושרת שמצאתי. כמובן שאני מעדיפה לשכב עם בנזוג, אבל אני בהחלט חושבת שאם כבר לא בנזוג - זה האידאל.
יש רק דבר אחד שקצת לא בריא בקשר והוא שאחת הסיבות שאני שוכבת עם בוריס, היא שאני מפחדת שאם לא אשכב איתו - אחזור לשכב עם גברים מזדמנים, שיתייחסו אליי חרא. אני רוצה להדגיש שאני באמת נמשכת לבוריס, שהסקס באמת טוב, שאני באמת מרוצה מההסדר בינינו וש90% מהסיבות לכך שאני שוכבת איתו הן הסיבות שכרגע פירטתי. אבל עם כל כמה שאני מנסה להכחיש את זה, עמוק בפנים אני יודעת שיש סיבה נוספת שהיא שאני מפחדת שלא אשרוד בלי מגע, ואני מעדיפה לשכב עם בוריס, שמתייחס אליי בצורה יפה ומכבדת, מאשר עם גברים מזדמנים. ברגעים של בדידות, שלרגע עובר לי בראש לעבור על כל רשימת הטלפונים בפלאפון שלי ולשלוח לכל גבר אפשרי ברשימה sms של: "רוצה לבוא לזיין לי את הצורה?" רק כדי שמישהו יעביר ערב במחיצתי וימלא לכמה רגעים את הריקנות שבתוכי (בקטע הזה אני ממש כמו מכור לסמים, שמחפש את ההנאה הרגעית, למרות שאחר כך יפגע מכך עוד יותר), אני עוצרת בעצמי ומזכירה לעצמי שתוך כמה ימים יגיע הסופשבוע ואז אחזור לירושלים ואפגש עם בוריס ונשכב.
יצאתי לדייט אחד עם הבחור שסיפרתי עליו בדייט הקודם, ששכן שלי פעמיים (גם בית הוריו בירושלים כמו שבית הוריי בירושלים והוא גם שוכר דירה במרכז, אז כמוני הוא במשך השבוע במרכז ובסופי שבוע בירושלים), אבל כנראה שאין התאמה כי עבר מאז שבוע וחצי והוא לא הציע לי להיפגש שוב.
גם כל מני אנשים מהחבורה של בוריס מזילים עליי ריר (הם יודעים ששכבנו לפני שבע שנים ובזמנו הוא היה הראשון שלי ואני הייתי הראשונה שלו, אבל לא יודעים שאנחנו שוכבים בחודש וחצי האחרונים). אתמול היינו ביחד בחתונה של חברים משותפים ושני בחורים מהחבורה התחילו איתי כל הערב. יש להם במקרה גם את אותו שם. הם לא הציעו לי דייט, אבל נראה לי שגם אם מישהו מהם יציע - אני אסרב. לא יתכן שאעבור שם על כל החבורה. תכלס, כמעט בכל מפגש כזה - מישהו אחר מהחבורה התחיל איתי.
אז זהו.
שבת שלום.
שלכם,
נונה.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
