היי,

נמאס לי מהעבודה שלי. אין לי משהו נגד העבודה הזו ספציפית. נמאס לי פשוט מעבודות מזדמנות. בא לי "עבודה של גדולים". אני יודעת שהצבע של הכסף הוא אותו צבע בכל עבודה, אני יודעת ש95% מהתארים הראשונים ההומניים לא נותנים מקצוע אז אני לא לבד בסירה של אקדמאית שעובדת בשירות לקוחות, אני יודעת שאני זקוקה לכל אגורה, תאמינו לי שאני יודעת. אני גם יודעת (למרות שזה לא רלוונטי אליי) שלפעמים בעבודות של גדולים, כגון עבודה סוציאלית, מרוויחים שכר מינימום. לא חסרים אנשים ללא השכלה שמרוויחים יותר מאנשים עם תואר שני, אבל אני כבר שש שנים וחצי בשוק העבודה. שש שנים וחצי! ועדיין באותו מצב תעסוקתי של אנשים שהשתחררו מהצבא יומיים לפני כן.

מי יתן והתעודות בהידרותרפיה ובהדרכת שחייה באמת יתנו לי מקצוע ובעוד שנה מהיום תהיה לי כבר עבודה של גדולים. 

אתמול א בא לישון אצלי. היה מעולה. הוא כל כך מכיל אותי ומצחיק אותי וכל כך מכבד אותי ומפנק אותי ומעריך אותי. הפרפרים בבטני רק הולכים וגדלים מיום ליום. כבר נהיו להם כנפיים ענקיות. אני פשוט מתה על הבנאדם הזה.

היום, כש-א ואני התעוררנו משינה אז התכרבלנו ביחד ועשינו סקס ואז התכרבלנו עוד והתחבקנו ואחר כך קמנו מהמיטה והכנו ארוחת בוקר מפנקת ואז התארגנו ויצאנו לקנות לו חולצה, שהבטחתי לקנות לו לכבוד היומולדת שלו, שחל לפני כמה ימים. אז הלכנו למרכז מסחרי שבמרחק הליכה מביתי ונכנסנו ל"קסטרו" ובחרנו חולצה מגניבה והוא הודה לי מאד ואז הלכנו יד ביד לתחנת אוטובוס קרובה, כדי שהוא יסע לביתו ובזמן שחיכיתי איתו - ראיתי שיש חנות סקס בצד השני של הכביש שלא ידעתי על קיומה.

אז אחרי ש-א עלה לאוטובוס - חציתי את הכביש ונכנסתי לחנות וביקשתי טבעת רטט. טבעת רטט זו המצאה גאונית שהשתמשתי בה הרבה פעמים בעבר והיא הלכה לי לאיבוד. אני לא יודעת אם היא בירושלים בבית של ההורים או בדירה שלי במרכז. זו טבעת שמכניסים לתוכה את הזין ואז הפרטנר חודר אליי ואז היא רוטטת ונצמדת לי לדגדגן וזה כיף גדול.

התייעצתי עם המוכר, שגילה ידע רב בתחום. הוא הציע לי סוגים שונים של טבעות רטט. יש את הטבעת הבסיסית שאני רציתי שעלתה 130 ויש סוגים יותר מתוחכמים. מסתבר שיש טבעת עם שלט! לטבעת מחובר חוט באורך של חצי מטר שבסיומו יש שלט ואז אני יכולה לאחוז בשלט בזמן ש-א חודר אליי ולשלוט בעוצמה של הרטט. היתרון של זה על פני הטבעת הפשוטה שלא צריך להוציא את כל העסק כדי להעלות בדרגה את הרטט, וגם שהטבעת יותר גמישה וגם שיש לה בטריות של שלט ולא של שעון, אז יותר קל להשיג. אבל עדיין חשבתי שזה לא שווה את ההפרש במחיר ולא רציתי לשלם 200 שקל (למרות שהמוכר אמר שבדרך כלל היא עולה 270 ועכשיו יש מבצע) וקניתי את הטבעת הבסיסית. 

הגשתי לו את כרטיס האשראי והוא ביקש לראות תעודה מזהה. הראיתי לו תעודת זהות. הבאתי לו. אחר כך הוא הציע לי שמנים למסאז' שיש להם טעם. זה טוב גם למין אוראלי, אבל לא לחדירה. בחרתי לי בטעם דובדבן. אחר כך הבאתי לו שוב את כרטיס האשראי ושאלתי בצחוק אם הוא רוצה שוב לראות תעודת זהות. הוא אמר שלא, אבל שהוא צריך ששוב אחתום. אמרתי לו שאני עובדת בחברת אשראי (בשביל מה להתחיל לספר שפיטרו אותי משם) ושאם אין חתימה - הלקוח יכול להכחיש את העסקה ולקבל את הכסף בחזרה. המוכר שאל מה קורה אם יש סתם קשקוש שהלקוח מכחיש, אז אמרתי שזו הכחשת חתימה ומקרה נדיר.

ואז הוא התחיל לשאול שאלות על חברת האשראי. מסתבר שהוא בשנה אחרונה של תואר בכלכלה ומחפש עבודה שקשורה לתחום, אבל לא בשירות לקוחות, אלא במשרד אחורי. אמרתי לו שאני חושבת שיצטרך לעבור דרך השירות. הוא שאל אם לא יקבלו אותו ישר למשרד אחורי אם ישמעו שיש לו תואר. הסברתי לו שגם לי יש תואר ועדיין צריך לעבוד דרך השירות ושאני רוצה להיות מדריכה, כלומר מישהי שמעבירה קורס למצטרפים חדשים ואז אמרתי לו שבמחשבה שניה, בשביל להיות מדריכה או ראש צוות, מן הסתם צריך לעבור קודם בלהיות נציגת שירות,כדי להכיר את המערכת מבפנים, אבל אולי בשביל בק אופיס לא צריך, והצעתי לו לחפש בגוגל את הטלפון ולברר וסיימנו בברכות "בהצלחה בלימודים".

נורא הצחיק אותי שאדם שבשנייה שפגשתי, כבר דיברתי איתו על מה קורה לי בכוס והוא הציע לי חומרי סיכה - אז אחר כך דיברנו על עבודה ולימודים. בדרך כלל זה עובד ההפך. אבל טוב, נו. הוא עובד בחנות סקס אז מחובתו להסביר לי על המוצרים, אבל זה לא המקצוע שלו לחיים, אז הוא התעניין במה שיעשה בהמשך הדרך.

עכשיו גם לי בא לעבוד שם. אולי בעצם לא כדאי כי אולי יהיו לזה השכלות שעכשיו אני לא חושבת עליהם. למשל, אם אימא תגלה - היא תהרוג אותי.

אם כבר מדברים על אימא - מצב היחסים עם ההורים שלי טוב מתמיד. הם שיא החמודים, כל אחד בנפרד.

עשיתי פן במספרה. אני נראית יפה.

נקבעה לי פגישה לאבחון עם הפסיכיאטר. לא נעים. לא נורא. אולי זה יועיל.

הלימודים שלי הכי מרתקים בעולם.

שיהיה אחלה סופשבוע לכל הקוראים.

שלכם,

נונה.