לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים


רק על עצמי לספר ידעתי

Avatarכינוי: 

בת: 37





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יוני 2014    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
2930     

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
6/2014

שיחה חשובה עם הרכזת של התעודה


היי,


היום, בהפסקה של יום לימודים, לקחה אותי הרכזת של התעודה בהידרותרפיה לשיחה.

 

היא התחילה את השיחה בדיבור על הווטסו. ווטסו זו שיטת הרפיה, בה מציפים את המטופל על הגב ומבצעים בו רצף של תנועות, אותה למדנו במשך ארבעה ימי לימוד. במבחן לפני שבועיים, בו נדרשנו לבצע זאת בפועל, נכשלתי.

 

מסתבר שזה שהיא אמרה לי בזמנו שלא אוכל לעשות מבחן חוזר - לא תלוי בה. מסתבר שזה נהלים של המכללה שהם שמי שנכשל בווטסו ועדיין רוצה להיות הידרותרפיסט - צריך לשלם 14,000 שקל ולעשות את כל השנה מחדש. אבל היא הלכה ונלחמה למעני ובמכללה הסכימו שאחזור רק על הווטסו, במאי הבא, בתשלום של 2500 שקל. כלומר ארבעה מפגשים וזהו. זו הפעם הראשונה שהם הסכימו.

 

וגם, במידה ואכשל בהדרכת השחייה, אני יכולה לחזור על זה שוב בשנה הבאה - בתשלום מלא של 5000 שקל.

 

היא לא תעצור בעדי. בניגוד למה שאמרה לפני שבועיים, היא לא תמליץ על אי קבלת תעודה. אם אני רק רוצה - אני יכולה להשלים שנה הבאה את הווטסו ואת הדרכת השחייה, במידה ואכשל בהדרכת השחייה (אני אדע ביום ראשון הקרוב אם אני עוברת או נכשלת בהדרכת שחייה).

אבל היא לא חושבת שזה רעיון טוב שאעביר עוד שנה ואוציא עוד כספים, על משהו שהוא כנראה לא היעוד שלי. שיש גם סיכוי גבוה שגם אחרי קורס חוזר שידרוש כספים ומאמץ ועוד שנה - אני שוב לא אעבור וחבל.


והיא אמרה שהיא חושבת שהשנה האחרונה נתנה לי המון ולכן אין לי מה להתחרט שעשיתי אותה.


אמרתי לה שאני מסכימה עם כל מילה: שהשנה האחרונה שיפרה לי את המוטוריקה בקיצוניות, שלא ידעתי לשחות בכלל ועכשיו אני שוחה את שלושת הסגנונות (ביום ראשון האחרון היה לנו מבחן בו נדרשנו לשחות 16 בריכות חתירה והצלחתי!!! זה ממש מדהים! 16 בריכות חתירה, בפחות מעשר דקות, בסגנון טוב. אני לא מכירה אף אחד מחוץ ללימודים שיכול לעשות את זה. אני מזה גאה בעצמי על זה!), שלמדתי דברים מרתקים, שהיות שבחנו אותנו גם על התנהלות אישית - למדתי המון גם על קודים חברתיים, שרכשתי חברות, שלמדתי הרבה על עצמי.


ואמרתי לה את מה שזאת שמלמדת אותנו הדרכת שחייה אמרה לי: שאם הייתי מגיעה בתור תלמידה לשחייה ולא להדרכת שחייה והייתי מגיעה לרמת השחייה שהגעתי אליה היום - היא כבר לא הייתה מציקה לי לשפר את המיומנות שלי. ש"ארגז הכלים" שלי להגדרתה מספיק גדול כדי לשחות שלוש פעמים בשבוע לכיף שלי, אבל לא מספיק כדי להיות מדריכת שחייה. ואני חושבת שבדיוק על אותו משקל אם הייתי מגיעה להידרו לא בתור מישהי שמטרתה להיות מוסמכת להידרותרפיסטית, אלא בתור מטופלת שבאה לשפר מוטוריקה - היו עכשיו מאד גאים בי.


והרכזת הסכימה עם כל מילה. ואמרה שזה באמת נכון. ושעליי להתמקד בשיפור שלי ביחס לעצמי ולא ביחס להסמכה להידרו או להדרכת שחייה.

 

וסיפרתי לה שנתקלתי באבחונים שלי מהילדות ויש שם איזה שבע סיבות שונות לשלוח מישהו להידרו: חגורת כתפיים חלשה, היפוטוניה (זה חולשת שרירים), הפרעת קשב וריכוז, בעיות בוויסות חושי, בעיות במוטוריקה. והרכזת שוב אמרה שיחסית למישהי עם כל הבעיות האלה - השגתי התקדמות אדירה. אבל שעדיף שמישהי עם בעיות מוטוריות בעצמה - לא תיתן טיפול לאנשים במטרה לשפר להם את המוטוריקה.

והיא הציעה שלא איעלם אלא אמשיך להגיע למה שנותר מהשנה. ואמרתי לה שבטח:

היום למדנו פסיכופתולוגיה שזה מרתק בעיניי,

שבוע הבא נלמד "ווטר דאנס" שזה ריקודים במים וזה נשמע לי שיא הכיף,

שבוע אחרי זה יש את המבחן ואחר כך נשארו לנו שני מפגשים לעשות תעודה בעזרה ראשונה.

ובזה סיימנו את השנה.

אמרתי לה שאני רוצה את התעודה בעזרה ראשונה. היא אמרה שבסדר גמור. אמרתי לה שאני גם מתכוונת לגשת למבחן בפיזיולוגיה שיש ביולי, גם כי זה נשמע לי מעניין וגם כי אני רוצה לקבל הכרה בקורס באנטומיה שעשיתי בסמסטר הראשון ובקורס פיזיולוגיה שיש עכשיו ואני רוצה גם הכרה בקורסים העיוניים בהדרכת שחייה והיא אמרה שבסדר גמור. אני רוצה את זה גם בשביל הנשמה, גם בשביל סגירת מעגל וגם כדי שאם אלך ללמוד משהו אחר שידרוש את הקורסים האלה - יהיה לי פטור. והיא אמרה שבסדר גמור.

 

אז אני אקבל תעודה בעזרה ראשונה, תעודה בהלוויק (זו שיטה שמלמדת אנשים הסתגלות למים שלמדנו במשך ארבעה ימי לימוד, כמו הווטסו, ואותה כן עברתי) והכרה באנטומיה-פיזיולוגיה שלמדתי במסגרת ההידרו והכרה באנטומיה, פיזיולוגיה של המאמץ, תורת האימון ופסיכולוגיה של הספורט שהם קורסים במסגרת הדרכת השחייה. את האנטומיה והפיזיולוגיה של המאמץ כבר עשיתי. את תורת האימון ופסיכולוגיה של הספורט אעשה ביולי.

ושאלתי מה עם הסטאז והיא אמרה שזו החלטה שלי אם להמשיך בשביל הכיף או לעזוב.

 

והיא גם אמרה שזה בכלל לא נדיר שאדם לומד משהו ובסוף מחליף למשהו אחר. היא אמרה שלפני שלמדה חינוך - למדה שנה תיכנות והגיעה למסקנה שזה לא היעוד שלה לשבת מול מחשב. והסכמתי איתה שזה מאד נפוץ.

ואמרתי לה שהיא פגעה בי ביום רביעי לפני שבועיים. אמרתי לה שהייתי שבורה ושהיא ענתה לי בצורה קשה וגם שהכריחה אותי להישאר למשך שארית היום, לראות את כולם מקבלים תעודה בווטסו חוץ ממני, למרות שמעולם לא נעדרתי. והיא התנצלה ואמרה שפשוט לא היו לה תשובות בשבילי ושהסיבה שאמרה לי להישאר באותו יום, למרות שהייתי עם דמעות בעיניים, זה שהיא חשבה שיזיק לי יותר ללכת הביתה.

 

אמרתי לה שלא עשיתי שום דבר רע, ושנורא השקעתי בשנה האחרונה והיא הסכימה איתי.


והיא גם אמרה שהיא נורא מעריכה את השיפור העצום שעשיתי בשנה האחרונה, שזה היה תהליך חשוב. ובנוסף, היא מעריכה מאד את תגובתי הבוגרת ולכך שהגעתי לבד למסקנה שזה לא היעוד שלי, מבלי שתצטרך לשכנע אותי ושאני שלמה עם עצמי ומבינה שהשנה הזאת לא הייתה בזבוז. ואמרתי לה שזה היה תהליך ארוך.

 

בדיוק באותו יום לימדו אותנו במסגרת הפסיכופתולוגיה שיש חמש שלבים לאבל (ע"פ קובלר) ואני חושבת שעברתי עם הלימודים אחד לאחד את כל השלבים. אף פעם לא שמעתי עליהם קודם אבל כשהמרצה דיבר עליהם, הבנתי בדיוק על מה הוא מדבר והבנתי מה יהיה השלב הבא עליו ידבר. השלבים הם: הכחשה, כעס, מיקוח, דיכאון, קבלה.

 

והיא הסכימה איתי ושוב ראו שהיא נורא מעריכה את דבריי ואת התנהלותי. וזה היה נורא חשוב לי כי כל השנה חיפשתי את הערכתה. במהלך השנה פיתחתי ממנה ממש פוביה, כי נהגה לעשות לי פרצופים, אז לשמוע ולראות שהיא מעריכה אותי וגאה בי - היה מאד חשוב בשבילי. 

וגם נורא חשוב לי לדעת שלא העיפו אותי. ההחלטה שלא לעשות קורסים חוזרים בשנה הבאה היא שלי. תכלס, בכל המקרים אותם תיארתי בפוסט הקודם - לא העיפו את האנשים מהתארים. אבל הם אלה שהחליטו לא לעשות שנה א בפעם השלישית. הם הבינו שזה לא היעוד שלהם.

וגם עכשיו אני לא אהיה הידרותרפיסטית, לא כי העיפו אותי, אלא כי אני בעצמי הגעתי למסקנה שזה לא היעוד שלי.


אגב, במידה ואשנה את דעתי - הדלת פתוחה. אני יכולה כן להחליט לעשות במאי הבא את הווטסו. אם אכשל בהדרכת שחייה - אני יכולה כן להחליט לחזור על זה בשנה הבאה (ויהיה לי פטור מכל הקורסים העיוניים בהדרכת שחייה). ההחלטה היא רק שלי. זאת אחת הסיבות לכך שאני כן רוצה לגשת לכל המבחנים שנותרו השנה, כדי להשאיר את האופציה של השלמת הווטסו ואולי השלמת הדרכת השחייה -  פתוחה.

 

השיחה הזו ממש הסירה עול מעל כתפיי. היא היוותה סגירת מעגל נהדרת ואני מאד שמחה שניהלנו אותה. ואחר כך חזרתי לכיתה והמשכתי ללמוד פסיכופתלוגיה ובהפסקה סיפרתי לחברותיי, שהיו שיא הגאות בי. בסיום יום הלימודים נשארנו עוד קצת כדי לפטפט קצת ואפילו לא דיברנו על זה, כי זה כבר לא הציק לי.

 

אני גאה בעצמי.

 

שלכם,

נונה. 

נכתב על ידי , 11/6/2014 17:45  
8 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של -סתם אחת- ב-16/6/2014 09:10



380,633
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , משפחתי וחיות אחרות , מתוסבכים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לנונה כהן אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על נונה כהן ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)