לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים


רק על עצמי לספר ידעתי

Avatarכינוי: 

בת: 34





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוקטובר 2014    >>
אבגדהוש
   1234
567891011
12131415161718
19202122232425
262728293031 

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
10/2014

אצא לי השוקה


היי,


בפוסט הקודם, שכתבתי ביום ראשון, תיארתי את אירועי השבועיים שקדמו ליום זה, והסברתי למה הם הובילו לכך שאני עומדת לחזור לשוק העבודה ולשוק הפנויים-פנויות. בימים שלישי ורביעי זה באמת קרה - באותה יממה שבתי גם גם לשוק העבודה וגם לשוק הפנויים-פנויות. ממש הרגשתי שעלי נכתב השיר "אצא לי השוקה".

 

ומאורעות שקרו כך קרו -

 

ביום ראשון היה לי ראיון המשך לתפקיד של רכזת גיוס. הראיון הראשוני היה לפני סוכות והם חזרו אליי וקבעו לי ראיון עם המנכ"לית למיד אחרי החג. בראיון עם המנכ"לית הבנתי היטב באיזה תפקיד מדובר. זו לא חברת השמה אלא חברת קד"ם. החברה אחראית על נציגי קד"ם (קידום מכירות) שעומדים בעמדות ומציעים כרטיסי מועדון שהם גם כרטיסי אשראי. יש לחברה עוד כל מני פרויקטים. התפקיד שהציעו לי זה להיות רכזת גיוס, כלומר לראיין את האנשים לתפקידי קד"מניקים. מכיוון שעמדות הקד"ם נמצאות בכל ארץ  - יהיה עליי לנסוע בערך פעמיים בשבוע לכל מני מקומות בארץ, כדי לראיין את האנשים. התפקיד כולל קריאת קורות חיים ומתוכם להחליט אם בכלל להתקשר לאלה ששלחו, קביעת ראיונות, עשיית הראיונות, החלטה אם לקבל לעבודה או לא ובקיצור ליווי בכל תהליך הגיוס.

בסוף הראיון נאמר לי שיחזירו לי תשובה תוך 48 שעות.


מאוחר יותר באותו יום היה לי ראיון בחברת כח אדם. האמת שזה אפילו לא היה ראיון. זה היה מזה מיותר. הציעו לי לעבוד בבנק, בתור בנקאית ולא טלרית. עובדת של הבנק מהיום הראשון. וטרטרו אותי לחברת כח האדם, רק כדי שהבחורה שעובדת שם - תשפץ לי קצת את הקורות חיים ותשלח בנוכחתי את קורות החיים לבנק.
היא אמרה שיש מרכז הערכה+מבחנים פסיכוטכניים ביום רביעי הקרוב ושאני צריכה לחכות לטלפון מהבנק כדי לדעת אם אני מוזמנת אליו.

 

באותו ערב הייתה לי שיחה מכוערת עם א בוואטספ, שגרמה לי להרגיש יותר טוב לגבי הבגידה. אמרתי לעצמי ש-א לא נותן לי הכלה, כבוד והערכה ולכן אני בתגובה לא נתתי לו נאמנות.

 

ביום שני היה אמור להיות לי ראיון לתפקיד של רפרנטית אשראי, שזה אומר מישהי שעושה את הבדיקות להאם מגיעה לאנשים שביקשו הלוואה - את הלוואה שהם רוצים. לא הצלחתי לקום בבוקר, כי לא נרדמתי כל הלילה. אז התקשרתי אליהם ושיקרתי שדוד שלי נפטר וביקשתי לדחות את הראיון ליום למחרת.

נאמר לי שהם כבר עושים הרבה ראיונות באותו יום ושיתכן שכבר יקבלו מישהו, אז שיחזרו אליי בסוף היום אם זה עדיין יהיה רלוונטי. 


בערב דורה באה אליי. שיתפתי אותה בכל מה שקורה עם הראיונות ובכל מה שקורה עם א והיא מאד תמכה בי.

 

א חזר לארץ וניהלנו שיחת טלפון ארוכה, שלשם שינוי הייתה גם נעימה.

 

ביום שלישי היה לי מבול של טלפונים מכל מני מקומות וקבעתי כל מני ראיונות. הפכתי להיות מתוסכלת, כי לא חזרו אליי מכל מליון המקומות שכבר התראיינתי אליהם וגם לא התקשרו אליי בנוגע למרכז ההערכה של הבנק או בנוגע לראיון לתפקיד של רפרנטית אשראי. כבר הסכמתי לקבוע ראיונות למקומות מעפנים.

 

ואז בצהריים התקשרו אליי מחברת הקד"ם והודיעו לי שהתקבלתי!!! התקבלתי!!! אני מתחילה בשבוע הבא!!! כל כך כל כך כל כך שמחתי! התחלתי ממש לקפוץ ולדלג! יאיי!!!!

 

אחר כך גם חזרו אליי ורצו לקבוע לי ראיון לתפקיד של רפנטית אשראי, אבל זה כבר לא היה רלוונטי, כי כבר התקבלתי לחברת הקד"ם בתור רכזת גיוס. לכן גם ביטלתי את כל שאר הראיונות שנקבעו לי להמשך השבוע, כי כבר התקבלתי. התקבלתי! התקבלתי! התקבלתי! זו נראית לי משרה טובה שממש מתאימה לי ואני מחכה בקוצר רוח להתחיל. אני מאד מקווה שאני לא אתאכזב ושיהיו מרוצים ממני. אני אנסה כל מה שאני יכולה כדי להצליח. אבל כבר הבטחתי לעצמי שאם זה לא יצליח - אני לא אקח את זה קשה כמו שלקחתי כשפיטרו אותי מלהיות אחראית פניות הציבור.

 

יותר מאוחר הלכתי לפסיכולוגית וסיפרתי לה הכול. היא הקשיבה בעניין ונתנה עצות מועילות, גם בקשר ל-א וגם בקשר לעבודה החדשה.

מיד אחרי הפגישה עם הפסיכולוגית - הייתי אמורה להיפגש עם א. סיימתי איתה ב18:00 ו-א היה אמור לסיים לעבוד ב18:00 ולבוא אליי ישר אחרי העבודה. אבל כשיצאתי מהפסיכולוגית, ראיתי שהוא שלח לי הודעה שאבא שלו בבית חולים, אז הוא נוסע לאשדוד ושנדחה את פגישתנו למחר. ראיתי גם שצוצו התקשרה אליי. חזרתי ל-א ואיחלתי לאביו רפואה שלמה ואז חזרתי לצוצו וקבעתי איתה להיפגש באותו רגע, כי היא רצתה להיפגש בקניון שבמקרה במרחק עשר דקות הליכה מהפסיכולוגית.

 

נפגשתי עם צוצו בקניון. אכלנו והיא עשתה אחר כך שופינג. היה נחמד.

 

אגב, יותר מאוחר, אחרי חצות, כשאף פחוס חזר מעבודתו, אז הפתעתי אותו עם עוגה שעליה הנרות 3 ו-4, כי היה לו יומולדת 34. הוא שמח מאד. בזמן האחרון שוב התקרבנו ושבנו להיות ידידים מאד טובים.

ביום רביעי נפגשתי עם א. הוא עבד משמרת בוקר והגיע אליי ישר אחרי העבודה. התחבקנו שעה ארוכה. הוא אמר שהתגעגע אליי. אמרתי לו שהוא אמר לפני כן שלא, אז הוא אמר שבחו"ל לא הרגיש את זה, אבל בארץ היכה בו כמה התגעגע אליי. שבנו להתחבק ולהתנשק. הבאתי לו לשתות והתיישבנו על הספה בסלון. א אחז בידי והניח את ראשו על כתפיי ובידו השניה ליטף את שיערי. הוא היה ממש מתוק.


ישבנו מחובקים ודיברנו. א לא הפסיק ללטף אותי, לנשק אותי, להגיד כמה הוא שמח לראות אותי. ראו עליו כמה שהוא שמח. גם לי היה מאד נעים במחיצתו. הוא היה גמור מעייפות והניח את ראשו עליי, אז הצעתי שיעבור לנוח במיטה. הלכנו למיטה, נשכבנו זה לידי זו והוא הניח את ראשו על החזה שלי וחיבק אותי ואני ליטפתי את שיערו. שכבנו ככה מחובקים ומכורבלים ודיברנו. הייתה אווירה כל כך טובה ונעימה ואני התקשיתי לאזור אומץ ולהגיד לו שאני נפרדת.

 

אחרי חצי שעה בערך אמרתי: "א, אני צריכה להגיד לך משהו". עשיתי כמה ניסיונות להגיד. כל פעם פערתי את פי, אבל שום קול לא יצא. בסוף אמרתי:"א, אני נפרדת ממך." הוא הנהן וחיבק אותי. אמר שידע שזה יגיע. בדמעות, אמרתי לו שאני מאד אוהבת אותו והוא אמר שגם הוא מאד אוהב אותי. נתחנו קצת את היחסים, אבל לא ראינו טעם לחפור בזה יותר מדי, כי הכול כבר נאמר בשיחות קודמות וכי במילא שום דבר שהיה נאמר - לא היה משנה את ההחלטה, שכבר התקבלה. שעות שכבנו מחובקים, כשאני בוכה.

 

א הציע  לי להוציא מהלקסיקון מילים קיצוניות כמו "חלאה" ו"תת אדם". הרבה פעמים אמרתי לו שאני מרגישה תת אדם וכעת אמרתי לו שבחודשיים האחרונים הוא התייחס אליי כמו חלאה. א הסביר לי שפשוט נגמרה לו הסבלנות אליי, אבל אני לא תת אדם. גם הוא לא חלאה. קורה שסבלנות נגמרית.

א הציע שנמשיך להיות בקשר, בתור ידידים, אבל אני אמרתי שאני לא יכולה להיות ידידה של מישהו שאני מאוהבת בו. סיכמנו שהוא יתקשר אליי עוד חודש. 


אחר כך התקלחנו ביחד. במהלך המקלחת כל מה שקרה זה ש-א נישק את הפטמות שלי, כדי להיפרד מהשדיים שלי ואני נישקתי לו לרגע את הזין, כדי להיפרד גם ממנו. לא שכבנו ולא קרה שום דבר מיני מעבר לזה. 

 

אחרי המקלחת - התלבשנו, התארגנו והתיישבנו לשתות תה. כל הזמן החזקנו ידיים, התחבקנו, התנשקנו ואמרנו כמה אנחנו אוהבים זה את זו ועד כמה נתגעגע. א ביקש ממני לשמור על עצמי ולא לחזור לעולם של סטוצים. הבטחתי לו להשתדל.

 

אגב,  א אמר סיפר לי שסופסוף סיפר עליי למושקי. הוא אמר שכל הזמן הזה חיכה רק שהם יהיו גרושים ושזה לא קשור אליי בכלל. כשהיה בחו"ל הוא סיפר לה בוואטספ.

 

באיזשהו שלב אמרתי לו: "רגע, סיפרת עליי למושקי. נתנו לך קביעות בעבודה, אני מצאתי עבודה. אז למה בעצם אנחנו נפרדים?" וא ענה לי:"כי ככה החלטת" ואני שאלתי:"ואם מתישהו אני ארצה לחזור?" אז א ענה:"אולי גם אני ארצה לחזור. צריך לחכות ולראות."

אחר כך א ליווה אותי לתחנת האוטובוס, כי היה לי תור לגניקולוג שהייתי צריכה להגיע אליו וסיכמנו ש-א יחזור לביתו. הלכנו לשם יד ביד. בתחנת האוטובוס עמדנו מחובקים ו-א אמר שהיה לו לכבוד להיות איתי, שהוא מאחל לי רק טוב, שאשמור על עצמי, שהוא אוהב אותי ושיתגעגע אליי. גם אני אמרתי אותם דברים, כשאני מתכוונת לכל מילה. ואז גם א התחיל לבכות. עמדנו שם באמצע הרחוב, שנינו בוכים והתחבקנו בחוזקה ואמרנו שוב ושוב עד כמה אנחנו אוהבים. כשהאוטובוס הגיע - עליתי עליו בוכה. כשהתיישבתי. ראיתי ש-א עומד על המדרכה, בוכה, מסתכל עליי ושולח לי נשיקה באוויר. שלחתי לו נשיקה באוויר בחזרה.


כואב לי, אבל אני יודעת שזו הייתה ההחלטה הנכונה. אני שמחה שזה נגמר בצורה יפה ומכובדת. נעים לי לדעת עד כמה א אוהב אותי. נעים לי לדעת עד כמה הקשר הזה היה משמעותי ולא לריק. גם אני אוהבת אותו, אבל יודעת שלא נכון לנו להיות כרגע ביחד. אני גם יודעת שזו ההחלטה הנכונה לא לספר לו על מה שקרה עם ב. זה סתם היה פוגע בו ולא היה יוצא מזה כלום. במילא כבר נפרדנו.

היום (יום חמישי) אף פחוס חוגג יומולדת בפאב בערב, עם כל חבריו וכמובן שהוא הזמין אותי. אני אבוא, למרות שהתלבטתי הרבה.

אני עדיין לא יודעת מה אעשה בשישי-שבת, אולי ההורים שלי יבואו לעזור לקנות מיטה ואולי אסע לירושלים.

ביום ראשון אני נפגשת עם חברתי טיטי בערב.

וביום שני אני מתחילה את העבודה החדשה. מי ייתן והכול יבוא על מקומו בשלום בנוגע לעבודה הזו. אני מחזיקה לעצמי אצבעות.

 

וזה היה הסיפור על החזרה לשווקים.

 

שלכם,

נונה.

נכתב על ידי , 23/10/2014 06:09  
14 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של נונה כהן ב-25/10/2014 15:13



379,519
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , משפחתי וחיות אחרות , מתוסבכים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לנונה כהן אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על נונה כהן ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2021 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)