היי,

מי שקרא כאן לאחרונה - יודע שהתקבלתי להיות רכזת גיוס בחברת קד"ם. מדובר על חברה, שאחראית על נציגי קד"ם (קידום מכירות) שעומדים בחנויות מסוימות ומציעים כרטיס מועדון שהוא גם כרטיס אשראי. התפקיד שאני התקבלתי עליו זה רכזת גיוס, מה שכולל לקבל קורות חיים של אנשים ששלחו קורות חיים לתפקיד של קד"מניקים, לברור מתוך קורות החיים למי לחזור, להתקשר למי שהחלטתי, לקבוע איתו ראיון, להפגש איתו לראיון ואז להחליט אם קיבלתי אותו. מכיוון שיש עמדות קד"ם בכל הארץ (הרי יש את החנויות האלה בכל הארץ) אז חלק מהתפקיד זה לנסוע בערך פעמיים בשבוע ברחבי הארץ, כדי לראיין אותם.

הם גם הבטיחו לי שמדובר על מקומות זמינים מבחינת תחבורה ציבורית, כמו חיפה וירושלים ולא חורים שצריך לקחת אליהם מליון אוטובוסים.

באמת חשבתי שזו עבודה שתפורה עליי. באמת לא יכולתי להעלות על דעתי מה יכול להשתבש. גם התלהבתי מזה שזו חברת קד"ם ולא חברת השמה (מה שהיה נקרא פעם חברת כוח אדם), כי בחברת השמה 90% מהעבודה זה להתקשר לאנשים ששלחו קורות חיים למשרה מסוימת ולהציע להם משרה אחרת, ואז זה כמו מכירה לכל דבר, לדחוף להם משהו שהם לא רצו בהתחלה, ואני לא הכי טובה במכירות, אבל פה מדובר על לחזור לאנשים ששלחו קורות חיים למשרה מסוימת ולהציע להם בדיוק את אותה משרה, כלומר שהם יצטרכו לרקוד סביבי ולא אני סביבם.

אמרתי לה שאני יודעת שהקורס היה קורס ממיין לקד"מניקים. אמרו להם מראש שזה קורס ממיין ובאמת כמה מהם לא המשיכו אחרי יום אחד או שניים של קורס, אבל לי לא נאמר דבר כזה. היא אמרה שנכון. זה באמת מה שסוכם עם הקד"מניקים. גם סוכם איתם שאם מישהו לא עושה שבע משמרות אחרי הקורס - הוא לא מקבל כסף על הקורס ולכן אלה שאמרו להם לא לבוא יותר או שהחליטו בעצמם לא לבוא יותר - לא יקבלו כסף. הם חתמו חוזה רק בסוף הקורס. אני חתמתי חוזה כבר ביום שני ולכן אקבל על הימים האלה כסף. המגמה הייתה באמת לקבל אותי לתפקיד ולא רק לניסיון, לכן גם כבר ביום שני סידרו לי שאוכל להחתים נוכחות בצורת טביעת אצבע, ביומטרי או איך שלא קוראים לזה.

אמרתי שהקורס לא רלוונטי אליי, כי אני לא עומדת להיות קד"מניקית, אבל היא התעקשה בעדינות שהקורס כן רלוונטי.

שאלתי שוב ושוב מה בעצם הייתה הבעיה. למה הם החליטו לא להמשיך איתי. היא אמרה שהיא לא יודעת. היא לא הייתה נוכחת בקורס. התעקשתי שאני רוצה לדעת במה עשיתי טעות, כדי שאוכל ללמוד הלאה למקום העבודה הבא, והיא אמרה שאולי לא עשיתי משהו שיהיה טעות מבחינת מקומות עבודה אחרים, אבל להם ספציפית זה לא מתאים. כשהמשכתי להתעקש שאני רוצה לדעת - היא הבטיחה שאם תדע, אז תתקשר אליי ותגיד לי.

הסיבה היחידה שאני יכולה להעלות על דעתי בנוגע לסיבה שבגללה פוטרתי, היא שמכיוון שידעתי את החומר על בוריו, אז היה לי קשה לשבת בשקט ולספוג את דבריו של המדריך. הרבה פעמים השלמתי לו משפטים והרבה פעמים עניתי לשאלות של נציגים במקומו. הרבה פעמים גם הרחבתי על דבריו ואז הוא היה מעיר לי שזה קשור לשירות לקוחות של חברת האשראי (משם מן הסתם הידע שלי) ולא לקד"מניקים. השתדלתי למתן את זה והפחתתי את ההתפרצויות, אבל כנראה שזה עדיין היה יותר מדי.

בין אלה שעשו את הקורס, הייתה גם מישהי שהייתה עד לפני שבוע קד"מניקית של כרטיס אשראי אחר של אותה חברה, ולכן אני חושבת שהיא ידעה הרבה בערך כמוני, אבל היא השכילה לסתום את הפה.

מאד קשה לי עם כל הסיפור. אני מרגישה שבאמת יכולתי לפרוח בעבודה הזו ושסתם שוב תקעתי לעצמי כדור ברגל. באמת חשבתי שכבר עברתי את השלב בו אני מפוטרת ממקומות עבודה בגלל דיבור-היתר שלי. פוטרתי כמה פעמים בגלל פטפטת. פה לא היה מדובר על פטפטת, אבל העיקרון הוא אותו עיקרון.

אני מרגישה שאין לי כוחות נפשיים לעבור שוב את התהליך הארוך והמייגע של חיפוש עבודה: שוב לשלוח קורות חיים, שוב לקבל המון טלפונים מציקים, שוב להיטרטר בכל גוש דן לראיונות, שוב להתנחמד למראיינים, שוב להיות בלחץ. זה לוקח ממני המון כוחות נפשיים.

ואני כל כך צריכה את הכסף וכל כך צריכה תעסוקה.

חשבתי על הדברים שהציעו לי כשעשו לי את האבחון שקבע שאני על הרצף האוטיסטי. אני יכולה לנסות לקבל קצבת נכות מביטוח לאומי ויכולה לפנות לאיזשהו גורם, ששכחתי את שמו, שמפנה אנשים על הספקטרום האוטיסטי למקומות עבודה ומלווה אותם שם. אבל אני מפחדת שאלה עבודות של הדבקת מדבקות על בקבוקים.

אני בעיקר מפחדת מהסטיגמה. אני הרי רוצה בנזוג. איזה גבר ירצה לצאת עם מישהי שמקבלת קצבת נכות כי היא אוטיסטית ושעובדת בעבודה ששלחו אותה שירותים סוציאליים?

נונה.