היי,

קודם כל ולפני הכול אני רוצה לפתוח את הפוסט בתודה נלהבת לדניאל (אני אפילו לא יודעת אם זה בחור או בחורה) שהכינ/ה לי את הלוגו החדש לכותרת הבלוג. הוא/היא שמ/ה לב שנעלם לי הלוגו - אז הוא/היא מצא/ה תמונה מגניבה באינטרנט והוסיפ/ה עליה כיתוב ואז כתב/ה לי בתגובה לפוסט הקודם שאני מוזמנת להשתמש בלוגו החדש. כל כך התלהבתי מהלוגו שהפכתי אותו לא רק לתמונה בכותרת הבלוג שלי, אלא גם לאייקון ליד הכינוי שלי. אז באמת תודה. אני מקווה ששאר הקוראים אוהבים את הלוגו.

אז הגעתי להחלטה שגם כשאכיר עלם חמודות - לא אספר לו ישר על ההתחלה על האבחון ועל השלכותיו, אלא אחכה שהוא יכיר אותי ויראה איזה חמודה ומגניבה אני (וגם צנועה) ואז כשאספר לו על זה - זה כבר לא ישנה כלום. ואם זה כן ישנה לו משהו - אני לא צריכה כזה אדם אטום ושמרן בחיים שלי.

כשסיפרתי לאימא שלי על הפיטורים מחברת הקד"ם - היא התעקשה מאד שאגש כבר לשירותים שבהם מפנים אנשים על הספקטרום למקומות עבודה. ולמרות שעדיין קשה לי עם הרעיון, הסכמתי. היא ביררה לי על מקום כזה שנמצא בגבעתיים (מסתבר שלגמרי במקרה זה במרחק הליכה של 5 דקות מהבית שלי) ואמרה שתגיע באותו יום למרכז כדי ללוות אותי. איזו חמודה. אני עדיין זוכרת כמה היה לי קשה כשפנינו בטעות לארגון שבירושלים (הכתובת שלי בתעודת זהות היא בירושלים וזה הולך לפי איזורי מגורים, אבל אז התברר שמכיוון שאני גרה בגבעתיים - עליי לגשת לסניף שבגבעתיים), אבל מקווה שהפעם יהיה לי יותר קל. וחוצמזה, אני לא חייבת להתחיל לעבוד במקומות עבודה שהם יציעו. הפגישה שקבענו נועדה רק כדי לפתוח תיק ולשמוע מה יש להם להציע.

גם את צוצו אני רואה לעיתים קרובות (אנחנו הולכות הרבה לקולנוע או לבתי קפה. צוצו מספרת לי דברים שהיא לא מספרת לי לאף אחד אחר).

ומדי פעם אני רואה גם את טיטי, חברתי מלימודי ההידרותרפיה ואנחנו מתכננות לארגן מפגש עם עוד בנות שלמדו איתנו.

ונראה לי שיש סיבה שאין לג'ינג'ית כמעט חברים. היא גרה במרכז כבר שנתיים והזמינה לחתונה שלה (שהייתה ביולי) מבחינת חברים מהמרכז רק את עדוש, את א ואותי. היא ועדוש נפגשו בערך שלוש פעמים בחיים כשעבדו ביחד בסקרים והתראו מחוץ לעבודה רק פעם אחת, מלבד מבחתונה. ברגע שהם הפסיקו לעבוד שם - התנתק בצורה טוטאלית גם הקשר בינהם. אני חושבת שמעולם אפילו לא היה להם מספרי הטלפון אחד של השניה. ובקשר לידידות שלה עם א: הם הכירו כשעבדו ביחד בחברת אשראי יחד איתי, הפכו לידידים רק בשנה האחרונה ונפגשו בערך ארבע פעמים מחוץ לעבודה.

מה שמאד משמח אותי זה שאנחנו נמצאים בתקופה מבורכת בה לא מספיק חם כדי להדליק מזגן וגם לא מספיק קר כדי להדליק בויילר.

אני מנסה לחסוך בחשבונות כמה שאפשר. אני גם משתדלת לא להוציא כסף על מותרות, אלא רק על מחויבויות. אני באמת רוצה להתחיל לאזן את המצב בחשבון בנק. אני אומנם לא במינוס אבל בחובות של בערך 36,000. לקחתי לפני כמה חודשים הלוואה של 25,000 בבנק ונשאר ממנה 23,000 ומשהו. בנוסף, יש לי שיטה בכרטיס אשראי שכל חודש יורד לי רק 1,000 שקל ולא משנה כמה אני מגהצת אז צברתי שם התחייבויות של 9,500 ויש גם את הכרטיס בו החיובים יורדים בשיטה הרגילה ששם יש לי התחייבויות של בערך 3,000.

על אותו משקל, גם יורד לי כל חודש 2,000 שקל צ'ק של שכר דירה, אבל אני לא מסתכלת על זה כאילו יש לי חוב של 24,000 בשנה.

נונה.