לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים


רק על עצמי לספר ידעתי

Avatarכינוי: 

בת: 37





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    נובמבר 2014    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
30      

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
11/2014

סקס, טפסים ורוקנרול


היי,


מי שקרא את הפוסט הקודם - זוכר שאני פונה עכשיו לכמה ארגונים במקביל, כדי לקבל עזרה בכל מה שקשור לכך שאובחנתי על הספקטרום האוטיסטי. היות שאני  שונאת בירוקרטיה, מה שבמקרה הזה התבטא בשנאתי הרבה למילוי טפסים והיות שאני שונאת להתעסק עם כל עניין האוטיזם - היה מדובר בשילוב של שתי שנאות טהורות.

אבל החלטתי לעשות את זה ולגמור עם זה סופסוף. אז הבאתי לירושלים, לבית ההורים, את תלושי השכר האחרונים שלי ומילאתי עם אימא את הטופס שנועד לתת לי הנחה לקבוצת תמיכה. אימא שלי כל כך יודעת מה לכתוב: "שוכרת דירה עם שותפים ומרוויחה 500 שקל בחודש. לא מסוגלת לכלכל את עצמה, כי לא מסוגלת להחזיק מקום עבודה, כי אוטיסטית. הוריה משלמים את כל הוצאותיה אבל הכול! אביה פקיד ואימה לא עובדת. להוריה ארבעה ילדים נוספים."


תכלס, הבסיס להכול נכון, אבל אבא שלי לא בדיוק פקיד אלא מרכז תואר בוגר וזה לא שאימא שלי סתם לא עובדת. היא בפנסיה. והם אומנם עוזרים לי כלכלית המון, אבל לא מממנים את כל הוצאותיי. היו לי דמעות בעיניים, אבל הבנתי שחייבים להקצין דברים כדי שישקלו לתת לי הנחות וקצבאות.

אז סיימנו עם כל הבירוקרטיה. מתחתי קו מעל כל הסעיפים ברשימה שסיפרתי עליה בפוסט הקודם, מלבד על הסעיף של לחכות שיזמנו אותי לאבחון בבית אקשטיין, אבל זה לא דורש משהו פעיל מצדי וגם עדיין לא מתחתי קו על "להתקשר  לנדנד על משכורת מגן", אבל מחר על הבוקר אעשה זאת ואז כל שישאר לי זה לשלוח צילום של ת.ז בפקס למשרד של אבא שלי.


אני כל כך שמחה שכל הטופסידה מאחוריי.

ביום רביעי בוריס היה ברמת גן, במסגרת העבודה שלו ולגמרי במקרה היה במרחק הליכה מביתי, אז הוא בא לבקר אותי והלכנו לאכול בחוץ (אני רק הזמנתי קפה. אני עומדת בהחלטתי שלא להוציא יותר מ20 שקל ביציאה) ומשם הלכנו לפאב ושתינו כל אחד כוס אחת. אחר כך הלכנו לביתי. דיברנו המון, צחקנו המון ונהנינו מכל רגע.

בוריס תיכנן רק ללכת לשירותים בביתי ואז לקחת את האוטו שלו, שחנה מתחת לבניין שלי ולחזור לירושלים, אבל היות שהיה גמור מעייפות ושנינו פחדנו שהוא ירדם על ההגה, אז ישבנו קצת בסלון ביחד. ניסיתי לפתות אותו. הייתי בלי סקס כבר שישה שבועות וכמו שקוראים קבועים בבלוגי בוודאי זוכרים, הבטחתי לעצמי שאם אשכב עם מישהו שהוא לא הבנזוג שלי - זה יהיה בוריס. בוריס אומנם מאד התגרה מפיתויי, אך היות שעדיין יש לו חברה - סירב לי.

התחבקנו והתכרבלנו קצת ביחד ואחרי זה הוא הלך.

 

ממש טיפטפתי בין רגליי. החלטתי ללכת לישון. שכבתי במיטה בחושך ולא הצלחתי להרדם. אחרי התלבטות קצרה, שלחתי הודעה לבלוגר וכתבתי:"היי, מה קורה? רוצה לקפוץ אליי?" הוא מיד ענה לי בחזרה, כתב שכן והוא כבר יוצא מהבית ותוך 20 דקות יהיה אצלי. כשחיכיתי שיגיע, התלבטתי אם באמת לשכב איתו. אומנם לא הצעתי סקס, אבל תכלס כשמזמינים מישהו הביתה ב23:00 בלילה הביתה - זה דיי אומר את זה במילים אחרות.

 

הבלוגר באמת הגיע תוך 20 דקות. הוא שיחק אותה בכך שלא התנפל עליי. הוא היה ממש חמוד ונחמד. התיישבנו בסלון, החזקנו ידיים ורק דיברנו במשך קרוב לשעתיים. נהניתי לדבר איתו. איש חכם וחביב. הסתכלתי עליו היטב והגעתי למסקנה שאני נמשכת אליו.

 

אחרי קרוב לשעתיים של שיחה, נתתי לו נשיקה בלחי ואז קירבתי שפתיי אל שפתיו. הוא מיד שיתף איתי פעולה. נישק אותי ושלח ידיים אל מתחת לחולצתי. התיישבתי עליו והתחלנו לעשות כל מני דברים. ואז הלכנו לחדר שלי ושכבנו.

 

הוא שיחק אותה במיטה. פעם ראשונה ששוכבים עם מישהו לא יכולה להיות לגמרי מושלמת, כי עדיין לא ידעתי בדיוק מה הוא אוהב והוא לא ידע בדיוק מה אני אוהבת, אבל אין ספק שהביצועים שלו היו טובים. הוא נתן לי ספקינג אחרי שביקש את רשותי, ואני הרי אוהבת קצת אגריסביות והוא גם ליטף אותי ונישק אותי, כמו שאני אוהבת. פינקתי אותו בחזרה. אגב, הוא היה בתוכי הכי הרבה זמן ברצף שמישהו איי פעם היה בתוכי. מגיע לו על זה ח"ח. בקיצור, נהניתי לשכב איתו. רק טיפה הטריד אותי שבהבעת פניו אי אפשר לדעת מה מענג אותו ומה לא.

הבלוגר לא גמר, כי לדבריו עשה ביד באותו בוקר והוא לא יכול לגמור פעמיים באותו יום. אמרתי לו שחשוב לי להגמיר אותו והוא אמר לי לא לדאוג, כי נהנה מאד.


הוא הציע שניפגש שוב למחרת. אמרתי לו את האמת: שאני הולכת לעבודה ומשם נוסעת לירושלים לסופשבוע. הוא שאל מתי אני חוזרת ואמרתי לו שביום ראשון והוא שאל אם אני לא יכולה לחזור במוצ"ש. שאלתי למה והוא אמר שכדי שנוכל להפגש ולשכב. אמרתי לו שלא יקרה כלום אם ניפגש ביום ראשון והוא הסכים עם דבריי.


הוא היה חייב ללכת, כי כבר היה איזה 2:00 בלילה והיה לו ראיון עבודה למחרת על הבוקר. התחבקנו והוא הלך. מיד כשיצא מביתי שלח לי:"לילה טוב מותק" ואני השבתי:"לילה טוב, מאמי."


למחרת שלחתי לבלוגר הודעה וכתבתי לו שממש נהניתי ושוב הצעתי שניפגש ביום ראשון. הוא הסכים מיד. בהתחלה דיברנו על זה שאני אבוא אליו, אבל הוא לא ידע להגיד לי איזה קו אוטובוס מגיע אליו, אז אני ביקשתי שיבוא לקחת אותי ואז אמרתי שאם הוא כבר מגיע אליי אז כבר עדיף שנישאר אצלי והוא הסכים. סיכמנו שיבוא לישון אצלי ביום ראשון. וביקשתי שיתגלח, כי הוא דקר אותי. שוב החמאתי לו וכתבתי את האמת שהיא שהוא טוב במיטה והוא כתב לי שאני משקיענית במיטה.

ומה אני מרגישה בקשר לכל הסיפור?

מצד אחד, אני קצת מתבאסת שהפרתי את ההבטחה שהבטחתי לעצמי, שהיא שלא יהיה לי עוד סטוץ בשנת 2014, אבל פה לא מדובר בדיוק בסטוץ, כי עובדה שנמשיך לשכב וחוצמזה זה בנאדם שמחבב ומכבד אותי ואני מחבבת ומכבדת אותו.
זה אולי ישמע מטומטם, אבל אני מתבאסת שהוא מישהו שלא שכבתי איתו בעבר. אחת הסיבות שאני מקפידה לשכב עם אנשים ששכבתי איתם בעבר, זה שככה לא נוסף עוד גבר לרשימת הגברים ששכבתי איתם ועכשיו כי שכבתי עם מישהו חדש - מספר הגברים ששכבתי איתם עלה מ28 ל29. אבל הגיע הזמן שאבין שאני לא עובדת בלשכה לסטטיסטיקה.

ואני אומנם נלחצת מזה שאני כבר בת 27 וכמעט ארבעה חודשים, כלומר בת 27 וכמעט שליש ועדיין לא מצאתי את החצי השני שלי, אבל שוב, אני לא עובדת בלשכה לסטטיסטיקה.

חוצמזה, זה שאני מחפשת קשר רציני, לא סותר את זה שאני יכולה להנות מחיי מין על הדרך.

הבלוגר נחמד, מושך אותי, טוב במיטה, מתייחס אליי יפה. נעים לי בחברתו. אין שום סיבה שלא אמשיך איתו את הסיפור.


ההורים שלי עומדים לנסוע לתאילנד לשבועיים וחצי. זה נופל על שלושה סופי שבוע, אז לא אהיה בירושלים ארבעה שבועות. אני מכינה את עצמי נפשית. מצד שני, אולי זה דווקא טוב להשתחרר קצת מהחיבוק החונק ולתרגל יותר עצמאות.

ממשיכה להיות עבודה כל יום בסקרים. מחר זו הפעם הראשונה שתהיה משמרת ואני מרשה לעצמי לא להתייצב. אני אעבוד שני עד חמישי ואם תהיה משמרת ביום שישי אז גם שישי ואמשוך שעות בכל יום. אני חייבת יום חופש אחד, לפני שהמוח יצא לי מהאוזניים.

אתמול הייתה בריתה, או כפי שאחותי וגיסי קוראים לזה "זבד לבת" לאחיינית החדשה שלי. איזו בובה. אני חולה על כל האחיינים שלי. נפגשנו במסעדה עם המשפחה המורחבת. היינו בהיקף דיי מצומצם: רק האחיות והאח של אימא שלי וכמובן אחי עם אישתו וילדיו ואחותי עם בעלה וילדיה ואני ואחיותיי הקטנות.

היה כיף.


חיי החברה שלי ממשיכים להיות פוריים.

תם הפוסט. שיהיה שבוע טוב!

 

שלכם,
נונה.
נכתב על ידי , 30/11/2014 01:09  
22 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של הבוחן העליון ב-4/12/2014 00:14



380,648
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , משפחתי וחיות אחרות , מתוסבכים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לנונה כהן אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על נונה כהן ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)