 כינוי:
בת: 37
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
ינואר 2015
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | 1 | 2 | 3 | | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 |
הבלוג חבר בטבעות: | 1/2015
סקס עם האקס (ועוד נושאים)
היי,
ביום שלישי האחמ"שים בעבודה שלי אמרו לי ולשאר העובדים, שהם מחפשים אנשים יוצאי ברית המועצות שיבואו לקבוצת מיקוד בת"א, ביום חמישי ב19:00 בערב, בה ידונו על משהו במשך שעה בישיבה במעגל וישלמו על השעה הזאת 150 שקל. הם שאלו אותי ואת שאר העובדים אם אנחנו מכירים יוצאי ברית המועצות. אני אכן מכירה הרבה, אבל החבר'ה הירושלמים לא יבואו מירושלים ואף פחוס אומנם אוקריאני, אבל נולד בארץ אז זה לא נחשב. יש לי גם ידידים רוסים שעברו למרכז, אבל הם עובדים בהייטק, אז 150 שקל לשעה זה השכר הרגיל שלהם. אז לא היה לי כל כך למי להציע, ואז האחמש"ית שלי שאלה אותי אם לא יצאתי עם רוסי, ונזכרתי ב-א.
אז התקשרתי ל-א והצעתי לו. הוא הסכים מיד ומאד העריך את ההצעה. אחרי שסיימתי את השיחה איתו, אז האחמש"ית אמרה שבסוף הקבוצה לא תהיה בתל אביב, אלא במוקד שבו אנחנו עושים סקרים, ואני מיד נלחצתי, כי הבנתי שאם א יבוא לעבודה שלי ב19:00 והקבוצה תימשך שעה - קרי הם יסיימו בסביבות 20:00 ונזכרתי שאני עומדת לעבוד ערב ביום חמישי, קרי גם אני אהיה שם ואסיים את המשמרת ב20:00.
ופתאום קלטתי שאם שנינו נהיה שם באותו זמן ושנינו נסיים ב20:00 אז אין מצב שאני אצליח להתאפק מלהזמין אותו לדירה שלי. הבנתי שאני בטוח אזמין אותו לישון אצלי. והבנתי שזה כנראה לא בריא לי, אבל גם ידעתי באותה וודאות שאני יודעת שיש לי אף - שלא אצליח לעצור את עצמי מלהזמין אותו.
הלכתי לאחמ"שית וסיפרתי לה את זה בקולי קולות. זה היה מזה לא מתאים. גם כי היא ילדה חרדית בת 20, גם כי היא האחמ"שית וגם כי דיברתי בקולי קולות, קרי גם האחמ"ש בן ה63 שמע אותי, גם בנו שבמקרה היה שם וגם כל שאר הנוכחים. אני עובדת במוקד קטן ויש במשמרת רק בערך שישה סוקרים, אז אין מצב שהיה שם מישהו שלא שמע אותי וגם דיברתי על זה אחד על אחד כמעט עם כל אחד מהנוכחים. מישהו שאל אותי אם זה לא קצת פתטי להזמין אותו ואני עניתי שזה עוד יותר פתטי לשכב עם אנשים אחרים סתומים, מאשר לשכב עם א שאני אוהבת והאחמש"ית שמעה ואמרה שמילא שאמרתי שאני מזמינה אותו לישון אצלי, אבל לא צריך לפרט מעבר לזה ואני צחקתי ואמרתי של"לישון" ול"לשכב" יש אותה משמעות. אפשר לשכב זה לצד זו וצחקתי.
אין ספק שזו התנהגות לא מקובלת בחברה. ובטח שלא במקום עבודה. ועוד במקום עבודה שרוב עובדיו חרדים.
אחרי המשמרת הלכתי לפסיכולוגית שלי בפעם האחרונה, אחרי כמעט שנתיים. מזה התרגשתי. סיפרתי לה על מה שהיה במוקד והיא באמת אמרה שהיא חושבת שזו התנהגות לא מקובלת ושזה יכול להוציא לי שם לא טוב. היא גם שאלה למה בעצם אני עומדת להזמין את א אליי, אם אני לא רוצה ואמרתי לה שאני כן רוצה, אבל חושבת שזה לא בריא לי ומשם התגלגלנו לשיחה על דחיית סיפוקים.
אחר כך סיכמנו את הכמעט שנתיים שעברתי אצלה. זה היה מזה מתאים, כי לגמרי במקרה התאריך היה ה30.12. ממש שנה חדשה, התחלות חדשות.
בסוף הפגישה שאלתי אותה אם זה אתי לחבק אותה והיא אמרה שזה בסדר אז חיבקתי אותה הרבה בחוזקה ובחום. אני מזה אתגעגע אליה. אישה טובה ואשת מקצוע מעולה. היא גם נתנה לי הרבה עצות מועילות לאורך השנתיים, אבל גם אם לא הייתה נותנת, עצם זה שהיה לי את המקום הזה לפרוק, בניגוד לחברים שלפעמים עסוקים ושצריך לשמוע גם את צרותיהם, היווה מקום מאד חשוב בחיים שלי. הייתי על סף דמעות. היא אמרה לי שהיא חושבת שעברתי כברת דרך ארוכה מאד בשנתיים האלה, שהיא גאה בי ושאני בחורה מדהימה. יצאתי משם כולי נרגשת.
ביום רביעי הלכתי לעבוד. טרחתי לעדכן חלק מהנוכחים שיש לי סקסלודת, כי תשע שנים בדיוק לפני כן איבדתי את בתוליי, ב1.1.2006.בהפסקה התקשרתי לבוריס לאחל לו סקסלודת שמח. הוא שאל אם זה לא יום למחרת, כי הרי התאריך היה 31.12 אז אמרתי לו שאני נזכרת במעצבנים האלה שאומרים לך בעשרה לחצות בסילבסטר: "נתראה בשנה הבאה", אז במקרה שלנו, לפני תשע שנים, התחלנו את המשחק המקדים ב31.12, אבל החדירה עצמה הייתה אחרי חצות, כלומר ב1.1, קרי התחלנו סקס בשנה מסוימת (2005) וסיימנו אותו בשנה שאחרי זה (2006). הוא צחק ואמר שזה אומר שיש לו חתיכת סיבולת אם שכב איתי במשך שנה. אמרתי לו שאני לא יכולה לאחל לסקסלודת עד 120, כי אז אני אהיה בת 138 והוא יהיה בן 140 (הרי אני הייתי בת 18 והוא היה בן 20, כששכבנו לראשונה), אז הוא אמר שהוא מאחל לסקסלודת עד 80 וצחקנו.
אחרי העבודה קפצתי לקניון לעשות סידורים ואז חזרתי לדירה. דורה הגיעה אליי וישבנו ודיברנו וצחקנו וראינו "הכול הולך" בvod. אף פחוס גם הגיע והצטרף אלינו לשיחה ולצפייה בטלויזיה.
מאוחר יותר אני התארגנתי ואז דורה ואני הלכנו לפאב השכונתי ושתינו ואכלנו ודיברנו וצחקנו והצטלמנו ובחצות, כשהתחלפה השנה, אז התחבקנו. אבל אז אימא שלה התקשרה וצרחה עליה ודורה הייתה חייבת ללכת מהר הביתה. נשגב מבינתי למה היא מסכימה ליחסים כאלה עם אימא שלה בגיל 24, אבל אולי זה שונה אצל דתיים.
ביום חמישי ישנתי עד הצהריים, כי לא הרגשתי טוב. א שלח לי הודעה בה שאל איזה קו מגיע ממקום עבודתו למקום עבודתי ואמרתי לו ואז שאלתי אם הוא רוצה ללכת לאכול במסעדה אחר כך, כי הוא יהיה אחרי צום והוא אמר שבכיף ואז הצעתי מסעדה מסוימת וציינתי שהמסעדה הזאת נמצאת בדיוק בין מקום העבודה שלי לבין הבית שלי. לא הצעתי לו לבוא לישון אצלי, אבל זה היה רמז דק כפיל.
בצהריים הלכתי לעבודה (לשם שינוי הגעתי ב15:00, שזו השעה שבה באמת מתחילה משמרת ולא ב12:00, שזו השעה שאני מגיעה בדרך כלל כדי לעבוד שמונה שעות ולא חמש שעות). הפצצתי בסקרים. מאוחר יותר אמרו לנו שמכיוון שיוצאי ברית המועצות מגיעים ב19:00 - נסיים לעבוד באותו יום ב19:00 ואני התבאסתי כי הבנתי שאצטרך לחכות ל-א לפחות שעה.
הוא ושאר הרוסים אכן הגיעו ב19:00 ואני חיבקתי אותו ואז יצאתי משם. כדי להעביר את הזמן ליוויתי מישהי ממקום העבודה לתחנת אוטובוס שלה וחיכיתי איתה לאוטובוס שהיא הייתה צריכה ואז חזרתי לבניין של העבודה. המאבטח שם שמע מוזיקה ברדיו והיה לו עיתון, אז שמעתי איתו מוזיקה וקראתי כתבות ומילאתי תשבצים בעיתון.
א ושאר יוצאי ברית המועצות אכן סיימו ב20:00. התחבקנו שוב בחום ואז הלכנו ברגל למסעדה. אכלנו ודיברנו וצחקנו והיה נחמד. לא דיברנו על היחסים שלנו בכלל. הכול כבר נאמר ולשנינו נמאס משיחות "יחסינו לאן". פשוט נהנינו מהאוכל, דיברנו הרבה על העבודה שלו ועל העבודה שלי ועל המשפחות שלנו ומאוחר יותר שאלתי אם הוא רוצה לבוא לישון אצלי והוא מיד הסכים והזמנו חשבון (הוא שילם הכול על שנינו, מהכסף שהרוויח על קבוצת המיקוד) והלכנו אליי ועשינו סקס טוב ואז התכרבלנו והתחבקנו במשך שעות ודיברנו וצחקנו ואחר כך עשינו עוד סיבוב (שהיה עוד יותר טוב מהפעם שלפניו) ואחרי זה שוב התחבקנו והתכרבלנו והתלטפנו ודיברנו וצחקנו במשך שעות, עד שנרדמנו. אמרתי לו בערך 5894590 פעמים שאני אוהבת אותו והוא אמר לי שגם הוא אוהב אותי.
היום (יום שישי) התעוררנו ושוב התחבקנו והתלטפנו ודיברנו ואז שוב עשינו סקס. אחרי זה התחבקנו ארוכות ואז א הלך לעבודה. אני חזרתי לישון לשעה נוספת ואז הלכתי לסדנת כישורי החיים של האנשים על הספקטרום האוטיסטי.
הצטרפו אנשים חדשים, אז שוב עשינו סבב הכרות ואחרי זה המנחה שמה חפצים באמצע המעגל שישבנו בו וביקשה שכל אחד ייקח חפץ שמזכיר לו משהו מהחיים שלו. אני לקחתי סל. המנחה התחילה ואמרה שהיא לקחה מסננת, כי זה מייצג את זה שהיא חושבת שצריך לסנן דברים ולא לספר כל דבר לכל אחד.
אחרי זה אני סיפרתי שהסיבה שלקחתי את הסל היא שהסל הזכיר לי איך כשהייתי ילדה אז הייתי מתלווה לאבא שלי לשוק בימי שישי. סיפרתי שאנחנו משפחה של חמישה ילדים, אז לי ולאבא שלי לא היו הרבה הזדמנויות להיות ביחד רק שנינו ושגם רוב הזמן היינו בכסאח והרגעים האלה, שבהם הלכנו רק שנינו לשוק, היו רגעי קרבה ייחודים, גם כי אבא שלי העריך את זה שאני באה לתת מעצמי ולעזור לו, גם כי היינו רק שנינו ביחד ונהגנו לדבר על דברים ברכב בדרך לשם ומשם, גם כי לא רבנו וגם כי אבא שלי מאושר בשוק כמו סטלייסטית בחנות בגדים, אז הייתה לי הזדמנות לראות אותו במיטבו.
והוספתי שאחרי שמעתי את דברי המנחה על המסננת, אז קלטתי שהסל מייצג עוד משהו מבחינתי. את זה שעם השנים כל הכישורים שלי מתגבשים ביחד לסל וזה עוזר לי להתגבר על סל הקשיים שלי.
אחרי שכולם סיימו לספר כל אחד על הפריט שלו אז עברנו לדבר על סודיות. המנחה אמרה שהיא רוצה שהקבוצה תהיה מקום בו אנשים ירגישו לגמרי בנוח, לשתף כל מה שעולה על רוחם וכדי שאנשים יוכלו לעשות זאת, צריך להיות ביננו אמון שלא חושפים את מה שקורה בקבוצה בפני שאר העולם. אפילו אם לא מציינים שם, אז עדיין אסור לספר באופן פרטני על מישהו אחר בקבוצה. מותר לספר דברים שהקבוצה בכלליות עושה ומותר, אם רוצים, לספר כל אחד על מה שהוא בעצמו עשה בקבוצה, אבל לא לספר ספציפית על מישהו אחר.
ואני ביקשתי את רשות הדיבור ואמרתי שבדרך כלל אני לוח מודעות ויש לי נטייה לספר דברים אישיים בריש גליי (בראשי עבר שוב איך כמה ימים לפני כן סיפרתי לכל העבודה שאני מתכוונת להזמין את א אליי), ושגם על הקבוצה התכוונתי לספר ושרק בשבוע שעבר, במפגש הראשון של הקבוצה, כשראיתי בלו"ז שבמפגש שאחרי זה נחתום על חוזה סודיות - פתאום קלטתי עד כמה זה קריטי לא לספר על האחרים ושאפילו אם לא אנקוב בשמות, אלא רק אספר על באיזה מעונות אחת מהן גרה ומה היא לומדת, אנשים יוכלו לזהות אותה.
והוספתי שאני מתכוונת לספר שהמנחה ביקשה שכל אחד יבחר פריט ולספר גם מה הפריט שאני בחרתי ולמה, אבל לא לספר איזה פריטים האחרים בחרו. והמנחה אמרה שזו דוגמא מצוינת ובדיוק לזה התכוונה.
אחר כך כמה אנשים דיברו על מה זה אומר סודיות מבחינתם ואחר כך אני שוב ביקשתי את רשות הדיבור, סיפרתי שיש לי בלוג, סיפרתי שאני כותבת אותו כבר שמונה שנים וחצי ושכבר כמה וכמה שנים לא סיפרתי לאף אחד שיש לי בלוג, אז זה מראה כמה אני סומכת עליהם ושאלתי את המנחה אם מותר לי לכתוב בבלוג על הקבוצה, כל עוד אני לא מספרת דברים פרטניים על אף אחד, אלא רק על הקבוצה בכלליות ועל דברים שקשורים ישירות אליי והיא אמרה שזה בסדר, למרות שהיא ממליצה לי גם לשמור על עצמי, כי למשל את התרגיל עם החפצים היא עשתה גם לקבוצה הקודמת, אז שאף אחד לא יזהה אותי משם ואמרתי לה שזה בסדר.
משם הלכתי לדירה ברגל ובדרך ראיתי שוק איכרים אז קניתי גבינה איכותית בת שנה, לחם כפרי, ירקות טריים ועוגיות שנאפו בו במקום ומשם הלכתי לדירה. התכוונתי לעבור בסופר לקנות חלה ועוד כמה מצרכים, אבל בשוק האיכרים הכול כמובן יותר איכותי.
כשהגעתי לדירה אז הכנתי לעצמי לאכול מהמצרכים שקניתי ואז התיישבתי לכתוב את הפוסט הזה. אני מתכוונת ללכת לישון אחרי שאסיים את הפוסט. לא נסעתי לירושלים אלא החלטתי להישאר בדירה במרכז, כי ראיתי שהולך להיות קפוא בירושלים, אני מקוררת ורוצה לישון. במילא בסופשבוע אני בטוח אסע לירושלים, כי יש יומולדת לאחיות התאומות שלי.
מחר (יום שבת) אני מתכוונת לראות טלויזיה ולנוח. אולי בערב אפגש עם ידיד או חברה.
כל שבוע הבא אני עובדת. נאמר לנו שבטוח יש משמרות כל שבוע הבא ושבטוח ב99% שימשיכו להיות משמרות כל יום עד ה17.3, שזה יום הבחירות. אני שמחה, אבל מקווה שהרבה לפני כן, יהיה סופסוף מכרז בבית משפט לתפקיד הקלדנית ושיזמנו אותי סופסוף מבית אקשטיין לאבחון תעסוקתי.
אז זהו בינתיים. שתהיה שבת שלום!
שלכם,
נונה.
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
