היי לקוראיי,

נסו לעקוב אחריי הסיפור. צריך קצת להתרכז כי מדובר בכמה אנשים שקשורים בכמה צורות:

לפני שנה הלכתי עם כמה חברות וידידים שלי למרכז העיר ונתקלנו שם במקרה ב-ג ובידיד שלה. אני חושבת שאקרא לו בבלוג גוליבר. אגב, ג אז עדיין לא הייתה חברה שלי והאמת שדיי שנאנו אחת את השניה באותה תקופה. בכל מקרה, בגלל ש-ג היא חברה של אחת מהבנות שהסתובבתי איתם - אז הצטרפנו אליהם ויצא לי ולגוליבר לדבר קצת. אני זוכרת שכבר אז חשבתי שהוא ממש חמוד ואפילו זממתי להתחיל איתו אבל כעבור 10 דקות בערך - הייתי צריכה לרוץ לאוטובוס אחרון.

חצי שנה לאחר מכן, אני ו-ג כבר התקרבנו מאד והפכנו לחברות הכי טובות. ג רצתה לתקן את הרושם על גוליבר בגלל שדיברה עליי לא יפה חצי שנה לפני כן. היא סיפרה לו עד כמה התקרבנו ועד כמה כיף לה איתי ושאנחנו נפגשות המון ושאני מדהימה ושאר דברים נפלאים. גוליבר התלהב ואמר שמצאתי חן בעיניו באותה פעם ושהוא רוצה שתיתן לו את מספר הטלפון שלי כי הוא רוצה להפגש איתי ולהתחיל איתי. ג ענתה לו שאני בדיוק אחריי פרידה (זה היה כמה ימים אחריי הפרידה מ-י) אז שיחכה קצת לפני שיתחיל איתי.

הם דיברו עליי עוד קצת וגוליבר אמר לה שממש מצא חן בעיניו איך שדיברתי איתו בחופשיות במרכז העיר. הוא אמר שאין לו בעיה לדבר עם אנשים חדשים, אבל קשה לו בדרך כלל למצוא נושאים לשיחה עם מישהו שהוא לא מכיר. ג ענתה לו שזה בהחלט הצד החזק שלי. זה באמת נכון.

גוליבר הוא לא רק ידיד של ג, אלא גם חבר מאד טוב של סמיילי, אחיה. שבוע לאחר השיחה עם ג, התקשר גוליבר לסמיילי וגילה להפתעתו שסמיילי יוצא איתי. הוא מאד הופתע. הוא היה כנה עם סמיילי וסיפר לו שהתכוון להתחיל איתי אבל לא נורא. ג סיפרה לי שאחר כך הוא גם פנה אליה ואמר:"איך זה שסמיילי ונונה יוצאים? גם אני התכוונתי להתחיל איתה! לא אמרת שהיא אחריי פרידה?"

בכל מקרה, כל התקופה שיצאתי עם סמיילי - יצא לי לבלות הרבה עם החברים שלו, כי הוא הריי מכור לחבורה. באותם פעמים ראיתי גם את גוליבר וכל הזמן חשבתי שהוא חמוד, אבל לא יכולתי לתת לעצמי לחשוב עליו יותר מדי, כי הריי הייתי עם סמיילי.

אני וסמיילי יצאנו בערך חודשיים ואז נפרדנו. אחריי הפרידה שלי ושל סמיילי לא ראיתי את גוליבר יותר. ביום שישי האחרון ג סיפרה לי שהיא כנראה נוסעת לתל אביב למועדון ה"סאונד", יחד עם גוליבר ועוד מישהו שאני חושבת שאקרא לו בבלוג "הלבקן". (אגב, גם הלבקן הוא גם ידיד של ג וגם חבר של אחיה סמיילי ושל גוליבר). שאלתי אם אפשר לבוא גם כי התחשק לי לרקוד. ג השיבה בחיוב.

נסענו כולנו לתל אביב ביום שישי בערב. גוליבר נהג. הייתה נסיעה חביבה ומצחיקה. גוליבר הזה הוא כזה חמוד! בין השאר, הוא גם אמר בדרך לתל אביב שהתגעגע לחיבוקים שלי. צחקתי ונזכרתי איך תמיד דיברנו בחבורה על כך שאני מחבקת חיבוקי דוב מכל הלב.

הגענו ל"סאונד" ונכנסנו. אגב, אני ממליצה בחום לכל הקוראים שמעל גיל 18 ללכת לשם. מגניב שם לגמרי. יש שם ארבע קומות ובכל קומה רחבת ריקודים עם סוג מוזיקה אחרת. הלבקן ו-ג נצמדו אחד לשני ורקדו להם בכיף. גם אני וגוליבר רקדנו ביחד בלי הפסקה. הוא התייחס אליי ממש יפה וכל הזמן וידא שנוח לי ושאני נהנית.

אחריי שהתעייפנו קצת מהריקודים אז התיישבנו לדבר קצת ארבעתנו. הספה הייתה קצת קצרה אז הלבקן ו-ג ישבו צמודים ומחובקים וגם אני וגוליבר ישבנו לצידם צמודים ומחובקים. אחר כך הלבקן ו-ג קמו לרקוד עוד קצת. אני וגוליבר נשארנו על הספה. הופתעתי שהוא המשיך לשבת צמוד אליי ולחבק אותי. דיברנו קצת ובמהלך כל השיחה שמתי לב שהוא מסתכל עליי בעיניים מעריצות.

שאלתי אותו בצחוק למה לא הזמין אותי ליומולדת שלו שהיה כמה שבועות לפני כן. הוא השיב בכנות שלא ידע אם אני ארצה לבוא מפניי שגם סמיילי היה שם והוא לא ידע איך אני אגיב לכך. מלבד זאת, הוא חשש שארגיש שם לבד כי גם ג לא יכלה לבוא ליומולדת שלו. להפתעתי, הוא אמר שדווקא חשב עליי הרבה ביומולדת שלו ותיכנן לעשות מסיבה אחת בביתו ואז סופשבוע לאחר מכן להזמין אותי ואת ג ל"סאונד". מאד החמיא לי שהוא חשב עליי.

הוא המשיך להחמיא לי בדבריו. פירט על עד כמה הוא שמח שבאתי ושנורא כיף לו לבלות איתי. הוא גם אמר שממש התבאס שככה נעלמתי מהחבורה אחריי שאני וסמיילי נפרדנו כי הוא מאד אהב את היחס שלי לחבורה. איך שתמיד הייתי חמה ואוהבת לכולם שם, כולל לגלעד, שזה מישהו מהחבורה שהרבה אנשים מסתייגים ממנו, אבל אני תמיד הייתי מקסימה אליו וחיבקתי אותו.

מאד שמחתי על דבריו המחמיאים של גוליבר. המשכנו לדבר ולהמרח אחד על השניה עוד קצת ואז קמנו לרקוד. רקדנו ממש צמודים למרות שברקע לא היה סלואו, אלא דווקא מוזיקה שמתאימה לקפיצות והשתללויות. אז כבר קלטתי שגוליבר 100% מעוניין בי. גם קלטתי עד כמה אני נמשכת אליו. אני מאד מאד נמשכת אליו וזה מאד מאד נדיר שאני נמשכת למישהו.

פתאום קלטתי שתוך כדיי ריקוד - גוליבר ניסה לנשק אותי כמה פעמים. קירבנו כל פעם את הפנים ואז גם השפתיים שלנו התקרבו וכל פעם נרתעתי בשניה האחרונה. הוא אמר לי באוזן:"אני לא יודע מה אני רוצה שיהיה עכשיו." לקחתי אותו שוב לחדר הצדדי והתיישבנו על הספה וניסיתי להבין למה הוא התכוון. שאלתי אותו אם הוא לא חושב שכל הקטע יפריע לסמיילי. הוא השיב שכבר דיבר על זה עם סמיילי. כלומר, לא דיבר על עצמו ספיציפית, אבל שאל את סמיילי בכלליות, אם יפריע לו שאני אצא עם מישהו אחר. גוליבר אמר שסמיילי אמר לו שלא.

אחר כך חזרנו לרקוד צמודים. בשלב מסוים כבר לא יכולנו להתאפק יותר והתנשקנו והתנשקנו והתנשקנו. התנשקנו פשוט מלאאא וזה היה פשוט מדהים. אחר כך הלכנו לאחד החדרים הצדדים, מהסוג שזוגות הולכים אליהם כדיי להתחרמן. אכן התחרמנו, אבל לא הגענו יותר מדי רחוק, כי לא היה נעים מכל האנשים שנכנסים.

בערך בחמש וחצי בבוקר ה"סאונד" נסגר. נכנסנו כולנו למכוניתו של גוליבר בחזרה לעירנו. הלבקן היה במצב ממש ממש ממש גרוע כי השתכר תחת. עצרנו, פשוטו כמשמעותו, כל 5 דקות בערך כדיי שהוא יקיא. הוא הקיא בערך 7 פעמים ונראה איום ונורא. לא היה לו נעים, אבל הוא ביקש שאולי אלך לישון אצל ג. העניין הוא שגם ג, גם הלבקן וגם גוליבר גרים באותה שכונה ואילו אני גרה בצד השני של העיר, מה שמאריך את הדרך.

לא יכולתי ללכת לישון אצל ג, כי אין אצלה מקום ולא יכולתי לקחת מונית,כי זה יצא ממש יקר. כולנו התלבטנו ביחד מה נעשה ואז גוליבר הציע שאלך אליו, נשתה קפה, ננוח קצת (גם הוא וגם אני היינו גמורים מעייפות אחריי שלא ישנו כול הלילה) ואז הוא יסיע אותי הביתה. הסכמתי.

כשהגענו לביתו היססתי מה לעשות עכשיו. האמת שבגלל שלא תיכננתי מראש, שאולי אני ארצה להתחרמן עם מישהו ולהוריד את הבגדים שלי - הייתי שעירה כמו קוף. החלטתי שלא כדאי שנתחרמן גם בגלל זה וגם בגלל שבאמת הייתי עייפה. ביקשתי מגוליבר טרנינג. הוא נתן לי. החלפתי בגדים בשירותים. הוא, מצידו, פשוט הסיר את מכנסי הג'ינס שלו ונשאר בבוקסר ובגופיה שלבש גם ב"סאונד". לבנים יש חיים כל כך הרבה יותר קלים.

בכל מקרה, שכבנו אחד ליד השניה. אמרתי לו שאני הולכת לישון, נתתי לו נשיקה והפניתי לו את הגב. הוא אמר שלא בטוח שיצליח להרדם כי אני מגרה אותו. התעקשתי שבכל זאת נישן קצת. להפתעתי, הוא הצליח להרדם אבל אני לא. אחריי חצי שעה בערך הערתי אותו ואז התחלנו להתחרמן.

התחרמנו בערך 4 שעות ברציפות. היה באמת טוב. בהתחלה היה קצת צולע אבל אז הצעתי לשחק משחקי שליטה. אני נורא אוהבת את המשחקים האלה שהמצאתי כבר מזמן.

ישנו המשחק שהפרקנר שלי מחזיק לי את הידיים ואז נוגע בי לאט לאט לאט ומנשק אותי לאט לאט לאט. בשלב מסוים אני מאבדת שליטה ומתחננת שייגע בי יותר וינשק אותי יותר והוא לא מסכים כי הוא זה שקובע ואני צריכה להיות ילדה טובה ולחכות בסבלנות. תמיד מגיע הרגע שאני אומרת "אם אתה לא תיגע בי - אני אגע בעצמי." מנסה לשחרר את ידיי ולגעת בעצמי אבל לו אסור להרשות לי. הוא הקובע.

ישנו גם המשחק שבו אני נוגעת בעצמי והפרטנר צריך רק לצפות בי ולהתאפק לא לגעת בי בעצמו וגם לא לגעת בעצמו. סיפרתי לגוליבר רק על המשחק הראשון ולהפתעתי, מבלי להיות מודע למשחק השני, הוא שילב בנהם ואחד הדברים שהוא קבע שאני אעשה זה לגעת בעצמי. ממש נפש תאומה שלי:)

אגב, הייתה הפדיחה של החיים כשאבא שלו פתאום פתח את הדלת. שננו שכבנו מתחת לשמיכה עירומים. ברגע שאבא שלו פתח את הדלת - אני הכנסתי גם את הראש לשמיכה ונשארתי שם. אבא שלו רק רצה את המפתחות. גוליבר לבש חלוק ויצא לרגע מהחדר כדיי להביא לו. כשהוא חזר עדיין הייתי מתחת לשמיכה. הוא אמר שאני יכולה לצאת אבל אני אמרתי בצחוק שאני לא יוצאת משם לעולם והשמיכה היא הבית החדש שלי. גוליבר צחק ושאל אם אפשר לבקר אותי בבית ונכנס גם הוא מתחת לשמיכה. כשנגמר לי האוויר, יצאתי משם סופסוף. 

יותר מאוחר גוליבר הציע שיסיע אותי הביתה בעוד חצי שעה, כי הוא היה צריך לקחת את אחותו מאיזה מקום. אמרתי סבבה וניצלנו את הזמן הנותר כדיי לדבר על מה יהיה הלאה. גוליבר נורא החמיא לי ותיאר כמה אני יפה בעיניו וכמה כיף לו לבלות איתי, אבל הוא לא בטוח אם הוא מוכן עכשיו להכנס לקשר רציני, שבו מדברים בטלפון כל יום, כי הוא בדיוק נכנס לתקופת מבחנים בטכניון. החמוד התמים הזה אשכרה חשש שאני עכשיו אחשוב שהוא החבר שלי כי התחרמנו. הרגעתי אותו. סיכמנו שניקח דברים לאט ונראה כבר מה יתפתח. זה מעולה מבחינתי כי גם אני מרגישה שאני זקוקה לזמן.

הוא הסיע אותי הביתה ובדרך המשכנו לדבר. היה ממש נחמד. שאלתי אותו שוב אם לא יפריע לסמיילי - אם יקרה משהו בייני לבין גוליבר. גוליבר ענה לי שוב שלא. חוצ'מזה, אמר שכל בת בחבורה הייתה עם שלושה בנים מהחבורה לפחות (אגב, כשסיפרתי את זה לשוקו ידידי הוא נקרע מצחוק ואמר שעכשיו חסר לי רק עוד בן אחד מהחבורה ואני התקבל אליה רשמית חחח).

בכל מקרה, מאז אני לא יכולה להפסיק לחשוב עליו. כבר מזמן לא נדלקתי ככה על מישהו. נראה לי שיהיה באמת נחמד לקחת דברים לאט ולראות לאן זה יתפתח.

אגב, אני יכולה להיות מול מחשב ולכתוב את הפוסט הזה מפניי שאני עדיין בבית. לא חזרתי לקיבוץ. מה שקרה זה שלקחתי אוטובוס לתחנה המרכזית אבל בדרך הרגשתי כל כך רע (יש לי כאב גרון וראש) שפשוט ירדתי מהאוטובוס באמצע, התקשרתי להודיע שלא אגיע היום וחזרתי הביתה לישון. אחריי שהתעוררתי ראיתי שגוליבר התקשר. זה שימח אותי מאד. החזרתי לו צלצול, דיברנו בערך דקה ואז נגמרה לו הבטריה. אני מחכה שיגיע כבר לטכניון, יטעין את הפלאפון ויתקשר אליי שוב. 

סיונארה פרינדס, מי יתן והאל יראה לכם את הדרך בה לא תדרכו על קוביות לגו כשתקומו באמצע הלילה. (המשפט הזה לקוח מכאן והצחיק אותי עד דמעות).

שלכם,

נונה.

רפרפתי עכשיו על פוסטים ישנים שלי וגיליתי שכתבתי על הקטע במרכז העיר ועל השיחה של גוליבר עם ג גם בפוסט הזה.

עריכה מאוחרת 6.2 בשעה 20:20

אוי ואבוי. כמה מביך. התבלבלתי בשם המקום. זה לא ה"סאונד". זה ה"מוסד".