היי לכל הקוראים וחג שמח למי שקורא את הפוסט בזמן החג שני,
הקוראים הקבועים בבלוג שלי בוודאי זוכרים את התכנון שלי ושל גוליבר לנסוע לצפון. הם בוודאי גם זוכרים שהתכנון היה שאני והוא ניסע ביום רביעי ושכל החברים שלו יצטרפו ביום חמישי. ביום שבת בבוקר אני והוא תיכננו לחזור לעירנו ושהחברים שלו יחזרו בשבת אחר הצוהריים. התכנון יצא לפועל. נסענו ביום רביעי והיה מאד נחמד. דיברנו המון, שטנו ביחד על סירה קטנה מחובקים והתזנו מים אחד על השניה (היה קר מדי לשחות), שיחקנו שש בש, הזדיינו כמו שפנים וצחקנו המון. חוץ מזה שהיה קר מדי בלילה אז מזה נהניתי.
ברגע שהחברים שלו הגיעו ביום חמישי - המצב רק הלך והדרדר מבחינתי. היה לי קשה. אולי הייתי צריכה לחשוב מראש שיומיים אינטנסיביים, עם חבורה של עשרה אנשים, שהם לא החברים שלי, יהיו לי קשים. כמובן שהיו רגעים מצחיקים ורגעים בהם נהניתי, אבל בעיקרון המאמץ הזה למצוא חן בעיניי כולם התיש אותי. ביום חמישי אחר הצוהריים אני וגוליבר שוב הלכנו לשוט בסירה. שוב הוא התיישב בסירה ואני התיישבתי בין זרועותיו. לשננו היה מאד נעים לבלות אחד במחיצת השניה, אבל אז גוליבר התחיל לספר לי מה כל אחד מהחבורה חושב עליי. מסתבר שהם לא חסכו את דעתם עליי מגוליבר.
אחד מהם אמר בדיוק את מה שחששתי ממנו כששקלתי אם להכנס ליזיזות עם גוליבר. אני דאגתי מהתחלה שהם הכירו אותי בתור החברה של סמיילי ולכן יהיה להם מוזר שחזרתי לחבורה בתור היזיזה של גוליבר. צדקתי. אחד מהם באמת אמר לגוליבר שיזיזות זה דבר חרא ושהוא, במקומו, בחיים לא היה נכנס ליזיזות. חבר אחר אמר לגוליבר שמעצבן אותו שאני מחבקת אותו כל פעם שנפגשים ועוד כמה חברים אמרו עוד כמה דברים. דברים דיי קטנים, שבכל זאת היה לי מציק לשמוע.
מהתחלה ידעתי שנקודת הפתיחה שלי לחבורה הזאת מחורבנת. זו חבורה מאד מגובשת, שכולם בה חברים כבר הרבה שנים. הם כולם למדו ביחד בבית ספר, גרים באותה שכונה, מתעניינים באותם דברים ונמצאים באותו גיל. אני לעומתם, צעירה מהם בשלוש שנים לפחות (אני עליתי לכיתה א בת 7 אבל הם ארבע מחזורים מעליי), גרה בשכונה אחרת, מתעניינת בדברים אחרים וצצתי להם פתאום משום מקום. אני הריי לא גדלתי איתם מן הסתם. ועוד דבר: רוב החבורה הזאת מורכבת מרוסים ואם לא מאשכנזים. לי יש את המנטליות הכי אשכנזית בעולם, אבל אני ממוצא פרסי ואני גם שחומה.
בכל מקרה, בחבורה הזאת יש רק שתיי בנות. אחת מהן היא החברה של מישהו מהחבורה. היא גם האקסית של גוליבר ואני יודעת שהוא מעריך אותה מאד. השניה היא האקסית של סמיילי (כשהיינו ביחד הוא לא הפסיק לדבר עליה ולהגיד שהוא עדיין מאוהב בה) והיא לגמרי מתאימה לחבורה כי היא מתנהגת כמו בן, כלומר כמו אחת מהחבר'ה.
זו חבורה מאד קיצונית בעד כמה שהם קרובים. בפסח הם כולם היו בבית שבוע וחצי ופשוט נפגשו כ-ל י-ו-ם. הם פשוט לא מסוגלים לוותר על להפגש יום אחד. אגב, חוץ מבחגים כולם בבית רק בסופי שבוע. גם אני בבית רק בסופי שבוע כי הריי במשך השבוע אני בקיבוץ. בכל מקרה, כל יום שישי כשאני וגוליבר נפגשים ואני באה לישון אצלו אז יש לי שתיי ברירות - או לצאת עם כל החבורה קודם או שגוליבר יבוא לאסוף אותי באחת בלילה.
בכל מקרה, עברו להם יומיים בכינרת שבהם היה לי קשה לנסות למצוא חן בעיניי כולם ואז ביום שישי בלילה הכול התפוצץ. הלכתי לטייל עם הבנות בזמן שגוליבר והבנים הכינו את הבשרים לארחות ערב. טיילנו ודיברנו והרגשתי עד כמה אני והן במקום שונה בחיינו. הן בנות 23, לומדות באוניברסיטה ואחת מהן (שהחבר שלה הוא מישהו מהחבורה) דיברה על חתונה איתו. אני נמצאת במקום כל כך אחר בחיים. סיימתי תיכון רק שנה שעברה. מאד בלט שאני שונה מהן.
אחר כך, כשחזרנו על מנת לאכול, לקחתי את גוליבר הצידה ואז התפרצתי עליו. סיפרתי לו על מה שהרגשתי כשטיילתי עם הבנות, אמרתי לו את כל מה שכתבתי בפוסט הזה בקשר לעד כמה נקודת הפתיחה שלי לחבורה הזאת היא מחורבנת ואמרתי לו שנמאס לי להשקיע יותר ממנו. הרבה מזה זה בגלל נסיבות. הריי אני באה לישון כל סופשבוע אצלו והוא לא בא לישון אצלי כי אימא שלי לא מרשה לי לסגור את הדלת והריי אנחנו תמיד יוצאים עם החברים שלו ולא עם שלי כי לי אין חבורה אלא חברים שלא קשורים אחד לשני ולכן זה יהיה מוזר, אבל שעדיין יש דברים שהוא יכול להשקיע יותר. למשל: אמרתי לו שנמאס לי שכל יום שישי אז או שאני יוצאת עם החברים שלו ואז אני באה לישון אצלו או שהוא קודם יוצא עם החברים שלו ואז בא לאסוף אותי באחת בלילה שאבוא לישון אצלו. גוליבר אמר שהוא ינסה להתגמש בקשר לשעות בימיי שישי.
בקשר לצפון: הוא אמר שהוא לא חשב מראש על עד כמה יהיה לי קשה לבלות יומיים אינטנסיביים עם החבורה. שעכשיו הוא מבין ומאד מעריך את זה, כי דוגרי אם המצב היה הפוך - אז לא נראה לו שהוא היה מסוגל להתמודד. הוא אמר שהטיול לצפון היה אולי באמת יותר מדי להתמודד עבורי, אבל ללכת עם החבורה מדי פעם למרכז העיר לכמה שעות זה משהו אחר לגמרי. עם זה הסכמתי איתו. באמת לא היה לי קשה מדי כשרק יצאתי איתם מדי פעם בשישי בערב. באמת הכמה ימים בצפון היו יותר מדי. המסר הנחבא שכל הזמן הופיע בשיחה הזאת זה שאני מבקשת ממנו להיות יותר מיזיז שלי. אף אחד לא אמר את זה בקול, אבל זה היה מאד ברור, כשאמרתי לו כמה אני משקיעה ושאני רוצה שהוא ישקיע יותר.
אחריי שסיימנו לדבר אז חזרנו לאכול עם כל החבורה, שהתחילה לאכול כבר מזמן ובאמת התפלאה לאן נעלמנו, אחריי זה ישבנו לדבר ולצחוק איתם קצת, השתכרנו, הלכנו שננו לאוהל שלנו, הזדיינו והלכנו לישון מחובקים. למחרת בבוקר חזרנו לעיר שלנו ואז כל אחד הלך לביתו.
יצא לי לדבר עם אנג'ל ידידי על כל המצב בייני לבין גוליבר ואז הצלחתי להבין מה הבעיה. אני וגוליבר הגדרנו אחד את השניה כיזיזים אבל מהתחלה הגבולות לא היו ברורים. ישנם כל הדוגמאות שהקוראים הקבועים בבלוג שלי בוודאי זוכרים: זה שמובן מאליו לשננו להפגש כל סופשבוע ששננו בעירנו, זה שאני יושבת לאכול ארוחת צוהריים עם המשפחה שלו, זה שהבטחנו אחד לשניה בלעדיות בקטע מיני כלומר שאסור לנו להתחרמן עם אנשים אחרים, זה שלמרות שגוליבר שונא לדבר בטלפון - אנחנו מדברים הרבה בטלפון, זה שיש בננו שיחות נפש, זה שנסענו ביחד לכמה ימים לצפון, זה שאנחנו מרגישים מאד בנוח לדבר על כל נושא בעולם ועוד ועוד דוגמאות.
דוגרי הקשר בננו הוא בדיוק כמו קשר של זוג ולפעמים אני שוכחת מזה שאנחנו לא ביחד ואז גוליבר פתאום מזכיר לי. למשל: שהוא סיפר לי שלפעמים הוא בכוונה לא מתקשר כמה ימים. הריי הוא לא בנאדם שאוהב לדבר בטלפון ולכן אם הוא ידבר איתי כל יום - זה ישלה אותי שאולי אנחנו ביחד. או עוד דוגמא: שהוא אף פעם לא מוכן לוותר על להפגש עם חברים שלו כדיי להפגש איתי או עוד כל מני דוגמאות כאלה. גוליבר כל פעם מתקדם איתי צעד קדימה ואז שניים לאחור.
אנג'ל ידידי אמר לי שלפי דעתו הקשר הזה לא ישרוד יותר מכמה שבועות מכיוון שאני עכשיו יותר ויותר דוחפת להגדרות, יותר ויותר דוחפת למחויבות ושאת גוליבר זה ירתיע. אנג'ל אמר לי שגוליבר לא בחר בי. הוא הזכיר לי שגוליבר לא התאהב בי. אנג'ל אמר שלגוליבר פשוט היה מאד נוח להכנס לקשר איתי. בחורה מציעה לו סקס קבוע ושיחות מעניינות. איזה גבר היה מסרב לדבר כזה? אנג'ל טוען שהמצב רק יילך ויחריף. שאני אפתח יותר ויותר רגשות ואדרוש יותר ויותר דברים וגוליבר יילך וירתע ממני עד שינתק איתי קשר. אנג'ל אמר שאם הייתי כל בחורה אחרת, אז הוא היה מציע לי לנתק קשר עם גוליבר, אבל מכיוון שמדובר בי והוא יודע עד כמה אני זקוקה לסקס ושאם לא אשכב באופן קבוע עם גוליבר אז אכנס שוב לעולם של סטוצים מזדמנים, אז כדאי לי כן לשמור על קשר עם גוליבר, אבל לקחת בחשבון שהוא כנראה ינתק איתי קשר בקרוב, להערך לזה ולא להפגע כשזה יקרה.
דעתה של ג היא קצת אחרת. ג טוענת שכל מה שאני צריכה לעשות, זה רק לתת לגוליבר לרדוף אחריי, במקום שאני ארדוף אחריו. לא להתקשר אליו הרבה, לא להסכים להפגש איתו להרבה שעות ועוד כל מני דוגמאות כאלה. ברגע שהוא ירגיש שאני מתרחקת ממנו הוא יבהל, ירדוף אחריי ואז מערך התפקידים בננו יתהפך. אמרתי ל-ג שאני הכי בעולם שונאת משחקים, שאף פעם בחיים לא שיחקתי משחקים, שאני לא אצליח לשחק משחקים ושגם אם יקרה נס ואני אעשה את זה - זה לא יגרום לגוליבר לרדוף אחריי. אמרתי לה שזה רק ישמח אותו אם אני ארפה ממנו קצת. ג השיבה לי שאני לא צריכה להרפות ממנו קצת אלא הרבה. שלמשל, אם אני אגיד לו שאני רוצה להפגש לשעה פחות - זה לא ישפיע, אבל אם אני ארצה להפגש איתו לחמש שעות פחות - זה כן ישפיע. היא אמרה לי לברר מה המינימום שגוליבר רוצה מהיחסים האלה ואז לתת לו פחות מזה.
אחריי הכול, אני מאד חשובה לגוליבר. הוא מאד מאד אוהב לבלות בקרבתי, הוא מאד מאד אוהב לדבר איתי על כל נושא שבעולם, הוא מאד מאד אוהב לצחוק איתי והוא מאד מאד אוהב לשכב איתי. גוליבר הוא ידיד קרוב של ג והוא אמר לה את כל זה. הוא אמר לה שאני יפה מאד בעיניו, הוא אמר לה שאיתי זו הפעם הראשונה שיש לו מישהי שיש איתה גם קטע פיזי כל כך טוב וגם שיחות נפש. גוליבר תמיד גם אומר לי כמה אני יפה ומגניבה בעיניו וכמה הוא מעריך אותי. לכן, ג טוענת שגוליבר לא יוותר עליי אם אני אתרחק ממנו אלא יתחיל לרדוף אחריי ואז אני ארגיש הרבה יותר טוב. ובנוגע לחבורה: היא אמרה שמעמדי בעיניי כמה מהם כבר מבוסס לטובה ולכן אין לי סיבה לדאגה ואני צריכה פשוט להתעלם מהכמה שלא אוהבים אותי. את כל זה אמרה לי ג ביום ראשון בבוקר כשנפגשנו שתנו.
ביום שני (כלומר היום) גוליבר התקשר אליי. דיברנו וצחקנו קצת והוא שאל מה עשיתי אתמול. סיפרתי לו שנפגשתי עם ג. הוא שאל מה ג אומרת על זה, שלא הסתדרתי עם כמה מהחבורה. עניתי לו שהתבכיינתי לה שדימה (אחד מהחבורה שהוא היחיד שאותו אני ממש שונאת) התייחס אליי לא יפה וג אמרה לי לשים עליו זין יותר גדול מהזין של גוליבר (סיפרתי ל-ג שיש לגוליבר זין ענק). גוליבר צחק.
אחר כך שאלתי אותו מה הוא עשה אתמול והוא השיב שהם נפגשו כל החברים ואכלו אצלו ארוחת חג שני. שאלתי מה הם אמרו עליי. גוליבר השיב לי שהחבורה אמרה שהתנהגנו בצפון ממש כמו זוג ושלפי דעתם גוליבר צריך להחליט מה הוא רוצה. אם הוא רוצה אותי בתור יזיזה או בתור חברה. בנוסף, אמרה החבורה שזה נראה כאילו אני רוצה אותו הרבה יותר ממה שהוא רוצה אותי ולכן, לדעתם, כדאי לו לדבר איתי ולהבהיר עניינים כדיי שלא ישלה אותי.
אני ממש התעצבנתי ממה שהוא אמר. אמרתי לו שמעצבן אותי שהם מציגים אותי בתור איזו פתטית שמאוהבת בו ורודפת אחריו בזמן שהוא רוצה רק לזיין אותי. גוליבר אמר שזה לא נכון ושאני סתם מגזימה. שכל מה שהוא רצה להבהיר לי זה שבפסח (שננו היינו בבית שבוע וחצי) זה היה מוגזם שנפגשנו כל יום ושהוא רוצה שנחזור למצב של לפני פסח. אמרתי לו שבכל מקרה הוא עכשיו חוזר לטכניון ואני לקיבוץ ובכל מקרה נוכל להפגש רק בסופי שבוע. הוא אמר שנכון, אבל רצה להבהיר שניפגש רק ללילה אחד כל סופשבוע. אמרתי לו שבסדר גמור וזה בכל מקרה מה שהיה לפני הצפון, אז בשביל מה הוא מנהל איתי השיחה הזאת בכלל? אמרתי לו שהיה לי ברור שהמצב יחזור להיות כמו לפני פסח. הוא אמר שרק רצה לוודא את זה כדיי לא להשלות אותי.
אמרתי לו:"למה נראה לך שאתה משלה אותי? מי אמר שאני מאוהבת בך? מי אמר שאני רוצה שתהיה החבר שלי או שאני רוצה שיהיה בננו יותר ממה שהיה לפני פסח?" גוליבר שוב אמר שאני מגזימה ושהוא לא התכוון לזה. הוא אמר שהוא דווקא חושב ששננו באותו ראש, אבל למשל השיחה שהייתה לנו בצפון כשכעסתי עליו, הראתה לו שאני רוצה קצת יותר. שהשיחה הזאת באמת הראתה שאני משקיעה יותר מדי ולכן לפי דעתו הפתרון זה לא שהוא ישקיע יותר אלא שאני אשקיע פחות. עוד דבר שהוא אמר זה שהוא רוצה שמעכשיו נדבר בטלפון רק בערך פעם בשבוע.
סיפרתי ל-ג כל מה שגוליבר אמר. ג אמרה שזה רק מראה שאני צריכה לקחת את העצה שלה. שוב אמרתי לה שאם אני אתרחק - גוליבר ישמח. זה הריי בדיוק מה שהוא מבקש ממני. ג אמרה שזה תלוי בעד כמה אני אתרחק. היא אמרה שאני צריכה להתרחק במידה מספקת כך שגוליבר ירגיש שהוא עלול לאבד אותי ואז הוא יתעורר.
שאלתי אותה אם היא חושבת שזה מה שיגרום לו לרצות להיות החבר שלי. היא אמרה שלא ושסביר להניח נישאר יזיזים, אבל לפחות אז השליטה תהיה בידיי ולא בידיו. שקלתי את דבריה. אני יודעת שבכל הקשרים שהיו לי איי פעם תמיד התקדמתי מאד מהר, גם מבחינה פיזית וגם מכל בחינה אחרת. זה גורם לקשרים להתמצות מאד מהר. אני זו שתמיד רדפתי אחריי אנשים. אף פעם לא איפשרתי לאף אחד לרדוף אחריי. אולי באמת כדאי לי לנסות? ג אומרת שזה לא נקרא לשחק משחקים. זה רק נקרא להגן על עצמי. טוב, נראה. אני לא יודעת אם רוצה לעשות את זה וגם אם אחליט כן לנסות - לא נראה לי שאני אצליח.
אולי הפיתרון הטוב ביותר הוא פשוט לנתק איתו קשר וזהו. בשביל מה אני צריכה את כל כאב הראש הזה? מצד שני, כל כך כיף לי בקרבתו. אני אתבאס לוותר על זה.
אפרסקים זה טעים. איזה כיף שמתחילים שוב למכור אותם.
שלכם,
נונה.