היי,

היום ניתקתי את הקשר עם גוליבר. זה היה מאד קשה, ומאד כאב לי, אבל אני בטוחה לחלוטין שזו הייתה ההחלטה הנכונה. אני שמחה שהיחסים בננו נגמרו בצורה הכי יפה והכי מכובדת שיכולה להיות. אבל לפני שאספר על הפרידה, אני רוצה לספר על כמה דברים, שגרמו לי לקלוט סופית שיש לי רגשות עזים לגוליבר, ושהדחקתי אותם במשך כל החודשים האחרונים.

כמו שהקוראים הקבועים בבלוג שלי בוודאי זוכרים, יצאתי לדייט לפני כמה שבועות עם בחור מסוים, ואחריי הדייט הבהרתי לו שאני לא רוצה אותו ושכל מה שיקרה בננו זה שנהיה ידידים. הוא קיבל את זה ומאז נפגשנו עוד כמה וכמה פעמים. בכל פעם יצאנו לבלות בכל מני מקומות כגון פאבים, בתי קפה, מסעדות וסרטים. היינו יושבים ומדברים שעות על כל נושא בעולם. תמיד אחריי כמה שעות מצאתי את עצמי בבית שלו, או בזולה שבבנין של הבית שלו ותמיד היינו נמרחים אחד על השניה המון המון המון. משהו שמאד הערכתי את אצלו זה, שהוא לא ניסה ללחוץ עליי, לעשות משהו מעבר להתמרחויות וליטופים. נהניתי להמרח עליו, כי נחמד לקבל חום כזה, אבל לא רציתי שום דבר מעבר.

בשבוע שעבר נפגשנו ביום רביעי בלילה. הלכנו לפאב ושתינו (אפילו לא שתינו אלכוהול) ודיברנו המון. אחריי כמה שעות החלטנו שבא לנו נרגילה, אז הלכנו לזולה בבנין של הבית שלו וישבנו שם ועישנו נרגילה בטעם תפוח. אחריי כמה זמן - התחלנו להמרח אחד על השניה כמו תמיד, אבל הפעם הדברים הרחיקו לכת מעבר לכך. הבחור נשכב מעליי וחיכך את הזין שלו בין הרגליים שלי (אני רוצה שיהיה ברור ששננו היינו לבושים לגמרי!) הוא התחכך בי במשך דקות ארוכות וגם נישק לי את הצוואר. בשלב מסוים עצרתי את זה, אמרתי לו שיש לי רגשות אשמה כלפיי גוליבר וביקשתי שיסיע אותי הביתה. הוא קיבל את זה והחזיר אותי הביתה. סתם לידע כללי, שאלתי אותו למה ניסה לעשות איתי סקס יבש, מבלי לנשק אותי אפילו. הבחור ענה לי שהוא לא רצה שאעשה משהו שאתחרט עליו. היה לי מוזר שהוא חשב שאתחרט על סקס יבש, אבל לא אתחרט על נשיקה, אבל קיבלתי את זה וחזרתי הביתה לישון.

ביום שני, לפניי יומיים, נפגשנו שוב. הבחור יצא ממש חמוד כי בא במיוחד לקחת אותי מהעבודה, רק כדיי להסיע אותי הביתה ואז חיכה לי במכונית עד שהתארגנתי, כדיי שנלך לסרט. הלכנו ל"אהבה בתפריט" (סרט חביב. קומדיה רומנטית צפויה מראש, שנחמד לצפות בה כשלא רוצים לאמץ את המוח), אחריי הסרט ישבנו בפאב (שוב לא שתינו אלכוהול) ודיברנו המון. אחר כך שוב מצאתי את עצמי בבית שלו. הפעם הדברים הרחיקו לכת אפילו יותר מבפעם הקודמת. הבחור נצמד אליי מאחור וחיכך את הזין שלו בתחת שלי במשך דקות ארוכות.

אחר כך נקלעתי לסיטואציה, שבה אני שוכבת במיטה עם ידיים שלובות, בזמן שהוא מחבק אותי, נצמד אליי מאחור, ומחכך את הזין שלו בתחת שלי. זה נמשך ממש הרבה זמן. לא היה לי שעון, אבל אני מניחה שזה נמשך אולי רבע שעה. אחריי זה אני נשכבתי על הגב והבחור נשכב מעליי והמשיך להתחכך בי. הייתי מבולבלת ובסערת רגשות ולא ידעתי מה לעשות. בשלב מסוים קירבתי את הפנים שלי לפנים שלו והתנשקנו. זו הייתה נשיקה דוחה. שניה אחריי שהתנשקנו העפתי אותו מעליי, קמתי מהמיטה וביקשתי שיקח אותי הביתה. גם אמרתי לו שזו הייתה נשיקה מגעילה. הנחתי שזה היה בגלל יותר מדי רוק, אבל מסתבר שהיה לו בפה סוכריה. שאלתי:"למה ניסית לנשק אותי עם סוכריה בפה?" והוא ענה "לא תיכננתי לנשק אותך."

בכל מקרה, הנשיקה הזאת הייתה טעות ענקית, אבל היא הוכיחה לי משהו. היא הוכיחה לי שיש לי רגשות חזקים לגוליבר. קלטתי את זה בגלל שפתאום הבנתי, שגם אם הבחור היה מנשק מדהים - אני יודעת בוודאות מוחלטת שעדיין הייתי עוצרת את זה. הסיבה לכך היא פשוטה. אני לא רוצה שאף אחד חוץ מגוליבר ינשק אותי. בששת וחצי החודשים האחרונים לא נישקתי אף גבר מלבד גוליבר ואני לא רוצה להרגיש את השפתיים של אף אחד, חוץ מאת השפתיים הרכות של גוליבר.

אני וגוליבר יזיזים כבר שישה חודשים וחצי. במהלך כל התקופה הזאת טענתי בתוקף, גם באוזניו וגם באוזני כל שאר העולם, שאין לי רגשות כלפיו. לא שיקרתי. באמת הדחקתי את הרגשות האלה. שוב ושוב אמרתי שזה שגוליבר מתפקד כמו החבר שלי בתחומים מסוימים, ולא מתפקד כמו החבר שלי בתחומים אחרים, מבלבל אותי ולכן אני לא יודעת למה לצפות ממנו. שוב ושוב אמרתי שבזמן האחרון הביטחון העצמי שלי עלה ולכן בתקופה זו בחיים שלי קלטתי שלא רק שמגיע לי יזיז - מגיע לי חבר שיאהב אותי. שניי הדברים הם באמת נכונים, אבל יש בעיה הרבה יותר בסיסית - אני מאוהבת בו. אני לא רוצה בכלליות קשר רציני שבו יאהבו אותי. אני רוצה שגוליבר יהיה זה שאיתו יהיה לי את הקשר הרציני, ואני רוצה שהוא יאהב אותי, כי אליו ורק אליו יש לי רגשות רומנטיים עזים.

לא מזמן כתבתי פוסט שבו כתבתי, שאני רוצה להיות בקשר עם מישהו שידבר איתי בטלפון כל יום, ושיזמין אותי ליום ההולדת של אחותו, ושיחגוג איתי את ימיי החודש של הקשר שלנו, ושיאכל איתי חביתה בצורת לב בטו באב,ושיבוא לארוחות שישי בבית שלי וכו וכו ושהכי הכי חשוב - יאהב אותי. עכשיו אני קולטת שאני לא רוצה את זה סתם בכלליות. אני רוצה את זה עם גוליבר. אני מאוהבת בו.

שוב ושוב ניסיתי לשכנע את עצמי שאני לא מאוהבת בו, אלא שהוא סתם חשוב לי. אבל שוב ושוב קרה לי שקראתי ספר, או שקראתי פוסטים בבלוגים אחרים, או שראיתי סרט, שבו מישהי תיארה את מה שגורם לה להבין שהיא מאוהבת במישהו. כל הדברים האלה תאמו מילה במילה את מה שאני מרגישה.

כשהטלפון שלי מצלצל - אני מקווה שזה גוליבר.

כשהפלאפון שלי משמיע צליל שקיבלתי הודעה - אני מקווה שזה גוליבר.

הוא הדבר הראשון שאני חושבת עליו בבוקר כשאני מתעוררת, והדבר האחרון שאני חושבת עליו בלילה לפני שאני הולכת לישון.

אני מדברת עליו בלי הפסקה.

כל דבר גורם לי להזכר בו.

כשהוא לא לידי - אני מתגעגעת אליו נואשות. כשהוא לידי - אני רק רוצה להשאר איתו כמה שיותר.

בתקופה שבה נסענו לצפון, הרגשות שלי אליו התפתחו. זה היה חודשיים אחריי שהתחלנו את הקשר, בתקופה שבה התנהגנו בדיוק כמו זוג וזה בילבל אותי וגרם לי לחשוב שצ'יק צ'אק נהפוך לזוג. אחריי הצפון גוליבר הוכיח לי מעל לכל ספק שזה לא הולך לקרות, ושאנחנו נהיה יזיזים בלבד. האמת שזה מאד הקל עליי. הפסקתי לחיות בפטזיה, הכנסתי לעצמי טוב-טוב לראש שזה לעולם לא יקרה והצלחתי להתמודד עם הרגשות ולהדחיק אותם עמוק-עמוק. כל כך עמוק עד שאפילו לא הודיתי בהם בפניי עצמי, שלא לדבר על בפניי אנשים אחרים.

אבל בחודש האחרון הרגשות האלה כבר השתלטו עליי. יותר ויותר נהייתי מודעת להם. הקשר עם גוליבר הכאיב לי יותר ויותר. כבר לא יכולתי יותר. לא ידעתי מה לעשות עם עצמי. לא ידעתי איך להתגבר על זה. החודש האחרון היה מאופיין בשיחות ארוכות מאד בייני לבין גוליבר, שבהם ניתחנו וחפרנו כל היבט והיבט בקשר שלנו, מצאנו המון בעיות וניסינו להגיע לעמק השווה ולנסות לפתור אותן. הבעיה היחידה שעליה לא דיברנו, כי לא הסכמתי להודות בה לא בעיניי עצמי ובטח שלא בפניו, היא שיש לי רגשות רומנטיים חזקים אליו. זו לא בעיה שאפשר לפתור, כי לו אין רגשות כאלה כלפיי.

בימים האחרונים קלטתי סופית שאני מאוהבת בו, ושהדבר הנכון לעשות יהיה לנתק איתו קשר. היה לי מאד קשה עם זה, ולכן הגעתי להחלטה מאד פחדנית ופתטית. החלטתי לא לנתק איתו קשר ופשוט לחכות שהוא ינתק קשר איתי. היו לנו כל כך הרבה שיחות על זה בזמן האחרון, שהייתי בטוחה שהניתוק יבוא ממנו בקרוב. אבל אז שיניתי את דעתי. אין שום סיכוי שאני אהיה חלשה ופתטית עד כדיי כך. אני חייבת להתחיל לשלוט בחיים שלי. אני לא יכולה ככה. החלטתי לנתק איתו את הקשר בפעם הבאה שאפגוש אותו פנים מול פנים.

אתמול בלילה דיברנו בטלפון על מתי ניפגש. עברנו על כל הימים הקרובים אחד-אחד וגילינו שיוצא, שלא נוכל להפגש עד יום ראשון. קבענו שעוד נדבר על זה, אבל קרוב לוודאי שלא נתראה עד יום ראשון. ממש התבאסתי. ידעתי שיהיה לי ממש קשה להתאפק עד אז.

היום הגעתי לעבודה במצב נפשי נורא: עצבנית, מתוסכלת ומרוטת עצבים. כל היום לא יכולתי להפסיק לחשוב עליו. הלו"ז המתוכנן שלי היה לעבוד מתשע עד שלוש ואז להפגש בארבע וחצי בקניון עם חברה שלי מבצפר, שלא ראיתי כבר המון זמן. בסביבות שתיים עשרה יצאתי להפסקה מהעבודה ואז ראיתי שגוליבר התקשר אליי פעמיים. החזרתי לו צלצול והוא אמר שהוא נמצא במרכז העיר, קרוב למקום העבודה שלי, ושאל אם אני רוצה להפגש, אחריי שאסיים את העבודה. אמרתי לו שקבעתי עם החברה שלי ואז קרה צירוף מקרים מדהים - באותה שניה ממש החברה שלי שלחה לי הודעה, שהיא לא יכולה להפגש היום. אמרתי לגוליבר שאני רוצה להפגש איתו, שיעשה סידורים עד שלוש ואז שבשלוש ניפגש ונלך לבית שלי. גוליבר אמר שנראה איך זה יסתדר. יותר מאוחר הוא שלח לי הודעה שכן.

נפגשנו אחריי שסיימתי לעבוד. מסתבר שגוליבר יצא ממש חמוד ונסע במיוחד עד השכונה שלו, כדיי להביא לי מהדואר את מתנת יום ההולדת שלי, שהתעכבה עד כה כי היה בלבול בדואר. הודיתי לו מאד ואז נסענו לבית שלי. כשהגענו לשם קלטתי שאני רוצה לשכב איתו בפעם האחרונה ואז להפרד ממנו. אמרתי לו שאני הולכת להתקלח ולהתגלח (בכל ששת וחצי החודשים האחרונים גילחתי את הכוס, בכל פעם ופעם שאני וגוליבר נפגשנו ותקלטו שנפגשנו בכל סופשבוע וסופשבוע! ממש לא התכוונתי שהוא יזכור דווקא את הפעם האחרונה, כפעם שבה ראה אותי בכוס לא מגולח).

בכל מקרה, התקלחתי והתגלחתי ואז יצאתי מהמקלחת, לבשתי סט של תחתונים וחזיה וחזרתי לחדר שלי (כמה נוח שיש קומה משלי!) אני וגוליבר דיברנו קצת על שטויות ואז גוליבר התנפל עליי בחיבוקים ונשיקות. הוא נשכב מעליי ונישק אותי בלהט. אחריי דקה הוא קלט שמשהו לא בסדר ושאני עצובה, כי כמעט בכיתי. הוא שאל מה קרה.

היה לי מאד מאד מאד קשה להגיד את זה. במשך אולי עשר דקות ניסיתי ולא הצלחתי לומר לו מה שרציתי.

בסופו של דבר נפלט לי:"אני נורא אתגעגע אלייך."

גוליבר קלט שאני מדברת על ניתוק היחסים בננו, ואמר:"למה שלא תנסי לזרום? הריי כבר דיברנו על הכול. דיברנו על זה שאנחנו לא מאוהבים, דיברנו על זה שהקשר הזה לא יהיה עוד הרבה זמן, ניתחנו כל בעיה בקשר."

אמרתי לו:"אבל יש משהו אחד שלא דיברנו עליו. בעיה אחת שאף פעם לא דיברנו עליה, וזו בעיה ענקית שאי אפשר לפתור."

גוליבר הופתע ושאל שוב ושוב מה הבעיה.

אמרתי לו:"אתה זוכר את הדבר הראשון שאמרת, זה שאנחנו לא מאוהבים? אז זה לא נכון. כלומר, זה נכון מהצד שלך, אבל לא נכון מהצד שלי."

גוליבר הביט בי במבט מופתע ומלא אמפתיה וחיבק אותי בחום.

ואז הכול נפלט ממני. סיפרתי לו כל מה שכתוב בפוסט הזה מילה במילה. ממש הכול, כולל כל מה שקרה עם הבחור. הכול הכול הכול. גוליבר הקשיב לי בתשומת לב וחיבק אותי בחוזקה. דמעות ניצנצו לי בעיניים כשאמרתי לו, שזה חייב להגמר. גוליבר הנהן והמשיך לחבק אותי.

התחלנו להתנשק, להתמזמז ולהוריד את הבגדים אחד מהשניה. לשננו היה ברור שזו עומדת להיות הפעם האחרונה שנשכב. אגב, היה מדהים. גוליבר עשה כל שביכולתו כדיי לספק אותי. זה היה המשחק המקדים הכי טוב שהיה לי בחיים. אחריי שגמרתי (או ליתר דיוק התפוצצתי) גוליבר עמד לחדור אליי ואז בדיוק באותה שניה, אימא שלי דפקה בדלת של הקומה, ואמרה שהאוטו של גוליבר חוסם את האוטו שלה, ושהיא צריכה לנסוע. גוליבר קם במהירות, התלבש והלך להזיז את הרכב שלו. ברגע שנשארתי לבד התחלתי לבכות (או ליתר דיוק להקרע מבכי).

כשגוליבר חזר אחריי כמה דקות, הוא ראה שאני בוכה. הוא הוריד את הג'ינס שלו ואז נשכב לצידי, ניגב לי את הדמעות, חיבק ונישק אותי. נצמדתי אליו כמו טובעת שניצלה מטביעה ונישקתי וחיבקתי אותו בחזרה. הוא שוב עינג אותי ואז חדר אליי. זה היה מדהים. בבית שלי אין חומר סיכה ולהפתעתי לא כאב לי. זו הייתה הפעם הראשונה ששכבנו מבלי חומר סיכה, מבלי שיכאב לי. אמרתי לו שאיזה באסה שעכשיו, כשזה סופסוף קרה, אנחנו  מנתקים קשר.

אחריי הסקס התקלחנו ביחד והמשכנו כל רגע להתחבק. דיברנו המון על הקשר שלנו. לגוליבר היה חשוב להבהיר לי שלמרות שהוא לא פיתח רגשות כמוני, הקשר איתי היה מאד משמעותי בשבילו. כמו שהוא כתב בברכת יום ההולדת שלו: זה היה הקשר הכי רציני, הכי משמעותי והכי ארוך שהיה לו איי פעם. שמחתי לשמוע את זה. שאלתי אותו גם אם הוא מתחרט על חצי השנה האחרונה והוא אמר שבהחלט לא. שזו הייתה חצי שנה מדהימה ושבאמת נתתי לו המון.

שאלתי אותו למה זה כל כך מובן מאליו, שעכשיו לא נשמור על קשר. אמרתי לו:"אם באמת היינו ידידים בחצי שנה האחרונה ולא סתם זיון - אז למה תמיד כשדיברנו על היחסים בננו, תמיד דיברנו במונחים של ניתוק קשר? אף פעם לא דיברנו במונחים של להפסיק לשכב, אבל להמשיך להיות ידידים." גוליבר אמר שהאופציה הזאת לא ריאלית כי יש לי רגשות כלפיו. אמרתי לו שנכון, אבל למה גם בתקופה שהוא לא ידע על הרגשות - היה ברור לו שננתק קשר אם נפסיק לשכב. גוליבר אמר שהמתח המיני היה נשאר כל הזמן באוויר ובסוף או שהיינו חוזרים לשכב מדי פעם, או שהיינו נמרחים אחד על השניה. גוליבר אמר שבזמנו, כשדיברנו על הפסקת היזיזות, הוא חשב על האופציה הזאת, אבל עכשיו היא בלתי אפשרית. הריי אנחנו לא ניפגש ונימרח אחד על השניה, כששננו יודעים שיש לי רגשות אליו. הדבר הכי בריא שאפשר לעשות זה באמת לנתק קשר, אבל זה לא אומר שנהפוך לזרים. גוליבר אמר שהוא יזמין אותי ליומולדת שלו ומן הסתם ניפגש גם ביומולדת של ג.

אחר כך התיישבנו במטבח לאכול משהו והמשכנו לדבר עוד ועוד. אמרתי לו, בין השאר, שאני חושבת שהדבר שיהיה הכי טוב בשבילי זה להיות סינגלית שלמה, במשך שנה שלמה. אני חייבת ללמוד להיות בקשר אפלטוני עם גברים. פתאום קלטתי שמלבד אנג'ל, מעולם לא הצלחתי לשמור על קשר אפלטוני עם אף אחד. היו לי ידידים שנדלקתי עליהם, והיו לי ידידים שהתחרמנתי איתם, אבל מלבד אנג'ל, מעולם לא היה לי ידיד שתיפקד כמו חברה בשבילי. הדוגמא עם הבחור זו דוגמא מעולה לכך שיש לי בעיה. הריי אחריי שהבהרתי לבחור שאני לא רוצה איתו כלום מלבד ידידות - הבחור קיבל את זה ובאמת נפגש איתי כמה פעמים כשכל מה שיש לו בראש זה להיות ידיד שלי. אני זו שהכניסה את נושא הסקס, כשדיברתי על סקס בלי הפסקה. אני זו שהתחילה להמרח עליו ראשונה. מן הסתם שהוא שיתף פעולה ונהנה מזה, אבל אם זה לא היה בא ממני - זה לא היה קורה. גוליבר הנהן בהסכמה.

פתאום הסתכלנו על השעון וראינו שחמישה לשבע. גוליבר היה חייב לאסוף את אימא שלו מהעבודה בשבע, אז נאלצנו להפרד סופית. ליוויתי אותו לדלת ואז התחבקנו חיבוק ענק ענק ענק. התנשקנו שוב ושוב בלהט וקראנו זה לזו שוב ושוב בשמות חיבה, כשאני עם דמעות בעיניים. בסופו של דבר, הוא הלך. סגרתי אחריו את הדלת ואז התחלתי להקרע מבכי. זה באמת נגמר.

כן, מאד קשה לי. כן, ברור לי שהולך להיות לי קשה בכל התקופה הקרובה, אבל האמת שבאיזשהו מקום הרגשתי טיפ-טיפה הקלה. העניין הזה של ניתוק הקשר נמרח יותר מדי זמן. בכל החודש וחצי האחרונים דיברנו זה שוב ושוב והתלבטתי בקשר לזה בלי סוף. טוב שזה סופסוף קרה.

אני וגוליבר עברנו המון ביחד והוא תמיד יהיה חלק ממני, אבל הקשר הזה באמת מיצה את עצמו. אחת הסיבות לכך שכל כך קשה לי עם זה, היא שכל החיים שלי עומדים להשתנות. זה לא שנפגשנו פה ושם. במשך שישה וחצי חודשים, ישנתי איתו באותה מיטה בכל סופשבוע וסופשבוע, ביליתי איתו יממות שלמות, הכרתי את המשפחה שלו ונקשרתי אליה מאד, הכרתי את החברים שלו והתיידדתי עם כמה מהם, התעסקתי בו בלי הפסקה וסיפרתי לכל אדם זר שפגשתי, שיש לי חבר בשם גוליבר. מוזר לי לדמיין את החיים בלעדיו. מוזר לי לדמיין סופשבוע שלם שבו אישן רק בבית שלי.

אבל אני יודעת שאני אתגבר. חוויתי כבר פרידות כואבות בחיים שלי. אחריהן תמיד חשבתי שסוף העולם הגיע ובסופו של דבר תמיד התגברתי. הרגשות שלי ל-י היו חזקים פי כמה, מהרגשות לגוליבר. אם על י התגברתי - אני אצליח להתגבר על כל אחד. שלא לדבר על זה שאפילו לא היינו רשמית ביחד.

זוהי תחילתה של תקופה חדשה בחיים שלי. תאחלו לי בהצלחה.

שלכם,

נונה.