היי,

הקוראים הקבועים בבלוג שלי בוודאי זוכרים, שלאחרונה אני מובטלת. זה שאני שורצת שעות על גביי שעות בבית מדי יום - גורם למוח שלי לפעול שעות נוספות. יצא לי לחשוב לאחרונה על כל הידידים שלי ועל כל היזיזים לשעבר שלי. הגעתי לכמה תובנות והייתי רוצה לחלוק אותם איתכם, קוראיי היקרים.

לפני כמה ימים אני ודידי, ידידי הטוב, ניהלנו שיחה. למעשה, לא עובר יום מבלי שאני ודידי נדבר לפחות שלוש פעמים. דידי הוא אחד הגברים הבודדים שאני בקשר איתם ובכל זאת מעולם לא שכבתי או התמזמזתי איתו ואני גם לא מתכוונת לעשות זאת לעולם. מרגע שהכרנו הכרזתי שהוא אחי הקטן. בכל מקרה, דידי שאל אותי לגביי משהו שצץ הרבה בבלוג שלי.

דידי אמר שמקריאה בבלוג שלי הוא התרשם שאני חושבת שאין רע בלשכב עם ידיד קרוב, אבל פוסלת יזיזות עם ידיד רחוק. הוא שאל: "מה, את לא חושבת שאם תשכבי עם מישהו שהוא ידיד קרוב שלך - זה יכול לחבל לכם בקשר?" הקדשתי הרבה מחשבה לדבריו. האמת שהעניין הוא בעייתי מאד. אם שניי אנשים הם גם ידידים קרובים מאד וגם שוכבים, אז מה בעצם נשאר כדיי שיהפכו לזוג? אהבה? הריי יש גם זוגות שלא מאוהבים עד עמקי נשמתם.

זה בדיוק מה שהיה בעייתי בקשר שלי ושל גוליבר, יזיזי לשעבר. מצד אחד הגדרנו את עצמנו כיזיזים, כלומר כידידים שבין השאר, שוכבים. אבל ישנתי אצלו בכל סופשבוע וסופשבוע, ביליתי איתו יממות שלמות, הכרתי את המשפחה שלו ונקשרתי אליה, ביליתי עם החברים שלו, דיברתי איתו המון בטלפון, נסעתי איתו לצפון ועוד אינספור דוגמאות. מן הסתם שזה בילבל אותי. הגבולות היו פרוצים לגמרי. אף פעם לא ידעתי למה לצפות ממנו, כי בדברים מסוימים הוא הסכים להתנהג כמו החבר שלי ובדברים אחרים לא.

עצם זה ששכבנו - גרם לו לרצות להפגש איתי בכל סופשבוע וסופשבוע, כשהוא חוזר מהטכניון לעירנו. לא היה דבר כזה סופשבוע שבו לא נפגשנו, אם חזר לעירנו. זה פשוט לא היה קיים. לשננו היה מובן מאליו שניפגש בכל סופשבוע וסופשבוע. ג, למשל, הייתה ידידה מאד טובה שלו, אבל הם לא נפגשו בכל פעם ופעם שחזר מהטכניון. זה לא היה נורא מבחינתם לא להפגש שבועיים-שלושה. ככה גם אני הרגשתי כלפיי ידידים אחרים. חזרתי הביתה מהקיבוץ בכל סופשבוע וסופשבוע. זה לא היה נורא לא לראות את אנג'ל, למשל, בכל סופשבוע וסופשבוע אבל לוותר על פגישה עם גוליבר - בלתי עלה על הדעת.

חוצמזה, אני וגוליבר הבטחנו אחד לשניה בלעדיות ולכן רק איתו שכבתי במשך שישה וחצי חודשים. מה הפלא שבסופו של דבר פיתחתי אליו רגשות?

אני חושבת שיש סיבה שאנשים שמקיימים יחסי מין באופן קבוע - הם בדרך כלל או זוג או רק ויברטור אנושי אחד לשניה. ברגע שמשלבים בתוך זה גם ידידות קרובה - המצב מתחיל להיות מאד מבלבל. מצד שני, אני לא רוצה לשכב עם מישהו שיהיה בשבילי רק ויברטור אנושי. אני לא חייבת שהוא יהיה החבר שלי, או אפילו הבחור שאני יוצאת איתו, אבל אני כן צריכה שהוא יכבד אותי ואני אכבד אותו. אם אני מתחרמנת עם מישהו שלא מכבד אותי - אני נגעלת מעצמי אחר כך.

מהבחינה הזאת היזיזות עם כתפי הייתה אידיאלית. לא היינו רק ויברטור אנושי אחד לשניה, אלא גם ידידים. דיברנו מדי פעם בטלפון ועשינו עוד דברים מלבד להזדיין, כמו למשל לצאת לבלות ביחד, אבל לשננו היה ברור לחלוטין שאנחנו לא צריכים להפגש בכל הזדמנות אפשרית. זה היה בסדר גמור מבחינתי לשכב איתו ושלמחרת הוא לא יתקשר. זה היה בסדר גמור מבחינתי לשכב איתו ואחר כך שרק נסתמס קצת במשך שבוע.

לא התייחסתי אליו בתור הידיד הכי טוב שלי ולא נקשרתי אליו במיוחד. אחריי ששכבתי עם שבי והוא נפגע - הצטערתי שפגעתי בו, כי אני לא רוצה לפגוע בשום אדם, אבל לא מעבר לזה. יכולתי להמשיך יפה מאד בחיי, גם אם לעולם לא היה סולח לי.

הוא שלח לי sms עשר דקות לפני שעלה על המטוס שהוא מתנצל שכעס עליי. שמחתי שזה נגמר בצורה יפה, אבל חוץ מזה לא הקדשתי לעניין כמעט מחשבה. אגב, כתפי לא נפגע כי פיתח רגשות, אלא רק כי זה פגע לו באגו הגברי שלו. האמת שאת הקטע הזה אני מבינה. גם לי לא יהיה נעים שהגבר שאני שוכבת איתו - שכב עם אישה אחרת, גם אם אין לי רגשות אליו בכלל. זה באמת פוגע באגו. 

בעצם היזיזות הזאת לא הייתה אידאלית כי כתפי לא הצליח לספק אותי. חלק מהביצועים שלו במיטה היו על הפנים. טוב, נו. אי אפשר לבקש הכול בחיים.

אני מניחה שמה שיש לי עם ביישני כרגע זה סוג של יזיזות. נפגשים בערך פעם בחודש ולפעמים יוצא להתנשק או להתמזמז. אני לא יודעת מה יהיה הלאה. בסך הכול התנשקנו פעמיים והתמזמזנו פעם אחת, כשבין לבין אני הייתי עם שלל אנשים אחרים. שננו לא מעלים על דעתנו להיות זוג, כי ההשלכות של להיות זוג כשהוא ערבי ואני יהודיה, כבדות מדי. מלבד זאת אנחנו מכבדים ומעריכים אחד את השניה. אני גם ממש נמשכת אליו ואין לי ספק שהוא נמשך אליי.

אף פעם לא קרה לי שהיה לי ידיד ואז התחרמנו/שכבנו ואחר כך חזרנו לידידות אפלטונית כאילו כלום. האמת שעם ידידי הקטין התחרמנתי פעם אחת ומאז המשכנו להיות ידידים ולא התחרמנו שוב, אבל זה מהסיבה הפשוטה שלא נפגשנו שוב. אנחנו מכרי אינטרנט. פגשתי איתו בסך הכול פעמיים בימיי חיי - פעם אחת כשהייתי החברה של סמיילי ואז רק דיברנו ופעם שניה אחריי שאני וסמיילי נפרדנו, כשהתחרמנו. אל תזלזלו בקשר הזה כי היו תקופות בהם היינו מדברים שבע שעות ביום במסנג'ר. גם כיום אנחנו יכולים לדבר במסנג'ר המון בלי שום בעיה. אני מתייעצת איתו לגביי בחורים והוא מתייעץ איתי לגביי בחורות וזה אפילו לא טיפטיפה הזוי בשבילנו. האמת שגם שבועיים אחריי שהתחרמנו - התייעצנו על אנשים אחרים בלי שום בעיה.

אה, בעצם גם עם שוקו יש לי ידידות אפלטונית לחלוטין, לאחר שעד לפני שנה וחצי היינו יזיזים. טוב, נו. התחלנו עם היזיזות כשבקושי הכרנו. היינו יזיזים במשך כמה חודשים, אבל שוקו היה בתקופה הזאת בצבא וחזר הביתה אחת לשלושה שבועות כך שלא יצא לנו להתחרמן הרבה פעמים. שכבנו פעם אחת וכמה שבועות אחר כך התחלתי את השירות הלאומי בהוסטל והכרתי את י. מיד כשאני ו-י הפכנו לזוג - הפסקתי את היזיזות עם שוקו.

עברנו תקופה קצת מוזרה של כמה חודשים אבל היום אנחנו פשוט חברות טובות. לא. לא התבלבלתי. התכוונתי למה שאמרתי. חברות טובות. אני לא נמשכת אליו בכלל, אפילו לא טיפטיפה, אפילו לא קמצוץ של משיכה. בדיוק בגלל זה זו הייתה טעות להכנס איתו ליזיזות לפני שנה וחצי. היום הוא יכול לבוא אליי באמצע הלילה ואני יכולה להמרח עליו ובכל זאת אף אחד מאיתנו לא מעלה על דעתו שיקרה בננו משהו מיני. אני גם מחליפה בגדים מולו בלי שום בעיה. שוקו בנאדם מקסים. הוא פשוט אחד החברות הכי טובות שלי.

אגב, שוקו טוען שלהגדרות אין שום משמעות, אלא רק למה שאנשים עושים. הוא זה שאמר לי שאני וגוליבר אומנם הגדרנו את עצמנו כיזיזים, אבל היה ביננו יותר קשר של זוג, מאשר של אנשים מסוימים שמגדירים את עצמם כזוג ולא כיזיזים. שוקו גם סיפר לי שלא מזמן הוא יצא עם מישהי פעם-פעמיים ואחר כך הם שכבו. אחריי הסקס היא שאלה:"מה אנחנו עכשיו? יזיזים? זוג?" ושוקו, למרות שממש לא ראה בה פוטנציאל להתאהבות וכבר אז ידע שהיא לא מתאימה לו לקשר ארוך טווח, ענה לה "ברור שאנחנו זוג." בהתחלה אמרתי לו שהתנהג בצורה מגעילה, אבל אז הוא הסביר לי שאין שום חשיבות למה שאמר. יש רק חשיבות לאיך שייתייחס אליה. הריי אם היה אומר לה:"יזיזים" זה סתם היה גורם לה להרגיש רע, וחבל, כי הוא דווקא העריך אותה ונהנה בקרבתה, ולכן רצה לבלות במחיצתה עוד תקופה מסוימת.

אני זוכרת מה סמיילי, האקס שלי, אמר לי בפרידה שלנו. הוא אמר:"יש אנשים שטוב להם בקשר כזה שהכול סבבה ונחמד, אבל ללא אהבה. אני לא אחד מהם. אני חייב אהבה בשביל קשר." אוקיי, אז לסמיילי ספציפית זה לא התאים, אבל כמו שהוא אמר, בהחלט יש אנשים, כמו שוקו למשל, שאין להם בעיה להגדיר מישהי כחברה שלהן, למרות שהן לא אוהבים אותה ולא חושבים שאיי פעם יתאהבו בה. אם כן, לשניי אנשים כאלה יש קשר דומה מאד לקשר שהיה לי עם גוליבר, רק שהם מגדירים את עצמם זוג ולא יזיזים.

אבל אני חושבת שהגדרות זה דבר חשוב. גם גבולות זה דבר חשוב. זה מקל על אדם לדעת איפה הוא עומד. בהתחלה, כשאני וגוליבר התחלנו את הקשר בננו, אני נורא התלהבתי וכתבתי אינספור פעמים בבלוג:"מה זה משנה שאנחנו מגדירים את עצמנו כיזיזים ולא כזוג? הקשר בננו יותר קרוב מקשרים אחרים שהיו לי, שבהם הגדרנו את עצמנו כזוג אבל הקשר היה מבוסס רק על סקס. אני יושבת לאכול ארוחת צוהריים עם המשפחה של גוליבר, מבלה אצלו יממות שלמות, נסענו ביחד לצפון וכו וכו. אין טעם לעסוק בהגדרות." יותר מאוחר גיליתי שדווקא זה מה שחיבל בקשר שלנו. בדיוק בגלל זה הגבולות לא היו ברורים. בדיוק בגלל זה לא היה ברור למה אני יכולה לצפות ולמה לא. בדיוק בגלל זה כל כך התאכזבתי, כשסירב לבוא לאכול עם המשפחה שלי ארוחות בשישי בערב למשל. אף פעם לא ידעתי למה לצפות ממנו. הגבולות היו פרוצים. בדיוק בגלל זה צריך להגדיר גבולות. 

אני גם חושבת שבחורה צריכה לדעת למה היא נכנסת. אני זוכרת את עצמי ב-יב, כשהיה לי את היזיז הראשון שלי. לפניו שכבתי רק עם בחור אחד, בוריס, שהיה חבר שלי. שכבתי עם בוריס רק פעמיים ולכן כמעט לא היה נסיון בסקס שכולל חדירה. זה היה בשבילי ביג דיל. אני זוכרת כל פרט ופרט מהתקופה הזאת. שלושה חודשים אחריי שאני ובוריס נפרדנו, הכרתי את הבחור המדובר. יצאנו לדייט אחד שבסופו התחרמנו במשך שעות ונשארתי לישון אצלו. אחר כך הקדשתי לעניין מחשבה והגעתי למסקנה שאני לא רוצה שאני והבחור המדובר נהיה זוג, אבל אני כן רוצה שימשיך להיות בננו קטע פיזי. בפעם הבאה שנפגשנו - כבר שכבנו. אחר כך, במשך כמה שבועות, נפגשנו עוד פעמיים-שלוש ושכבנו.

היזיזות הזאת הייתה טעות כי לא הייתי בשלה ליזיזות. נעלבתי אם היינו שוכבים והוא לא היה מתקשר למחרת, נעלבתי אם היה עובר שבוע מבלי שנדבר. לא היו לי רגשות אליו בכלל, אבל האגו שלי השתלט עליי. היזיזות הזאת הייתה טעות כי בעצם היינו זרים. השליתי את עצמי שאנחנו ידידים, אבל זה לא היה נכון. בכלל לא הכרנו אחד את השניה. בכלל לא היה לנו אכפת אחד מהשניה. זה בסדר להכנס ליזיזות כזאת, אם מודעים למצב, אבל ברגע שבחורה משלה את עצמה שהבחור גם ידיד שלה, והוא לא, אז פה מתחילה הבעיה.

אגב, עם כתפי למשל, לא התחלתי מיד על ההתחלה להתמזמז/לשכב. במשך תקופה מסוימת היינו נפגשים, מדברים ומבלים ביחד ותוך כדיי נמרחים אחד על השניה. מזמוז הגיע רק בערך חודש וחצי אחריי שהכרתי איתו וסקס מלא הגיע כמה שבועות אחר כך.

בחודשיים האחרונים פיתחתי הרגל חדש שהוא לכתוב בלוח השנה בפלאפון שלי כל מקום ומקום, שהלכתי אליו וכל אדם ואדם שנפגשתי איתו. למשל:"קוצ'רית באחת עשרה, שיעור נהיגה בשלוש, להפגש עם דידי בשמונה וחצי בתחנה המרכזית." חשבתי שיהיה נחמד אם יהיה לי תיעוד. זה באמת נחמד. בכל מקרה, אתמול בלילה עברתי על כל הימים של החודשיים האחרונים וגיליתי משהו שמאד הפתיע אותי. גיליתי שבחודשיים האחרונים נפגשתי כמעט כל ערב עם ידידים. בקשר לחברות - נפגשתי הרבה פעמים עם נ, אבל מלבדה יש רק פעם אחת לפניי כמעט חודשיים שבה נפגשתי עם שתיי חברות מהתיכון וגם ערב אחד שבו הלכתי להצגה עם אנה. זה מאד הפתיע אותי. האומנם לא נותרו לי כמעט חברות בנות ואני כל הזמן מסתובבת עם בנים?

האמת שבנות זה עם חרא. עם תחרותי, קנאי, לא מפרגן. לידידים שלי הרבה יותר קל לפרגן לי, מאשר לכל מני חברות שיצא לי להסתובב איתם במהלך חיי. נוח לי בקרבת בנים. גם אין לי את החשק הזה של לדבר שעות על הוצאת שיער בשעווה, איפור ותסרוקות, אז זה לא חסר לי כשאין אפשרות לדבר על זה עם הידידים שלי.

האמת שבשנים האחרונות הצלחתי לשמור על ידידות אפלטונית רק עם אנג'ל, וגם זה כי הוא נמשך לגברים. תמיד או נדלקתי על הידידים שלי, או התחרמנתי עם הידידים שלי. לשמחתי, בתקופה האחרונה הצלחתי להכניס לחיי כמה אנשים שיש בננו ידידות קרובה ואפלטונית: קודם כל, יש לי את דידי. הוא ממש ילד חמוד, ובאמת שאני רואה בו את אחי הקטן. הוא שוקל 20 ומשהו קילו פחות ממני וגובהו 12 סנטימטרים פחות ממני. אם ננסה להתחרמן - אני אמחץ אותו למוות. אבל ברצינות עכשיו: מהשניה שפגשתי אותו, ידעתי שהשגתי ידיד נפש ולא עוד יזיז.

אני גם ידידה של גרין, עוד מישהו שהכרתי דרך הבלוג. האמת שהיו כמה שבועות בהם שקלתי שאולי יקרה בננו משהו רומנטי (משהו רומנטי! לא יזיזות!) אבל נסיבות הקשו וגם ראיתי שאני לא נמשכת אליו מספיק ושזה סתם מיותר. גם הוא מצידו לא הזיז דברים לכיוון של יותר מידידות, אז ירדתי מזה לגמרי (פירוט כאן). יש הרבה גברים שרוב הקשר שלנו מתבסס על שיחות מסנג'ר. את חלקם אפילו לא פגשתי מימיי.

אני חושבת שקשה לגברים לשמור איתי על ידידות בלבד, מבלי שזה יגלוש להתחרמנויות, כי אני מדברת המון על סקס. זה פשוט תחום שמעניין אותי. אני חושבת שנדיר הגבר שמסוגל לשמוע במשך שעות על הזיונים שלי ועל מה שאני אוהבת במיטה - מבלי להתגרות. במיוחד כשהם שומעים על הליברליות שלי בתחום המין ועל זה שהתחרמנתי עם הרבה גברים, שהיו ידידים שלי. אני מניחה שמה שעובר להם בראש, זה אותו משפט שאלן אמר בסדרה "בוסטון ליגל" כשגילה שדניס, שוכבת עם שניי גברים מהמשרד:"אם זה מגרש משחקים ציבורי - גם לי מותר לשחק."

אני גם מאד אוהבת מגע ולכן יש לי נטייה להמרח על הידידים שלי. הרבה מעבר ללשים ראש על הכתף. אני מדברת על לשים ראש על הברכיים ויותר מזה - אני מדברת על לשכב צמודים ומכורבלים, כך שלא בטוחים איזה יד היא של מי ואיזו רגל היא של מי. אני גם נראית סבבה - אז למה שהם לא יתפתו?

זו אחת הסיבות שאני כל כך מעריכה את הידידות עם דידי. אנחנו מסוגלים לדבר ולצחוק על השדיים שלי במשך שעות על גביי שעות, אנחנו מסוגלים להמרח אחד על השניה שעות על גביי שעות, אנחנו מסוגלים גם לדבר על סקס שעות על גביי שעות ובכל זאת לא עולה על דעתנו לעשות משהו בעצמנו, אחד עם השניה. זה יהיה גילוי עריות. הריי אמרתי לו שהוא אחי הקטן. פעם שאלתי אותו אם הוא נמשך אליי. התשובה שלו הייתה כזאת:"שמעי, את בחורה מאד מושכת. אין לי ספק שאם היינו נפגשים בסיטואציה אחרת - הייתי נמשך אלייך. אבל בגלל שמההתחלה היינו ידידים ובגלל שמההתחלה אמרנו שאנחנו אח ואחות, אז אני לא חושב על זה בכלל." כפרעליו. אני גאה בו שהוא מסוגל לראות את זה ככה.

ובכלל, אני חושבת שנדיר שיש ידידות אמיתית, אפלטונית וטהורה - בין גבר ואישה בוגרים. לבני אדם יש יצרים. תאמינו שרוב הגברים שבקשר עם נשים שמוגדר כידידות טהורה, לא יתנגדו לראות אותם עירומות. תאמינו לי שגם לאישה קשה, אם יש לה ידיד שהוא חתיך הורס והם נמרחים אחד על השניה, אבל לא ממשיכים לעשות משהו מעבר. בניגוד לאנשים מסוימים, אני כן חושבת שקיים דבר כזה ידידות בין גבר לאישה, אבל שיש בזה דברים בעייתים.

אגב, הייתי מעדיפה שהבחור הבא שאשכב איתו - יהיה החבר שלי. במהלך ימיי חיי שכבתי עם שמונה גברים, שכל אחד ואחד מהם הזכרתי כבר כמה וכמה פעמים בבלוג: בוריס, היזיז הראשון שלי, שוקו, י, סמיילי, גוליבר, כתפי ושבי (כתבתי לפי הסדר). מתוך כל השמונה רק בוריס, י וסמיילי היו בני זוג שלי. כל השאר היו סוגים של יזיזים.

אגב, יצא לי להתמזמז המון בלי חדירה. יש כמה וכמה אנשים שהגעתי איתם לעירום מלא ועשינו הכול מלבד חדירה. גם כאן מדובר על אנשים בודדים שהיו בני זוג שלי, והרבה יותר אנשים שזה היה בקטע של סטוץ או סטוץ מתמשך.

הסקס עם י לימד אותי לראשונה שסקס פי מליון יותר מדהים, כשיש רגשות לבנאדם. כנ"ל הסקס עם גוליבר. הוא אומנם היה יזיז שלי ולא בנזוג, אבל היו לי רגשות אליו וזה גרם לכך שנהניתי עשרת מונים יותר מהסקס. 

אוף, אני קופאת מקור.

שלכם,

נונה.