שלום לכל הבנים, הבנות ואלה שלא בטוחים בזהות המינית שלהם,

לפני כמה ימים נפגשתי עם בלוגר תל אביבי מסוים. הבחור המדובר ואני מדברים כבר כמה שבועות במסנג'ר והוא עשה עליי רושם של בחור מאד נחמד. אף פעם לא ניהלנו ממש שיחת נפש, אלא שיחות קצת יותר קלילות ותמיד נהניתי מלדבר איתו. אמרנו כבר מזמן שניפגש מתישהו בתל אביב. לפני כמה ימים היה לי ערב פנוי, אז קבענו. באותו יום דיברנו בפעם הראשונה בטלפון ואז שמעתי שגם הקול שלו ממש נחמד. בכלל לא חשבתי בכיוון רומנטי, אלא כל הזמן ראיתי בו ידיד.

כשירדתי מהאוטובוס והוא חיכה לי בפתח האוטובוס - מיד התחזקה בי התחושה שלעולם לא יוכל להיות משהו בננו, מלבד ידידות. ראיתי מיד שאני פשוט לא נמשכת אליו. אני מכירה היטב את עצמי. אני יודעת מתי יש איזשהו סיכוי שאמשך איי פעם למישהו מסוים, וראיתי שהפעם זה לא המקרה.  

הלכנו ל"מקס ברנר" (אגב, לפי דעתי צריך לשנות את השם של "מקס ברנר" לגן עדן. מקום שבו מגישים שוקולד בכל צורה ובכל טעם. מה עוד בנאדם יכול לבקש?) ישבנו ואכלנו ודיברנו והיה נחמד ומשעשע. משהו שהפריע לי להרגע, להשתחרר ולהנות עד הסוף - זה שכל הזמן חששתי שאולי הוא רואה במפגש הזה, משהו מעבר לאפלטוני. אחריי שסיימנו עם "מקס ברנר" הלכנו לאיזה תצפית, שרואים בה את כל תל אביב. נראה לי שהבחנתי בעיניים שלו בכך שהוא נמשך אליי, אבל הוא לא ניסה לנשק אותי או משהו כזה, ואני מאד שמחה על כך, כי זה היה יכול להכניס לסיטואציה מאד מביכה. יותר מאוחר הסתכלתי בשעון וראיתי שכבר מאוחר, אז אני חייבת לתפוס אוטובוס לעירי. הבחור הסיע אותי לתחנה ונפרדנו בחיבוק.

ניסיתי לשכנע את עצמי שאולי טעיתי, ואולי הוא בעצם לא נמשך אליי, אבל קיבלתי אתמול הוכחה לחששותיי. הבחור פנה אליי במסנג'ר. כנראה זה אפילו יותר חמור ממה שחשבתי. מסתבר שהוא לא סתם נמשך אליי, אלא ממש רואה בי פונציאל לקשר רומנטי מחייב. לא ידעתי מה לומר לו. אני כל כך שונאת לפגוע באנשים. אין דבר בעולם שאני יותר שונאת מלפגוע באנשים. ניסיתי להסביר לו בשיא העדינות, שאני רואה בו ידיד בלבד. הוא שאל מה הדבר העיקרי שגורם לי להרגיש כך, ואני נאלצתי לומר לו ישירות שאני לא נמשכת אליו. מאד כאב לי לעשות את זה. הוא באמת בחור נחמד ולא מגיע לו שיפגעו בו. למעשה, אני חושבת, שלאף אחד לא מגיע שאני אפגע בו. אני שונאת שונאת שונאת לפגוע באנשים. אבל מה כבר יכולתי לעשות? מה האלטרנטיבה? להשלות אותו שגם אני רוצה אותו ולצאת איתו לדייט, בזמן שאני רואה בו ידיד בלבד? 

האמת היא, שחשבתי שאולי הצעד הזה יגרום לי להיות גאה בעצמי. הריי בעבר נעניתי לכל מני אנשים, שלא באמת רציתי ולא באמת נמשכתי אליהם, כי לא הייתי מסוגלת להגיד "לא". מה שעשיתי אתמול הוכיח לי שהתקדמתי ושעכשיו אני מסוגלת גם לסרב. אבל כשסירבתי לו, לא הרגשתי גאה בעצמי בכלל. להפך. התביישתי בעצמי על שפגעתי בבן אדם נחמד.  

לפני כמה ימים היה ל-ג יומולדת. שלחתי לה SMS בו בירכתי אותה. היא שלחה לי SMS בחזרה ובו כתבה, שהיא מאד מעריכה את זה שזכרתי ואת זה שאיחלתי לה מזל טוב. מי היה מאמין שיום אחד נגיע למצב כזה, שבו ג צריכה להודות לי על כך שבכלל זכרתי את היומולדת שלה. הריי פעם, בעצם לא כל כך מזמן, היינו חברות מאד טובות.

בכלל, התהפוכות שאני עוברת בחיים מדהימות אותי כל פעם מחדש. כל פעם מחדש קורים לי דברים, שאם מישהו היה אומר לי פעם שהם יקרו - הייתי צוחקת לו בפרצוף. מי היה מאמין שאיי פעם אוכל להגיד בכנות משפט כמו "אני והיזיז שלי לשעבר, שכבנו עם אח ואחות"? זה בלתי נתפס בעיניי.

הקוראים הקבועים בבלוג שלי בוודאי זוכרים שפעם יצאתי עם סמיילי, שהוא אחיה של ג. בזמן שהיינו ביחד - שכבתי איתו. בזמן שהיינו ביחד - הוא הכיר לי את חבורת החברים שלו, שגוליבר הוא אחד מהם. הקוראים הקבועים בבלוג שלי בוודאי גם זוכרים, שחודש וחצי אחריי הפרידה, הלכתי למועדון ה"מוסד" עם ג, גוליבר והלבקן. גם גוליבר וגם הלבקן הם גם חלק מהחבורה של סמיילי, וגם ידידים של ג, אחותו. במהלך הלילה ב"מוסד" אני וגוליבר התנשקנו והתמזמזנו, שמרנו על קשר ואז הפכנו ליזיזים (ההגדרה הייתה יזיזים אבל בהרבה תחומים תפקדנו כמו זוג) במשך שישה וחצי חודשים. אני פיתחתי אליו רגשות, במהלך התקופה הזאת אבל הדחקתי אותם. כשסופסוף נהייתי מודעת אליהם - ניתקתי איתו קשר. באותה תקופה גם אני ו-ג התרחקנו. שבוע וחצי אחריי ניתוק היחסים ביניי לבין גוליבר - גוליבר שכב עם ג. לפיכך, אני וגוליבר שכבנו עם אח ואחות.

הקוראים הקבועים בבלוג שלי בוודאי גם זוכרים, שלפני שנה וחצי התמזמזתי עם האקס של ג, בערך שבועיים אחריי שהם נפרדו, ושנאלצתי להסתיר את זה ממנה. אם כך - גם אני וגם ג התמזמזנו עם האקס שלה (היא בזמן שהם היו ביחד ואני אחריי שהם נפרדו), גם אני וגם ג שכבנו עם גוליבר (אני בזמן שהיינו יזיזים והיא אחריי שניתקנו קשר). בנוסף, חשבתי על משהו משעשע. בזמן שאני וסמיילי היינו ביחד - התקלחנו ביחד כמה פעמים. אף פעם לא שאלתי, אבל אני מניחה שההורים של ג וסמיילי קילחו אותם פעם ביחד, כשהיו קטנים. אם כך, הנה לכם בחור שגם אני וגם ג התקלחנו איתו.  

היומולדת של ג, שהיה לפני כמה ימים, הזכיר לי את היומולדת שלה בשנה שעברה. היינו אז קרובות מאיי פעם. באותה תקופה גם יצאתי עם אחיה. אני זוכרת את היומולדת הקודם שלה מצוין. סמיילי היה קצת יותר מרוחק מכרגיל, וראו עליו שהוא רוצה קצת ספייס, אז לא נדבקתי אליו ולכן במהלך הערב יצא לי לדבר הרבה עם גוליבר, שהוזמן ליומולדת בגלל שהוא ידיד של ג. זו הייתה הפעם הראשונה שניהלנו שיחה ארוכה. אני גם זוכרת שיותר מאוחר כולנו הלכנו למועדון. אני רקדתי עם סמיילי. אני עדיין זוכרת שיותר מאוחר, אני וגוליבר רצינו לנשום קצת אוויר צח, אז עשינו סיבוב ברחוב ליד המועדון, ודיברנו. בסוף המסיבה הלכתי לביתו של סמיילי, שכבנו ואז ישנתי אצלו.

אם מישהו היה אומר לי לפני שנה, שביומולדת הבא של ג, לא נהיה אפילו מספיק קרובות, כדיי שאני ארים אליה טלפון ולא רק אשלח לה SMS - הייתי צוחקת לו בפרצוף. אם מישהו היה אומר לי לפני שנה - שאני וגוליבר נהפוך ליזיזים, פחות מחודשיים לאחר מכן, ושהיזיזות הזאת תימשך שישה וחצי חודשים - הייתי צוחקת לו בפרצוף. אם מישהו היה אומר לי - שגוליבר ישכב עם ג, שבוע וחצי אחריי שאני והוא ניתקנו קשר ושהדבר יהווה את הקש ששבר את גב הגמל ליחסים עם ג ויגרום לי סופית לנתק קשר איתה - הייתי צוחקת לו בפרצוף. ואם מישהו היה לי אומר לי שארבעה חודשים אחריי ניתוק היחסים מגוליבר - אני עדיין אתגעגע אליו ועדיין לא יעבור יום מבלי שאחשוב עליו - הייתי צוחקת לו בפרצוף. אבל עובדה שכל זה קרה.

אני בכלל לא רוצה להיות חברה של ג. היא באמת הייתה האדם הקרוב אליי ביותר, ובאמת שהיא לימדה אותי המון ותרמה לי המון והקשר איתה היה מאד משמעותי בשבילי - אבל אני חושבת שכבר מיצינו. כבר במאי התחיל בננו ריחוק, שנבע מכך שחשבתי שהיא מתייחסת אליי לא יפה כשאנחנו בחברת אנשים אחרים, והיא אמרה שאני סתם אוכלת סרטים. כבר במאי פרצו בננו כמה מריבות גדולות ומשמעותיות. אני לא רוצה לחזור להיות בקשר איתה, אבל היא תמיד תהיה חלק ממני, ואני שמחה על כך.

בכלל, גם לפני שידעתי שהיא וגוליבר שכבו - שנאתי את חוסר הרגישות שלה בקטע הזה. אני מתכוונת אחריי שאני וגוליבר ניתקנו קשר. בשיא ההתמוגגות היא סיפרה לי פעם שגוליבר בא לבקר את סמיילי אחיה, ושרצה להגיד לה שלום, אבל היא בדיוק ישנה, אז הוא לא העיר אותה משינה ופשוט הביא לה נשיקה על הלחי. שנאתי לשמוע את זה. זה היה זמן קצר אחריי שאני וגוליבר ניתקנו קשר, ואני התייסרתי בגעגועים אליו. רק לשמוע את שמו גרם לתחושת געגועים נוראית להציף אותי. אני זוכרת פעם אחת ששלחתי לה SMS ובו שאלתי אם היא רוצה להפגש ביום מסוים בשעה מסוימת, והיא בתגובה שלחה לי SMS שהיא לא בטוחה שתוכל בשעה הספציפית הזאת, כי לא בטוח שהיא וגוליבר יסיימו לקנות לו בגדים. אפילו זה גרם לי לקנא.

אם אני ו-ג היינו חברות היום, והיא לא הייתה מזכירה את גוליבר בעצמה, אני בטוחה שהייתי מתפתית לשאול. מה שלומו ומה חדש אצלו והאם הוא דיבר עליי. בחיים לא הייתי מתגברת עליו ככה. בכלל, בלי שום קשר לגוליבר, אני חושבת שהקשר בייני לבין ג כבר הרוס. זה לא מוחק את כל מה שעברנו ביחד, ואני לעד הודה לה על כל מה שלימדה אותי ועל הרגעים שחלקנו. אני גם לא מתחרטת על הקשר עם גוליבר. גם גוליבר תרם לי המון. אה, ואם כבר הזכרנו אנשים שהקשר איתם ניתק, אבל הם תמיד יהיו חלק ממני, כי הם תרמו לי המון: כמובן שאנג'ל נמנה בנהם. כפרעליו. הוא היה ידיד מדהים במשך שנים.

כשרק הכרנו - היינו מדברים בטלפון שעות על גביי שעות, שולחים SMSים בלי ונפגשים בכל הזדמנות. בשבוע האחרון דידי היה נורא עסוק. בכל פעם שהתקשרתי אליו - הוא בדיוק לא יכל לדבר, וגם לא היה לו זמן להפגש. כן דיברנו. אם אני מדברת עם אנשים אחרים באותה כמות שדיברתי איתו בשבוע האחרון - זה היה נראה לי לא מעט, אבל מכיוון שאני רגילה לדבר איתו כל יום שעות על גביי שעות, השיחות איתו כל הזמן השאירו לי טעם של עוד. אבל זו לא הבעיה העיקרית. הבעיה העיקרית היא שהתחלתי לאכול סרטים, שלדידי קצת נמאס ממני ושהוא רוצה קצת להתרחק ממני. אני יודעת שזה לא סביר, כי דידי אמר לי מליון פעם שהוא רואה בי ידידה טובה, אבל כל כך הרבה אנשים נכנסו ויצאו מהחיים שלי בימיי חיי - שהפכתי כבר לפרנואידית.

אני יודעת שזה לא בריא, אני יודעת שמותר לאנשים שיהיו להם חיים מלבדי, אבל אני בכל זאת נמלאת חששות. אני חייבת לצאת מזה. להדבק לאנשים יגרום לתוצאה ההפוכה ואז הם באמת יתרחקו ממני.

אחריי שלושה שבועות של בטלה - ניגשתי ללשכת התעסוקה. הם הציעו לי להיות נציגת שירות בחברה מסוימת וזימנו אותי לראיון ביום חמישי האחרון. הלכתי ללשכת התעסוקה לראיון. בזמן שחיכיתי לתורי - לגמרי במקרה התקשרו אליי מחנות קטנה, אליה שלחתי קורות חיים לפני המון זמן, וזימנו אותי לראיון גם שם. הראיון לחברה שבה רוצים נציגת שירות - היה קצר. המראיינת אמרה שהעבודה היא גם בשבתות, בחגים ובלילות. האמת שממש שמחתי לשמוע את זה, כי אז זה אומר בונוסים גדולים בשכר. אמרתי לה שבכיף. היא אמרה שתעביר את הקורות חיים שלי הלאה ואז הם יזמנו אותי לראיון נוסף ולמבחנים פסיכו-טכניים שאם אעבור אותם - אצטרך לעבור הכשרה של חודש. הפרוצודרה מאד מזכירה את הפרוצודרה בחברות סולראר.

יותר מאוחר באותו יום הלכתי לראיון בחנות קטנה ועשיתי רושם מעולה על המראיין. קבענו "הסתכלות" ליום ראשון. זה אומר שאני אבוא להסתכל על הנעשה בחנות, במשך שעתיים בערך ללא שכר ואם ימצא חן בעיניי - אני אוכל להתחיל יום לאחר מכן בחפיפה, שעליה כן ישלמו לי. מהחברה שבה צריכים נציגת שירות - אמורים לחזור אליי בשבוע הקרוב.

אני הרבה יותר נוטה לעבודה בתור נציגת שירות, כי זה הרבה יותר כסף וגם כי זו עבודה הרבה יותר רצינית. זה גם נראה לי ממש מתאים לי, כי העבודה היא בעיקר לענות לטלפונים. גם ככה אני כל היום עם הטלפון צמוד לטלפון. ככה ישלמו לי על זה, במקום שאני אשלם על זה.

הידעתם שהסתפרתי?

שלכם,

נונה.