היי לכל קוראיי,

ביום שישי האחרון מלאו לי 21 ולכן ערכתי מסיבת יומולדת לעצמי. הזמנתי את חבריי לבית שלי ולקומה שלי (כן, יש לי קומה שלמה משל עצמי) כדיי לחגוג לי. לפני שאספר על המסיבה - אני רוצה לספר על כמה אירועים שקדמו לה. ביום חמישי, יום לפני כן, הייתה האזכרה של סבתא שלי. סבתא שלי נפטרה לפני שנה באוגוסט. זה היה שבועיים אחריי יומולדת 20 שלי. מכיוון שאזכרות עושים לפי תאריך עברי ולא לפי תאריך לועזי - האזכרה יצאה בדיוק יום לפני היומולדת שלי. מזל שלא ביום עצמו.

ביום חמישי עבר עליי יום קשה. היה לי קשה להתמודד עם השהייה בבית הקברות ואחר כך עם התפילה והסעודה בבית כנסת. בערב, בדרך הביתה, הרגשתי עייפה ומבולבלת. כל מה שרציתי זה להגיע הביתה ולהכנס למיטה. הייתי באוטו עם ההורים שלי והאחיות הקטנות שלי ואז אימא שלי אמרה שקנתה לי מתנות ליומולדת ושתיתן לי אותם ברגע שנגיע הביתה. ביקשתי שלא תעשה את זה. ביקשתי שתחכה ליום המחרת.

אימא שלי לא הקשיבה לי. ברגע שהגענו הביתה, היא הוציאה משקית כמה פריטים ונתנה לי. האמת שהיה שם בדיוק מה שרציתי. ביקשתי ממנה שתקנה לי קרם גוף וחלב פנים אז היא עשתה את זה. בנוסף, היא קנתה לי גם ליפגלוס, כפכפים ובושם שאלה בדיוק פריטים שהייתי זקוקה להם.

הערכתי מאד את המתנות, אבל זה היה רגע כל כך לא מתאים לתת אותם. זה העניין עם אימא שלי. היא חסרת רגישות ברמות על בדברים מסוימים. היא אישה טובה אבל לא אישה רגישה. אכשהו במקום רק לתת לה נשיקה ולהודות לה - יצא שרבנו קצת. השתדלתי לקחת את זה בקטנה.

חוסר הרגישות הזה התאפיין גם ביום הולדתי, הוא יום שישי. אימא שלי ירדה לקומה שלי ושאלה אם אני צריכה עזרה במשהו. הכוונות שלה היו טובות. מאד הערכתי את זה, אבל פשוט לא הייתי זקוקה לעזרתה. היא התעקשה שצריך לנקות את הרצפה. בבוקר הגיע ספר לספר אותי ולעשות לי פן, ואימא שלי התעקשה שלא ניקיתי את הרצפה היטב מהתלתלים שנשרו אליה. ביקשתי שתניח לי. אמרתי שזה בסדר. אמרתי שמבחינתי הרצפה מספיק נקייה, אבל אם זה כל כך נורא בעיניה - אני אנקה אחר כך. היא הלכה לחדר שלי שהיה מסודר לחלוטין והצליחה למצוא פאק - מגירת הנעליים הייתה סגורה עקום, בגלל עומס של נעליים. היא הציקה לי והציקה לי והציקה לי בגלל זה, עד שהגעתי למצב שצרחתי עליה. במקום ללכת משם - היא צרחה עליי בחזרה. זה בדיוק הבעיה עם אימא שלי. הכוונות שלה תמיד טובות, אבל היא פשוט תמיד חייבת לתקתק ולכן שוכחת לגלות רגישות.

השתדלתי לא לקחת את זה קשה מדי. השתדלתי והצלחתי. מימי בדיוק הגיעה אליי. מימי גרה בצד השני של העיר וכידוע אין אוטובוסים בשישי בערב אז היא באה להתנחל אצלי משישי אחר הצוהריים עד מוצ"ש. היה נהדר איתה. מימי הצחיקה אותי, חיבקה אותי בחום ועזרה לי להתארגן ליומולדת.

מישהו שהצליח ממש לפגוע בי זה פליקס. גם אותו, כמו את יתר חבריי, הזמנתי למסיבה חודש וחצי מראש. פליקס הבריז. אין לי חשק לפרט למה. כשהוא התקשר להודיע שלא יגיע - ירדתי לו על הצורה בפלאפון. פחות התעצבנתי על זה שהוא לא מגיע, ויותר על זה שהרגשתי שהוא לא הקדיש ליומולדת שלי מחשבה. הוא ממש איכזב אותי. יש לי רגשות אשמה שהטחתי בו דברים קשים מאד, אבל הוא באמת לא היה בסדר.

מתוך שלוש עשרה המוזמנים למסיבה - פליקס היה היחיד שלא ידעתי עד הרגע האחרון שהוא לא בא. ידעתי שבראון לא מגיעה, כי היא לא גרה באותו עיר ולא היה לה איפה לישון. ידעתי שיויו לא מגיע, כי הוא סוגר שבת בצבא. ידעתי שפיצפיצ לא תגיע, כי יום לפני כן היה היומולדת שלה וחברות שלה נשארו לישון אצלה עד מוצ"ש וידעתי ש-נ לא תגיע, כי כבר ניתקנו קשר סופית. מספר המוזמנים ירד משלוש עשרה לשמונה. 

נראתי מאד יפה במסיבה. לבשתי שמלה חדשה, הסתפרתי ועשיתי פן ואחותי הקטנה איפרה אותי במיומנות על. בתשע וחצי התחילו החברים לזרום לביתי. למסיבה הגיעו בוריס, גוגי, נוש, אנג'ל, מימי, בובי, ל ובובי. כולם חיבקו אותי בחום, הגישו לי מתנות ואיחלו לי מזל טוב. היה לי ממש כיף במחיצתם.

ישבנו, דיברנו, צחקנו, אכלנו חטיפים, שתינו משקאות קלים ושתינו קצת אלכוהול. היה לי טוב. שמחתי לראות כל כך הרבה חברים שלי בחדר אחד. הרגשתי אהובה. הרגשתי מאושרת.

יותר מאוחר שיחקנו never .never זה למי שלא מכיר משחק בו כל אחד אומר משהו שהוא אף פעם לא עשה ואם מישהו אחר מהנוכחים עשה אותו - הוא מרים אצבע. מי שמגיע למצב שיש לו חמש אצבעות - מקבל משימה. המצאנו משימות מביכות. היה כל כך מצחיק. בובי נאלץ ללבוש את החצאית של מימי, שוקו נאלץ ללבוש את החזיה של מימי, מימי ו-ל נאלצו להתנשק, אני נאלצתי להתפשט עד לתחתונים וחזייה. היו גם משימות שלא קשורות לתחום הזה - אנג'ל, בוריס וגוגי נאלצו לעשות חמישים שכיבות שמיכה ואני נאלצתי לטבול במבה בוודקה ולאכול.

בובי יצא הכי מתוק בעולם. אני כל כך מתה על הדייג הסקסי שלי. הקשר בננו התחזק מאד בזמן האחרון. מיום ליום הקירבה בננו גדלה. המתוק שלי לא הפסיק להגיד לי עד כמה הוא מת עליי, ועד כמה אני בעיניו מדהימה. היה לי כל כך כיף במחיצתו. מתנה ליום ההולדת הוא הביא לי שרשרת וזר פרחים. הוא כתב לי גם ברכה, אבל היא עפה לו מהזר, כשרכב לביתי על אופניים. לכן, בכמה שניות הוא כתב ברכה חדשה בביתי. היה כתוב שם: "מת עלייך, קטנטונת. יומולדת שמח, מבובי." בובי נוהג לקרוא לי קטנטונת. אני מאד אוהבת את זה.

בוריס נתן לי במתנה בושם עם ריח משכר ונתן לי ברכה ארוכה ומשעשעת שכתב בחרוזים. היה כתוב שם:

"לנונה היקרה,

יש אנשים שחולמים על גדולות,

יש אנשים שעושים נפלאות,

יש אנשים שעושים מעשים טובים,

יש אנשים שלא מזיקים ולא מועילים,

יש אנשים שרק מזיקים,

אבל את שייכת לקבוצת המדהימים.

כול מכשול הניצב בדרכך עברת,

כול יריב הכי קטן שלך קברת,

כול קושי וכול משוכה נעלמו,

לידך הדברים הרעים קטנו,

את אדם מדהים ומקסים,

את אדם נדיר ולאחרים נעים,

את כמו שפנינה אומרת אומרת 'וואו'

למרות שלמימי תעשי לפעמים 'אהוי'

אנחנו חבורתך הנאמנה בך גאים,

לכבוד יום הולדתך אותך מברכים,

אנו אותך מכול הלב אוהבים,

ולחגוג איתך את השנה הבאה מקווים,

חוש הומור וחברות אמת,

יש לך גם חיוך מהפנט,

נכון שהיום מימי נמצאת בתקופה,

אך את ממנה לא תיהי עייפה,

אנחנו מאחלים לך בריאות והצלחה,

בפסיכומטרי ובדרכך החדשה,

תמיד נהיה שם לעזור ולייעץ,

ונהיה בינך לבין יאוש חוצץ,

אנחנו מאמינים בהצלחתך

ואנחנו מאד אוהבים אותך,

אז מזל טוב נונה יקרה,

ובשנה הבאה בירושלים הבנויה."

מאד אהבתי את הברכה. חיבקתי את בוריס בחוזקה והודיתי לו מכל הלב.

אנג'ל, הידיד הכי טוב שלי, שאני אוהבת בכל ליבי ונשמתי והוא גם אוהב אותי בכל ליבו, נתן לי במתנה דובי חמוד ורך, שתי זוגות כפכפים ושלט לאוטו שכתוב בו i love sex בתור בדיחה. הוא כתב לי גם ברכה שגרמה לי פשוטו כמשמעו לבכות מרוב התרגשות. הוא הזכיר בברכה את מה שהיה בים. הלכנו לים לפני כמה ימים ושם החלטנו למנות אחד באוזניי השניה, את כל הדברים שאנחנו אוהבים אחד בשניה.

אז זאת הברכה של אנג'ל: "לנונה, מה כבר אני יכול לומר לך שלא נאמר באותו יום קסום השבוע, כשהשתזפנו ושדרגנו את רמות הסקסיות שלנו על חוף הילטון (כולל נונה במראה הרטוב)? לא הרבה. את בחורה מדהימה ומיוחדת במינה ואני מודה לאלוהים על כל יום שבו את חלק מחיי. אני חושב שזו זכות גדולה להיות חלק מהחיים שלך ולהנות מכל מה שהוא את: החפירות, הסערות, התמיכה והצחוקים. אפילו הפריחות. הכל חלק מקסם מרהיב שהוא את, ואני כל כך גאה בך. אני רואה איך את מתפתחת ומשתנה במהירות וביעילות, ממש מפעל של אדם אחד. את חזקה, מודעת לעצמך ולגמרי מעוררת השראה. כל כך הרבה אנשים לא ניחנו בתכונות המרשימות שיש בך, והיום במיוחד חשוב לי להזכיר לך את זה זה. את בת 21, אני בן 22. ואת יודעת מה? אני חושב שזו עדיין רק תחילתה של ידידות מופלאה. בהמון אהבה, אנג'ל."

נוש נתן לי במתנה שתיי זוגות של עגילים מכוערים. זו לא אשמתו שהוא קנה לי עגילים. מה שהלך שם זה ככה: לא מזמן מימי שאלה אותי מה אני רוצה ליומולדת. בהתחלה לא רציתי להגיד, אבל היא התעקשה שהיא תקנה לי בכל מקרה אז עדיף שאני אוהב. לפיכך, נתתי לה רשימה שלמה של מתנות. אמרתי לה:"יש לנו חמישה חברים משותפים. תגידי להם שזה מה שאני רוצה." הנחתי שהם כולם יילכו ביחד לקנות לי, או שכל אחד ייתן סכום שווה למימי והיא תקנה לי לבד. אבל מה שמימי עשתה זה פשוט להתקשר לכל אחד ואחד מהם ולחלק לו פריט מתנה אחר לקנות לי. נוש נתקע עם העגילים. מה הוא אשם? הוא לא אמור להבין בזה. בכל מקרה, נוש כתב לי ברכה קצרה ותכליתית: "בעולם של סדר, דווקא הכאוס הוא מקור של תקווה. נוש." זה היה קצר ולעניין. נורא שמחתי.

שוקו קנה לי פוסטר מדהים ביופיו של סוסים רצים בים. האמת שלגמרי במקרה היה לי פעם פוסטר זהה לחלוטין, רק יותר קטן והוא נקרע לי. מאד שמחתי לקבל את הפוסטר ששוקו קנה לי. שוקו הביא לי ברכה בשם החבורה:"נונה! המון המון מזל טוב ליום הולדתך ה-21, מאחלים המון בהצלחה לאורך כל הדרך! 'החבורה'."

מימי, החברה הכי טובה שהייתה לי מעודי, שאני לא יכולה לדמיין את חיי בלעדיה והיא לא יכולה לדמיין את חייה בלעדיי, נתנה לי במתנה ליפגלוס, ארנק, זוג עגילים וחולצת פיז'מה שכתוב עליה:"משו למישו שהוא ממש משו משו..."היא כתבה לי ברכה שנפרשה לא על פניי עמוד, אלא על פניי מחברת שלמה. אני לא אעתיק את הברכה, כי היא ארוכה מדי, אבל אני בהחלט אומר שהברכה שלה גרמה לה פשוטו כמשמעו לבכות מרוב התרגשות.

גוגי קנה לי במתנה שניי סבוני ליפה וכתב לי ברכה חביבה:"נונה, את פוקחת את העיניים, קמה מהמיטה, מפהקת, מתמתחת, מסתכלת על השעון והופ...עוד שנה עברה! כל תקופה היא עוד אבן בניין שהאדם נבנה עליה. תישארי כמו שאת. חייכנית, מצחיקה, חכמה ויוצרת ואל תיתני לשעון להטעות אותך! מזל טוב לרגל ה-21. גוגי."

ל לא הביא לי מתנה ולא ברכה, כי הוא לא הפסיק לקנות ולא הספיק לכתוב. הוא הבטיח שייתן לי בפעם הבאה שניפגש. אמרתי סבבה.

מי שהכי שימחו אותי היו מימי, אנג'ל ובובי. מימי ואנג'ל הם החברים הכי טובים שלי והם ממש השקיעו ביומולדת שלי והיו כהרגלם מדהימים ומקסימים. בובי הוא הבחור שאני יוצאת איתו והוא הכי בעולם הרעיף עליי חום וגרם לי תחושת חמימות בכל הגוף.

ככה בילינו לנו בנעימים עד שהחבר'ה היו צריכים ללכת. נשארתי עם מימי ועם בובי. מימי נשארה כי קבענו שהיא תישאר לישון. ישבנו קצת עם בובי ודיברנו וצחקנו ואז מימי הלכה לבדוק רגע את המייל שלה. אני ובובי נותרנו על הספה. התחלנו להתנשק ולהתמזמז. רצינו לשכב. החלטנו ללכת לחדר שלי ולעשות את זה. הרגשתי מספיק בנוח לעשות את זה, כשיש עוד אדם בקומה שלי, רק כי מדובר במימי. היא האדם היחיד שאני יכולה לתאר לעצמי שאעשה דבר כזה איתו.

ניגשתי למחשב כדיי להגיד לה שאני ובובי הולכים לחדר ושתישאר על המחשב עוד קצת, ואז ראיתי שהיא בוכה. היא בכתה כי היה לה קשה לראות במסיבת יומולדת את שוקו. שוקו ומימי היו פעם זוג ונפרדו לפני שלושה חודשים בערך, כי מימי התאהבה בו והוא לא הצליח לפתח רגשות כלפיה. גם שוקו וגם מימי הם חברים שלי ולכן מימי נאלצה לראות אותו במסיבה והיה לה קשה עם זה. ניסיתי לנחם אותה. אמרתי לה דברים מעודדים וחיבקתי ונישקתי אותה. היא התעקשה שאני ובובי נלך לחדר. היא אמרה שהיא צריכה כמה רגעים לעצמה. הסכמתי.

אני ובובי הלכנו לחדר שלי ושכבנו. הסקס היה מדהים. בובי ליטף ונישק אותי בלהט, כשהוא לוחש לי שמות חיבה ומביט בי בעיניים מעריצות. פינקנו אחד את השניה ולא הפסקנו ללטף את הגופות שלנו, שלא הפסיקו להזיע. נהניתי מאד. אחר כך שכבנו מחובקים ומכורבלים ודיברנו על הרגשות העזים שיש לנו אחד כלפיי השניה, ועל כמה שאנחנו רואים עתיד לקשר שלנו.

אחר כך אני הלכתי לסלון של הקומה, לבדוק אם מימי בסדר. מימי הייתה בסדר. התחלנו לראות ביחד "סקס והעיר הגדולה" והכנו פופקרן. בובי הצטרף אלינו לקצת ואחר כך הלך לביתו לישון. אני ומימי דיברנו וצחקנו וראינו את הסרט עד שהתעייפנו והלכנו לישון. היום בילינו את כל היום ביחד והיה מאד כיף. היא הלכה במוצ"ש.

כבר ציינתי את זה כמה פעמים בפוסטים האחרונים וגם כמה פעמים בפוסט הנ"ל, אבל אני רוצה לחזור ולהדגיש שאני מאושרת עד הגג עם הדייג. עלינו על דרך המלך. שננו רואים את עצמנו חוגגים ביחד גם את יומולדת 22 שלי וגם את ימיי ההולדת הבאים. שננו משקיעים בקשר, לשננו יש רגשות עזים והקשר הדדי, מכבד ומדהים. שננו מרגישים ברי מזל שמצאנו אחד את השניה.

אני גם ברת מזל שיש לי את אנג'ל ומימי. מה שיש בננו זו חברות אמת, שתעמוד בכל מבחן. עברתי הרבה תלאות בהקשר החברתי לאורך השנים ואני מאושרת שמצאתי סופסוף חברים כאלה, שמהווים עוגנים. גם את שאר החברים שלי אני אוהבת, אבל אנג'ל ומימי הם אלה שאני מרגישה שיישארו בחיי לעד.

היה לי יומולדת טוב סך הכול. גם הפקתי לקח חשוב. הלקח הוא שאם מצפים יותר מדי למשהו - יכולים רק להתאכזב. חודשיים מראש התארגנתי ליומולדת הזה. דיברתי עליו ללא הפסקה, עסקתי בו באובססביות והגזמתי לגמרי. מן הסתם שכלום לא יכל לעמוד בציפיות שלי. ביומולדת היה בהחלט נחמד, אבל הציפיות רק הרסו לי. לא נורא. עדיין נהניתי מאד. אני מעריכה מאד את כל מה שהחברים שלי עשו למעני: הברכות, המתנות, ההתייצבות למסיבה והחום שהם הרעיפו עליי.

היומולדת היה גם זמן טוב להסתכל אחורה על השנה שעברה עליי. בפוסט הקודם כתבתי סיכום שנתי, לפי חודשים. אני מאד אוהבת לעשות בכל יומולדת סיכום שנתי כדיי להביט אחורה, לבחון את כל מה שעבר עליי, לתעד את הכול ולהפיק לקחים לעתיד. אם מישהו מהקוראים החמיץ את הפוסט הקודם - אני אשמח מאד אם הוא ישלים את הפער ויקרא אותו. בעצם, בטוח שיש קוראים כאלה. כתבתי את זה רק לפני יום וחצי.

אני מאחלת לכל קוראיי אחלה שבוע.

שלכם,

נונה.