כינוי:
בת: 38
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
אוקטובר 2012
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | | 28 | 29 | 30 | 31 | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 10/2012
הכול מסתדר
היי,
הכול מסתדר לי, תחום אחרי תחום.
תואר - הכירו לי היום בציון של מועד א, בקורס בו עברתי במועד א ונכשלתי במועד ב. יש לי עכשיו את כל הציונים לתואר ראשון! אני רשמית אקדמאית!
עבודה - סיימתי היום קורס, שהכשיר אותי להיות נציגת שירות ומכירה בחברת אשראי. הקורס היה תשע שעות ביום וכלל למידה בכיתה. בשלושה שבועות האחרונים הוא גם כלל שעתיים של דיבור בקו. היום סיימתי את הלמידה בכיתה. החל ממחר אני מתחילה שבוע של חניכה צמודה, בה אשב בקו במשך משמרות מלאות, אבל תהיה לי חונכת צמודה שתאזין לשיחות שלי ותעזור לי. הקורס יסתיים באופו רשמי רק אחרי השבוע חניכה, אבל אני מחשיבה את זה שסיימתי מעכשיו, כי סיימתי עם הלימוד בכיתה. הקורס הזה כבר הרס לי את הבריאות. תשע שעות ביום של למידת דברים טכניים גרמו למוח שלי לצעוק הצילו ואני מאד מאושרת שעמדתי בזה.
דירה - אף פחוס ואני מסתדרים מצוין. למדנו לכבד מה שחשוב לאחר ואין כבר קונפליקטים סביב הדירה. יותר מזה, כיף בטירוף לשבת עם ידיד בסוף היום ולספר איך עבר עלינו היום. כל כך יותר טוב מלגור עם זרים. אני גם סופר מרוצה מהמיקום של הדירה. קרובה להכול וגם קרובה לעבודה.
חיי חברה - עשיתי חנוכת בית ביום חמישי האחרון. החברים שלי יצאו מקסימים. עשה לי מאד טוב. רקדתי והשתוללתי ומאד נהניתי. זה שכולם התייצבו מאד החמיא לי. בהחלט נחמד שיש לי גם חיי חברה במרכז וגם חיי חברה בירושלים.
מירושלים הגיעו בוריס, גוגי ונוש. בוריס זה הבחור עליו כתבתי הרבה לאחרונה בבלוג, שהוא גם ידיד טוב שלי וגם אנחנו שוכבים. גוגי זה חבר של בוריס וידיד שלי. נוש חבר של גוגי, אבל לא של בוריס. מהלימודים הגיעה דיני, והיה משעשע לראות אותה נבוכה, כי ניסיתי לשדך אותה בעבר גם לבוריס, גם לנוש וגם לגוגי. אנשים שעבדו איתי בסקרים בשלב כזה או אחר היוו את מרבית האנשים באירוע: נשמה-טהורה, פריקונת, חברה נוספת, ללוש שלא ראיתי כבר יותר משנה. גם מימי חברתי הטובה ביותר הגיעה עם הארוס שלה.וגם הבחור הזה שסיפרתי עליו בפוסטים האחרונים שיצאנו פעם אחת וחשבתי שזה דייט, אבל הסתבר שזו אי הבנה ושהוא חשב שאנחנו נפגשים כידידים. בוא נקרא לו בבלוג גורגור. גורגור באמת רוצה להיות ידיד שלי.
רקדנו ריקודים מפגרים, שבוריס הנהיג. השתכרתי תחת. זה היה אחד הערבים הכי כיפים שהיו לי בחיים. אחרי שכולם הלכו - בוריס נשאר לישון אצלי. ביום שישי בילינו ביחד עוד והוא גם סידר לי אינטרנט. אחר כך אספנו את מימי מדירתה בת"א ונסענו שלושתנו לירושלים.
יחסים עם המין שלי - כאמור, הכרתי את גורגור דרך חבר משותף, שזה נוש. בראש השנה אירגנו נסיעה להרצליה לים וגורגור הסיע אותי. הסתבר שהוא שכן שלי פעמיים - גם בית הוריו בירושלים ואפילו באותה שכונה שבית הוריי וגם עמד לשכור דירה במרכז ואפילו חמש דקות נסיעה מהדירה שלי במרכז.הוא גם עמד להתחיל תואר שני בדיוק באותה אוניברסיטה בה זה עתה סיימתי תואר ראשון.
כמה שבועות אחר כך הוא הציע לי להפגש, ואני חשבתי שמדובר בדייט ולא הבנתי למה אחר כך לא נפגשנו שוב במשך כמעט שבועיים, למרות שדיברנו כמעט כל יום בפייסבוק. אחרי כמעט שבועיים שאלתי ישירות למה הוא לא מציע לי לי לצאת איתו שוב והוא הפך נבוך כולו ואמר שהייתה אי הבנה ושהציע לי להפגש בתור ידידים. אמרתי לו מיד שלא נורא ושאי הבנות קורות. המשכנו לעוד שיחה ארוכה ומשעשעת, על נושאים אחרים. הוא שמע על החנוכת בית, אז הזמנתי אותו והוא הסכים מיד בשמחה. הוא באמת התייצב וזה הראה לי שהוא באמת רוצה להיות ידיד שלי כי חוץ מנוש, הוא לא הכיר שם אף אחד.
בחודשים האחרונים היה לי טרמפ קבוע גם הלוך וגם חזור כל סופשבוע לירושלים עם בחור שגר ברמת גן והחברה שלו גרה בירושלים. בשבת האחרונה הבחור הודיע לי שהוא לא יכול להסיע אותי, אז שאלתי את גורגור אם אני יכולה להצטרף אליו והוא הסכים מיד. באמת נסענו ביחד (איזה כיף טרמפ מפתח הבית! הוא הרי מגיע מאותה שכונה בירושלים כמוני!), דיברנו וצחקנו המון בדרך. השיחה גלשה גם לנושא סקס.
כשהגענו למרכז שאלתי אם אני יכולה לבוא אליו לראות את הדירה שלו והוא הסכים מיד. ישבנו שם ודיברנו וצחקנו ושתינו אלכוהול ואז דברים התגלגלו לסקס. המשחק מקדים היה מצוין, אבל ברגע האמת - גורגור לא הצליח. כל זה היה במוצ"ש.
היום (יום שני) דיברנו בפייסבוק שעה ארוכה על סיום התואר הראשון שלי, על תחילת התואר השני שלו ועל סיום הקורס שלי. לקראת סוף השיחה הצעתי לו להפגש מחר לחגוג את כל זה וגם כדי לנסות שוב מה שניסינו במוצ"ש. הוא הסכים. מחר הוא יבוא אליי.
ומסקנה שהגעתי אליה, שתכלס היא מובנת מאליה, זה שאני לא יכולה להתבכיין על כך שכולם רוצים רק לזיין אותי ושקשרי ידידות שלי עם גברים נהרסים שוב ושוב עקב סקס כשאני זו שדוחפת לזה. גורגור לעולם לא היה מנסה להשכיב אותי במוצ"ש אם לא הייתי דוחפת לזה. כשאני מריצה בראש כל מני גברים מהשנים האחרונות שוב ושוב אני קולטת שמדובר בגברים שאומנם לא הסתירו שהם נמשכים אליי, אבל אף אחד מהם לא ניסה שיהיה ביננו שוב דבר, מלבד ידידות. במקרה של כולם דובר על אנשים בלי הרבה ניסיון. גורגור למשל בעצמו אמר לי שאף פעם לא שכב עם בחורה שהיא לא בת זוג. ברוב המקרים של הגברים האחרים, היה מדובר בבחורים שזמן רב מאד, לפעמים אפילו שנים, לא נגעו בבחורה. בחיים לא יהיה להם מספיק אומץ או מספיק תעוזה, לנסות לגרום לזה שיהיה סקס. הם אפילו לא יעלו על דעתם שבחורה שהיא לא בת זוג שלהן, תסכים לשכב איתן. אז אני לא יכולה להאשים אף אחד מלבד עצמי.
זה כבר הגיע למצב שאני כבר לא מייחסת חשיבות לזה שעוד גבר יגע בי. כל כך הרבה ידיים כבר מיששו אותי. כל כך הרבה פעמים כבר חדרו לגוף שלי. אני כבר לא מתביישת בשום צורה להיות עירומה. אולי רק קצת נבוכה מזה שהשמנתי בטירוף, אבל העובדה שהשדיים שלי והכוס שלי חשופים - זה כבר לא ביג דיל מבחינתי. ותחשבו על זה ששכבתי עם בוריס בחמישי בערב וגם בשישי בבוקר ואז שכבתי עם גורגור במוצ"ש. אפילו לא מוזר לי ששכבתי עם שני גברים שונים, יום אחרי יום.
זה ממש לא טוב, אה? תכלס, כל שאר תחומי החיים מסתדרים ורק בתחום הזה תמיד ממשיכות לי בעיות. אני מתנחמת בזה שבוריס שיא האוהב אותי כאדם ומתייחס אליי סופר יפה והיחסים ביננו לא מבוססים רק על סקס, אלא גם על ידידות קרובה וטהורה. אם בוריס יהיה בחו"ל ולי תהיה חלילה תאונה - אני יודעת שהוא יחזור במיוחד לארץ. בזה אין שום ספק. ואולי גם מה שקרה עם גורגור זה לא נורא, כי מדובר בבחור נחמד והגון, שנתן לי יחס מכבד.
להרבה אנשים יש סטוצים לפעמים.
אז זהו.
שאו ברכה.
שלכם,
נונה.
| |
חיי נונה
היי לקוראיי,
במשך כמה פוסטים כתבתי על כך שבבת אחת סיימתי את החובות לתואר, גם מצאתי עבודה וגם מצאתי דירה. בפוסט הקודם כתבתי איך מתקדמות כל ההתחלות החדשות האלה, שמייצגות את חיי החדשים. החלטתי לעדכן עכשיו איך ממשיכים להתקדם הדברים.
אז ככה:
מבחינת הדירה - אף פחוס ואני גרים בה כבר כמעט שלושה שבועות. בהחלט נחמד לגור עם שותף אחד ולא עם עוד שלושה-ארבעה כמו שהיה לי בדירות הקודמות. יש כרגע כל מני חיכוכים סביב חוקים בבית, למשל, לאף פחוס מאד חשוב שדלת השירותים תהיה סגורה כשאף אחד לא נמצא בו (מן הסתם גם אני דוגלת בלסגור את הדלת כשנמצאים בתוך השירותים ), ואני נוטה לשכוח, כי לא חוק כזה בדירות קודמות שגרתי בהן. אבל לאט לאט אנחנו לומדים מה חשוב לאחר ומנסים לכבד.
מה שכן, היות שאנחנו ידידים כבר שנתיים - אנחנו מרגישים מאד בנוח לריב ולהגיד מה שאנחנו באמת חושבים על כל דבר. אין לנו שום בעיה להתבטא בחופשיות, כפי שכמובן הייתה אם היינו שני זרים שהפכו לשותפים לפני שבועיים וחצי. כל אדם זר שרואה אותנו מהצד חושב שאנחנו זוג. במיוחד הטכנאי של הוט היה בשוק כשהוא בא להתקין לנו אינטרנט ואף פחוס ואני רבנו על איפה ישים אותו, כדי שתהיה קליטה גם בחדר שלו וגם בחדר שלי. הטכנאי היה בשוק מכך שאמרנו לו שאנחנו שותפים שגרים ביחד רק שבועיים. אמר שאנחנו נראים כמו זוג שנשוי חמש שנים. מאד הצחיק אותי להגיד לטכנאי:"ראית מה זה. רק החלקים הרעים בזוגיות. גם אנחנו רבים וגם בלי החלק של הסקס." את אף פחוס זה לא הצחיק.
החלטנו לעשות חנוכת בית בשבוע הבא. כשהוא פירט לי את רשימת המוזמנים שלו ואני פירטתי את רשימת המוזמנים שלי - פתאום קלטנו כמה זה מזכיר חתונה וזה בכלל הצחיק אותנו. גם ניסחתי אירוע בפייסבוק בנוסח של הזמנה לחתונה.
בטח יהיה מזה כיף בחנוכת בית. כל חבריי הטובים כבר הבטיחו לבוא ובוריס גם ישן אצלי אחרי זה (אנחנו ממשיכים לשכב. פירוט בהמשך הפוסט).
בפוסט הקודם התלוננתי על כך שהדירה מתפרקת ומטונפת. למזלי, יש לי הורים מדהימים. הם באו על מנת לתלות לי מדפים ותמונות ולהביא לי כיסאות. על הדרך הם צבעו את הקירות בדירה, התקינו כוורת, סידרו את המטבח, שטפו את כל הדירה, ניקו את האמבטיה והשירותים, התקינו לי ברז חדש, החליפו את הנורות. בקיצור הפכו דירה מטונפת ומתפרקת למצוחצחת ומהממת.
שימו לב שלא מדובר בהעברת חפצים, כי כל חפציי כבר היו שם. גם לא מדובר בפריקת חפצים, כי כל חפציי היו כבר במקום, למשל הבגדים כבר היו בארון. היה מדובר על ניקיונות ושיפוצים.
עתה אני מאד מרוצה מהדירה, אבל ממש. הדברים העיקריים שממשיכים להפריע לי זה שהדירה ליד כביש סואן אז כל הזמן יש רעש של מכוניות וזה שמלבד ספה קצרה אחת ושידה עליה מונחת הטליויזיה - אין עוד ריהוט בסלון. אנחנו חייבים עוד ספות.
מבחינת התואר - קיבלתי היום את הציון האחרון לתואר!!! 100 עגול בסמינריון!!! כל התואר לא קיבלתי אף פעם 100 אז זה ממש מדהים שבמקרה הציון האחרון הוא 100!!!ככה מסיימים תואר עם חיוך!!!
עתה הדבר היחיד שנותר כדי לקבל את הזכאות זה שיאשרו לי את הציון של מועד א, בקורס אחד בו עברתי במועד א ונכשלתי במועד ב. חתמו על זה המרצה וראש מדור יהדות. עתה נותר שיחתמו על זה דיקן יהדות וסגנית הרקטור. זה כבר יושב הרבה זמן על השולחן של דיקן יהדות, שהתמהמה בגלל החגים ואחר כך בגלל נסיעה לחו"ל והמזכירה של יהדות אמרה לי שגם אצל סגנית הרקטור זה יכול להתעכב איזה חודש, אבל אני לא מודאגת. אני בטוחה שיהיה בסדר.
כרגע הממוצע שלי של התואר בלי היהדות הוא 82.57 (הציון של הסמינריון העלה לי אותו בנקודה וחצי!) ובלי היהדות הממוצע שלי הוא 79.80, אבל ברגע שיורידו לי את הציון של ה-51 שקיבלתי במועד ב וישימו במקומו 60 שזה הציון שקיבלתי במועד א וגם אסיר מהממוצע קורס אחד שנכשלתי בו בשנה שעברה, אז גם הממוצע של התואר עם היהדות יהיה מעל 80.
מבחינת העבודה - עבר כבר חודש וחצי מאז התחלתי קורס, שנועד כדי ללמד אותי להיות נציגת שירות ומכירה בחברת אשראי. הקורס אמור להיות רק חודש וקצת, אבל בגלל שיש המון חגים, אז הוא לוקח כמעט חודשיים. הקורס יסתיים ביום שלישי בעוד עשרה ימים ואז יהיו לי חמישה ימים בהם יהיה לי חונך צמוד, שאבדוק שאני מנהלת את שיחותיי בקו באופן מושלם ואז זהו, אהיה עובדת בחברת אשראי באופן רשמי.
אני כבר מחכה לזה כי הקורס הוא תשע שעות ביום ונורא מתיש. מה שכן, אני רואה עד כמה הידע והמיומנות שלי הולכים וגוברים מיום ליום. אנחנו כבר מדברים בקו שעתיים ביום, עם חונך צמוד ואני מרגישה שאני צריכה פחות ופחות עזרה ממנו. אני רוצה גם להתחיל כבר לעבוד, כי אז אקבל בונוס על מכירות ולא אצטרך להסתפק בשכר מינימום בלבד.
לא קשור להתחלות חדשות, אבל מבחינת יחסים עם המין השני - אני ממשיכה לשכב עם בוריס. התחלנו לשכב לפני חודש וחצי. הסקס מעולה ברמות על, אבל ממש. כבר המון זמן לא היה לי סקס כל כך טוב. יש בינינו תשוקה מטורפת והתאמה מינית. אנחנו גם מאד קרובים כידידים ולפני שתקפצו ותגידו שאני סתם משלה את עצמי ושהוא רוצה רק לזיין אותי אז סתם שתדעו שהבנאדם משקיע בי כידידה כבר שנים ושאני יודעת באותה וודאות שיש לי אף שאני אחד האנשים הכי יקרים והכי קרובים אליו, למרות שיש לו הרבה חברים טובים. גם הוא אחד הידידים הכי טובים שלי. ואני יודעת שגם אם נפסיק לשכב - נמשיך להיות בקשר קרוב.
לא חשבתי שאזכה לדבר כזה, שמצד אחד אני לא משלה את עצמי שאנחנו הופכים לזוג ולא מתבלבלת ולא מפתחת רגשות רומנטיים, אבל מצד שני לא מרגישה כמו חתיכת בשר. מאד קשה למצוא את האיזון העדין הזה ואני מאושרת שמצאתי. כמובן שאני מעדיפה לשכב עם בנזוג, אבל אני בהחלט חושבת שאם כבר לא בנזוג - זה האידאל.
יש רק דבר אחד שקצת לא בריא בקשר והוא שאחת הסיבות שאני שוכבת עם בוריס, היא שאני מפחדת שאם לא אשכב איתו - אחזור לשכב עם גברים מזדמנים, שיתייחסו אליי חרא. אני רוצה להדגיש שאני באמת נמשכת לבוריס, שהסקס באמת טוב, שאני באמת מרוצה מההסדר בינינו וש90% מהסיבות לכך שאני שוכבת איתו הן הסיבות שכרגע פירטתי. אבל עם כל כמה שאני מנסה להכחיש את זה, עמוק בפנים אני יודעת שיש סיבה נוספת שהיא שאני מפחדת שלא אשרוד בלי מגע, ואני מעדיפה לשכב עם בוריס, שמתייחס אליי בצורה יפה ומכבדת, מאשר עם גברים מזדמנים. ברגעים של בדידות, שלרגע עובר לי בראש לעבור על כל רשימת הטלפונים בפלאפון שלי ולשלוח לכל גבר אפשרי ברשימה sms של: "רוצה לבוא לזיין לי את הצורה?" רק כדי שמישהו יעביר ערב במחיצתי וימלא לכמה רגעים את הריקנות שבתוכי (בקטע הזה אני ממש כמו מכור לסמים, שמחפש את ההנאה הרגעית, למרות שאחר כך יפגע מכך עוד יותר), אני עוצרת בעצמי ומזכירה לעצמי שתוך כמה ימים יגיע הסופשבוע ואז אחזור לירושלים ואפגש עם בוריס ונשכב.
יצאתי לדייט אחד עם הבחור שסיפרתי עליו בדייט הקודם, ששכן שלי פעמיים (גם בית הוריו בירושלים כמו שבית הוריי בירושלים והוא גם שוכר דירה במרכז, אז כמוני הוא במשך השבוע במרכז ובסופי שבוע בירושלים), אבל כנראה שאין התאמה כי עבר מאז שבוע וחצי והוא לא הציע לי להיפגש שוב.
גם כל מני אנשים מהחבורה של בוריס מזילים עליי ריר (הם יודעים ששכבנו לפני שבע שנים ובזמנו הוא היה הראשון שלי ואני הייתי הראשונה שלו, אבל לא יודעים שאנחנו שוכבים בחודש וחצי האחרונים). אתמול היינו ביחד בחתונה של חברים משותפים ושני בחורים מהחבורה התחילו איתי כל הערב. יש להם במקרה גם את אותו שם. הם לא הציעו לי דייט, אבל נראה לי שגם אם מישהו מהם יציע - אני אסרב. לא יתכן שאעבור שם על כל החבורה. תכלס, כמעט בכל מפגש כזה - מישהו אחר מהחבורה התחיל איתי.
אז זהו.
שבת שלום.
שלכם,
נונה.
| |
איך מתקדמות ההתחלות החדשות
אולה, אמיגוס. קו מוס טס?
בפוסטים האחרונים כתבתי על זה שבבת אחת גם סיימתי את החובות לתואר, גם מצאתי דירה וגם מצאתי עבודה חדשה. בפוסט הקודם כתבתי שהיות שכל תחום בחיי השתנה - החלטתי להעניק לעצמי מתנה לכבוד החיים החדשים, ולנסות להפסיק לבלגג. אני רואה שאני לא מצליחה לעמוד בזה, אז החלטתי להפציע בפוסט, אבל אני בהחלט אשתדל להפחית ושתדירות העדכונים תהיה נמוכה.
החלטתי לכתוב בפוסט הנוכחי איך כל ההתחלות החדשות האלה מסתדרות.
אז ככה:
מבחינת הדירה - עברתי לפני כמה ימים לגור בדירה שכורה עם אף פחוס ידידי. היה קצת בעיה מבחינה טכנית כי השכירות שלי הסתיימה ב-30.9 שזה יצא יום ראשון וערב חג והשכירות בדירה החדשה התחילה ב-1.10 שזה יצא יום שני וחג. הייתי תלויה בהוריי שיבואו מירושלים להעביר את חפציי מהדירה הישנה בגבעת שמואל לדירה החדשה בגבעתיים, כי אני לא יכולה לעבור דירה באוטובוס. לא יכולתי להגיד להם לבוא בחג כי היו המון אורחים.
לא ידעתי איך לפתור את זה ואז אימא שלי מצאה פיתרון מדהים: ביום שישי ההורים באו והעבירו הכול (זה לקח שש שעות) ואז חזרתי איתם לירושלים עד שני בערב ואז בשני בערב נסעתי מירושלים ישר לדירה החדשה בגבעתיים.
אני סופר מרוצה מכך שאף פחוס ואני גרים ביחד, כי הוא באמת ידיד טוב וגם שותף טוב. כדי לא לתת לשותפות להרוס לנו את הידידות - החלטנו לקבוע חוקים ברורים של תורנות ניקיון וחלוקת אוכל. אבל אנחנו יושבים ביחד, רואים טלויזיה ומשוחחים המון. זה בהחלט חתיכת שדרוג לעבור מדירה בה היינו ארבעה שותפים זרים, לבין לעבור עם ידיד אחד קרוב.
אז אני מאד מרוצה מהשותף, אני גם מאד מרוצה מהסביבה כי שכרנו בגבעתיים במקום מרכזי, בדיוק כמו שרציתי (ובדיוק כמו שאף פחוס רצה) ומכך שהדירה עשר דקות נסיעה מהעבודה וגם מאד מרוצה מכך שהדירה גדולה ומרווחת.
אני לא מרוצה מכך שהדירה מתפרקת. כל דבר שאני נוגעת בו - נשבר לי בין האצבעות. הקירות שחורים מלכלוך, התריסים שבורים, השולחן שבור, הצינור באמבטיה יוצא מהמקום. הדירה גם מטונפת. ניכר שהדירה ישנה מאד (מה הפלא? בעלת הדירה בת 50 וגדלה שם בתור ילדה. אף פחוס קיבל את החדר שלה ועדיין יש שם את אותו ארון, עם אותו דרדס שהיא הדביקה עליו לפני 40 שנה). אף פחוס ואני חייבים להתאפס ולנקות וגם למלא את הדירה בתמונות ופופים, כי עכשיו היא נראית דירה של זקנים (מתאימה לסטראוטיפ הלא נכון שהוא שגבעתיים עיר של זקנים), אבל כשהבנות שגרו בה עד כה, היו עדיין גרות שם, הדירה בהחלט נראתה דירה של צעירים. בימים הקרובים אבא שלי יבוא לעשות קצת תיקונים ולנקות קצת את הקירות ולתלות תמונות ומוביילים.
עתה אני גם מבינה איך זה שהדירה כזאת גדולה ובכל זאת זולה יחסית (1800 לכל אחד קרי 3600 שקל לדירה). הסיבה לכך פשוטה - היא ישנה ומתפרקת.
מבחינת התואר - סיימתי באופן רשמי את כל החובות לתואר. עם כל המבחנים, כולל מועדי ב, סיימתי כבר לפני חודש. את הסמינריון העיוני הגשתי כבר לפני ראש השנה וקיבלתי עליו כבר ציון - 90 (יאייי!). את הסמינריון המחקרי הגשתי לפני שבוע וחצי ואני מחכה לציון.
אני גם מחכה לכך שיאשרו לי את הבקשה המיוחדת שהגשתי, בנוגע לכך שיש קורס אחד בו עברתי במועד א ונכשלתי במועד ב, אז ביקשתי שיכירו לי במועד א. בינתיים חתם על זה המרצה של הקורס וגם ראש מדור יהדות. עתה נותר שיחתום על זה דיקן יהדות ואז סגנית הרקטור. אני לא מאמינה שתהיה בעיה. בטוח ב-99% שיכירו בבקשתי. גם אם לא יכירו - הם לא יכריחו אותי לקחת שוב קורס, אלא מקסימום יתנו לי לעשות מועד ג ביוני. זה מבאס כי אצטרך לשלם תקורה של 1,000 שקל וגם כי הזכאות לתואר תידחה לי בשנה שלמה, אבל החלטתי שלא אעשה מזה עניין במקרה שזה יקרה, כי מה זה כבר עוד אלף שקל, אחרי כל הכספים וההקרבות שאני ואבא שלי הקדשנו לתואר. ובמילא העבודה שלי לא קשורה לתואר, אז היא לא תיפגע אם תידחה לי הזכאות. זה כולה עוד ציון אחד. אבל שוב - בטוח ב-99% שיכירו לי בציון של מועד א ואז אקבל את הזכאות כבר עכשיו והכול יבוא על מקומו בשלום.
מבחינת העבודה - עבר בדיוק חודש, מאז התחלתי קורס, שנועד ללמד אותי להיות נציגת שירות ומכירה בחברת אשראי. הקורס אמור להיות רק חודש וקצת, אבל בגלל שיש המון חגים, אז הוא ייקח כמעט חודשיים. הקורס יימשך עד ה-30.10 ואז יהיו לי חמישה ימים בהם יהיה לי חונך צמוד, שאבדוק שאני מנהלת את שיחותיי בקו באופן מושלם ואז זהו, אהיה עובדת בחברת אשראי באופן רשמי. האמת שאני כבר מחכה לזה.
הקורס תשע שעות ביום ונורא מתיש. מה שהתיש אותי עוד יותר זה שתמיד מיד אחריו הייתי מתרוצצת סביב סיום סמינריונים וסביב חיפוש דירה ואחר כך סביב מעבר דירה, אבל עכשיו שסיימתי עם הסמינריונים וכבר עברתי לדירה החדשה - הדבר היחיד שיש לי על הראש זה הקורס. מבחינת השירות והמכירה הולך סבבה. גם מבחינת למידת החומר התיאוריטי של סוגי כרטיסי האשראי. קשה לי רק מהבחינה הטכנית של להפעיל את המערכות, אבל אני מקבלת עזרה ותגבורים ואין לי ספק שאוכל להתגבר על זה. אני מסוגלת להתמודד עם זה. עובדה שעד כה הצלחתי בכל המבחנים. ציון עובר במבחן בקורס זה 85 ואני קיבלתי עד כה 95 במבחן הראשון, 95 במבחן השני ו85 במבחן השלישי. עדיין לא קיבלנו תוצאות על המבחן הרביעי, אבל אני יודעת שלא הלך לי בו טוב. לא נורא. נעשה מועד ב.
זה לא הרבה שעות עבודה (משמרת בוקר היא שבע שעות וחצי ומשמרת ערב היא חמש שעות וחצי) ואני עשיתי חישוב שאקבל בחודש רק בסביבות ה3200 שקל שכר בסיס, כי אעבוד בסביבות ה-35 שעות בחודש והשכר הוא 23 שקל לשעה, אבל אני מקווה שאצליח לעשות רווח נאה על העמלות של מכירות. גם אם לא אגיע ל100 שקל לשעה, כפי שיש נציגים שמגיעים, אלא רק ל30 שקל לשעה, זה עדיין סבבה.
ושוב - לא קשור להתחלות חדשות, אבל אני יודעת שכולם מתים לדעת אז, מבחינת יחסים עם המין השני - אני ממשיכה לשכב עם בוריס. התחלנו לשכב לפני בערך חודש ומאז שכבנו כבר איזה חמש פעמים (כלומר יותר פעמים, אבל חמישה מפגשים שכללו מין ). בוריס הוא הבחור הראשון ששכבתי איתו, כשהיינו ביחד, לפני כמעט שבע שנים ואז זו הייתה הפעם הראשונה לשנינו. זה היה בסילבסטר, כלומר ב1.1.2006. חתיכת סגירת מעגל שעתה אנחנו שוכבים.
ואני מאד מרוצה מההסדר כי סופסוף מצאתי את האיזון העדין של גבר שמצד אחד אנחנו באמת ידידים בלי קשר למין ויכולים להיפגש בלי לשכב (רק אתמול בערב יצאנו עם חבורת חברים שלנו ולא שכבנו אחר כך ואנחנו גם מדברים המון בטלפון ומאד משקיעים בידידות, בלי שום קשר למין), כלומר הקשר שלנו לא מבוסס על סקס ומצד שני אני לא מתבלבלת ולא מפתחת רגשות ולא משלה את עצמי שאנחנו זוג. אנחנו עושים סקס ואז שוכבים שעות מחובקים ומכורבלים ואני מתייעצת איתו לגבי גברים שהציעו לי לצאת איתם והוא מייעץ לי בכיף. כמובן שהייתי מעדיפה לשכב עם בנזוג, אבל אם כבר אני שוכבת עם מישהו שהוא לא הבנזוג שלי - פה מדובר באידיאל.
היה לי גם איזה קטע עם בלוגר מסוים, איתו יצאתי לדייט אחד לפני יותר משנה. אנחנו מדברים פה ושם בפייסבוק. קצת לפני יום כיפור נתפסו לי הכתפיים, הגב והצוואר ודיברתי איתו על זה שאני זקוקה למסאז'. עשינו הסכם שאם הוא יעשה לי מסאז' - אני אתן לו נשיקה. הוא בא לבקר אותי במוצאי יום כיפור ועשה לי קצת מסאז'. ראינו ביחד טלויזיה ושמתי עליו ראש. אחר כך התנשקנו והוא העביר את ידו לרגע על החזה שלי, מעל החולצה, אבל זה כל מה שקרה שם. הוא גם הלך בשעה דיי מוקדמת.
היה לי מוזר רק להתנשק עם מישהו ושהוא רק יעביר את היד לרגע מעל החולצה וזהו. אני רגילה שכל נשיקה מסתיימת בסקס. נזכרתי שגם עם תמתם, שאיתו רק התנשקתי כשהיינו נפגשים באוגוסט האחרון, היה לי מוזר.
אגב, עכשיו אני שמה לב עד כמה זה לא העסיק אותי אחר כך. לא הקדשתי לו שבריר שניה של מחשבה, מהרגע שהוא יצא מביתי. גם לא סיפרתי לאף אחד, חוץ מלבוריס, ולא כי זה עבר לי בראש והחלטתי לא לספר, אלא פשוט כי זה לא עבר לי בראש לשבריר שנייה.
קיבלתי כמה הצעות לדייטים לאחרונה. שועל שוב פנה אליי ואמר שהוא מרגיש שאנחנו פספוס ושוב נוכחתי לדעת כמה הוא זיין שכל, כי איזה פספוס ואיזה נעליים, הרי הוא בכלל לא מכיר אותי ואפילו לא ידע עליי את הבסיס של הבסיס שזה שאינני דתייה. הוא הציע שאתקשר אליו כשיהיה לי ערב פנוי ואני אמרתי לעצמי:"טוב, נו." והתקשרתי, אבל הוא לא ענה ולא חזר אליי ועכשיו אני באמת לא אתן לו עוד הזדמנות לעולם.
עוד איזה בחור, איתו יצאתי לדייט אחד לפני שנה וחצי (פירוט בפוסט הדייט המצחיק ביותר בעולם), הציע לי לצאת איתו, אבל החלטתי לא ללכת על זה, כי אני יודעת מראש שאני לא נמשכת אליו ושאני לא רואה איתו עתיד, למרות שהוא בחור טוב.
והצעה שממש ריגשה אותי, זה איזה בחור שהכרתי, כשארגנתי עם קבוצת ירושלמיים נסיעה לים ומכיוון שהיה חג - אז הסתדרנו ברכבים. הוא חבר של נוש ידידי והסיע אותי מירושלים לים. הסתבר שהבחור שכן שלי פעמיים - גם בית הוריו נמצא בירושלים, ואפילו באותה שכונה בה נמצא בית הוריי וגם הוא שוכר דירה במרכז, ממש קרוב לדירה שלי.
במהלך הנסיעה הסתבר שהוא מתחיל תואר שני בבר אילן, בדיוק מתי שאני מסיימת שם תואר ראשון. גם הסתבר שהוא מחפש דירה בגבעת שמואל, על מנת להיות קרוב לאוניברסיטה ושהוא רוצה להיכנס ב1.10, כי השכירות שלו מסתיימת ב-30.9. זה הצחיק אותי עד דמעות כי השכירות שלי בגבעת שמואל הסתיימה ב-30.9. הצעתי לו להיכנס במקומי לדירה, אבל הוא אמר שהוא רוצה לגור לבד ולא עם שותפים. הצעתי לו לשכור דירה ברמת גן ולא בגבעת שמואל והוא נענה להצעתי ובזכותי שכר דירה ברמת גן, גם קרוב מאד לבר אילן, אבל לא בשכונת הפשע רמת עמידר, בדיוק כפי שהצעתי לו.
הבחור פנה אליי לפני כמה ימים והציע לי לצאת איתו ואני מאד התלהבתי כי יש מצב שהוא יפתור לי את בעיית החיים הכפולים. משהו שמאד מפריע לי, מאז עזבתי את בית הוריי בירושלים לפני שנתיים ועברתי למרכז, זה שנוצרו לי חיים כפולים. אם יצאתי עם בחור ירושלמי - התבאסתי שאני לא רואה אותו בימי חול, כי במשך השבוע אני במרכז. אם יצאתי עם בחור מהמרכז - התבאסתי שאני לא רואה אותו בסופי שבוע, כי בסופי שבוע אני בירושלים.
אז לצאת עם בחור שבמשך השבוע במרכז ובסופי שבוע בירושלים, בדיוק כמוני, כי הוריו מירושלים והוא שוכר במרכז, זה האידיאל. במיוחד לאור העובדה שהוריו לא סתם גרים בירושלים, אלא ממש באותה שכונה שבה גרים הוריי ושהוא לא שוכר סתם דירה במרכז הענק, אלא במרחק דקות ספורות של נסיעה ממני. ועוד בונוס - יש לו רכב! אם באמת נהיה ביחד - תהיה לי הסעה מהמרכז לירושלים הלוך וחזור כל סופשבוע, מפתח הדירה ועד פתח הבית.
ואני יודעת שאני סתם בונה מגדלים באוויר, כי עדיין לא יצאנו אפילו לא פעם אחת, וכי יותר חשוב שהבחור יהיה נאה, חכם ונחמד בעיניי ויותר מזה - שיהיה בינינו קליק, שנגרום אחד לשניה פרפרים בבטן ושתהיה ביננו התאמה, מאשר שהדברים הטכניים האלה יסתדרו, אבל תודו שיצאו המון צירופי מקרים משמחים, וזה כבר נראה לי סיפתח טוב.
לא קשור להתחלות חדשות, אבל רציתי לכתוב עוד משהו אחרון. רציתי לכתוב על מצבי החברתי. מבחינה חברתית - כל מני קשרים עם אנשים מירושלים חודשו. בוריס ואני, כאמור, מאד התקרבנו בתור ידידים. הידידות עם בוריס גרמה לכך שאצא כמה וכמה פעמים עם החבורה שלו. בהתחלה הרגשתי כמו נספחת, הרגשתי שאלו החברים שלו ולא שלי וגם היה לי מוזר שכולם גברים ורק אני בחורה ושכולם יוצאי ברית המועצות, ורק אני מזרחית, אבל ככל שגברו הפגישות - הרגשתי יותר ויותר בנוח. אתמול היה השיא כשהם הזמינו אותי לבוא איתם לטיול ביום ראשון, שבוריס לא יכול להגיע אליו. אז הקשר שלי איתם עכשיו עומד בזכות עצמו.
חלק מהחבורה הזו זה גוגי, שהוא חבר טוב של בוריס וגם היה פעם ידיד שלי ובשנים האחרונות כמעט לא היינו בקשר, אז אני שמחה שהקשר התחדש. התקרבתי מחדש גם לנוש, שהוא חבר של גוגי, אבל לא כל כך קשור לחבורה של בוריס.
ועוד אדם, שידיד שלי כבר שמונה שנים, וכל פעם מוכיח לי מחדש, שגם אם יש תקופות של חודשים שלמים בהם אנחנו לא מחליפים מילה, תמיד נישאר קרובים, זה אנג'ל (אנג'ל, אגב, לא קשור בשום צורה לבוריס, נוש, גוגי או החבורה). בזמן האחרון אנחנו שוב נפגשים לעיתים קרובות, אחרי שלא דיברנו איזה חצי שנה.
וכל זה רק בירושלים. במרכז יש לי גם הרבה חברים. ואני רק חושבת לעצמי: איפה כל הירושלמיים האלה היו לפני שנה, כשחזרתי לגור בבית ההורים בירושלים ונכנסתי לדיכאון קליני מרוב שהייתי בודדה? טוב, נו. מוטב מאוחר מלעולם לא.
אז זהו.
שיהיה סיום חגים שמח.
שלכם,
נונה.
| |
|