שלום לכל הקוראים היקרים שלי,
(כדיי להבין את הפוסט הזה מומלץ לקרוא את הפוסט הזה ואולי גם לרפרף על הארכיון).
אני שוב סינגלית. סמיילי נפרד ממני ביום שישי הקודם. הוא טען שלא טוב לו בקשר כי הוא לא הצליח להתאהב בי, או אפילו להרגיש התחלה של רגשות חזקים. לדבריו, יש אנשים שמתאים להם להיות בקשר כזה שהכול סבבה ונחמד אבל ללא אהבה אבל הוא לא אחד מהם. הוא חייב אהבה בשביל קשר.
הפרידה לא הכאיבה לי בכלל. כמובן שלא הייתי מאושרת כי לא נעים שזורקים אותי וכי פרידות הן אף פעם לא עסק נעים, אבל מעבר לכך לא נשברתי בכלל. גם אני לא התאהבתי בסמיילי. גם אני לא הצלחתי לפתח אליו רגשות. אין לי שום דבר נגדו - הוא נחמד ויש לו לב זהב. אני מאחלת לו רק טוב אבל מעבר לכך אני לא מרגישה אליו שום דבר. האמת שהתגובה שלי לפרידה הפתיעה אותי. כל הזמן הזה היה ברור לי שאני לא אוהבת אותו אבל חשבתי שיש לי משהו אליו. גיליתי שממש לא.
הדבר היחיד שהפרידה הזאת הוכיחה לי זה עד כמה אני אוהבת את י, אקסי. השוויתי את ההרגשה שגרמה לי הפרידה מסמיילי להרגשה שגרמה לי הפרידה מ-י וההבדל היה עצום. כש-י נפרד ממני כמעט התפרקתי מרוב כאב. הגוף שלי לא היה מסוגל להכיל כל כך הרבה כאב. ממש הרגשתי איך הלב שלי נשבר לחתיכות קטנטנות.
אני אוהבת את י. כבר חודשים אני מנסה להגדיר את זה לא כאהבה אלא כ"רגשות חזקים" אבל סופסוף הבנתי שאני לא יכולה להכחיש שאני אוהבת אותו. פשוט אוהבת אותו. הוא הנפש התאומה שלי ואני מרגישה אליו חיבור יותר מאשר לכל אדם אחר בעולם.
במשך כל התקופה שהייתי עם סמיילי ניסיתי להשלות את עצמי שאני מתגברת על י לאט לאט אבל עכשיו אני כבר לא יכולה להשלות את עצמי. לא התגברתי עליו. אני עדיין אוהבת אותו ואני מתגעגעת אליו נואשות.
אחריי שסמיילי נפרד ממני - הסתובבתי כמה ימים כשאני לא מסוגלת להפסיק לרגע לחשוב על י. עד שביום שני לא עצרתי בעצמי והתקשרתי אליו. עברו כבר שלושה חודשים מאז הפרידה שלנו. דיברנו כמה פעמים בשבועיים שאחריי הפרידה ואז לא דיברנו חודשיים. לפניי שבועיים בערך התקשרתי אליו וניהלנו שיחה של שעה ללא בעיה כאילו אנחנו מדברים כל יום. התקשורת בננו תמיד הייתה מעולה.
בכל מקרה, התפרצתי ואמרתי לו הכול. כמה שאני מתגעגעת אליו. כמה שהוא חסר לי. כמה שהוא מדהים ומיוחד ונדיר בעיניי. סיפרתי לו את האמת - שמעולם לא בכיתי בגלל אף גבר אחריי אף פרידה. יש לי בערך תשעה אקסים ועל אובדן אף אחד מהם לא התאבלתי, אבל אחריי הפרידה ממנו לא יכולתי להפסיק לבכות במשך כמה ימים.
המשכתי לפתוח את ליבי ואמרתי לו שמאז הפרידה שלנו אני מנסה לשכנע את עצמי שהרגשתי חיבור כל כך חזק אליו רק כי הייתי זקוקה לו, כי הייתי בעיר זרה בסיטואציה נוראית לגמרי, בהוסטל של אוטיסטים שהפחידו אותי עד מוות ועם שותפות הכי כלבות בעולם, אבל שעכשיו אני כבר לא יכולה להשלות את עצמי כי אני יודעת שלא משנה איפה הייתי מכירה את י - הייתי מרגישה אליו חיבור. בין אם הייתי מכירה אותו בתיכון ובין אם הייתי מכירה אותו באוטובוס או ברחוב - הייתי מרגישה אליו חיבור פשוט כי הוא מתאים לי.
י היה המום מהנאום הארוך שפרץ ממני בבת אחת. הוא נאלם דום לכמה רגעים ואז אמר "רגע, לא אמרת לפניי שבועיים שאת יוצאת עם מישהו?" הסברתי לו שאני וסמיילי נפרדנו ואז פירטתי קצת על הפרידה, על הקשר ועל סמיילי עצמו. נוצר מצב שדיברנו איזה רבע שעה על סמיילי ואז קטעתי את העניין ואמרתי לו שסמיילי לא מעניין אותי. רק הוא מעניין אותי. הוא ותגובתו לכל מה שאמרתי לו על הרגשות שלי.
י אמר שהוא מבין אותי וכואב את כאבי אבל אני הריי יודעת שאנחנו לא יכולים להיות ביחד. האמת שאני יודעת. זה באמת בלתי אפשרי. זה כואב ואכזרי ולא הוגן אבל זו המציאות.
האמת? בעיניי זה פתטי להתקשר למישהו שנפרד ממני כמה חודשים אחריי הפרידה ולהראות את נכונתי לחזור אליו. אני חושבת שכל הגברים או לפחות רובם היו מנפחים לעצמם את האגו ומזלזלים בבחורה אבל ידעתי ש-י לעולם לא יחשוב שאני פתטית. הוא עד כדיי כך מיוחד.
אין לי ספק שיש ל-י רגשות חזקים אליי. אין לי ספק שהסיטואציה שהיינו בה הייתה באמת קשה מאד. אין לי ספק שללא הנסיבות שגרמו לו להפרד ממני - י לעולם לא היה נפרד ממני, אבל אתם יודעים מה אחותי אמרה לי? היא אמרה שאם י היה באמת באמת באמת אוהב אותי, אם הייתי ממש אהבת חייו אז הוא לא היה מוותר עליי ולא משנה מה.
היא לא אמרה את זה כדיי להכאיב לי אלא כדיי שאני אוכל להתגבר עליו. היא אמרה שאם אני אראה אותו בתור איזה גיבור ואותנו בתור איזה רומיאו ויוליה שנסיבות טרגיות הפרידו בנהם - אני לעולם לא אוכל להתגבר עליו אבל אם אני אראה אותו בתור מישהו שלא מספיק רצה - אני אוכל להמשיך הלאה.
אני ו-י לא נחזור להיות ביחד. זה בלתי אפשרי בשנתיים הקרובות. אני כמובן לא אחכה שנתיים. אי אפשר לדעת מה יקרה ומה יהיה. אבל אתם יודעים מה? גם אם הוא ירצה להיות איתי עוד שנתיים - כדאי שאסרב לו. למה שאני אסכים להיות עם מישהו שוויתר עליי כשהנסיבות הקשו? נכון, הם הקשו נורא. נכון, נוצר מצב באמת מסובך אבל אם הייתי אהבת חייו - הוא היה מסוגל להתמודד. עובדה שאני הייתי מסוגלת.
אני חייבת להתנזר קצת. אני לא רק חייבת אלא גם רוצה. אני חייבת לתת ללב שלי זמן להתאושש. לקפוץ לקשר כשאני עדיין אוהבת את י זה סתם מיותר. כבר ניסיתי את זה. ובכלל אני חייבת ללמוד לאהוב את עצמי ולהיות מאושרת עם עצמי גם מבלי בן זוג שיאשר לי כל הזמן שאני מיוחדת.
במשך שנים קפצתי מקשר לקשר, אחר כך הייתה תקופת סטוצים ויזיזיות מטורפת, מיד אחריה היה את י ומיד אחריו היה את סמיילי. אני רוצה עכשיו להתנזר לא רק מקשרים אלא גם מסטוצים. ברור לי שהייתי בכל כך הרבה סטוצים גם בגלל חרמנות טהורה (כן, אני בחורה מאד חרמנית) אבל אין לי ספק שאני מכורה לא רק להיבט הפיזי בעניין אלא גם לחום הזה. לחיבוק שאחריי הסקס. אני חייבת ללמוד לחיות בלי זה תקופה מסוימת. לא ייתכן שלא אוכל להעביר שבוע מבליי להזדיין.
אני מודה לאל על קיומם של החברים שלי. מספרם הצטמטם מאד בחודשים האחרונים ועתה נותרו רק החברים הטובים והקרובים ביותר. אנשים שבאמת הוכיחו את עצמם מעל ומעבר. שתמיד שם בשבילי ואני תמיד שם בשבילם. אנשים נדירים ומיוחדים.
אני במיוחד מודה לאל על קיומם של אנג'ל ו-ג. אנג'ל הוא הידיד הכי טוב שלי. אני גאה להיות ידידה שלו. אני גאה בידידות הטהורה שלנו מפניי שבר מזל כל אדם שהכיר את אנג'ל. האוחצ'ה הזאת הוא מצחיק וחכם והכי חשוב - הכי תומך בעולם. הוא מלאך. אין הגדרה אחרת. פשוט מלאך שנפל משמיים.
וג? ג היא נשמה טהורה. מלאה שמחת חיים וחיוניות. היא מדהימה. עד כמה בירך אלוהים בחורה אחת? איך ייתכן שבירך אותה גם בטוב לב, גם באינטלגנציה וגם בחוכמת חיים, גם ברגישות וגם במתיקות? כפרעליה. לא יכולה לדמיין את חיי בלעדיה. (ושום דבר לא יהרוס לנו את החברות. גם לא זה שהיא האחות של סמיילי).
אני בטוחה שהרבה מהקוראים לא הבינו חלקים גדולים מהפוסט. לא פירטתי למה בדיוק אני ו-י נפרדנו לפניי שלושה חודשים וגם לא הסברתי בבירור איך הכרנו. אני בטוחה שיש גם עוד כמה דברים לא ברורים. הקוראים מוזמנים להכנס ללינק שנתתי בתחילת הפוסט וגם לשאול אותי בתגובות כל דבר. לא פירטתי בפוסט מפניי שנתתי לאצבעות לרוץ על המקלדת ללא עריכה, מהסיבה הפשוטה שרציתי הפעם לזרום עם הכתיבה.
אולי אכתוב עוד פוסט בשבת. יש לי עוד הרבה מה לומר כולל קטעים מצחיקים וכולל עוד דיווחים על חיי הסוערים.
תהיו לי בריאים.
שלכם,
נונה.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
