שלומות לכל קוראיי,

הקוראים הוותיקים ביותר בבלוג בוודאי זוכרים את גוליבר. גוליבר הוא מישהו איתו ניהלתי מערכת יחסים שבין יזיזות לזוגיות במשך יותר מחצי שנה. אומנם הגדרנו את עצמנו כיזיזים ולא כזוג, אבל במשך שישה חודשים וחצי ישנתי אצלו כל סופשבוע וסופשבוע, הבטחנו אחד לשניה בלעדיות כלומר שלא נעשה שום דבר מיני עם אף אחד אחר, בילינו ביחד עם החברים שלו, ישבתי לאכול ארוחת צהרים עם המשפחה שלו ושאר דוגמאות.

בסופו של דבר הקשר נגמר כי קלטתי שבמשך חודשים היו לי רגשות אליו וכל הזמן הדחקתי אותם.

מאוחר יותר גיליתי שגוליבר שכב עם ג שבוע וחצי אחרי שניתקנו קשר. ג הייתה בזמנו החברה הכי טובה שלי. היא וגוליבר היו ידידים במשך שנים ותמיד היה בנהם מתח מיני. קצת לפני שאני וגוליבר ניתקנו קשר, אני וג התרחקנו מאד, מסיבות שונות שלא קשורות בשום צורה בגוליבר. בכל מקרה - זה שגיליתי שהם שכבו גרם לי לנתק איתה קשר סופית.

כמה פעמים אחרי שאני וגוליבר כבר נפרדנו - התקשרתי אליו. התקשיתי להוציא אותו מהחיים שלי בצורה טוטאלית ומדי פעם לא עמדתי בדחף לשמוע את קולו. ממש השפלתי את עצמי כי גוליבר לא היה מעונין לדבר איתי בתקופה הזאת (פירוט על השיחות האלה בקטע האחרון בפוסט הזה).

כעת עברה כבר שנה וחצי מאז אני וגוליבר נפרדנו. עברה יותר משנה מאז שוחחנו בפעם האחרונה. אתמול החלטתי להתקשר אליו. כעת, כשכל המרירות נעלמה - רציתי לראות מה קורה איתו. התגברתי עליו לחלוטין כבר מזמן, אבל סיום השנה האזרחית גרם לי להרהר בשנה שעברה עליי וחשבתי לשתף אותו.

גוליבר הופתע לשמוע ממני ולהפתעתי, היה גם שמח לשמוע ממני. הוא לא יכל לדבר אתמול, אבל היום הוא התקשר אליי בחזרה ודיברנו שעתיים. שעתיים שלמות ברציפות!!! גוליבר פתח את השיחה בהתנצלות. הוא התנצל על הצורה בה דיבר אליי בפעם האחרונה שדיברנו, לפני יותר משנה. הוא הסביר לי שרצה שננתק קשר בצורה טוטאלית בזמנו - לא רק בגלל שחשב שזה שנדבר מדי פעם יקשה עליי להתגבר עליו, כפי שהציג את זה בזמנו, אלא גם כי גם לו היה קשה להתגבר עליי. הוא אומנם לא פיתח אליי רגשות רומנטיים, אבל בהחלט הייתי חשובה לו והיוותי חלק מאד חשוב מחייו. חסרתי לו מאד אחרי שנפרדנו, ולכן חשב שיתקשה להתגבר אם נדבר פה ושם. מאד שמחתי לשמוע את זה.

המשכנו לדבר עוד ועוד. בהתחלה שקלתי להציג בפני גוליבר תמונה פסטורלית של החיים שלי ולספר לו שהכול מושלם, ואז הגעתי למסקנה שזה ילדותי ומתחת לרמה שלי. הצגתי בפניו את האמת כפי שהיא, מבלי לייפות או להסתיר דברים. תיארתי לו בקצרה את מה שעברתי בשנה וחצי האחרונות. סיפרתי גם שמחרתיים אני ניגשת לפסיכומטרי וכמובן שסיפרתי לו על בובי. סיפרתי לו שיש לי חבר כבר יותר מתשעה חודשים ופירטתי על הקשר בננו ועל בובי עצמו. גוליבר סיפר לי שגם לו יש חברה. הם ביחד כבר חודשיים וחצי. הוא סיפר לי עליה ועל הקשר בנהם. הוא גם סיפר לי שאתמול אמר לה לראשונה שהוא אוהב אותה והיא אמרה לו אותו דבר בחזרה. נורא שמחתי בשבילו. שמחה טהורה שלא שולבה בשום רגש שלילי. לא הרגשתי שום קנאה או מרירות, או כל רגש שלילי אחר. רק שמחתי בשבילו. גם הוא שמח בשבילי שיש לי מישהו שאני אוהבת.

דיברנו על הפסיכומטרי, על הלימודים, על החברים שלי, על החברים שלו, על המשפחה שלי, על המשפחה שלו ועל שאר נושאים אחרים. היה לי כיף לדבר עם מישהו שכל כך מתעניין במה שאני אומרת. אין לי ספק שגם לו היה כיף לשמוע את ההתעניינות בקולי.

בין השאר, דיברנו גם על הבלוג שלי. בתקופה בה אני וגוליבר היינו בקשר - נהגנו לשבת ביחד מול המחשב ולקרוא פוסטים בבלוג שלי. אחרי שנפרדנו - ביקשתי ממנו לא להכנס שוב לבלוג לעולם. גוליבר הבטיח. כעת אמר לי שהוא קיים. הוא לא נכנס שוב אף פעם. נורא שמחתי לשמוע את זה. אמרתי לו שחששתי שהוא קורא בבלוג וגם שחששתי ש-ג קוראת את הבלוג ומעבירה לו אינפורמציה. גוליבר סיפר לי שהוא ו-ג התרחקו מאד בשנה האחרונה. לפני שנה וקצת ג התחילה לצאת עם מישהו. החבר שלה מאד קינא וביקש מ-ג להתרחק מגוליבר. האמת שאני מבינה אותו. הם התחילו לצאת כמה שבועות אחרי ש-ג וגוליבר שכבו. זה רק טבעי שיקנא. מסתבר שבשנה האחרונה ג וגוליבר רק דיברו בטלפון מדי פעם ונפגשו לעיתים רחוקות, למשל כשגוליבר ביקר אותה בעבודה.

לא חששתי לספר לגוליבר שלקח לי הרבה זמן להתגבר עליו ושבמשך בערך חצי שנה חשבתי עליו המון. לא ראיתי טעם בלהסתיר. הסיבה שהרגשתי כל כך בנוח לספר לו את זה, היא שבאמת ובתמים הרגשתי שהקטע הזה מאחוריי. הרי כבר תקופה ארוכה שאני כבר לא חושבת על גוליבר וכבר התגברתי עליו לחלוטין.

עלה גם הנושא באיזה קשר נהיה מעכשיו. אמרתי לגוליבר שיהיה הכי טוב מבחינתי אם נדבר רק פעמים בודדות בשנה. אמרתי לו שהייתי רוצה להתקשר אליו ביומולדת שלו והייתי רוצה שיתקשר אליי ביומולדת שלי. אמרתי לו שחוץ מבימי הולדת ואולי גם עוד פעם-פעמיים בשנה, אני לא רוצה שנדבר יותר מזה. לגוליבר לא הייתה בעיה עם דבריי. הוא אמר שישמח לשמוע ממני ביומולדת שלו.

דיברנו ודיברנו ודיברנו במשך שעתיים. השיחה זרמה ללא טיפת מבוכה, כאילו לא עברה יותר משנה מבלי שנחליף מילה. אני נורא שמחה שניהלנו את השיחה הזאת, כי היא היוותה מבחינתי סגירת מעגל נהדרת. היה נורא נחמד לגלות עד כמה הייתי חשובה לגוליבר בזמנו והיה נורא נחמד לגלות שהוא עדיין מעריך אותי ושלא ביזבזתי לריק חצי שנה מהחיים שלי.

מי שקרא בבלוג שלי לפני שנה בוודאי זוכר את פ. פ הוא מישהו שהכרתי דרך הבלוג שלי לפני שנה ונפגשנו. התחיל בננו איזה משהו ואז נקטע, כי פ אמר שהוא לא רואה בי פוטנציאל לקשר רציני בגלל הפרש הגילאים. יש בננו הפרש גילאים של עשר שנים.

מאז הקשר בננו היה קשר דיי דומה למה שהצעתי לגוליבר. דיברנו כל כמה חודשים כשקרו אירועים מיוחדים כמו יומולדת. לפני בערך חודש וחצי המצב קצת השתנה ויצא לנו לנהל כמה שיחות נפש ארוכות. זה היה בתקופה שבה שקלתי להפרד מבובי ו-פ בדיוק נפרד מהחברה שהייתה לו בזמנו. אני ניסיתי להיות שם בשבילו כי נשבר לו הלב מהפרידה מהחברה שלו והוא ניסה להיות שם בשבילי כי נשבר לי הלב מההרהורים על פרידה מבובי.

משהו שהשיחות האלה הוכיחו לי של-פ באמת אכפת ממני, ובזמנו, לפני שנה, הוא לא ראה בי רק זיון. גם לפני כן ידעתי את זה, אבל היה נחמד לקבל הוכחה נוספת.

עוד משהו שהשיחות האלה גרמו לי זה חשק לשכב איתו שוב. פ הוא, מבין כל הגברים ששכבתי איתם, הטוב ביותר שהיה לי.

כן כן, יותר טוב במיטה מכל גבר אחר ששכבתי איתו. עכשיו, שעברה כבר שנה ואני כבר התגברתי על הרגשות שפיתחתי אליו בזמנו, עבר במוחי הרהור שאם אני ובובי ניפרד - אולי כדאי להציע לו להפגש ולשכב.

ירדתי מהרעיון בבת אחת אחרי הערב ההוא בו ניסיתי להפרד מבובי וגיליתי שלהוציא את המילים האלה מהפה - זה הדבר הקשה ביותר שעשיתי מעודי. החלטתי להשאר עם בובי והייתי, ועודני, מאד שלמה עם החלטתי.

השיחות ביני לבין פ אכשהו פסקו. אני מניחה שהפעם הבאה שנדבר תהיה ביומולדת שלי.

תמיד הייתי אדם שמאד אוהב מגע ותמיד הייתה לי נטיה להמרחויות. כל הסטוצים שלי אי פעם התחילו באותה צורה - במצב בו אני יושבת עם מישהו ואז מתחילים ללטף את הזרוע וללטף את הלחי וללטף את השיער ולשים ראש על הכתף אחד של השניה ואחר כך לשים את הראש על הברכים אחד של השניה ולעשות מסאז'ים ועוד כל מני פוצי-מוצי כזה. תמיד אכשהו זה נגרר אחר כך לנשיקה ואחר כך להתמזמזויות או לסקס. ככה, אגב, גם התחילו לי כמה קשרים רציניים כמו הקשר עם י או הקשר עם בובי.

בכל מקרה, בחודשים האחרונים ניסיתי להפסיק עם הקטע הזה. לפני בערך חצי שנה הכרתי את ל שהפך לידיד שלי. בפגישות בננו הוא נטה להמרח עליי ואני, למרות שכמה פעמים התפתיתי ונמרחתי עליו קצת בחזרה, החלטתי להפסיק עם זה, כי הרגשתי שזה מעיד על חוסר כבוד לבובי.

פעם טענתי בתוקף שאני דוגלת בליברליות ושבשל כך - אני חושבת שאין לי זכות לומר לאחרים מה לעשות. שוב ושוב טענתי בתוקף שאם יש לי חבר - אין לי זכות לומר לו מה לעשות בזמנו הפרטי, כל עוד הוא לא בוגד בי. משהו שלמדתי זה שלא כך המצב. כן צריכים להיות גבולות. אם למשל מישהו שאני יוצאת איתו ירצה לצאת לארוחה לאור נרות עם האקסית שלו - יש לי זכות להתנגד, גם אם הוא לא חייב לקבל את ההתנגדות שלי.

בסופשבוע האחרון אני ופליקס רצינו להפגש. פליקס חזר מהטכניון מיום חמישי בערב עד מוצ"ש. מכיוון שההזדמנות היחידה שלנו להפגש בסופשבוע הייתה יום חמישי ומכיוון שסיימתי קורס פסיכומטרי רק ב-22.15 והיה קפוא בחוץ - פליקס הציע לי שבמקום שנצא לאנשהו רק לשעה וחצי (הרי יש אוטובוס אחרון בחצות ולשננו אין רשיון נהיגה), אז שאני אבוא לישון אצלו.

הסכמתי, אבל חשתי צורך להתקשר לבובי ולספר לו, הרי אם בובי היה ישן אצל מישהי אחרת ולא אומר לי קודם - הייתי נפגעת, לכן התקשרתי וסיפרתי. הצגתי בפניו את המצב ואמרתי לו שאם זה מפריע לו - אני לא אלך לישון אצל פליקס. הבהרתי לו שנישן במיטות נפרדות. בובי שתק לכמה רגעים ואז אמר "טוב, לכי לישון אצלו" ואז עברנו לדבר על דברים אחרים לאיזה עשר דקות ואז בובי אמר פתאום:"ותגידי לפליקס שאם הוא ינסה לגעת בך - אני אזיין לו את הצורה!" נורא שמחתי לשמוע את זה. זה הוכיח לי שבובי מספיק סומך עליי לישון אצל פליקס, אבל שהוא כן מקנא לי, מה שמוכיח עד כמה אכפת לו ממני.

אצל פליקס היה באמת נחמד בלילה. אכלנו,דיברנו, ראינו סרט, צחקנו. בחמש בבוקר נכנסו למיטות לישון. באמת לא ישנו באותה מיטה. מה שמטריד אותי זה שכמה שעות אחר כך, כשהתעוררנו - ממש נמרחנו אחד על השניה. אבל ממש. לפליקס יש מיטה מתחתיה יוצאת עוד מיטה ואז אפשר להפריד בנהם. אני מקווה שאתם מבינים למה אני מתכוונת.

מה שקרה זה שכשהתעוררתי - ביקשתי מפליקס חיבוק. פליקס לא רצה לצאת מהפוך שלו אז הוא הזמין אותי לשכב לידו. עברתי למיטה בה הוא שכב בה והתכרבלנו ביחד מתחת לפוך והתחבקנו ונמרחנו אחד על השניה בצורה טואטלית. לא התנשקנו, לא נגענו במקומות אישיים וכמובן שלא הזדיינו. אני חושבת שפליקס גם לא העלה בדעתו לנסות משהו, אבל זה עדיין נראה לי לא בסדר. אם בובי היה מתנהג ככה עם מישהי - הייתי קורעת לו את הצורה.

אחרי שנים שבהם נתתי לכל מי שרצה לגעת בי - לגעת בי, מאד קשה לי להפסיק עם זה בבת אחת. אין לי צל של ספק שאני אף פעם לא אבגוד, כלומר אף פעם לא אשכב/אתנשק/אתמזמז עם אף גבר אחר, אבל אני חושבת שגם ההימרחויות האלה הם מאד לא בסדר. זה לא מכובד. אסור לי להתנהג ככה שוב.

לאחרונה נמאס לי ויצא לי מכל החורים, שכל מי ששומע על בובי - חושב שהוא יצור. אני לא מדברת על מישהו ששומע על היחסים ביני לבין בובי, אלא על בובי כאדם. זה נשמע מאד תמוה לאנשים שאין לבובי כמעט חברים או שבובי עובד רק 15 שעות בשכר מינימום או שלבובי לא אכפת שהוא נראה כמו ערבי כשהוא לא מתגלח.

לפני כמה ימים יצא לנו לדבר בקורס פסיכומטרי, על חברים משותפים בין בני זוג. מישהי מהקורס נפרדה מהחבר שלה לפני כמה חודשים, אחרי שהיו ביחד מלא זמן. מישהי אחרת מהקורס שאלה אותה אם יש להם חברים משותפים. המישהי הראשונה אמרה שכן ושזה מעצבן. התפתח דיון על הנושא. 

סיפרתי לאנשים שלומדים איתי בקורס שהרבה מחבריי הכרתי דרך אקסים. הרבה פעמים קרה לי שיצאתי עם מישהו ואז הוא הכיר לי את החברים והידידות שלו ואז אחרי שאני והמישהו נפרדו - שמרתי איתם על קשר והם הפכו לחברות וידידים שלי. סיפרתי שזה תמיד היה ככה, עד בובי. הקטע הזה לא תופס לגבי בובי כי הרי לבובי אין חברים מבחירה. כולם תקעו בי עיניים נדהמות ועשו לי פרצופים. גם לגבי זה שפעם ציינתי שבובי עובד רק 15 שעות בשבוע בשכר מינימום הם נדהמו לשמוע ועוד כל מני דוגמאות שכבר אין לי כח לפרט עליהם.

פתאום קלטתי שהקטע הזה מפריע לי לא בגלל שהם חושבים ככה, אלא בגלל שהחשיבה שלהם מייצגת גם את מה שאני חושבת. גם אני חושבת שבובי דפוק. גם אני חושבת שדרך החיים שלו דפוקה. גם אני חושבת שהוא בחר בדרך לא נכונה, כי עובדה שלא טוב לו.

אני מנסה לעשות את ההפרדה בין היחס של בובי אליי לבין החיים של בובי. היחס של בובי אליי נפלא: הוא תומך בי ומפרגן לי ונותן לי חום ורכות ומפנק אותי ועושה לי המון טוב. לעומת זאת, דרך החיים של בובי היא זאת שנוראית בעיניי. קשה לעשות את ההפרדה הזאת לפעמים. ובכלל, יש גם חסרונות ביחסים בננו. כמו למשל שבובי הרבה פעמים מסתגר בפניי.

אבל ברור לי שאני סתם מקטרת. ברור לי שאני לא אקום ואלך בזמן הקרוב. אני אוהבת אותו והקשר הזה מספיק לי כמו שהוא לעת עתה.

אגב, מחר אני הולכת לדוג עם בובי ועם איזה מכר שלו. אני מקווה שיהיה נחמד. פעם בובי היה דג בלי סוף, אבל בחודשים האחרונים, הוא כמעט לא הלך לדוג בגלל ההחמרה במצבו של אבא שלו וגם בגלל שהוא דיי איבד את החשק. אני שמחה שהוא הולך לדוג מחר, כי אני רוצה שיהיה לו טוב ונראה לי שהדיג יעשה לו טוב. אני גם אשמח לקחת חלק בזה.

ואי, איך התגעגעתי לכתוב פוסטים ארוכים וחופרים כאלה.

שלכם,

נונה.

שלומות ואהלנים לכל הבאים תחת שערי בלוגי,

זה שבעוד כמה ימים תסתיים שנת 2008 - גרם לי להרהר במה שעברתי לאורך השנה. האמת שזו הייתה שנה יציבה יחסית.

לא מזמן יצא לי להשוות בין מה שעברתי בשנת 2007 ובין מה שעברתי בשנת 2008 וההבדל היה עצום. שנת 2007 הייתה סוערת ומלאה תהפוכות. עם מרבית הגברים ששכבתי - שכבתי בשנת 2007. במרבית העבודות שעבדתי - עבדתי בשנת 2007. התחלופה הכי מטורפת של חברים אפלטונים - קרתה לי בשנת 2007.

לעומת זאת, בשנת 2008 הייתי בעיקר עם גבר אחד, עבדתי בעיקר במקום עבודה אחד והסתובבתי בעיקר עם אותם אנשים. גם בשנת 2008 אנשים נכנסו ויצאו מהחיים שלי - אבל אלה לא אנשים שהיה לי איתם קשר משמעותי, לעומת שנת 2007 בה הרבה קשרים משמעותיים ניתקו. טוב, אני אפסיק עכשיו להשוות. מי שרוצה לקרוא השוואה יותר מעמיקה שכתבתי לא מזמן - מוזמן לקרוא את הפוסט שנת 2008 לעומת שנת 2007. מי שרוצה לקרוא פירוט מעמיק יותר של מה שעברתי בשנת 2007 מוזמן לקרוא את הפוסט סיכום שנת 2007. אגב, בפוסט הנוכחי יש חפיפה מסוימת עם הסיכום השנתי שכתבתי ביומולדת שלי שהיה באוגוסט.

בפוסט הנוכחי אני מתכוונת לסכם, לפי חודשים, את כל מה שעברתי בשנת 2008. הקוראים הקבועים בטח שמו לב שיש לי מסורת לעשות סיכומים כאלה כשמסתיימות שנות לועזיות ובימיי הולדת.

אז קדימה:

ינואר

בתחילת ינואר נלחמתי על פ. פ הוא מישהו שהכרתי בדצמבר דרך הבלוג שלי. נפגשנו, דיברנו על כל נושא בעולם וסיימנו את הערב במיטה. שננו הרגשנו חיבור מיידי אחד לשניה. מאוחר יותר, כשניסיתי לברר לאן הקשר שלנו הולך - פ אמר לי שהוא לא רואה בי פוטנציאל לקשר רציני, בגלל הפרש הגילאים. יש בננו הפרש גילאים של עשר שנים. כשהוא אמר את זה הסכמתי איתו, אבל כאמור, בתחילת ינואר החלטתי שוב להלחם עליו וניסיתי לשכנע אותו שהפרש הגילאים בננו לא יפריע לנו. הוא שוב אמר לי שבעיניו אני מדהימה, אבל שהוא מחפש כעת קשר לחתונה. נאלצתי לוותר.

כמה ימים אחר כך התחלתי לצאת עם בחור, לו קראתי אמפטי בבלוג. מההתחלה הפריע לי שאמפטי הוא במחזור שלי, כי הוא עמוק בצבא. עד אז תמיד יצאתי עם בחורים מבוגרים ממני בכמה שנים. בנוסף, התקשיתי להמשך אליו. בכל זאת החלטתי לתת לקשר הזה הזדמנות. בסוף ינואר שכבתי עם אמפטי. הסקס היה אכשהו סביר.

התקרבתי מיום ליום למימי, מישהי שהכרתי בסוף החודש הקודם. החברות בננו רק הלכה והתחזקה.

פברואר

בתחילת פברואר פיטרו אותי מחנות התרמילאות בה עבדתי, אחרי שעבדתי שם פחות מחודשיים. ניסיתי לא לקחת את זה קשה מדי, כי בכל מקרה התכוונתי להתפטר בעצמי. ראיתי שהעבודה שם לא מתאימה לי, כי אני מתקשה מאד בפרטים טכניים.

נפרדתי מאפמטי, כי ראיתי שאני באמת לא מצליחה לפתח אליו רגשות. היה לי מאד נחמד בקרבתו, אבל מאד חסרו לי הפרפרים בבטן.

יצרתי שוב קשר עם פ. נפגשנו במטרה להיות ידידים, אבל זה לא הצליח ושכבנו שוב. הגעתי למסקנה שאני מוכנה לוותר על קשר רציני איתו, אבל אני כן רוצה שנהיה באיזשהו קשר תקופה קצרה. ידעתי שזה יגמר במהרה וידעתי שהלב שלי ישבר, אבל החלטתי שזה שווה את זה, כי ידעתי שתקופה כזו תהיה מדהימה. גם לזה פ לא הסכים. וויתרתי עליו סופית.

בסוף פברואר מצאתי עבודה בטלמרקטינג, וגם עבודה קטנה בתור מקריאה לעיוורים באוניברסיטה.

מרץ

באחד הימים הראשונים של מרץ, שהיה גם אחד הימים הראשונים שלי בעבודה החדשה בטלמרקטינג, אני ובחור שעבד איתי, לו בחרתי לקרוא ד בבלוג, שוחחנו ארוכות במהלך המשמרת. אחריי המשמרת הלכנו לבית קפה והמשכנו לשוחח. הוא הציע לי לבוא לישון אצלו, בטענה ש"נמשיך לדבר." החלטתי להסכים. ידעתי שלא נוכל לשכב, כי הייתי במחזור.

בסופו של דבר ד כן זיין אותי. הוא זיין אותי בתחת בניגוד לרצוני. מה שהיה שם לא היה בדיוק אונס, אבל היו לזה הרבה מאפיינים דומים לאונס. מה שבטוח, זה הותיר אותי פגועה וכואבת, פיזית ונפשית.

במרץ דידי, מישהו שהיה ידיד מאד טוב שלי, ניתק איתי קשר בלי לנתק איתי קשר. הוא פשוט התחיל לסנן אותי. זה כאב לי, אבל נאלצתי לקבל את זה.

במרץ גם פגשתי מחדש את גוגי. גוגי הוא חבר של בוריס (ידידי ואקסי) והכרתי אותו שנתיים ומשהו לפני כן, כשהייתי החברה של בוריס. נפגשנו שוב במרץ האחרון, אחריי שלא ראיתי אותו יותר משנתיים. הפכנו לידידים.

בסוף מרץ נוצר קשר בייני לבין בובי, מישהו שעבד איתי בטלמרקטינג. דיברנו רבות, טיילנו ביחד, הלכנו לבית שלו והתחרמנו.

אפריל

הקשר ביני לבין בובי הלך והעמיק. לא היה ברור לנו לאן אנחנו לוקחים את הקשר, אבל שננו הרגשנו חיבור חזק. הייתי מאושרת בקרבתו, אבל חששתי לגביי מה יהיה בעתיד. נהניתי מהסקס ומהשיחות.

הפסקתי לעבוד באוניברסיטה מרצוני החופשי, והמשכתי לעבוד רק בטלמרקטינג.

בסוף אפריל נסעתי לבומבמלה, עם נ (מישהי שהייתה חברה שלי) וחברה שלה.

מאי

בתחילת מאי הכרתי את נוש, מי שהפך לידיד מאד טוב שלי. הכרתי אותו ביומולדת של גוגי. זה היה ממש נחמד. כבר אז נוצרה מעין חבורה: אני, גוגי, מימי, פליקס, שוקו (ידיד שלי כבר שנים וחבר של בוריס שהתחיל לצאת עם מימי, אחריי שהכיר אותה ביומולדת של בוריס). שמחתי להתקרב לנוש ויותר מאוחר שמחתי לצרף אותו לחבורה.

באמצע מאי החלטתי להפרד לבובי. עיצבן אותי שהוא לא השקיע מספיק בקשר. ידעתי שזה לא נובע מזה שלא אכפת לו ממני (ידעתי שהוא מטורף אליי כמו שאני מטורפת עליו), אלא מזה שככה הוא בנוי, אבל השורה התחתונה הייתה אותה שורה תחתונה: לא קיבלתי דברים שאני צריכה.

נפגשתי עם בובי במטרה להפרד ממנו. במהלך הפרידה פרצתי בבכי והבנתי שהוא חשוב לי פי עשר יותר ממה שחשבתי. באותה שיחה גיליתי גם שאני חשובה לבובי פי עשר יותר ממה שחשבתי. בובי הבטיח להשקיע יותר והחלטנו להמשיך להיות בקשר.

המצב באמת השתפר פלאים. הייתי מאושרת ומאוהבת.

במאי החלטתי להתרחק כמה שיותר מ-נ, כי הקשר איתה העיק עליי. לעומת זאת, הקשר שלי עם שאר החברים שלי פרח.

בסוף מאי החלטתי להפסיק עם שיעורי הנהיגה, אחרי 120 שיעורים שנמשכו יותר משנתיים ושבעה טסטים. עשיתי את זה כי הבנתי בשלב מאוחר מאד, מאוחר מדי, שאני מהווה סכנה על הכביש, בגלל הליקוי שלי.

יוני

בתחילת יוני בובי ניהל איתי שיחה. הוא הסביר לי שהוא מטורף עליי, ושאני הכי חשובה לו בעולם. עם זאת, בלי שום קשר אליי, בובי חשב שהוא לא מסוגל להיות בקשר עם אף אחד. שננו התפרקנו שם לגמרי. בכיתי בטירוף. להפתעתי גם בובי בכה.

עלתה האופציה של פרידה, אבל שננו לא רצינו להפרד, אז החלטנו לקחת הפסקה של שבועיים, כדיי שבובי יוכל לראות אם הוא מסוגל להסתדר בלעדיי. השבועיים האלה היו לי מאד קשים. יצרתי עם בובי קשר כמה פעמים בשבועיים האלה. במיוחד הקשה עליי לעבוד איתו באותו חדר, כשהכול עמד באוויר.

באמצע יוני אני ובובי נפרדנו. שננו לא רצינו לעשות את זה. זה היה פרדוקס מטורף: שניי אנשים שמתים אחד על השניה ויש להם רגשות הדדיים אחד לשניה וטוב להם אחד בקרבת השניה - נפרדים.

באותה תקופה אני ובובי עברנו פרויקט בעבודה. המשכנו לעבוד באותו מוקד, אבל על פרויקט אחר, שהרבה יותר אהבתי. לפרויקט החדש גם הצטרפו אנשים חדשים והתחברתי לאחת מהן, פיצפיצ. גם העמקתי את הקשר עם בראון, מישהי נוספת שעובדת במוקד.

באותה תקופה גם עשיתי אבחון חדש, כי החלטתי שאני רוצה לעשות פסיכומטרי ורציתי לקבל התאמות. גם רציתי לדעת איפה אני עומדת ביחס לפעם, בקשר לליקוי למידה שלי.

בערך שבוע וחצי אחריי פתיחת הפרויקט, הצטרף למוקד בחור חדש, לו בחרתי לקרוא בבלוג ל. ל חיזר אחריי, ואני לא רציתי בחיזוריו. הוא מצא חן בעיניי בתור ידיד. אמרתי לו שאני רוצה ממנו רק ידידות והוא הסכים.

בסוף יוני אני ובובי חזרנו. הבנו שאנחנו לא מסוגלים להיות אחד בלי השניה. מאד שמחתי להיות איתו שוב, אבל הפחדים שהוא שוב ייעלם לי לא הרפו ממני.

יולי

כמה ימים אחריי תחילת יולי, היו שוב בעיות ביחסים שלי עם בובי. אנחנו מאד שונים וזה מאד הקשה עלינו. שקלתי שוב לוותר על הקשר, למרות הרגשות העזים.

באמצע יולי אני ובובי ליבנו את הבעיות בננו. שננו החלטנו לעבוד על הקשר ולגרום לו להצליח. זה באמת הצליח לנו. חווינו אושר מטורף. שננו היינו מאושרים שלא וויתרנו על הקשר כל כך בקלות.

התלבטתי מאד אם להתפטר מהעבודה. שיניתי את דעתי כמה פעמים. בסופו של דבר החלטתי שאני אתפטר באוגוסט.

בסוף יולי יצרתי קשר עם נ, כי רציתי להזמין אותה ליומולדת שלי. הגעתי למסקנה שאני לא רוצה להיות איתה בקשר אינטנסיבי, אבל שאשמח שנדע מה קורה בחיים אחת של השניה בראשי פרקים. נ לא הסכימה, מסיבות השמורות עימי ועימה. ממש פגעתי בה. אני מאד מצטערת שפגעתי בה, אבל ממש לא מתבאסת שהקשר בננו ניתק סופית.

אוגוסט

חגגתי יומולדת 21. ימי הולדת תמיד היו דבר שמאד חשוב לי. בנוסף, נרשמתי לקורס פסיכומטרי והתפטרתי מהעבודה בטלמרקטינג. העבודה שם שחקה אולי לגמרי. גם ידעתי שבמילא מתכוונים לפטר אותי. גם השליתי את עצמי שאם אתפטר - אקדיש את עצמי ללימודי הפסיכומטרי. זו הייתה מחשבה לא נכונה כי אני התפטרתי באמצע אוגוסט והרי הקורס היה אמור להתחיל רק בסוף ספטמבר. בכל מקרה - התפטרתי.

נסעתי לשבוע לטורקיה עם ההורים שלי והאחיות שלי. נהניתי שם. זו הייתה הזדמנות נהדרת להתקרב למשפחה שלי, וניצלתי אותה.

אני ובובי היינו מאד מאושרים ביחד, אבל אחרי שחזרתי מטורקיה - משהו העיב על אושרנו. מצבו של אבא של בובי הוחמר ובובי היה צריך להשקיע את כל זמנו ומרצו באבא שלו. זה הקשה על הקשר שלנו, אבל הצלחנו להתמודד.

באוגוסט שוב קיבלתי את ההוכחה עד כמה אנג'ל, הידיד הכי טוב שלי ומימי, חברתי הטובה ביותר, הם מקסימים ומדהימים. הם כל הזמן היו שם בשבילי - ברגעי צחוק וברגעי בכי.

ספטמבר

במהלך רוב ספטמבר לא עשיתי הרבה. לא הייתה לי עבודה יותר, קורס הפסיכומטרי היה אמור להתחיל רק בסוף החודש, וכך נותרתי חסרת מעש. ניצלתי את הזמן כדי לבלות עם חברים שלי.

החלטתי לחפש עבודה, כדי לעבוד עד שיתחיל קורס הפסיכומטרי, כי גיליתי שמצבי הכלכלי גרוע משחשבתי. מצאתי עבודה בחנות קטנה שמוכרת תחתונים וחזיות. כעבור יום וחצי הפסקתי לעבוד שם. גיליתי שבעל החנות משלם "שחור" ושהתנאים שם מחפירים. הוא אומנם העיף אותי אבל התכוונתי לעוף בעצמי באותו יום. ברגע שיצאתי משם - חיפשתי מיד עבודה בחנויות אחרות. מצאתי עבודה בחנות אחרת, שמוכרת שרשראות, קליפסים לשיער, תיקי צד ושאר שטויות שבנות אוהבות. עבדתי שם יום אחד ודווקא מצא חן בעיניי, אבל גם משם העיפו אותי, כי התרעמתי על כך שגם בעל החנות הזה התכוון לשלם לי שחור.

המצב של אבא של המשיך להיות חמור מאד. זה מן הסתם השפיע לנו מאד על היחסים, אבל המשכנו להתמודד.

לקראת סוף ספטמבר מצאתי עבודה בחנות שנמצאת בצד השני של העיר מביתי ויומיים אחר כך התחלתי קורס פסיכומטרי.

אוקטובר

אוקטובר עמד בסימן החגים. שיעורי הפסיכומטרי יצאו רק פעמיים בשבוע, במקום שלוש פעמים בשבוע, כי כל הזמן היו חגים. קראו לי לעבוד בחנות רק פעמיים לאורך כל אוקטובר - בגלל החגים.

באוקטובר ביליתי עם חבריי, למדתי לפסיכומטרי וביליתי עם בובי. מצבו של אבא שלו השתפר והיחסים בננו גם הלכו והשתפרו בהתאם. הייתי מאושרת ומאוהבת עד הגג. נהניתי מכל רגע במחיצתו.

באוקטובר יויו ניתק איתי קשר. יויו הוא מישהו שהיה ידיד רחוק שלי.

נובמבר

מצאתי עבודה שהיא להתקשר לאנשים בכל יום לשעה אחת ולשווק מוצר מסוים. העבודה נעשתה מהבית והייתה רק שעה ביום, אז היא לא הפריעה לי בלימודים. גם בנובמבר קראו לי לעבוד בחנות רק פעמיים. הסתבר שהם סתם חשבו שהם צריכים עוד כח עבודה, אבל היו להם מספיק עובדים. בסוף נובמבר הפסקתי לעבוד שם סופית.

במהלך נובמבר עברתי שבועיים שלמים, בהם לא הצלחתי לסגור 24 שעות בלי לבכות. זה נבע מזה שהיה לי קשה בפסיכומטרי, קשה עם העובדה שהשמנתי, קשה עם העובדה שהתרוששתי יותר ויותר, קשה להתמודד עם שוני עצום שיש ביני לבין בובי וקשה להתמודד עם מריבה עצומה שהייתה לי עם אימא שלי.  

תקופת הבכי פסקה בבת אחת כשניסיתי להפרד מבובי. להוציא את המילים האלה מהפה היה הדבר הקשה ביותר שעשיתי מעודי, והגעתי סופית למסקנה שאני יכולה להתמודד עם השוני בננו. מאז, הכי בעולם נהניתי מהפגישות איתו. אני כל כך אוהבת אותו. את שאר הבעיות פתרתי בשינוי הפרספטיבה שלי על הדברים.

בנובמבר כמעט לא ראיתי את חברים שלי. הם הפכו להיות סטונדטים עמוסים מאד וגם אני הייתי עמוסה בפסיכומטרי. 

דצמבר

חודש דצמבר הוקדש בעיקר ללימודים. כמעט בכלל לא ראיתי את החברים שלי (גם אם רציתי, לא יכולתי, כי הם היו עסוקים בלימודים באוניברסיטה). האדם העיקרי שפגשתי היה בובי ומאד מאד מאד נהניתי מהפגישות בננו, ועודני. הקשר בננו עמוק וחזק מאי פעם. אני מאד מאד מאד אוהבת אותו. פשוט אוהבת אותו בכל לבי ונשמתי.

השבועיים האחרונים היו השבועיים האחרונים של הקורס - הקרואים מרתון. הייתי כל יום במוקד הפסיכומטרי במהלך השבועיים האלה. היום (יום שישי) היה השיעור האחרון. כל השאר ניגשים לפסיכומטרי ביום ראשון, אבל אני עושה מותאם, והבחינה שלי היא ביום שלישי.

אני חושבת שזה יצא מאד סמלי שבחינת הפסיכומטרי שלי הולכת להיות ב-30.12. זה מאד סמלי כי יומיים אחר כך תתחיל שנה חדשה ואני אתחיל בחיים חדשים. בשלושת החודשים האחרונים כמעט לא היו לי חיים בגלל הפסיכומטרי. אני כל כך מקווה שלא אצטרך לעשות שוב. 

בשבועיים האחרונים חיפשתי פה ושם עבודה, כי אני הרי רוצה להתחיל לעבוד במשרה מלאה, כמה שיותר מהר. אני מקווה שאוכל באמת למצוא עבודה במהרה ושאוכל להחזיק שם מעמד וסופסוף להתחיל לחסוך כסף.

אולי שמתם לב שפוטרתי מחנות התרמילאות חודש וחצי אחרי ששנת 2008 התחילה, שכמה שבועות אחר כך התחלתי לעבוד במוקד הטלמרקטינג ועבדתי שם חמישה חודשים וחצי ושמאז שהתפטרתי, לפני ארבעה חודשים וחצי, כמעט לא עבדתי אלא רק יום פה ויום שם. לפיכך, מוקד הטלמרקטינג היה מקום העבודה העיקרי שלי בשנת 2008. אולי גם שמתם לב שאני ובובי ביחד כבר יותר מתשעה חודשים ולכן בובי היה הגבר הכמעט יחיד שהיה לי איתו קשר שמעבר לידידות בשנת 2008. 

אני מרגישה שהשנה הזאת הייתה חשובה ומשמעותית. שלמדתי בה הרבה והתבגרתי בה הרבה. אני מקווה ששנת 2009 תהיה משמעותית עוד יותר, שאהיה מאושרת, ושאצליח להגשים בה עוד ועוד מטרות.

אני מאחלת לכל קוראיי חג חנוכה שמח ושגם להם שנת 2009 תהיה שנה משמעותית ונהדרת.

שלכם,

נונה.

היי,

1. הלואי ואנשים יפסיקו להגיע לבלוג שלי דרך החיפוש "זיון בתחת."

2. כנראה שאלמד בשנה הבאה באוניברסיטה לשון עברית.

3. קניתי היום שמלה לחתונה של אחי.

4. אני לומדת יום וליל לפסיכומטרי.

5. הסטטיסטיקות מראות שיש לבלוג הרבה פחות כניסות מבעבר, ואני גם יכולה להבין למה.

6. האנגלית שלי הרבה יותר טובה ממה שחשבתי.

7. הסקס עם בובי מעולה.

8. אני אוהבת את בובי בכל ליבי ונשמתי.

9. שברתי את המיטה שלי בטעות. ממש פירקתי אותה לגורמים.

10. קר לי. הרבה יותר מדי קר.

11. אני כנראה מתחילה לתת שיעורים פרטים באנגלית לילדים של המורה לנהיגה לשעבר שלי.

12. התחלתי חפיסה שלישית ברציפות של גלולות. השאיפה היא לא לקבל מחזור במשך שלושה חודשים.

13. קניתי ספרים ב"צומת ספרים" כי היה מבצע של ארבע במאה. הספרים, לפחות אלו שהספקתי לקרוא, טובים.

14. אני אולי אכתוב פוסט על הספרים שהזכרתי בסעיף הקודם.

15. פסיכומטרי זה השטן.
16. מאד רציתי לכתוב פוסט ארוך וחופרני, אבל אני פשוט עייפה ועמוסה מדי בלימודים. אני מקווה לחזור להשקיע בבלוג כבעבר, ברגע שאסיים עם הפסיכומטרי.

17. הפוסט הבא היה אמור להיות רק ב-31.12, כלומר אחרי הפסיכומטרי, אבל כבר לא עמדתי במחסור בכתיבה.

18. קר קר קר. כוס אמאכ.

19. אני מתגעגעת לחברים שלי.

20. הסילבסטר הוא עבורי תאריך מיוחד, כי איבדתי את בתוליי בסילבסטר. זה קרה לפני שלוש שנים. בוריס היה החבר שלי בזמנו. כמה מוזר לחשוב על זה שאני עדיין הבחורה היחידה שהוא שכב איתה, אבל זו האמת.

21. הכרתי את מימי, חברתי הטובה ביותר ואת פליקס, ידידי הטוב, ביומולדת של בוריס לפני שנה (הרי הוא חזר לחיי לפני קצת יותר משנה והפכנו להיות ידידים). היומולדת שלו יומיים לפני הסילבסטר. עוד כמה ימים אני, מימי ופליקס נחגוג שנה להיכרותינו. שימו לב שלא נחגוג את היומולדת של בוריס, אלא את השנה להיכרות.

22. שיט. השמנתי עוד יותר.

23. ראיתי עכשיו בטלויזיה פרק של "סיינדפלד" ואחר כך פרק של "חברים." תמיד טענתי ש"חברים" לוקח את "סיינדפלד" בגדול, אבל הערב, באופן מפתיע, הפרק של "סיינדפלד" הצחיק אותי יותר מהפרק של "חברים." בעצם, אולי זה קשור לזה שראיתי את הפרק של "חברים" כבר 7895428642 פעמים.

24. בחלק של השלמת משפטים בפרק המילולי בפסיכומטרי, אני טובה יותר מבכל הנושאים האחרים. בהשלמת משפטים יש לי תמיד חמש תשובות נכונות מתוך חמש.

25. הפסיכומטרי משפיע לי יותר מדי על החיים.

36. אני מתה שהפסיכומטרי יהיה כבר מאחוריי.

37. ביום שלישי מה שכתבתי בסעיף הקודם יקרה.

38. הפוסט הזה עלוב בטירוף.

39. נכון שאתם מסכימים איתי שהפוסט הזה עלוב בטירוף?

40. שאו ברכה בעמלכם.

שלכם,

נונה.