היי,

מה קורה, חברים?

רציתי רק שתדעו ש:

1. יש לי חבר. הוא בחור טוב. אנחנו לומדים ביחד באותו תואר. יש מצב שבספטמבר, כשהשכירות שלי תסתיים, נעבור לגור ביחד. הוא אוהב אותי. אני עדיין לא אוהבת אותו, אבל בהחלט מקווה שזה יבוא.

2. עבדתי בחודשיים האחרונים במזכירות של אחת המחלקות באוניברסיטה. זה לא מסתדר, אז אני כנראה עוברת לעבוד בקפיטריה של האוניברסיטה.

לאט לאט אני מתגברת על המינוס שצברתי כשכמעט לא עבדתי במשך כמה חודשים. בנתיים ההורים שלי משלמים לי את השכר דירה ואני מאד משתדלת לחסוך בהוצאות כמה שיותר. המשכורת בעבודה במזכירות היא בדיליי של חודש (נגיד על העבודה שעשיתי בפברואר, אני לא מקבלת במרץ, אלא רק ב-1.4) ולכן עדיין לא נכנסה לי משכורת נורמלית. מחר תיכנס וגם ב-1.5. בנוסף, יש לי עוד הכנסה מהעבודה שאני עובדת בה רק בימי שישי בירושלים. זו עבודה בחלוקת עיתונים. אם אני באמת אתחיל לעבוד בקפיטריה של האוניברסיטה - אני אתפטר מהעבודה בירושלים, כי בקפיטריה אפשר לעבוד גם בימי שישי (המזכירות סגורה בימי שישי).

3. אני הרבה פחות מתלהבת מהדירה במרכז ממה שהתלהבתי בהתחלה, אבל עדיין אוהבת אותה. אין ספק שזו היה הצעד הכי חכם שעשיתי בחיים, כשעברתי לכאן. אני מקווה לעולם לא לחזור לגור בבית ההורים בירושלים.

4. עוד פחות משלושה חודשים מסתיים הסמסטר ואז רק מבחנים ועבודות יעמדו ביני לבין הזכאות לתואר. אשכרה ספרתי ויש לי רק עוד 18 ימים של לימודים סדירים עד סיום הסמסטר. זה ממש לא הרבה. אני משתדלת לתת פוש אחרון ולהשקיע בלימודים. לא יאומן שעוד כמה חודשים כבר יהיה לי תואר ראשון! זה עבר מהר! יש מצב שאעשה תעודה בפסיכותרפיה גופנית אחרי התואר.

5. חיי החברה פחות שוקקים ממה שחשבתי שיהיו. אני ניפגשת בעיקר עם צוצו, שהייתה שותפה שלי בשנה שעברה ועם אף-פחוס, שעבד איתי בסקרים בשנה שעברה, כל אחד בנפרד. את מימי, חברתי הטובה ביותר, שגם היא במקור מירושלים אבל גרה בת"א, כמעט לא יוצא לי לראות כי היא עסוקה מאד. אבל בסדר. גם אני עסוקה בעבודה ולימודים וחוצמזה, יש לי את החבר שלי ופה ושם גם מפגשים עם ידידים אחרים חוץ מאף פחוס.

6. אני מחכה בקוצר רוח לסיום החורף סופית. אני מתעבת קור ויותר מכל מתעבת גשם. אין לכם מושג עד כמה אני מצפה שכל הזמן יהיה חמים ונעים.

7. בפסח אני חוזרת לירושלים לעשרה ימים (אני הרי נוסעת ביום חמישי הקרוב ואז ביום שישי זה ליל הסדר ואז יש לי שבוע חופש, כי המזכירות סגורה בשבוע הבא). אני מקווה שיהיה נחמד. האמת שאני מתגעגעת למשפחה שלי וגם החבר שלי הבטיח לבוא לבקר.

8. בסוף לא פניתי לטיפול פסיכולוגי וגם לא התחלתי לנטול תרופות, אבל אני כבר לא מרגישה בשום צורה את הדיכאון שהרגשתי לפני כמה חודשים. לא יאומן, אבל הצלחתי להתגבר עליו בלי עזרה מקצועית.

9. התחלתי להאמין שאני בחורה יפה ומושכת, בעיקר בזכות החבר שלי.  

10. אני מאחלת לכל קוראיי שבוע טוב, חג פסח שמח ובכלל רק טוב.

וזה, בעצם, כל מה שרציתי להגיד (לכתוב).

שלכם,

נונה.