היי לקוראיי,

אני בסדר.

וגם, אחרי חצי שנה שבה בכלל אף אחד לא הציע לי לצאת לדייט, פתאום יש מבול של הצעות. בעצם, לא צריך להגזים. לא מבול. אבל שלושה בחורים באותו שבוע זה בהחלט מרשים, לא? במיוחד לאור העובדה ששניים מתוכם הכרתי במקרה באותה יממה, אבל במקומות אחרים לגמרי.

עם אחד יצאתי לדייט. הוא מצא חן בעיניי. היה דייט מוצלח. אני גאה בעצמי שלא עשיתי איתו שום דבר מיני. הדבר היחיד הגופני שעשינו זה להתנשק בסוף הדייט, אבל אחר כך הוא לא התקשר שוב. קצת התבאסתי, אבל השלמתי עם זה.

הוא מוצא חן בעיניי וגם הוא לא חדל להפגין כלפיי התלהבות. בדייט הוא התנהג כמו ג'נטלמן: בא לקחת אותי, שילם עליי במסעדה ודיבר איתי בצורה מכבדת ונעימה. בסוף הדייט התחבקנו בחוזקה חיבוק ארוך ונתנו כמה נשיקות בלחי, אבל שום דבר מעבר. בטח נתנשק בדייט השני. הבטחתי לעצמי לא לשכב איתו לפחות עד דייט רביעי, אם לא יותר.

אני לא שוכבת עם אף אחד מלבד בוריס וגם זה לעתים רחוקות. הקשר ביני לבין גורגור ניתק, כי הוא התחיל לצאת עם מישהי. הוא אפילו לא טרח לעדכן אותי בכך, אלא פשוט הפסיק ליצור איתי קשר, עד ששאלתי ואז הוא ענה. זה בכלל לא הפריע לי. שמתי לב עד כמה הוא לא היה חסר לי, בתקופה בה פשוט הפסיק ליצור איתי קשר. פה ושם עוד גברים מציעים לי הצעות מגונות, אך אני מסרבת לכולם. פשוט לא בא לי. לראשונה בחיי, אפילו לא קשה לי לסרב.

אז אני בסדר. רציתי רק להרגיע את הקוראים שבוודאי נלחצו לאחר הפוסט הקודם. הבטחתי שאעדכן כשארגיש יותר מאושרת וכעת עמדתי בהבטחתי. תודה מקרב לב לכל המגיבים שהגיבו תגובות מקסימות, מחזקות ומעודדות בפוסט הקודם.

שבת שלום.

נונה.