אולה אמיגוס, קו מוס טס?

בסופשבוע הקרוב אני מתכוונת לא לחזור לבית הוריי בירושלים, אלא להשאר במרכז. ההחלטה לסגור סופשבוע במרכז נפלה עקב זה שהשרירן ואני החלטנו כבר מזמן ללכת ביחד למסיבה מסוימת בת"א ביום שישי בערב וגם החלטנו ללכת לים.

היום כשדיברנו בטלפון וניסינו לתכנן איך יראה הסופשבוע שלנו, אז השרירן הציע שנלך לים ביום שישי ואז התלבטנו אם יבוא אליי אחרי הים או שיחזור לבית שלו ואז יבוא לאסוף אותי למסיבה. גם החלטנו שאחרי המסיבה הוא יבוא לישון אצלי בדירה.

השרירן גם אמר שהוא רוצה ללכת לרכב רכיבה בשטח על אופניים. הוא נוהג לקום מוקדם בימי שבת ולצאת לרכב (הוא לא נורמלי. כל השבוע קם ב-5.30 כי הוא מתחיל לעבוד ב-6.30 אז גם בשבת הוא קם בשעות האלה?!) ואז שיחזור אליי.

ואני אמרתי לשרירן שאני לא רוצה למנוע ממנו דברים שהוא אוהב, אבל שאשמח שנהיה ביחד בשבת בבוקר. תמיד כשאנחנו ישנים ביחד - הוא נעלם ב-6.00 בבוקר, אז גם בשבת? לפיכך, אמר השרירן שילך לרכב בשישי בבוקר.

ואני אמרתי לשרירן שלא בקטע מגעיל, אלא בקטע של ראיית המציאות, זה שאין מצב בחיים שכל התכנונים האלה יצאו לפועל, כי לשרירן יש בעיה של ארגון זמן. מאד קשה לו לאמוד זמנים וגם מאד קשה לעמוד בזמנים.

למשל, היה איזה יום רביעי אחד שרק יצאנו מהאוניברסיטה ב-19:20 בערב והשרירן אמר שהוא רוצה לחזור לביתו להתקלח ולאכול ולנוח ולהתארגן ואז ללכת לאחותו, שתעזור לו להכין עבודה להגשה ושהוא יבוא לאסוף אותי בסביבות 22:00 ואני מיד ידעתי בוודאות שאני יודעת שיש לי אף - שהוא לא יבוא לאסוף אותי ב-22.00, כי הוא לא יסיים עם העבודה להגשה ב-22:00. ידעתי שהוא רק יתחיל לעבוד עליה בסביבות השעה הזו. ובאמת, הפלא ופלא, כששלחתי לו הודעה ב22:15 - הוא באמת החזיר לי הודעה שרק התיישב על העבודה. השרירן לא משקר. גם את עצמו הוא משכנע שהדברים הולכים לקרות ובסוף הם לא קורים.

אז אמרתי לשרירן שהוא בטח ירדם אחרי הים ולא יבוא לקחת אותי למסיבה, או שהוא לא יקום בבוקר כדי לצאת לרכב, או שאחרי הרכיבה הוא ירדם ולא יבוא לקחת אותי לים, או שאחרי המסיבה הוא ירצה לחזור לביתו לישון ולא ירצה לבוא לישון אצלי, ושגם אם יקרה נס וכל התיכנונים יצאו לפועל - אז הוא יאחר בענק וגם אמרתי לו שאני רוצה שכשהוא יבוא לישון אצלי ונרצה לעשות סקס - אז הוא יהיה אקטיבי ולא רק ישכב על הגב ויתן לי לעשות את כל העבודה, מה שקורה לעיתים קרובות כי הוא גמור מעייפות. אמרתי לו שאני שמה 10,000 שקל במזומן שלא הכול יצא לפועל.

והשרירן התעקש שהכול כן יצא לפועל: שהוא יצא לרכב על אופניים בבוקר, יותר מאוחר יבוא לקחת אותי לים ואז יחזיר אותי לדירה, ילך לביתו לנוח ואז אחר כך יבוא לקחת אותי למסיבה ואז אחרי המסיבה יבוא לישון אצלי ויזיין אותי באקטיביות ואף יצליח להגיע לשני מספרים, כלומר יגמור פעמיים.

ואני התעקשתי שכל זה לא יקרה, אז השרירן הציע התערבות שהיא שאם יעמוד בהכול - אני חייבת לו שתי ארוחות במסעדה ואם לא - אז הוא חייב לי.

ואני אמרתי שחלק מהתערבות זה שגם יעמוד בזמנים של כל דבר, כלומר שנחליט על שעה בה הוא בא לקחת אותי לים ושעה בה הוא בא לקחת אותי ואפילו שעה בה הוא יוצא לרכב ושאם הוא מאחר ביותר מעשר דקות למשהו מהדברים אז זה נחשב שהפסיד בהתערבות והשרירן הסכים.

ואז אשכרה ניסחתי מסמך, עליו חתמתי ועליו גם השרירן יחתום (הוא הציע להעלות את זה על הכתב. איזה קרוע הוא). בפינה כתבתי את שמי המלא ותעודת זהות וכתבתי בדיוק כך (אני הולכת להעתיק מילה במילה את המסמך מלבד השמות שלנו):

הסכם על יום שישי

7:00 - רכיבה על אופניים.

9:00 - הביתה.

11:00 - לבוא לקחת נונה לים.

17:00 - יוצאים מהים.

22:00 - לבוא לקחת נונה למסיבה.

אחרי המסיבה הולכים לנונה והשרירן מזיין אותה באקטיביות שני מספרים ונשאר לישון.

פה חתמתי.

במידה והשרירן מאחר ביותר מעשר דקות לכל אחד מהדברים הנקובים בתוכנית, או במידה שהוא מבטל משהו, או משנה משהו, או לא מצליח לגמור פעמיים - השרירן הפסיד בהתערבות וחייב לנונה שתי ארוחות במסעדה הכוללות גם קינוח. במידה והשרירן עומד בכל הלו"ז הנ"ל ללא איחורים, ביטולים או תקלות - תזמין הנונה את השרירן לשתי ארוחות ערב במסעדה הכוללות גם קינוח.

פה חתמתי שוב.

אז זהו. ביום חמישי, כשאראה את השרירן בלימודים, אחתים אותו על המסמך גם. יש לי הרגשה שאני הולכת לנצח בהתערבות. אפילו לאדם ממוצע קשה עם לו"ז כזה עמוס, אז במיוחד לאדם כמו השרירן שכל כך מתקשה לאמוד זמנים ולעמוד בזמנים. אני הולכת להזמין סטייק במסעדה ולדפוק גם קינוח על חשבונו. איזה כיף!

אל תשכחו להכנס ביום שבת לבלוג, כי אני מבטיחה לכתוב עדכון על מי ניצח בהתערבות.

הרבה דברים קורים בחיים שלי. יש לי הרבה מה לומר על חיי החברה (סופסוף יצא לי לבלות בקבוצה וגיליתי עד כמה זה חסר לי), על הלימודים (נותרו רק עוד שלושה שבועות ויומיים לסיום הסמסטר ואז רק מבחנים ועבודות יפרידו ביני לבין הזכאות לתואר. בנתיים אני מנסה לעבוד על סמינריון ויש לי גם מבחן אחד כבר ביום חמישי הקרוב), תוכניות לשנה הבאה (ירדתי מהרעיון לעבור לגור עם השרירן. כנראה אכנס בתור שותפה לדירה עם ידידי אף-פחוס. כנראה לא מתחילה לימודי המשך בשנה הקרובה. כנראה לא אמשיך בסקרים, אלא אחפש עבודה במשרה מלאה, אולי בחברת אשראי), על המשפחה (ההורים שלי כל כך עוזרים לי. כפרעליהם. ויש גם הרבה מה לומר על אחיותיי, אחי, האחיינים והאחיינית שלי), אבל במקום לחפור על כל זה - אני אניח למקלדת כי מחר יום עמוס מצפה לי. אכתוב על זה בפעם אחרת.

שאו ברכה בעמלכם, תאכלו תמיד את הקשה של הלחם ותגידו תמיד תודה לנהג של האוטובוס.

לילה טוב למי שקרא את הפוסט בלילה.

שלכם,

נונה.

היי,

אפתח את הפוסט בסיפור שבסופו אבצע סקר. כל הקוראים מתבקשים לענות.

שאלתי:"למה?"

השרירן אמר: "כי ככה צריך! כי ככה נהוג!" ואף טען שאני לא יודעת דבר בסיסי שכזה, כי אין לי רכב ואפילו לא רישיון.

אני המשכתי להתעקש שאני רוצה לדעת למה. אמרתי לו שאני מבינה למה הייתי צריכה לסגור את הדלת אם הייתי יוצאת מהצד של הכביש: כי אז הייתה יכולה לעבור מכונית אחרת ולהוריד את הדלת של המכונית של השרירן. אמרתי לו שאני מבינה למה הייתי צריכה לסגור את הדלת, אם שנינו היינו יוצאים מהמכונית, כי אז מישהו היה יכול להכנס למכונית, לקחת ממנה דברים וגם כמובן לגנוב את המכונית. אבל למה לסגור את הדלת, כשאני יוצאת מהצד של המדרכה, כשמדובר בבדיוק חצי דקה וכשהשרירן יושב במכונית?

השרירן טען שכל האנשים יסכימו איתו וביקש ממני לשאול את הוריי או/ו את חבריי מה הם חושבים בסוגיה. שאלתי ידיד שלי והוא אמר שזה כי מישהו היה יכול להכנס לרכב של השרירן, להצמיד לו אקדח ולהגיד לו לנסוע לאן שיחליט המאיים באקדח. שאלתי את אימא שלי והיא אמרה שזה כי אם אני לא סוגרת את הדלת - השרירן מאבד שליטה על הרכב ואם נגיד מישהו יבקש ממנו לזוז - הוא לא יוכל.

ועכשיו אני רוצה לשאול אתכם, קוראיי היקרים. האם גם אתם חושבים שצריך לסגור את הדלת בסיטואציה שתיארתי ואם כן למה?

זה עדיין קצת מעצבן אותי שאין לי מפתח. כשגרתי בבית ההורים בירושלים כמה חודשים בתחילת השנה, אז הטריף אותי שהיא יורדת לקומה שלי ומציקה לי והיה יכול להקל עליי אם היה לי בזמנו מפתח.  אמרתי לאימא שלי שלאחיות הקטנות שלי יש מפתח לחדרים שלהן, אז למה שלי לא יהיה מפתח לקומה שלי. אימא שלי אמרה שיש הבדל בין קומה לחדר. טוב, שיהיה. העיקר שהקטע הזה של הכלא לא יקרה שוב. אני מניחה שהוא לא יהיה. זה קרה רק פעם אחת ועכשיו אימא שלי למדה את הלקח ותשים לב.

ואולי גם פה אעשה סקר, אם כבר הזכרתי סקרים. תגידו, אתם קוראים למשל למוכר בחנות למשל מותק?

חשבתי על לעבור לגור בגבעתיים בשנה הבאה. גבעתיים זה מיקום מעולה. מצד אחד זה קרוב לבר אילן. מצד שני זה לא בכל הדוסידה של גבעת שמואל ורמת גן על גבול בני ברק. זה הרבה יותר קרוב לת"א, שמלאה במקומות בילוי ובמקומות עבודה, אבל לא בתוך ת"א, ולכן לא יקר בטירוף. יש גם בגבעתיים מקומות בילוי, קניון ומרכזים מסחריים. למדתי להכיר מקרוב את גבעתיים בחודשים האחרונים וממש התאהבתי בה.

ואני לא רוצה לחזור לגור עם ההורים בירושלים. בפעם האחרונה שניסיתי - נכנסתי לדיכאון קליני וקניתי כדורי שינה ולא כדי לישון.

אז אני אוכלת סרטים ודואגת מה יהיה.

אז בדיוק בגלל שכל כך אין זמן במשך השבוע, שקלתי לסגור סופי שבוע במרכז לעתים יותר קרובות. למרות שזה כרוך בלוותר על העבודה שיש לי בימי שישי בירושלים ולמרות שזה כרוך בכך שאם אני חוזרת, אז אני יכולה לכבס בבית ההורים ולקחת אוכל מבית ההורים, אז אם אני נשארת, אני צריכה להוציא הרבה כסף על לקנות אוכל בסופר ועל לכבס את הבגדים במכבסה וגם כרוך בכך שלא אראה את המשפחה שלי, אליה אני מתגעגעת, עדיין רציתי לסגור סופי שבוע במרכז לעתים קרובות, כדי לבלות אתו. אבל אם הוא לא רוצה או שכן רוצה, אבל לבלות איתי רק מספר מועט של שעות בסופשבוע, אז לא שווה לי להישאר.

נונה.

היי,

אז מה קורה איתי בשלושת התחומים?

לימודים

החלטתי לתת פוש אחרון רציני ולנסות בכל הכוח להעלות את הממוצע כמה שיותר. כולי תקווה שאצליח להעלות אותו ברמה כזו שתספיק לתואר שני בעתיד. בשנת הלימודים הקרובה, בכל מקרה, זה לא הולך לקרות.

מבאס אותי שיש שם משמעת צבאית מבחינת מנהלת המוקד ומבחינת אחראי המשמרת. יש חוקים רבים ונוקשים בטירוף. אבל אני מתמודדת. העיקר שיש הכנסה.

זוגיות

הקשר בינינו התחיל בצורה הזויה: אני רציתי ממנו רק סטוץ. רציתי סקס ערב אחד (ארבעה ימים אחרי שנכנסתי לדירה במרכז) אז התקשרתי אליו והזמנתי את עצמי אליו (הכרנו כי אנחנו הרי לומדים לאותו תואר) ואז אחרי ששכבנו הוא אמר שאני כבר מזמן מוצאת חן בעיניו ושהוא מזמין אותי לצאת איתו ואני הסכמתי. הוא אמר שאם באמת הייתי רק דופקת וזורקת אותו ומתייחסת אליו כמו אל גוש בשר, כפי שאמרתי לו שהייתה התוכנית שלי, אז הוא היה נעלב, כי הוא סיים עם סטוצים לכל החיים ומחפש רק קשר רציני. חתיכת היפוך תפקידים. (אגב, גם אני לא רציתי את הסטוץ בגלל חרמנות נטו, אלא בגלל הבעיות שהיו לי בזמנו, שזמן סקס זה היה הזמן היחיד שהרגשתי בו משוחררת וכי חשבתי שזה כל מה שאני יודעת לתת).

אז בכל פעם שהשרירן לא עונה לי לטלפון, או אומר שהוא עייף ומעדיף לישון או להיות עם עצמו על פני להיפגש - אני מתחילה לאכול סרטים שהוא עומד לעזוב אותי. זה ממש נורא הקטע הזה. השרירן דווקא מאד מוכיח את עצמו, את אהבתו אליי ואת המחויבות שלו כלפיי. למרות שהוא צריך לקום כל יום ב-5.30 בבוקר - הוא נפגש איתי בערב, למרות שאני עובדת עד 22:00, מה שאומר שאני יכולה להיפגש רק בסביבות 23:00. הוא הכיר לי את המשפחה שלו זמן קצר אחרי שהתחלנו לצאת, הוא נסע במיוחד בשבילי לירושלים ויותר מפעם אחת והכיר את משפחתי ואני תמיד יכולה לסמוך עליו שיהיה שם בשבילי ויתמוך בי, כשאני מבואסת ממשהו.

השרירן שכר דירה לבד במשך שנה אבל מכיוון שהתעקש לגור לבד ולא עם שותפים, שילם מעל 3,000 שקל בחודש על השכירות, פלוס עוד לפחות 1,000 שקל בחודש על אוכל וחשבונות, פלוס בסביבות ה-1,000 שקל בחודש על זה שהוא מחזיק רכב, פלוס עוד בסביבות 1,500 שקל בחודש על שכר לימוד. אז הוא נכנס למינוס ענק ובפברואר האחרון, כשחוזה השכירות שלו הסתיים, הוא חזר לגור עם הוריו (זה היה לגמרי במקרה שבוע וחצי אחרי שהתחיל הקשר בינינו). השרירן אמר לי בזמנו שהוא מתכנן לשכור דירה כשתסתיים שנת הלימודים.

ואני מבינה אותו. אנחנו ביחד פחות מארבעה חודשים, שגם במהלכם עזבתי אותו וחזרנו. הוא מעולם לא גר עם אף אחת. אני מבינה שזה קצת מלחיץ אותו. וגם הוא מצולק מאקסיות מניאקיות. ומצולק מלשכור דירה, כי זה הכניס אותו למינוס ענק.

אם יש מישהו שאני סומכת עליו בעבודה רבה וקשה - זה השרירן. הוא עובד כל יום 11.5 שעות (מלבד יום רביעי, שזה יום לימודים מלא מהבוקר עד הערב ויום חמישי, שבו הוא נאלץ לעבוד רק 9 שעות כי יש לו שיעור אחד בסוף היום).

שלכם,

נונה.