לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים


רק על עצמי לספר ידעתי

Avatarכינוי: 

בת: 38





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוגוסט 2011    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031   

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
8/2011

כולם רוצים רק לזיין אותי?


היי,

 

מישהי הגיבה לי הפוסט שפירסמתי אתמול, ובו כתבתי על דייט שיצאתי אליו את התגובה הבאה:

"חוקים:

1. בחורה לא צריכה לשאול בדייט ראשון אם ניפגש שוב - זה מעיד על נואשות, וכמובן לא לשאול את זה כמה פעמים - כי את נשמעת ממש נואשת.

2.תקראי בין השורות ואל תעצמי עיינים בכוונה - הוא לא יודע מה הוא רוצה מחייו, והוא גם אמר לך את זה. בחורים שרוצים קשר רציני אומרים - אני רוצה קשר רציני. בחורים שרוצים סקס של 3 פגישות וזהו יגידו - לא יודע מה אני רוצה.

3. בחור שלא מציע לשלם בדייט ראשון לא מכבד אותך ולא רוצה אותך. גם אם הזמנת ב70 שקל והוא ב20. כבר יצאתי לדייטים ראשונים כאלו בדיוק! והבחור שילם. ואפילו היה דייט אחד - דייט שלישי, שפשוט הייתי רעבה אז הבחור אמר "בואי נישב תאכלי משהו אני מזמין" - יצא 100 בערך. וגם - מתוך נימוס הוא היה אמור להזמין. זה שהוא לא כיבד את רצונך שלא יגע בך, זה שהוא אמר בצורה משפילה "אני אחשוב על זה" כל אלו מראים שאם הוא יתקשר זה בשביל סקס.

למה יצאת לפני מבחן לדייט? גברים הם לא הכל בחיים! מתי תביני..."

 

האמת שהיא ניסחה את עצמה בצורה בוטה ומתנשאת, אבל התגובה שלה הצליחה מאד להשפיע עליי, כי הבסיס לדבריה הרגיש לי נכון. באמת לילה לפני כן, כשחזרתי מהדייט, אז אמרתי לצוצו השותפה שלי שאני חושבת שזה קצת לא יפה שמצד אחד צ'וצ'וק כל כך ניסה לגעת בי וכל כך ניסה לנשק אותי, אבל מצד שני אמר לי בסוף הדייט שהוא לא בטוח שנתראה שוב.

 

אבל לא לקחתי את זה עד כדי כך קשה, עד שראיתי את התגובה וכל הרמזים התחילו להתחבר לי. והתחלתי להרגיש ממש נורא והתקשרתי למימי ואז ניהלנו שיחה ארוכה וחשובה.

 

אמרתי לה שכולם רוצים רק לזיין אותי. מימי אמרה שאני לא צריכה לקחת את זה אישית. שגברים זה עם מטומטם ושמרבית הגברים מחפשים לזיין כל דבר שזז. שזה לא מכוון ספציפית נגדי.

 

אמרתי לה שהחודש האחרון היווה פגיעה באגו שלי:

קודם היה את הסיפור עם פליקס שניתק איתי קשר אחרי הסקס (האמת שהוא לא חיפש להשכיב אותי. להפך. הוא ניתק איתי קשר כי אני יזמתי סקס, אחרי שנים של ידידות).

אחר כך היה את הסיפור עם מומי שעכשיו אני מבינה עד כמה זה היה דפוק וזרוק: הוא ממש לחץ עליי לשכב איתו בדייט ראשון, בפגישה השניה הוא בא אליי לדירה וזיין אותי, בתום הדייט השלישי הוא שכב איתי גם ואחרי כמה ימים הוא אמר לי שהוא רוצה להפסיק לצאת איתי, כי זה מרגיש לו שזה הופך רציני מדי.

אחר כך היה את הסיפור עם טוני, שאומנם לא קרה ביננו כלום, אבל שהוא מצא חן בעיניי, אבל הוא אמר לי שלא יהיה כלום, כי הוא בתקופה מתוסבכת.

אחר כך היה את הסיפור עם הבלוגר, שאומנם גם אני לא רציתי אותו בכלל, אבל עדיין פוגע באגו, שגם הוא לא רצה אותי.

 

ואמרתי למימי שכל השנים התעקשתי לא לשנות דרכיי. כל השנים תמיד שכבתי על ההתחלה, תמיד דיברתי על מין על ההתחלה, תמיד סיפרתי עם כמה גברים הייתי על ההתחלה, תמיד הייתי מאד יוזמת. ושהרוב המכריע של הגברים לא רצה איתי קשר רציני, אלא רק סקס.

 

שאני מרגישה שביזבזתי עשר שנים מחיי, כי עברו כבר עשר שנים מאז הנשיקה הראשונה שלי והפעם הראשונה שמישהו עשה לי ביד, ומאז תמיד התנהגתי כמו שכתבתי בפסקה הקודמת. מימי אמרה שאסור להתחרט על העבר. שמטעויות לומדים. היא הזכירה לי שבמרבית הפעמים נתתי את עצמי מבחינה מינית כי הרגשתי שאני טובה רק לזה והיה לי ביטחון עצמי נמוך, ושהיום זה כבר לא ככה. היא אמרה שזה נשמע שאני מתבגרת ומחכימה מיום ליום.

 

אמרתי לה שלאחרונה החלטתי לשנות דרכיי. הנה, לא סיפרתי לצ'וצ'וק על הנסיון שלי עם גברים מלבד זה שהיה לי קשר של שלוש שנים, לא שכבתי איתו, אומנם צחקנו קצת על מין, אבל לא פירטתי לו על תנוחות, לא סיפרתי דברים אינטימיים. תמיד שידרתי מין יותר מבחורה ממוצעת, אבל ממש קצת יחסית לעצמי. ומימי אמרה שהיא גאה בי.

 

אז אמרתי לה שאני לא מבינה למה נפלתי על מישהו שרק רצה לזיין אותי. מה, כתוב לי שלט "זיין אותי" על המצח? ומימי שוב אמרה שמרבית הגברים מחפשים סקס ושאני לא צריכה להרגיש רע, כי עובדה שלא נתתי לו.

 

ואמרתי למימי שכשאני רוצה משהו - אני אומרת מה אני רוצה. כשאני רוצה לומר משהו - אני מתכוונת בדיוק למה שאמרתי. נורא קשה לי להבין רמזים ודרכים עקיפות, באשמת הליקוי שלי. באשמת האן.וי.אל.די אני צריכה שיגידו לי מפורשות מה רוצים ממני. זה לא שאני יודעת לשחק משחקים ובוחרת שלא לשחק אותם. אני פשוט לא יודעת את החוקים. תארו לעצמכם שלא תדעו את החוקים של מונופול או של שש בש ותנסו לשחק. אין מצב שתנצחו. זה בדיוק אותו דבר.

 

והזכרתי לה מה שאמרתי לרודי. רודי הוא מישהו שהציע לי לצאת איתו לפני כמה חודשים והיות שידעתי שתקופה מסוימת לפני כן הוא אמר למימי שהוא רוצה רק לזיין אותי אז שאלתי אותו אם אנחנו יוצאים לדייט או למשהו דמוי דייט שכל מטרתו להוריד בגדים. אמרתי לו שאם הוא רוצה סטוץ אז יש מצב שאני אסכים, אבל אני לא רוצה שהוא יעבוד עליי, אלא יאמר לי מפורשות.

 

וגם הזכרתי לה מה שאמרתי גם ל-י וגם למומי. אמרתי את האמת. לשניהם אמרתי שאני תמיד שוכבת על ההתחלה, לפני שמחליטים לאן ילכו היחסים ואז שזה גורם לי לאכול סרטים. הייתי לוקחת דברים הרבה יותר לאט, אם לא הייתי שוכבת ישר על ההתחלה, אבל זה שכבר נתתי את עצמי מבחינה מינית, גורם לי לעשות שיחות "יחסינו לאן" בפגישה שניה וגורם לי לאכול סרטים, אם למשל הגבר עכשיו ישכב גם עם אחרות ושאם לא יקרה ביננו משהו רציני - סתם נוסף עוד גבר לרשימת הגברים ששכבתי איתם.

 

ומה שאמרתי גם ל-י וגם למומי, שגם איתם שכבתי על ההתחלה, זה שאני אומנם לא יודעת אם אני רוצה מהם קשר רציני, כי זו רק ההתחלה, אבל אני כבר יודעת שאני לא רוצה סטוץ. ושגם הם באותו רגע לא יודעים מה הם רוצים, אבל אם יום אחד יבינו סופית שהם לא רוצים ממני קשר רציני אז שיגידו לי.

 

אבל הבעיה היא שמרבית הגברים לא יגידו לי. גם כי אין להם שום אינטרס, כי הרי אמרתי שאני לא אשכב איתם אם זה יהיה סטוץ, וגם כי לא נהוג לומר דברים כאלה. נהוג להבין מרמזים ודרכים עקיפות ולי אין את היכולות האלה. איך אדע אם מישהו רוצה רק לזיין אותי?

 

מימי אמרה שאני צריכה פשוט להיות יותר זהירה ולבחון כל צעד של הבחור. אם הבחור מציע להגיע אליי לדירה, אם הוא כל הזמן שולח ידיים וכל מני דוגמאות כאלה. היא אמרה שעליי להיות יותר זהירה, כי גם עלולים לעשות לי משהו בניגוד לרצוני. היא הציעה לי לא להכנס למכוניות של אנשים שזה עתה הכרתי, לא ללכת למקומות מבודדים או לדירות של אנשים שזה עתה הכרתי.

 

ועוד משהו שמימי אמרה זה שזה באמת נכון שסביר להניח לא יצא קשר רציני עם מישהו שאשכב איתו על ההתחלה. היא סיפרה לי שהחבר שלה אמר לה שאפילו אם הייתה יוזמת סקס בפגישה הראשונה, אז עם כל כמה שנמשך אליה ורצה לשכב איתה - הוא היה מסרב כי אז היה מאבד כבוד אליה. היא אמרה שלא כל הגברים האלה, אבל מרביתם כן. שזה מטומטם ונורמה של חברה מטומטמת, אבל זו החברה שאנחנו חיים בה. ולכן עליי לשמור על עצמי.

 

היא אמרה שעליי לכבד את הגוף של עצמי. לא לשכב עם מישהו כי לא נעים לי לסרב. אפילו לא להתנשק עם מישהו רק כדי לרצות אותו, אלא אך ורק אם אני מרגישה בנוח.

 

אמרתי לה שאני רוצה שמישהו יתאהב בי. מימי הזכירה לי שבובי אהב אותי והיה איתי שלוש שנים.

 

היא אמרה שאהבה מגיעה ברגע שהכי פחות מצפים לה. נתנה לי דוגמא מעצמה: לא היה לה חבר כבר שלוש שנים וגם החבר שהיה לה לפני שלוש שנים לא אהב אותה והיא אהבה אותו. היא גם לא קיימה יחסי מין כבר שנה וחצי. והנה, אחרי שלוש שנים של סינגליות, היא מצאה מישהו שהתאהב בה והיא התאהבה בו והם ביחד.

 

אמרתי לה שאני לא מסוגלת להיות לבד כל כך הרבה זמן. הזכרתי לה שכבר שבע שנים לא הייתי בלי מגע של גבר ליותר מכמה שבועות.

 

מימי אמרה משהו, שאני אמרתי לעצמי פעמים רבות בעבר: שעליי להיות לבד קצת, כדי לדעת מי אני גבר ואם אני מרגישה שלמה בלי גבר. היא הזכירה לי שאין לי כמעט תחביבים ושאני בחוסר שקט מתמיד. הציעה לי לעשות יוגה ולהרשם למשהו כמו אירובי, כי זה גם טוב מבחינת תחביבים, גם טוב מבחינת בריאות גופנית וגם טוב לשקט נפשי.

 

ואז הייתי צריכה להכנס לעבודה, אז סיימתי את השיחה איתה. וחצי מהמשמרת הייתי מבואסת טילים (כולם שאלו אותי מה קרה. ככה זה. אפשר לקרוא את הבעות הפנים שלי כמו ספר. אם אני שמחה - אני קופצת עד השמיים. אם אני מבואסת - אני נראית כאילו אני הולכים להתאבד).

 

הצחוקים במקום העבודה שיפרו את מצב רוחי וגם הזכרתי לעצמי שלא קרה כלום. בסך הכול מישהו כנראה רצה לשכב איתי, אבל אני לא עשיתי איתו כלום, אז אין לי על מה להרגיש רע.

 

ואז קיבלתי SMS מצ'וקצ'וק. הוא שאל מה שלומי ואיך היה המבחן, אז עניתי לו ששלומי סבבה ושהיה מתיש והוא שאל איך אני חושבת שיהיה הציון ועניתי לו שאני לא יודעת, אבל אני מאד מקווה שלא אצטרך לעשות את המבחן שוב בשנה הבאה ושאלתי מה איתו והוא סיפר שהוא היה בטיול ושהוא עכשיו בדרך לבית של חבר ואני סיפרתי לו שזה עתה התפטרתי ועוד כל מני דברים כאלה. ההתכתבות הזאת נורא בילבלה אותי. כי מצד אחד, הוא יזם קשר, אבל מצד שני לא הציע להפגש. לא ידעתי מה להבין מזה.

 

ואחרי העבודה אף-פחוס ידידי בא לקחת ממני מדף (הרי הוא עבר דירה בשבוע שעבר ואני עוברת דירה עוד כמה ימים. היה לי מדף שלא הייתי צריכה והוא היה צריך מדף) ושאל למה הייתי מבואסת בעבודה וסיפרתי לו והוא הקשיב ותמך. אגב, אף פחוס הוא מקרה נדיר של גבר שכל הזמן שומע ממני על דברים שקשורים לסקס ומעולם לא ניסה לעשות איתי כלום. זה מוזר לי.

 

ואחרי שהוא הלך, שלחתי לצ'וקצ'וק הודעה:"עסוק?" והוא שלח לי שהוא בדיוק יוצא מהבית של החבר שלו ושהם שתו בירה וניגנו על חשמלית ושהוא עוד רבע שעה בשכונה (צ'וקצ'וק גר באותה שכונה כמוני) ואז בדחף אימפולסיבי שלחתי לו:"רוצה לבקר אותי? אני בדירה" והוא כתב:"אשמח" ואני כתבתי:"אני מחכה."

 

לא ברור לי למה עשיתי את זה. זו באמת הייתה החלטה אימפולסבית. אני מניחה שחשבתי שאולי נשכב וזו תהיה מסיבת הפרידה שלי מעולם הסטוצים או שהוא יגיד לי שהוא לא מחפש רק לזיין אותי, ואז נוכל לקדם את היחסים הלאה.

 

והוא באמת הגיע תוך רבע שעה. פתחתי לו את הדלת והוא חיבק אותי בחוזקה ואז שאלתי אם הוא רוצה לשתות מים או נס והוא אמר שמים אז הבאתי לו מים והכנתי לעצמי נס והתלבטנו אם לשבת בסלון, אבל פחדנו שזה יפריע לשותפות שלי, אז הלכנו לחדר.

 

החדר היה ריק כמעט לגמרי. הרי ההורים שלי לקחו לירושלים את השולחן, את הארון, את הכוננית, את כל הדברים שהיו תלויים על הקירות, את הכיסא. בחדר נשארה רק מיטה ובפינה היו זרוקים קצת דברים בסיסיים שהשארתי לי לשלושה ימים כמו קצת בגדים ודאורדורנט ולפטופ.

 

התיישבנו על המיטה ואז פתחתי בנאום ארוך: סיפרתי לו על המגיבה, סיפרתי לו על ההיסטוריה המפוקפקת שלי עם גברים, סיפרתי לו שהחלטתי לשנות דרכיי, סיפרתי לו כמה מה שאמר בסוף הדייט ביאס אותי, אמרתי לו שאני חושבת שהוא חיפש רק לזיין אותי ושזה נורא באסה כי באמת היה לי כיף איתו בפגישה.

 

והוא אמר שהוא לא יכחיש שהוא נמשך אליי ולכן מן הסתם ישמח לשכב איתי, אבל שבלי קשר לזה, באמת היה לו נורא כיף איתי בדייט ושאמר מה שאמר כי הוא באמת בתקופה מבלבלת. הוא שוב סיפר על הקונפליקטים שיש לו בין הדת לחילוניות, הוא שוב סיפר שזה עתה סיים תואר שני ושהוא כבר חצי שנה לא מוצא עבודה.

 

הוא אמר שזה שאני חושבת שגבר שישמע ששכבתי עם הרבה גברים - יגרום לו לרצות לשכב איתי, לא בהכרח נכון. אפילו להפך. שלשכב עם מישהי שהייתה עם הרבה - יגרום לו להרגיש לא מיוחד. 

הוא אמר שלא ניסה להשכיב אותי בפגישה. שאפילו לא היה לו קונדום אז וגם שאם היה מנסה להשכיב אז היה אומר לי שבטוח ניפגש שוב.

הוא אמר שזה שגברים אחרים רצו רק לזיין אותי - לא אומר שצריך להשליך עליו.

ואז הוא חיבק ונישק אותי.

 

עוד משהו שהוא אמר לי זה שלא נכון שכולם רוצים רק לזיין אותי והזכיר לי הרי היה לי קשר של שלוש שנים. ואני רק בת 24. הנה, הוא בן 31 ולא הצליח להגיע לקשר של שלוש שנים, אלא רק פעם אחת לקשר של שנה וחצי.

 

שכבנו מחובקים ודיברנו. הוא ניסה לגעת בי המון. נשכב מעליי, התחכך בי, שלח ידיים למקומות אישיים שהורדתי משם, אמר שהוא מת לזיין איתי ושאני סקסית בטירוף. אני מניחה שהיה רק טבעי שהוא ינסה. בכל זאת הזמנתי אותו אליי בשעה מאוחרת בלילה וקיבלתי את פניו לבושה במכנס דפוק-אותי ובגופיה רחבה בלי חזיה, שהשדיים שלי מבצבים בה גם מהצדדים וגם מלפנים, כי הפתח של הצווארן ענק וגם צדי הגופיה רחבים (זו פשוט הפיז'מה שלי. יש עליה ציור של ילד מחבק סנופי גם על המכנס וגם על הגופיה. זה לא היה מכוון כדי לגרות אותו. זה במקרה מה שלבשתי כששלחתי לו את ההודעה. הרי לא תיכננתי מראש לשלוח את ההודעה).  

 

ואני ממש גאה בעצמי שסירבתי. לא שכבנו. לא עשיתי איתו שום דבר מלבד נשיקות לוהטות.

 

וכשהוא הבין שלא יצא לו סקס, אז הוא נשכב לצדי, חיבק אותי והמשיך לדבר איתי. דיברנו על כל מני דברים. למשל על היחסים שלו עם אבא שלו, שהם מורכבים כי צ'וקצ'וק דתי ואבא שלו נגד דת. ושוב על כל מני היבטים של הקונפליקט שלו בין דתיות לחילוניות.

 

דיברנו גם על מין. הוא סיפר לי קצת על בחורות שהיה איתן. הוא בכלל לא היה עם הרבה.

 

ב1.15 בלילה הוא חייב ללכת, כי היו לו שלושה ראיונות עבודה יום למחרת, שאחד מהם היה במרחק שעה נסיעה מוקדם בבוקר. הוא נפרד ממני בחיבוק ענק.

 

ואני מבולבלת. אני מפחדת שהוא אמר לי מה שרציתי לשמוע (כל הקטע הזה שהוא לא מחפש ממני רק סקס). חוצמזה, גם אם הוא לא רוצה ממני אך ורק סקס, זה עדיין לא אומר שהוא רוצה לצאת איתי לדייט רציני. הרי גם יזיזים מדברים וצוחקים. אפילו אם הוא באמת חושב שאני חמודה ומחבב אותי - זה עדיין לא אומר שהוא רוצה אותי לקשר רציני.

 

ומה אני רוצה? אני מבולבלת. אומנם היה לי כיף איתו בדייט הראשון, אבל אני לא בטוחה שהוא ראוי לי אחרי שכל כך בילבל אותי וכל כך גרם לי להרגיש רע עם מי שאמר.

חוצמזה, שזה ממש מצחיק שהוא אמר לי שהוא לא מחפש רק לשכב איתי וכמה דקות אחר כך ניסה לשכב איתי.

הרי אם זה נראה כמו ברווז, נשמע כמו ברווז, מרגיש כמו ברווז - סביר להניח שזה ברווז.

 

ואפילו אם באמת הוא ירצה ממני משהו רציני - אולי זה סתם להכניס ראש בריא למיטה חולה. האיש באמת מתוסבך עם עצמו. הוא באמת בתקופת מעבר. באמת מחפש כרגע עבודה ובאמת לא יודע מה הוא רוצה מעצמו מבחינת עבודה ומבחינת מערכות יחסים ובאמת בתסביך רציני עם הדת. בשביל מה אני צריכה את זה על הראש שלי? גם אני בתקופת מעבר. גם אני מבולבלת ואני צריכה מישהו שיתמוך בי, במקום ליפול עליי עם הדברים האלה. לא יודעת. לא יודעת מה לחשוב. גם הפרטים הטכניים לא כל כך מסתדרים: הרי עוד יומיים אני חוזרת לגור בירושלים והרבה יותר קשה לנהל קשר בשלט רחוק. וגם בתור דתי - הוא שומר שבת על כל היבטיה ולכן לעולם לא נוכל להפגש או לתקשר בשבת. ואני באמת צריכה ללמוד מי אני בלי גבר. וגם יש את העניין שהבטחתי לעצמי להפסיק לדבר עם גברים בפגישות ראשונות, בדיוק על הנושאים שדיברתי עליהם.

 

ככל שאני חושבת על זה יותר - אני יותר ויותר משתכנעת שאני צריכה לדבר איתו ולהגיד שלא יהיה לסיפור ביננו המשך.

 

איזה תסבוך.

 

שלכם,

נונה.

נכתב על ידי , 31/8/2011 14:29  
33 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של הטרמפיסטית ב-1/9/2011 18:19
 



על דייט מורכב, מבחן בידיש והורים מקסימים


היי,

 

אתמול יצאתי לדייט עם צ'וקצ'וק (הבחור עליו כתבתי בפוסט הקודם). חזרתי לרמת גן אתמול ויצאנו לדייט (בכל מקרה התכוונתי לחזור לרמת גן אתמול בערב כי היה לי מבחן בידיש היום ב-8.30, אבל חזרתי בשעה יותר מוקדמת, כדי שנוכל לצאת לדייט. לא אחראי מצדי לצאת ערב לפני מבחן, אבל שיכנעתי את עצמי שזה לא נורא).

 

בדייט היה נורא כיף. צ'וקצ'וק בחור משעשע, נחמד וחכם. אומנם לא חתיך הורס בכלל, אבל נראה בסדר. הוא בא לקחת אותי עם הרכב. בהתחלה הלכנו לאיזה פארק שיש בו גג שכשעולים עליו - אז רואים את כל גוש דן. זה היה נורא יפה ונורא רומנטי. אחר כך הלכנו לפאב בתל אביב וגם שם היה נחמד ומצחיק.

 

משהו שקצת הפריע לי זה שהוא נמרח עליי קצת יותר מדי. כשהיינו על הגג הוא ניסה לנשק אותי, הסטתי את הפנים וזזתי ואז הוא נפל על הגג. מזל שלא נפל מהגג. יותר מאוחר אני נשקתי לו ואז התנשקנו בלהט, אבל אחר כך הוא קצת הגזים בזה שכל הזמן ניסה לגעת בי. הוא לא נגע בשום מקום אינטימי, אלא רק בגב ובכתף וניסה לחבק אותי כל הזמן. מצד אחד זה היה מתוק. מצד שני אפילו לאדם אוהב מגע כמוני יש גבול. במיוחד כי הרי הבטחתי לעצמי להמנע כמה שיותר ממגע גופני בדייט ראשון.

 

כשהיינו בפאב אז באחת הפעמים שהוא ניסה לנשק אותי אז נרתעתי וראו עליו שהוא נפגע, אז התעקשתי להסביר את עצמי ואמרתי שכשמישהו מנסה כל הזמן לגעת בי אז ברוב הפעמים זה אומר שהוא מחפש סטוץ. וצ'ו'קצ'וק אמר שזה לא בהכרח תמיד נכון. ושזו התחלה והוא לא יודע מה הוא רוצה. ואני אמרתי שגם אני עדיין לא יודעת מה אני רוצה ממנו, אבל שאני לא רוצה סטוץ. 

 

נושא שדיברנו עליו דיי הרבה זה שצ'וקצ'וק הוא דתי. הוא סיפר לי שהוא בקונפליקט: מצד אחד הוא מאד מתחבר לדת ושומר שבת (כולל הכול. לא נוסע, לא מדליק חשמל, לא מדבר בטלפון, הולך לבית כנסת וכו') וגם מאד מקפיד על כשרות על כל היבטיה. מצד שני, הוא כאמור מאד אוהב מגע, מאד אוהב לצאת לבלות בפאבים (הוא אומנם לא יכל לאכול בפאב שישבנו, כי הגישו שם גם בשר וגם חלב, אבל הוא הזמין לו בירה ואמר שממש כיף לו לשבת שם). הוא אמר שעד לפני שנה הוא היה בטוח שהוא מחפש בחורה דתיה להתחתן איתה, אבל אז החליט להרחיב את העניין.

 

האמת שהוא באמת איש של קונפליקטים. גם דיברנו על זה שבמצד אחד הוא למד תואר ראשון בכלכלה, שזה שיא הגשמיות ותואר שני במנהל עסקים וגם עבד שנים בתור כלכלן בחברת ביטוח, שזה שיא הבורגני. מצד שני, הוא מאד רוחני. מאד מתחבר למדיטציה וליוגה, היה בהודו ומחפש כל הזמן רוחניות.

 

מאד נהניתי בדייט וגם ניכר שהוא מאד נהנה. הוא נקרע מצחוק מהבדיחות שלי, אני נקרעתי מצחוק על הבדיחות שלו וניהלנו שיחה ארוכה ומעניינת על כל נושא שבעולם.

 

רצינו להמשיך לשבת בפאב עוד, אבל הייתי חייבת לחזור לדירה. היה כבר 23:15 ולי היה מבחן ב-8:30 שהייתי צריכה ללמוד אליו עוד באותו לילה וגם לקום ב-6.30 כדי ללמוד אליו עוד בבוקר. אז שילמנו ויצאנו (היה קטע קצת מביך. אני הזמנתי בנוסף לשתיה גם סלט, שדרך אגב התגלה כבזבוז כי הוא לא היה משביע ובלי לחם וגם לא טעים ובמילא זה היה קצת לפני שחזרתי לדירה, אז חבל שהזמנתי אותו. ואז כשהגיע החשבון אז הוצאתי את הכרטיס אשראי. חשבתי שצ'ו'קצקוק יציע לשלם, אבל הוא לא הציע אז שילמתי את החלק שלי. ואחר כך אמרתי לו בחיוך שאחד החוקים של דייט ראשון זה שהבחור צריך לשלם אבל זה בסדר כי אני פמינסטית וגם אם היה מציע - הייתי מסרבת. הוא הפך נבוך כולו ואמר שהוא מרגיש רע ושבאמת היה צריך לשלם, אבל פשוט הזמנתי ארוחה רק לעצמי. אמרתי לו שזה בסדר ואין בעיה. האמת שאני ממש מבינה אותו. זה יצא שהוא צריך לשלם 20 ומשהו שקל ואני צריכה 70 ומשהו לשקל. פריאר מי שהיה משלם).

 

ויכולתי להיות עכשיו עם חיוך מאוזן לאוזן ולספר בהתמוגגות על הדייט, אבל מה שקרה בסוף הדייט נורא בלבל אותי ועכשיו אני לא יודעת מה להרגיש. היות שהיה לי מאד כיף והיות שמאד ניכר בו גם לו מאד כיף אז הייתי בטוחה שניפגש שוב. כשיצאנו מהפאב והלכנו לרכב - אז שאלתי אותו אם ניפגש שוב והוא אמר בחיוך:"אני אחשוב על זה." הייתי בטוחה שהוא לגמרי ולחלוטין צוחק אז נתתי לו מכה בכתף בזמן שאני צוחקת ואז נכנסנו לרכב.

 

בדרך שמענו את הדיסק שלו שהוא הקליט באולפן. הוא גם חיבר את המילים של השירים, גם חיבר את המנגינה, גם שר וגם ניגן. זה היה נשמע פשוט מדהים. אמרתי לו שוב ושוב שהוא מוכשר בטירוף.

 

ואז כשהוא חנה ליד הבניין שלי אז דיברנו עוד קצת ואז הוא נישק אותי לשלום ואז שאלתי שוב אם ניפגש שוב וכשהוא שוב אמר:"אני אחשוב על זה" אז בהתחלה ניסיתי להגיב בצחוק, אבל אז התחלתי כבר קצת לדאוג אז אמרתי שוב:"ברצינות, אני אפגוש אותך שוב?" ואז הוא אמר שהוא מקווה שכן, בעזרת השם. וזה קצת עיצבן אותי כי מה זה "מקווה"? במי זה תלוי אם לא בנו?

 

אז אמרתי לו שאני לא מבינה ואז הוא הסביר שהיה לו מאד כיף איתי וכשהוא אומר "בעזרת השם" אז זה אומר שהוא רוצה, אבל מצד שני הוא מאד מתוסבך עם עצמו: זו תקופת מעבר. תקופת שינוי. וגם יש את עניין הקונפליקטים שדיברנו עליהם. הוא שוב סיפר שעד לפני שנה הוא היה בטוח שהוא מחפש בחורה דתיה להתחתן איתה, אבל עכשיו הוא כבר לא יודע מה הוא מחפש. וגם היות שכבר סיים את התואר שני אז כבר לא צריך לגור ליד האוניברסיטה ולכן הוא לא בטוח איפה הוא יגור וגם שכבר חצי שנה הוא לא מוצא עבודה וזה מלחיץ אותו והיות שאין לו עבודה אז כרגע לא יוכל להקים בית ולפרנס משפחה.

 

ניכר מדבריו שהוא מרגיש מתוסבך ומפחד שלהכניס עוד מישהו לחיים שלו - יסבך הכול יותר.

 

ואמרתי לו שאני לא ביקשתי ממנו להתחתן. רק שאלתי אם ניפגש שוב. והוא אמר שהוא יודע.

 

ואז אמרתי לו שאני מבינה אותו כי אני יודעת מה זה תקופת מעבר ותקופת שינוי. סיפרתי לו ששנה שעברה עזבתי את בית הוריי ועברתי לדירה ועוד בעיר אחרת. פתאום גרתי עם זרות בעיר זרה. לא היה לי מושג איך להגיע ממקום למקום. לא היה לי מושג עם איזה אנשים עברתי לגור. מקום העבודה שלי היה חדש. שנת הלימודים הייתה חדשה. כל מי שהסתובבתי איתו היה חדש ובמקביל גם סיימתי קשר של שנתיים וחצי. שום היבט בחיים שלי לא מספר כשהיה ואומנם רוב השינויים היו לטובה אבל עצם השינוי נורא הלחיץ אותי ונורא חיפשתי עוגנים והיות שלא הייתה לי וודאות בדברים הגדולים - חיפשתי וודאות בדברים הקטנים. ואני זוכרת פעם שרצינו לצאת כל החבר'ה בעבודה והייתה התלבטות אם לצאת לת"א או לרמת גן ואם נצא ב-22:00 או ב-22:30 ופתאום קלטתי בזמנו שאני כמעט חוטפת התמוטטות עצבים כי הייתי חייבת שהדברים הקטנים יהיו וודאיים. 

 

ואז הוא אמר שהוא מבין שאני מחפשת וודאות וזה דבר שנורא קשה לו לתת כרגע כי כולו מבולבל עם עצמו, אבל באמת שהיה לו נורא כיף איתי ושהוא אומר "בעזרת השם" אז הוא מתכוון שהוא רוצה.

 

אז אמרתי סבבה והתנשקנו ו"לילה טוב" וחזרתי לדירה.

 

ועכשיו אני נורא מבולבלת. אני לא יודעת אם הוא ירצה להפגש איתי שוב ומשהו שעבר לי בראש זה שגם אם הוא ירצה - מה אני צריכה להכניס את התסבוכים שלו לחיים שלי? מצד שני, היה לי כיף בצורה בלתי רגילה והיה נראה שבאמת יש ביננו חיבור. החלטתי שאם הוא יתקשר ויציע - אני אסכים ובדייט השני אבחן מה אני רוצה הלאה ואם הוא לא יתקשר - אני לא אתקשר אליו. זו סתם השפלה כי אם מישהו לא רוצה - שום דבר שאעשה לא יצליח להכריח אותו ולמה שארצה בכלל? אני מזכירה לעצמי שיצאנו רק פעם אחת אז גם אם הוא לא ירצה - זה ממש לא סוף העולם.


למדתי לידיש גם אתמול בלילה כשחזרתי מהדייט וגם היום קמתי ב-6.30 ללמוד עוד כי המבחן היה ב-8.30 ולא הספקתי לזכור הכול.

 

ובמבחן תודה לאל היה סיפור שידעתי לענות על כל השאלות שלו אבל במשפטים שהיה צריך להטות לעבר, הווה, ציווי, שאלה עם מילת שאלה ושאלה בלי שאלת שאלה, אז התבלבלתי עם העבר וההווה ועכשיו אני נורא כועסת על עצמי, כי אני יודעת שיכולתי לקבל 100 אם הייתי לומדת קצת יותר, כי הרי המרצה נתנה לנו את המשפטים מראש (היא נתנה 60 משפטים שהטתה לעבר, הווה, עתיד, שאלה וציווי ומתוכם נתנה עשרה משפטים במבחן), אבל היות שאי אפשר לזכור בעל פה 400 משפטים - הייתי צריכה ללמוד את החוקים. לשלילה זה שטות כי פשוט כותבים "נישט" אחרי הפועל ולשאלה זה שטות זה פשוט הופכים את הפועל ואת הגוף, אבל בעתיד והווה יש קצת יותר חוקים, שהתבלבלו לי בראש במבחן. ובגלל שכתבתי מבולבל ומקושקש אז ביקשתי עותק נוסף להעתיק הכול ואז כבר כאבה לי היד והפכתי נורא מותשת ורציתי כבר רק לסיים. אגב, היו צרות עם העותק הנוסף. המרצה פחדה שאני אוציא את זה מהכיתה ורצתה שאני אגיש לה את העותק המקושקש, אבל אני התעקשתי להעתיק ופשוט הדבקנו את שני העותקים ביחד.

 

ואחר כך חזרתי לדירה והסתכלתי במשפטים וכבר גיליתי על כמה טעויות וזה נורא מבאס כי אני יודעת שכולם, כולל כולם, מקבלים במבחן הזה מעל 90 ויש מצב שסתם דפקתי את עצמי. אני מזכירה לעצמי שאם החישוב שלי נכון אז כל טעות מורידה רק נקודה אחת, אז יש מצב שאקבל גם 80 ומשהו או אפילו 90, אבל הבטחתי לעצמי שאם אקבל מתחת ל85 - אעשה שוב את המבחן בשנה הבאה. אני לא יכולה לעשות מועד נוסף השנה כי לא ניגשתי למועד א אלא ישר למועד ב. הלוואי שלא אזדקק לגשת שוב. הלוואי שאקבל ציון טוב. תחזיקו לי אצבעות.


ההורים שלי מזה מקסימים. בשבוע שעבר הם באו עם האוטו לדירה שלי ברמת גן, עזרו לי לארוז הכול, הורידו הכול מהקירות, הוציאו את המסמרים מהקירות, ניקו את הקירות עם שפכטל וניר זכוכית, צבעו את הקירות, פירקו את הארון, הכניסו הכול לרכב והעבירו לירושלים. הם גם ניקו לי את החדר.

 

אתמול הם צבעו לי את הקירות בקומה שלי בבית בירושלים, הרכיבו לי מדפים, סידרו את כל הקומה שהייתה נראית קצת כמו מחסן עם כל הציוד של הבית (למשל תיקים) שהיה מפוזר בה. אחר כך ניקו הכול.

 

וביום שישי הם שוב יבואו לרמת גן, לקחת את המיטה ואת החפצים האחרונים שנשארו, להעביר עוד שכבת צבע על הקירות ולהחזיר אותי לירושלים.

 

אני כל כך מעריכה את זה כל זה. זה כל כך יפה מצידם.

 

וזהו. אלה ימיי האחרונים בדירה. נותרו לי עוד שלוש לילות בדירה ואז סביר להניח שכף רגלי לא תדרוך פה שוב לעולם. יש לי רגשות מעורבים. כפי שכתבתי כבר מליון פעם בבלוג, בניתי לי חיים שלמים ברמת גן שכללו עבודה וחברים ועכשיו אני צריכה להעביר שוב את כל החיים שלי לירושלים. ההחלטה הייתה רק שלי, אבל אני ממש מפחדת שלא יהיה לי טוב.

 

טוב, נו. עדיף לגור עם כאלה הורים מקסימים מאשר עם שותפות. עדיף קומה שהיא תכלס בדיוק כמו דירה משלי, על פני חדר בדירה עם עוד ארבע שותפות וסתם חבל על כל הכסף. ובדיוק באותה מידה שמצאתי חברים בעבודה ברמת גן - אני יכולה למצוא חברים בעבודה בירושלים. נו, כל הנימוקים שכתבתי כבר 4974384 פעמים בבלוג.


עכשיו אני הולכת לישון. אני מסטולית מעייפות כי ישנתי רק שלוש שעות בלילה ואני הולכת גם לעבוד היום.

 

שלכם,

נונה.  

נכתב על ידי , 30/8/2011 11:05  
11 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של ב-31/8/2011 12:57
 



המירוץ אחר הדייטים נמשך


היי,

הקוראים הקבועים בבלוג שלי בוודאי זוכרים שביום שישי לפני שבוע וקצת - מומי אמר לי שהוא לא רוצה לצאת איתי יותר. האמת שזה מרגיש לי מזה רחוק. לא הקדשתי לו שניה, אבל באמת אפילו לא שניה מחשבה. אני מבינה עד כמה יצאתי איתו רק כדי שיהיה לי עם מי לצאת ועד כמה הוא לא מעסיק אותי בשום צורה.

ביום ראשון היה את הסיפור עם טוני, הבחור מהעבודה, שהלכתי איתו לים, שבסוף לא קרה כלום, כי הוא לא התגבר על האקסית.


וביום רביעי היה לי את הדייט עם הבלוגר. לא רציתי לכתוב את זה כאן, אבל היה דייט ממש גרוע ואנחנו לא הולכים להפגש שוב בחיים. אני מנועה מלפרט יותר, כי הבלוגר קורא כאן וביקש ממני לא לכתוב פרטים, אבל באמת שהיה נורא.


אבל לפחות יצא משהו טוב בזכות הבלוגר. רק בזכות הדייט איתו הכרתי את צ'וקצ'וק. איך זה קרה? כזכור לקוראיי, הבלוגר התעכב בשעה שלמה בכבישים, בזמן שהוא נמצא במרחק יריקה מהדירה שלי, כי הסתבך עם המחלפים והפניות. ירדתי למטה לחכות לו ובסוף חיכיתי ליד הבניין איזה 40 דקות. במעלית, כשירדתי למטה מהדירה שלי לקומה הראשונה של הבניין, על מנת לצאת ממנו, אז פגשתי במעלית בחור שהחלטתי לקרוא לו בבלוג צ'וקצ'וק.


צ'וקצ'וק היה שם כי הוא הגיע לקחת מידידה שלו, שגרה בבניין שלי, גיטרה. היא עדיין לא הגיעה הביתה ולכן החליט לצאת מהבניין ולחכות לה לידו. אני, כאמור, חיכיתי ליד הבנין לבלוגר. 


יד הגורל בדבר. אני גרה בדירה כבר כמעט שנה שלמה וזו הייתה רק הפעם השניה איי פעם שחיכיתי ליד הבניין. מה כבר הסיכוי שאני אחכה ליד הבניין בדיוק בזמן שלגמרי במקרה גם מישהו אחר יצטרך לחכות ליד הבניין?


במעלית ואחר כך בהמתנה ליד הבניין אז דיברנו וצחקנו. סיפרתי לו שלקחתי 7 אוטבוסים באותו יום והוא הקשיב והשיב בתשובות שנונות ומשעשעות. בשלב מסוים כשהבלוגר התקשר לספר לי שהוא עדיין לא יודע איפה הוא נמצא אז ביקשתי מצ'וקצ'וק שיסביר לו (לי אין שום ראייה של מי שנוהג, כי אני לא נוהגת, אבל לצ'וקצ'וק הסתבר יש רכב ולכן הוא יכול להסביר והוא אכן הסביר).

צ'וקצ'וק פילרטט איתי קצת וגם ביקש את הטלפון שלי, אבל כששמע שאני עומדת לצאת לדייט - וויתר על עניין הטלפון ורק אמר שאם בא לי, אז אני יכולה להוסיף אותו בפייסבוק ואמר לי את שם משפחתו. אמרתי שאוסיף אותו בכיף.

 

גם צחקנו על העניין הזה שהידידה של צ'וקצ'וק הגיעה והוא נכנס אליה לדירה והיה אצלה איזה 20 דקות ואז יצא שוב החוצה ועדיין הייתי שם.

 

וזהו. אחר כך הוא הלך ואני הלכתי לפגוש את הבלוגר בשער ונסענו לבת ים והיה דייט גרוע וכעבור יומיים הבלוגר אמר לי שגם לו זה לא נראה מתאים והסיפור איתו נגמר סופית.

ואז אתמול הוספתי את צ'וקצ'וק לפייסבוק והתחלנו להתכתב והיום המשכנו בהתכתבות. התכתבנו הרבה ואחר כך גם נתתי לו את הטלפון שלי והוא התקשר ודיברנו ממש הרבה. ממש נהניתי. הוא ממש מצחיק וגם נשמע ממש חכם. נורא אהבתי לדבר איתו. ניכר בו שגם הוא נהנה מאד לדבר איתי. ובסוף השיחה קבענו שניפגש מחר לדייט. הוא רצה שהיום אבל אני בירושלים כרגע (אני חוזרת לרמת גן בשני בערב כי יש לי מבחן בידיש בשלישי בבוקר ואז אהיה ברמת גן עד יום חמישי ואז יום חמישי יהיה יומי האחרון ברמת גן).


ומשהו שנראה לנו קצת אכזרי מצד הגורל זה שצ'וקצו'ק גר ברמת גן, במרחק 10 דקות הליכה מהדירה שלי. הוא גר שם כבר חמש שנים ואני גרה בדירה כבר כמעט שנה, אבל הכרנו ימים ספורים לפני שאני עוזבת. הרי יום חמישי הקרוב זה יומי האחרון ברמת גן. היום כבר יום ראשון ורק מחר אסע לרמת גן.

ואני ממש מתלהבת ממנו: הוא עושה רושם של שנון וחכם ומצחיק ונראה סבבה והוא גם בחור מוצלח: זה עתה סיים תואר שני, מחזיק גם דירה וגם רכב. הוא אוהב לנגן ולשיר. הוא באמת מצא חן בעיניי.


אני כבר מתחילה לבנות ארמונות באוויר ולדמיין את החיים המשותפים שיהיו לנו ואז עוצרת את עצמי ומזכירה לעצמי שבסך הכול דיברנו רבע שעה ליד בניין ואז התכתבנו יום אחד בפייסבוק ודיברנו יום אחד בטלפון. זה גם בעייתי שאנחנו הולכים עכשיו להיות קצת רחוקים מבחינה גיאוגרפית וגם זה שאנחנו בשלב אחר בחיים: אני עוד לא סיימתי תואר ראשון והוא כבר סיים תואר שני.


ואני גם נזכרת איך התלהבתי גם מגברים אחרים ותכננתי תוכניות מרחיקות לכת עוד לפני שקרה משהו ואז הכול התרסק לי בפרצוף.

 

דבר אחד הבטחתי לעצמי: הפעם לא אחזור על הטעויות שאני תמיד עושה. לא אספר על ההתחלה עם כמה גברים שכבתי, לא אדבר על דברים אינטימים כמו מין (לא אהיה מסוגלת שלא לצחוק על דברים שקשורים למין, אבל לפחות אמנע מלדבר על תנוחות)  ולא אעשה סקס בפגישות ראשונות. אנסה לשמור על קצת מסתורין.

 

כי אם ישר על ההתחלה אני כמו תמיד אספר הכול והכול יהיה נורא אינטנסיבי. אם אפתח את לבי ועל הדרך אפתח גם רגליים, אם הכול יהיה מהר ועל ההתחלה אז לא יישאר עוד מה לבנות. הכול כבר יבנה וכבר לא יהיה לאן להתקדם, כמו שתמיד קורה לי. לא בא לי שוב שסתם יתווסף גבר לרשימת הגברים ששכבתי איתם ואין לי חשק ששוב ישבר לי הלב ושוב ארגיש מחוללת.

 

אז אשתדל להיות קלילה ונעימה. אני מקווה שהקליק ביננו רק ילך ויתחזק. אני מקווה שזה שאני עוברת עיר - לא יקשה עלינו יותר מדי.  יש לי באמת הרגשה שיכול לקרות ביננו משהו טוב באמת. הוא באמת חמוד. הוא באמת מרגיש לי כמו מישהו שיהיה לי טוב במחיצתו.

ויש מי לאק במבחן בידיש וגם בדייט.


שלכם,

נונה.

נכתב על ידי , 28/8/2011 22:40  
10 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של נונה כהן ב-29/8/2011 15:05
 



לדף הבא
דפים:  

381,050
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , משפחתי וחיות אחרות , מתוסבכים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לנונה כהן אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על נונה כהן ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)