היי,
מי שקרא את הפוסט הקודם - בוודאי זוכר את כל הסיפור שנרקם ביני לבין תמתם (יעזור להבנת הסיפור לקרוא גם את הפוסט שלפני הפוסט הקודם). עתה יש התפתחויות בעלילה:
תמתם ואני הלכנו היום ביחד לסרט. כמו תמיד, היה נחמד לדבר ולצחוק בזמן שהסתובבנו קצת בקניון, עד שהסרט יתחיל. אחר כך נכנסנו לאולם והתיישבנו. בזמן הפרסומות דיברנו עוד קצת וגם התנשקנו קצת. ואז אמרתי לו:"ואי, אתה יודע על מה חשבתי? חשבתי פתאום על איזה מוזר שאני מכירה אותך שנתיים".
והוא שאל מה מוזר.
אז אמרתי לו שאני מכירה אותו שנתיים ושהתפקיד שלו בחיים שלי כל הזמן משתנה. אמרתי לו:"שנה שעברה היית ראש צוות ששנאתי, בינואר האחרון היית מישהו שפגע בי, לפני חודש חזרת לחיים שלי שוב בתור ראש צוות שהיה לי מביך לעבוד איתו ועכשיו אתה הבחור שאני יוצאת איתו."
ואז ראו שמשהו מטריד את תמתם והוא שאל:"אנחנו יוצאים?"
ואני אמרתי:"אה, לא. מסתובבים ביחד."
והוא אמר:"כן, מסתובבים ביחד. כבר דיברנו על זה שאנחנו לא זוג", ובכך הזכיר לי ששתי פגישות לפני כן ביקשתי ממנו להיות כנה איתי, ובפגישה ההיא הוא אמר שאנחנו לא זוג ושזה בעייתי שנהיה זוג, בגלל מנהלת המוקד.
ואני חשבתי בלב שיש הבדל בין יוצאים לבין זוג, אבל לא אמרתי.
אמרתי:"שברת את השיא שלי מבחינת תדירות פגישות. נפגשנו ארבע פעמים בשבוע אחד. היה לי חבר שלוש שנים שאף פעם לא ראיתי ארבע פעמים בשבוע".
והוא אמר אחרי היסוס:"זה כי אנחנו גרים קרוב".
ואני אמרתי:"ו...גם נורא כיף לך איתי".
והוא חייך.
ואז התחיל הסרט.
לאורך כל הסרט תמתם ואני החזקנו ידיים. הוא שילב את אצבעותיו באצבעותיי. לא התמזמזנו והוא לא הניח יד על הרגל שלי ולא שום דבר כזה. פשוט ישבנו שם מחזיקים ידיים וזה היה כל כך נעים.
ואחרי הסרט הסתובבנו קצת ודיברנו ואז שאלתי מה הוא רוצה לעשות עכשיו והוא אמר שהוא רוצה לחזור הביתה להתקלח. וזה בילבל אותי. השעה הייתה בערך 22:00. לא הבנתי למה צריך לסיים את הערב כל כך מוקדם. ניסיתי להתאפק, אבל בסוף שאלתי.
הוא אמר שזה לגיטימי שירצה לחזור הביתה, שהוא עייף אחרי יום עבודה. הוא גם אמר שירצה להפגש איתי שוב השבוע ושאל אם אני ארצה ואמרתי שכן.
הלכנו ביחד לתחנת האוטובוס ואז הוא אמר:"את יודעת, מותר לך לשאול אם משהו מוזר לך".
ואני אמרתי:"זה בסדר, אני לא רוצה להיות פושרית".
ואז הוא שוב אמר שאנחנו לא זוג ואמרתי לו שאני יודעת.
הוא ליווה אותי לתחנת האוטובוס שלי ושם התחבקנו והתנשקנו.
שאלתי אותו אם ירצה לבוא אליי. אמרתי שגם אצלי יש מקלחת.
הוא אמר שלא, כי הוא צריך לקום מוקדם למחרת ואז שאל אם יוכל לבוא אליי אחרי העבודה מחר. הוא עובד מחר במשמרת ערב שמסתיימת רק ב22 פלוס, מה שאומר שיגיע בסביבות 23:00.
שאלתי:"מה, מה אתה רוצה לבוא לישון מחר?"
והוא אמר:"אני אשמח, אלא אם כן אני מפריע" ואמרתי שהוא לא מפריע והוא ראה שמשהו מטריד אותי, אז שאל מה קרה. התאפקתי לא להוציא את זה, אבל בסוף אמרתי:"אתה מבלבל אותי."
הוא שאל מה מבלבל.
אמרתי לו שהצורה שהוא מתייחס אליי מבלבלת. אמרתי:"מצד אחד אתה מחזיק את היד שלי, אבל מצד שני..." ולא השלמתי את המשפט.
והוא אמר שכדאי שנבטל את השינה המשותפת למחרת ושאלתי למה.
והוא אמר בעדינות שחשב שדברים ברורים. שכיף לו במחיצתי, שהוא נהנה לשוחח איתי ולבלות איתי, אבל שאנחנו רק מסתובבים ביחד ושאנחנו לא זוג וגם אמר שזה שהגדרתי אותנו יוצאים הכניס אותו לשוק.
ואני אמרתי שאני יודעת שאנחנו לא זוג, אבל מה רע בהגדרה יוצאים.
הוא אמר שיוצאים זה כמו זוג ואמרתי שזה לא נכון והוא אמר שהשוויתי אותו לבחור שהייתי החברה שלו שלוש שנים.
ואמרתי שלא חשבתי שאנחנו הולכים להיות עכשיו זוג שלוש שנים ושאני מודעת לעובדה שאנחנו מסתובבים ביחד רק בשבוע וחצי האחרונים.
ושוב שאלתי למה מבטלים את השינה המשותפת מחר, והוא אמר בעדינות שהוא רוצה שנוריד הילוך, ושאם נשכב - זה עלול לבלבל אותי יותר. כי שנהיה זוג זה בעייתי מבחינתו, בגלל מנהלת המוקד.
ושאלתי אם רק בגללה והוא אמר שבעיקר ושאלתי למה היא כל כך חשובה והוא אמר שהיא חשובה. ואני אמרתי שאם היא באמת ידידה שלו, אז היא צריכה לשמוח בשבילו אם טוב לו.
הוא אמר שירצה לפגוש אותי במקום מחר (קרי יום שלישי), ביום חמישי. אמרתי שביום חמישי אני נוסעת לירושלים, אז הוא הציע את השבוע הבא. ואז הגיע האוטובוס שלי, נפרדתי ממנו בחיבוק ועליתי עליו.
ועכשיו כואב לי. כואב לי שדחו אותי. אבל תכלס, אני לא חושבת שקיימת בחורה בעולם שלא הייתה חושבת שהוא יוצא איתה ומעוניין בקשר איתה. תחשבו על זה שנפגשנו ארבע פעמים בשבוע (נפגשנו בימים חמישי, ראשון, שלישי וחמישי), ואז לא נפגשנו בסופשבוע רק כי נסעתי לירושלים וברגע שחזרתי למרכז וסיימתי עם המבחנים שהיו לי ביום ראשון ושני - אז קבענו להפגש. מה אני אמורה להסיק מגבר שמציע לי להפגש כל יומיים, קרי בכל הזדמנות? שאוחז בידי בזמן סרט? שמביט ישר בעיניי ברוך? איך אני אמורה להסיק שהוא לא מעוניין בי? ולא, אין סיכוי שכל זה נועד רק כדי לזיין אותי, כי הרי הכול התחיל מכך שאני שלחתי לו הודעה שאני רוצה שיזיין אותי, והוא אמר שהוא מעדיף להפגש ולדבר. ומלבד חיבוק בתחילת הפגישות ונשיקה בסוף פגישות הוא לא יזם שום מגע גופני וגם לא רמז לזה.
למה הוא ציפה? שניפגש כל יומיים, שנשב כשאצבעותינו שלובות בקולנוע, שנתנהג תכלס בדיוק כמו זוג ובנוסף לכל גם נשכב, אבל שלא נגדיר את עצמנו יוצאים? הוא באמת חשב שבמצב כזה אפשר פשוט להיות מוגדרים כידידים, או כפי שהוא מגדיר את זה:"מסתובבים ביחד?" וזה גם לא יזיזים, כי יזיזים לא מחזיקים ידיים. מה שהוא מציע זה פשוט הקשר הכי מבלבל עלי אדמות.
והסיבה הזאת של מנהלת המוקד, נשמעת לי קצת תמוהה. אין לו בעיה להסתיר ממנה שהוא נפגש איתי כל יומיים, שהוא מתנשק איתי ושהוא אוחז בידי במהלך סרטים, אבל יש לו בעיה להסתיר ממנה שאנחנו מוגדרים כיוצאים? ולא, אין סיכוי שהוא דלוק עליה, כי הוא בקושי בן 24, היא בת 32, נשואה ובהריון חודש שמיני. הם ידידים כבר שבע שנים.
על דבר אחד אני שמחה וגם גאה בעצמי. אני גאה בעצמי שעצרתי את עצמי ולא שכבתי איתו. כי אם היינו שוכבים - היה לי הרבה יותר כואב עכשיו. עכשיו אני בדיוק מבינה, יותר מאיי פעם, כמה חשוב שאדע מה אני רוצה מהיחסים לפני שאני נותנת את עצמי גופנית. אני תמיד שוכבת על ההתחלה לפני שאני מחליטה אם אני רוצה שהאדם יהיה יזיז שלי-בנזוג שלי-אנאעראפ שלי ואז זה גורם לי לאכול סרטים. ואז אני שואלת את הבחור:"מה הלאה?" והוא אומר לי:"מאיפה אני יודע מה הלאה? פגשתי אותך פעמיים בחיים" וזה לגיטימי לגמרי שמישהו שפגש אותי פעמיים בחיים לא ידע מה הלאה, אבל עצם זה שכבר שכבתי איתו גורם לי לאכול סרטים, לגבי האם הוא שוכב עם בחורות אחרות ולגבי זה שאם לא ילך ביננו - סתם נוסף גבר לרשימת הגברים ששכבתי איתם. ולא, אני לא חושבת שצריך למרוח את זה שנים, או חודשים על גבי חודשים, אבל שחשוב מאד שאפסיק לשכב על ההתחלה. לא יקרה כלום אם אעצור את עצמי במשך כמה שבועות ראשונים של קשר. אני מבינה שאני מציעה את זה, כי אני חושבת שבלי זה לא ירצו להמשיך להיות בקשר איתי, אבל תכלס, זה גורם בדרך כלל לתוצאה ההפוכה, כי הרבה גברים מאבדים כבוד למישהי ששכבה איתם על ההתחלה וגם, אם אני לא מספיק אטרקטיבית למישהו מבלי שהוא יזיין אותי - אז מן הסתם אני לא צריכה אותו.
אולי לא הייתי צריכה לתת לדברים להתפתח מעבר לידידות טהורה.
כשקבענו להפגש בפעם הראשונה, ביום חמישי לפני שבוע וחצי, אז תמתם יצא עם מישהי ולכן בכלל לא נגענו אחד בשניה מלבד חיבוק ל"היי" ו"ביי", אלא רק ישבנו בבית קפה ודיברנו שעות על גבי שעות והיה מאד מעניין ומאד מצחיק ועבר לי בראש שיש מצב שיהיה לי ידיד נפש חדש.
ואז ביום ראשון הוא בא אליי ושוב ישבנו ודיברנו שעות על גבי שעות והיה מאד מעניין ומאד מצחיק, אבל אז שמתי עליו ראש, כי הייתי עייפה, ומיד הרמתי אותו, כי נזכרתי שהוא יוצא עם מישהי, אבל הוא אמר שסיים את זה איתה במוצ"ש ואז קצת נמרחנו אחד על השניה וגם התנשקנו.
ואז נפגשנו ביום שלישי בת"א וישבנו ברחוב ושוב דיברנו על כל נושא שבעולם שעות ובסוף הערב התנשקנו. זו גם הפגישה בה הוא אמר לי שאנחנו לא זוג. אבל עצם זה שהוא היה צריך לציין את זה, הראה שיש פוטניצאל. אני זוכרת שזה שעשע אותי באיזשהו מקום. שחשבתי איזה ילד קטן ותמים הוא, שהוא בכלל מרגיש צורך להסביר לי שהכמה ימים שבילינו ביחד לא מעידות על זוגיות. אז עדיין לא ידעתי שמבחינתו להיות מוגדרים כיוצאים זה כמו להיות מוגדרים כזוג. חשבתי שהוא מנסה להגיד לי שאנחנו רק יוצאים, ועדיין לא זוג.
וביום חמישי ישבנו בבית קפה בת"א ואז ברחוב בת"א ודיברנו על כל נושא שעות שבעולם שעות ובסוף הערב התנשקנו.
הנשיקות הן אלה שבילבלו אותי. הן אלה שהפכו את הפגישות לכל כך דומות לדייטים. למען האמת, ממש זהות מבחינתי לדייטים, אבל כנראה שהנשיקות לא גרמו לתמתם לחשוב שמדובר בדייטים.
ועכשיו, כשזה כבר קרה, אני לא רואה איך נוכל להיות סתם ידידים. וזה נורא כואב לי. כי באמת הרגשתי אליו חיבור וראו עליו שגם הוא מרגיש אליי חיבור. באמת היה מעניין לדבר איתו שעות על גבי שעות על כל נושא שבעולם. הוא איש חכם ואהבתי לשמוע אותו מדבר. ראו עליו שגם הוא אוהב לשמוע אותי מדברת. באמת שהפכנו קרובים. אם לא היינו מתנשקים - הייתי יכולה לא להתבלבל ואז היינו פשוט ידידים, בדיוק כמו שעם אף פחוס אני יושבת ומדברת שעות על שעות ואנחנו הולכים ביחד לבתי קפה ולים ולעוד כל מני מקומות ומה שיש ביננו זו ידידות טהורה ואף אחד לא מתבלבל וחושב שמדובר בזוגיות.
ואני אפילו לא נמשכת עד כדי כך לתמתם, אז פשוט חבל שהרסתי ככה קשר עם מישהו, שהיה יכול להפוך לאחד מהידידים הכי טובים שלי.
אבל מצד שני, הוא גבר ואני אישה וזה טבעי שכשגבר ואישה מרגישים קרובים - מתחילים להתפתח רגשות. וכן, אני חושבת שהתחלתי להרגיש ניצנים של רגשות כלפיו, אבל אני לא סומכת על עצמי שזה באמת נכון. הכמיהה שלי למצוא את החצי השני שלי ולהגיע למצב שאני מנהלת חיים משותפים עם מישהו, משתלטת עליי. הוכחה מצוינת לכך זה שהייתי עם השרירן חצי שנה וכבר תיכננתי בזמנו איך נעבור לגור ביחד, אבל אחרי שנפרדתי ממנו, הבנתי שסתם השליתי את עצמי כשאמרתי שאני אוהבת אותו, כי מעולם לא אהבתי אותו. מעולם לא רציתי באמת אותו. רציתי פשוט זוגיות, כי אני מותשת מהחיפוש. אז אולי גם לתמתם לא פיתחתי רגשות, אלא פשוט ראיתי שיש לי חיבור עם מישהו מהמין השני, ולכן עטתי על ההזדמנות, ואולי באמת הגזמתי כשדיברתי איתו בפגישה היום כמו שדיברתי. אולי באמת הלחצתי אותו יותר מדי.
אולי בחורה אחרת לא הייתה מתבלבלת ולא הייתה חושבת שהוא מעוניין בה. לא יודעת. אני מומחית בלהכניס את עצמי לסיטואציות הזויות ולא נעימות. ואני כועסת על עצמי ומרגישה כמו מטומטמת. מצד שני, אני לא רואה איך הייתי יכולה להמנע מלחשוב כך. ואולי הוא כן מעוניין. אולי באמת הבעיה היא מנהלת המוקד. לא יודעת. אני כבר לא יודעת כלום.
לא צריך לקחת את זה יותר מדי קשה. הקשר ביננו נמשך רק שבוע וחצי. אבל אלו היו שבוע וחצי עם חמש פגישות, כשכל פגישה הייתה הרבה שעות. אז זה מרגיש כאילו זה נמשך יותר מחודש. ולמה בכלל אני מדברת במונחים של "קשר". זה לא שהיינו זוג במשך שבוע וחצי ועכשיו נפרדנו. לא יודעת כבר כלום. כל ההגדרות מתערבבות לי בראש.
ומשהו ששקלתי זה להתקשר אליו בעוד יום-יומיים ולהגיד שהבנתי אותו ושהכול בסדר, ושאני מבינה שאנחנו לא זוג, אבל בכל זאת לא רוצה לאבד אותו בתור ידיד ושאשמח אם גם נשכב, אבל מבינה שדבר כזה לא יעשה שום דבר טוב, אלא אך ורק יפגע בי. ואולי מגיע לו שאני אפילו אכעס עליו, כי תכלס, הוא היה אולי צריך לצפות שאני אתבלבל ואפגע מכך שמצד אחד הוא קובע להפגש איתי כל יומיים, מנשק אותי בסוף כל פגישה ואוחז בידי בסרט, אבל מצד שני אומר לי שאנחנו לא עומדים להפוך לזוג. אם הוא היה מנסה להשכיב אותי - הייתי חושבת שהוא נפגש איתי רק בשביל זה, אבל ההפך הוא הנכון. אז אם הוא לא דוחף לסקס והוא בכל זאת נפגש איתי כל יומיים ומנשק אותי בסוף כל פגישה - מה ההבדל בין זה לבין דייט?
לא יודעת כבר כלום.
שלכם,
נונה.