היי,
ימים מטורפים עוברים על כוחות הנונה. אני מנסה בשבוע אחד גם לסיים את כל החובות לתואר, גם למצוא עבודה ולהתחיל לעבוד בה וגם למצוא דירה. אני מניחה שכל השינויים יהיו לטובה, אבל עצם השינוי מפחיד אותי. אני בלחץ מטורף. כבר בערך חודש שמרוב שגופי מלא מתח - אני לא מצליחה לשכב או לשבת, אבל בימים האחרונים זה הגיע למצב שאני כבר לא מצליחה לעמוד. כל הזמן נעה וזעה בחוסר שקט. הגעתי למצב שידיי רועדות ואני לא מצליחה להשלים שום פעולה.
אז ניגשתי לבית מרקחת וסיפרתי לרוקחת שאני לחוצה ומתוחה וביקשתי רגיעון. ואז במחשבה שניה שאלתי אותה אם היא ממליצה על משהו אחר מלבד רגיעון, שיכול להיות לעזור לי, אבל שאני מניחה שלא יהיה דבר כזה, כי אין לי מרשם רופא. הרוקחת אמרה לי שרגיעון קטן עליי, כי רגיעון מרגיע רק לשעה-שעתיים ואז כל המתח חוזר והמליצה על ויטמין כלשהו, שצריך לקחת כל יום באותה שעה, משהו שיתפשט בכליות שלי וירגיע אותי כל פעם ל20 שעות. לקחתי. היא אמרה שיקח לזה שלושה-ארבעה ימים להתחיל להשפיע. מאז עברו יומיים ואני כבר מתחילה להרגיש ניצנים של זה, כי עובדה שהשינויים הענקיים ממשיכים לקרות במרץ, אבל אני מצליחה לתפקד ועדיין לא אישפזו אותי באברבאנל.
היה לי היום מרכז הערכה לעבודה בחברת אשראי. היינו עשרה אנשים ומתוכם התקבלו רק שלושה ואני בינהם. אני מאד גאה בעצמי. מחר יש לי שיחה עם קב"ט (בכל זאת חברת אשראי. לא רוצים שאגנוב להם את כל הכסף
) וגם שאלון אמינות במחשב ואז יום למחרת, כלומר ביום חמישי הקרוב, מתחיל קורס של חודש וחצי, של תשע שעות ביום (הקורס הוא בעיקרון חודש, אבל בגלל החגים מתארך. הוא ימשך עד ה-30.10).ביום חמישי אני גם הולכת לראות דירה בפעם השניה, שכנראה אסגור עליה, שנמצאת לגמרי במקרה במרחק 5 דקות הליכה מהמוקד.
ביום שישי יש לי את המבחן האחרון לתואר וביום ראשון או שני, או מתישהו במהלך תחילת שבוע הבא, אני גם אסיים סמינריונים.
תחשבו מה זה!!! אני אחזור שוב על דבריי: ביום חמישי להתחיל עבודה חדשה ובאותו יום גם לסגור על דירה, ביום שישי מבחן אחרון לתואר, ביום ראשון לסיים סמינריונים, כלומר לסיים את כל חובותיי לתואר.
שום דבר לא וודאי. יכול להיות שלא אעבור מחר את המבחן אמינות. קרה לי כבר בעבר שעברתי את כל שלבי המיון במקומות עבודה ואז נפלתי רק על המבחן האחרון שהוא מבחן האמינות.
גם יכול להיות שלא אסגור על הדירה, כי אומנם המיקום מעולה, שכר הדירה סביר וההדירה מגניבה, אבל הבחורה שגרה שם לא באה לי כל כך בטוב והייתה לי הרגשה שגם אני לא באתי אליה בטוב.
וגם יכול להיות שבתחילת שבוע הבא, עם הגשת הסמינריונים, לא אסיים חובותיי לתואר, כי אני מנסה עכשיו לפתור בעיה רצינית. הבעיה היא שיש קורס אחד שעברתי בו במועד א ונכשלתי במועד ב. חוקי האוניברסיטה במצב רגיל הם, שמועד ב הוא זה שקובע. במצב רגיל הייתי צריכה עכשיו לקחת קורס נוסף בשנה הבאה. אבל מכיוון שאני שבסוף השנה השלישית והאחרונה לתואר שלי ומכיוון שסיימתי כל חובותיי לתואר (ניגשתי לכל המבחנים ועברתי את כולם ואני עומדת להגיש גם את הסמינריונים), אז האוניברסיטה תנסה לבוא לקראתי.
יש דבר כזה מבחן מעכב תואר, שזה מבחן שיכתב במיוחד עבורי ואז אני אמורה לעשות אותו באוקטובר ולעבור, אבל הבעיה היא שיכולים לתת לי את זה, רק אם יש לי ציונים בכל הקורסים האחרים בתואר, כולל סמינריונים. לקבל ציון על סמינריון לוקח לפעמים אפילו עד מרץ, ולכן אני צריכה למהר להגיש את הסמינריונים בימים הקרובים ולהתחנן למרצים שיבדקו אותם עד ה-20.10, שזה היום הראשון של שנת הלימודים הבאה, כי אם הם יתנו לי ציון אחרי ה20.10 - יתנו לי את המבחן המעכב תואר רק בסוף שנה הבאה, מה שאומר שאצטרך לשלם תקורה על שנת לימודים נוספת ושהזכאות לתואר תדחה לי בשנה שלמה.
ישנה אופציה אחרת שזה להגיש בקשה שיכירו לי בציון של מועד א. הפרוצדורה היא להחתים את המרצה, ואז את ראש המחלקה (במקרה שלי ראש מחלקת יהדות כי נכשלתי בקורס ביהדות ולא בקורס של מדעי החברה) ואז שגם הדיקן יחתום. המרצה הסכים מיד וחתם לי. אני מחכה עכשיו שראש המחלקה ליהדות יחזור מחו"ל, בתקווה שגם הוא יסכים לחתום לי ואז יעבירו את זה לדיקן. אני מאמינה שכולם יסכימו ויחתמו. אין סיבה לאוניברסיטה שמכבדת את עצמה להתעלל ככה בסטודנטים שלה ולגרום להם למשוך עוד שנה שלמה על קורס אחד. הרי עברתי את כל שאר הקורסים וגם את הקורס הזה עברתי במועד א. וגם אם יגידו לי שאני יכולה לקבל את זה רק אחרי שיהיו לי ציונים של סמינריונים - אין בעיה עם זה, כי אם יזינו את הציון של מועד א, זה משהו שעשיתי בשנה הנוכחית ולכן לא אצטרך לשלם תקורה על שנת לימודים נוספת.
אני כבר משתוקקת לסיים עם הסמינריונים. את הסמינריון העיוני אני מסיימת בטוח בלי שאלה עד יום ראשון, כי כבר סיימתי הכול מלבד הנספח, ואני אשב עליו באינטנסיביות בסופסושבוע.
עם הסמינריון המחקרי יש בלאגן. אני עושה אותו עם בחורה משותקת בארבע גפיים, עם מכונת הנשמה, שלא יכולה אפילו להזיז את ראשה לצדדים. היא חכמה בטירוף, תורמת לסמינריון יותר ממני, חרוצה ואחראית, אבל מן הסתם שהנכות שלה מסבכת דברים. בכל מקרה, המרצה נפגש איתנו כבר שבע פעמים כדי לנתח את התוצאות של הניסוי שעשינו, אבל כל פעם שלח אותנו כלעומת שבאנו, כי כל פעם מצא טעות אחרת. כתבנו כבר את כל העבודה מלבד הדיון, ואי אפשר לכתוב דיון בלי תוצאות, אז אנחנו תלויות בו שיועיל להפגש איתנו שוב ואז אני אשב עם חונכת, אכתוב את הדיון ואגמור את זה. אני חושבת שארבע שעות של ישיבה עם חונכת יספיקו כדי לכתוב דיון.
אז הבחורה שאני עושה איתה את העבודה תצטרך להפגש עם המרצה כנראה לבד, כי אני כאמור מתחילה קורס שיהיה תשע שעות ביום, מ8:00 עד 17:00 והוא הרי לא יפגש איתנו בערב, אבל אני אפגש עם החונכת לבד כדי לכתוב את הדיון, אז זו חלוקת עבודה יותר מהוגנת. סיכמנו ביננו שהיא מתרגמת את כל המאמרים (כולם באנגלית ואנגלית זו השפת אם שלה. האנגלית שלי דפוקה) ואז שאני אשב עם החונכת ואכתוב את העבודה עצמה.
אגב, כבר נגמרו לי השעות שאני זכאית להם לחונכות וגם אסור לתת לי שעות חונכות אחרי ה-5.9, כי בזה נגמרת החונכות ללקויי למידה, אבל מסתבר שחונכות לנכים לא מסתיימת לעולם והם מקבלים בלי סוף שעות, אז האחראית אמרה לי שאקבל ארבע שעות חונכות ושהחונכת פשוט תרשום אותם על שם הבחורה שאני עושה איתה את העבודה, כאילו היא קיבלה את השעות. תכלס, זה בדיוק אותו דבר כי זו גם העבודה שלה.
מישהו הזמין אותי לדייט. בוא נקרא לו בבלוג שועל. דיני חברתי עושה שני תארים במקביל: אחד במדעי החברה יחד איתי ותואר ראשון נוסף במתמטיקה. שועל הוא ידיד של דיני ולמד איתה לתואר במתמטיקה. הוא סיים את התואר לפני שנה.
לפני בדיוק שנה, באוגוסט, דיני אמרה לי שהיא רוצה לשדך לי את שועל. בדיוק עמדתי לחזור לגור בירושלים, אז לא התלהבתי מהרעיון, כי שועל גר במרכז, אבל דיני התעקשה שהוא מקסים ונחמד ושיש לו רכב אז נסתדר עם המיקומים ושבמילא אגיע לבר אילן ללימודים, אז נוכל להפגש בימים האלה במרכז. היא נורא נדנדה לי אז נכנעתי. שועל צירף אותי בפייסבוק ואז דיברנו פעם אחת לחמש דקות ואז הוא התחיל להסביר לי משהו על מתמטיקה וזה נורא שיעמם אותי וגם ככה הייתי אנטי כי ידעתי שאני עומדת לעבור לירושלים, אז החלטתי שאני לא רוצה.
מאז עברה שנה שלמה. אפילו שנה וחודש. לאורך כל השנה הזו לא התכתבנו שוב בפייסבוק. הוא מעולם אפילו לא עשה לי "לייק" וגם אני לא עשיתי לו. פשוט לא תיקשרנו בכלל וגם שכחתי מקיומו. זה גם הגיוני לאור העובדה שזה אדם שמעולם לא פגשתי ומעולם לא שמעתי את צליל קולו.
ואז בשבת האחרונה הוא פנה אליי בצ'ט של הפייסבוק ושאל:"איך זה שאת מחוברת?" ואני שאלתי:"מה זאת אומרת?" והוא שאל:"את שומרת, לא? חשבתי שאת דתיה" ואמרתי לו שמעולם לא הייתי דתיה ומעולם לא שמרתי שבת ואני לא יודעת מאיפה הוא המציא את זה. ואז הוא אמר שהוא שמח ומזמין אותי לדייט ואני הייתי המומה ושאלתי:"למה? בתור פרס על זה שאני לא דתיה ולא שומרת שבת?" והוא אמר שהוא דלוק עליי כבר מזמן, אבל משום מה חשב שאני דתיה, ועתה שגילה שלא, אז כבר שום דבר לא עוצר בעדו להזמין אותי לדייט. ושאלתי:"הפסדת בהתערבות או משהו?" והוא אמר שלא ולמה הכוונה ואמרתי שהסיטואציה הזויה והוא אפילו שאל מה זה הביטחון העצמי הנמוך הזה ואני אמרתי ששאלתי לא נובעת מביטחון עצמי נמוך של מישהי שחושבת שלא יכולים להדלק עליה, אלא שהסיטוציה הזו ספציפית הזויה לי, כי איך מישהו שלא מכיר אותי בכלל, עד כדי כך שהוא אפילו לא יודע עליי את הבסיס של הבסיס שזה שאני לא דתיה, יכול להדלק עליי, והוא אמר שהדלקות זה רק על סמך מראה חיצוני. ואני צחקתי על זה שהוא נדלק על החיוך הכובש שלי בתמונות בפייסבוק, אבל לא שם לב לגופיות שאני לובשת בתמונות שמסגירות שאני לא דתיה והוא אמר שיש אלף סוגים של דתיות ושאולי דיני הטעתה אותו ואני אמרתי שאין מצב שדיני חושבת שאני דתיה, כי בדרך כלל אני מדברת עם דיני על זיונים ואז התכתבנו עוד קצת והיה נחמד.
אחרי זה גם דיברנו כמעט שעה בטלפון וגם היה נחמד ונעניתי להצעתו לדייט. תרמה להסכמתי העובדה ששועל שירת במקרה עם אנג'ל (ידידי הטוב) בצבא ושאנג'ל אמר שהוא מקסים ומצחיק.
היינו אמורים להפגש ביום שני, אבל הוא ביטל לי, כי היה עייף אחרי לימודים ואמרתי לו שאני נורא עסוקה השבוע, אז זה יצטרך להדחות לשבוע הבא ודחינו לשבוע הבא.
יצא לנו להכתב שוב בפייסבוק והייתה לי קצת הרגשה שהוא מנסה להשכיב אותי. הוא אמר לי שאני סקסית ואני אמרתי:"תודה, גם אני חושבת שאתה נראה טוב" והוא אמר שיאיי והוא מסמיק ואז אמר שיש הבדל בין נראית טוב לסקסית והסביר לי שסקסית זו מישהי שמבחינה אבולוציונית רוצים להזדווג איתה כשמסתכלים עליה (מה? מילים שלו! לא שלי!). במהלך השיחה הוא גם אמר באיזשהו הקשר שהמון זמן מישהי לא הצליחה "לתפוס אותו לקשר" והאם אני אצליח.
במהלך השיחה גם אמרתי לו שלא נשכב בפגישתנו הקרובה. עצם זה שבכלל דיברנו על משהו שקשור לסקס מטריד. סיפתח לא מוצלח. בכל מקרה, אני אצא איתו לדייט אחד לראות לאן נושבת הרוח, אבל נשבעתי לעצמי שלא אשכב איתו על ההתחלה, למרות שהוא כריזמתי, חתיך וכובש.
ואם כבר מדברים על גברים - לא ראיתי את תמתם כבר שבוע ויום, מאז הפגישה הקודמת שלנו שעליה כתבתי בפוסט הקודם בבלוג. הקדשתי לעניין תמתם המון מחשבה והגעתי למסקנה סופית ומוחלטת שאני לגמרי דלוקה עליו ולא דלוקה, כמו ששועל מגדיר הידלקות, אלא כשאני אומרת דלוקה, אז אני מתכוונת שיש לי רגשות רומנטיים אליו ושבא לי שנצעד אל עבר השקיעה ביחד. אני עדיין לא יכולה להגיד שאני רוצה שנהיה מוגדרים כזוג, אבל בהחלט רוצה שנהיה מוגדרים כיוצאים. אני לא רוצה להיות רק ידידה שלו. כי הבנתי שמימי חברתי צודקת ושהסיבה שהסכמתי להצעת הידידות שלו בפגישתנו הקודמת היא שאני כל כך דלוקה עליו וכל כך רוצה להמצא במחיצתו, עד שהסכמתי להתפשר על פירורים של ידידות, אבל שזה לא בריא לי, כי בכל מחווה שיעשה למעני - אחפש סימנים לכך שהוא מעוניין בי.
קבענו להפגש היום בערב. אני מתכוונת לנהל איתו שיחה ארוכה, כמו תמיד. אני מניחה שנדבר בעיקר על כל השינויים הענקיים שמתחוללים לי בחיים ואז לקראת סוף הפגישה, כשכמו תמיד שקורה לנו בסיום כל פגישה, תעלה סוגיית "יחסינו לאן" אני אגיד לו בדיוק מה שכתבתי בפסקה הקודמת ואני גם אגיד לו שיש לי תיאוריה שגם לו יש משהו אליי, אחרת לא היה קובע להפגש איתי כל יומיים, לא היה מנשק אותי ולא היה אוחז בידי בסרט. אני יודעת שהוא לא חיפש רק להשכיב אותי, כי הצעתי לו סקס והוא סירב. אז זה לא ידידים וגם לא יזיזים. יזיזים/ידידים לא מחזיקים ידיים בקולנוע (למעשה, ידידים/יזיזים לא מחזיקים ידיים בשום מקום).גם עובדה שהיה חשוב לו לא לאבד אותי, וכשאמרתי שהכול בסדר ביננו אחרי התקל שהיה לנו סביב זה שחשבתי שאנחנו מוגדרים כיוצאים - הוא חיבק אותי שעה ארוכה באנחת רווחה מטורפת וגם זה שהוא אמר שאין לו ידידות, מלבד כאלה שהוא מחפש להשיג מהן משהו, אבל אני כזו מיוחדת, שהוא לא רוצה שאצא מחייו.
ואני גם אגיד לו שאני חושבת שהוא כן רוצה אותי, אבל הניסיון המיני הגדול שלי מרתיע אותו לאור העובדה שיש לו איזשהי תסביך עם המיניות שלו (לא הצליח כשניסה לשכב איתי בינואר, אמר לי שהוא מאונן רק פעם בחודש ושהוא לא מבין למה עושים כזה עניין ממין, אפילו אמר שאחת הסיבות שהוא נעלם לי בינואר אחריי הדייט זה שאני אוהבת סקס ואותו סקס פחות מעניין), אבל שנוכל לפתור את התסביך הזה, ותכלס, אפילו בריא לי להיות עם מישהו שמין לא בראש סדר עדיפותיו, כי הגיע הזמן שאלמד באמת לתקשר עם האנשים שאני יוצאת איתם, במקום לברוח לסקס.
הסיבה של מנהלת המוקד לא תופסת, כי אם זה בגלל שהיא המנהלת שלו - אין לה שום זכות לפטר אותו אם הוא יוצא עם מישהי שפעם עבדה במוקד. אני הרי כבר לא עובדת שם. אם אסור לו לצאת עם מישהי שבעבר עבדה שם - לא ישארו בנות בגוש דן, כי כל בחורה שפגשתי עבדה במוקד הזה. ובמילא הוא מפסיק לעבוד שם באמצא אוקטובר כי הוא חוזר לגור בירושלים, כי הלימודים מתחדשים ובמילא היא עוזבת בסוף אוקטובר, כי היא בהריון חודש שמיני. ואם מדובר בכך שהיא ידידה שלו אז לא צריך לתת לידידים לקבוע לך עם מי לצאת. אני בטוחה שהיא לא ביקשה ממנו רשות לפני שהתחתנה או לפני שנכנסה להריון.
גם הסיבה שהוא לא רוצה לנצל אותי לא תופסת, כי אני לא מציעה לו סטוץ (גם אם הייתי מציעה לו סטוץ, לא הייתה בעיה עם זה, כי הוא גבר שמכבד אותי), אבל על אחת כמה וכמה אם אני מציעה לו לצאת איתי. ואני אפילו לא מציעה שנשכב בזמן הקרוב. אני רק רוצה שננסה לבחון אפשרות של מערכת יחסים.
ואני יודעת שרוב הסיכויים שהוא יגיד לי לא, אבל אני החלטתי לתת ניסיון אחרון. ואם הוא לא רוצה או רוצה אבל נותן לפחדים ולתסבוכים שלו להשתלט עליו - אני אקום ואלך.
ויש מי לאק.
תאכלו תמיד את הקשה של הלחם.
שלכם,
נונה.
עריכה ב5.9.2012 בשעה 15:04
1. התקשרו אליי זה עתה מחברת האשראי והתקבלתי!!! אני מתחילה מחר קורס!!! יאייי!!!
2. סיימתי להגיש את כל הטפסים ואת כל מה שצריך כדי שיכירו לי בציון של מועד א, בקורס שעברתי במועד א ונכשלתי במועד ב. עתה נותר רק לחכות לתשובה, שתגיע כנראה מיד אחרי ראש השנה.
3. קיבלתי 90 על מועד ב אחר, מה שמאד שימח אותי והעלה לי את המוטיבציה.
4. נפגשתי אתמול עם תמתם ואמרתי לו מילה במילה מה שכתבתי בפוסט שאומר לו והוא דחה אותי, אבל אני משתדלת לא להיות פגועה כי הוא ככל הנראה אימפוטנט וגם נראה כמו מישהו מה"מפץ הגדול."
5. התוכנית לראות מחר בפעם השניה דירה, שנמצאת במקרה חמש דקות הליכה ממקום העבודה החדש שלי, עומדת בעינה.
זהו.
שלכם,
נונה.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
