לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

"כשהשמש שוקעת והכוכבים יוצאים האיש העטור במסיכה יוצא בזהותו שלו"


"מתחת כל מסיכה מסתתר יצור אנושי"

כינוי: 

מין: נקבה

ICQ: 277229443 

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


11/2007

Out Of Space.


משהו בי קפא מלכת.

אני חושבת שאלו הן פעימות הלב המתרגשות,המצפות.

אני מניחה שתקווה עוד יש,

הרי אני מקווה שבסופו של דבר יהיה טוב ושלום עולמי.

אבל בנינו? אין זה בולשיט?

אני לא באמת מאמינה בזה..

בזה,או במישהו,או בי.

 

 בכל שאיפה אני מתמלאה ציפייה,

 לחיים טובים יותר,להיות בנאדם טוב יותר.

 אך בכל נשיפה הולכת עימה האשליה

 שבאמת החיים יהפכו לוורודים.

 

ממה בנאדם טטוב בנוי?

 

מאהבה?

מחמלה?

מהבנה ותובנה?

גם אני רוצה..

 

זה יקרה?

 

התנתקתי מהעולם,

נעלמה הרגשת השייכות המתמדת.

 

כולם פתאום קרים כ"כ ,

נראה שהם מתוכנתים.

 

אף אחד כבר לא מאמין בי.

גם לא אני עצמי.

 

הכל פתאום קפוא בי,

אני בי רגשות,

או ככה לפחות זה מרגיש.

כבר אין שמחה,צחוק,עצב ובכי..

העיניים יבשות.

 

אין מה לומר.

 

התקווה היחידה.

 

עוד אלמד לעוף.

 

 

אני זקוקה לך כמו לשמיכה בחורף סוער.

 

 

 

 

 

נכתב על ידי , 28/11/2007 17:11  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של bargoo ב-30/11/2007 14:10



7,240
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , מתוסבכים , גאווה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות להאישה במסיכה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על האישה במסיכה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)