ליהיות או לא ליהיות? הנה השאלה:
מה נעלה יותר-לשאת בארך רוח חצי גורל אכזר,
אבני מרגמותיו,או אם חמוש לצאת מול ים היסורים ,
למרוד,וקץ להשים להם ?
למות: לישון , ולא יותר ודעת : השנה הזאת תשבית מכאוב- הלב ואלף הפגעים,
זה חלק כל בשר,-הנהי התכלית , אליה יכסף אדם.
למות , לישון ; לישון! אולי לחלום ! הא זו המכשלה: מה חלומות נראה בתרדמת המות ,
אחרי שננער חבלי עולם הזה, - הנה המעצור !
הנה הנסיבה לארך ימיהם של יסורי אנוש!
כי מי ישא את שוט הזמן ולעגו, חמס העריצים,
בוזם של שחצנים, עצבת אהבה ניכזבת ,
עינוי דין ענות השליטים וכל הבזיונות ,אשר ינחל צדיק מיד חדל אישים ,
- אם הוא במו ידיו יכול לפטור הכל במחי פגיון אחד? מי זה ימשך בעל ,
גונח ממש חיים לעיפה, לולא אימת דבר מה שאחרי המות -
זו ארץ לא נודעת , שמכל באיה לא שב עוד הלך-
זה המביכה לבב, עדי אשר ניבחר צרות שבעליל מחוש אל זולתן , אשר לא נדען.
וכך מתוך הגות ניהיה לפחדנים ,
ואדם הטבעי של עז ההחלטה ילקה מחורונם של הרהורי הלב ,
ועלילות הרבה נאדרות בכח יורטות ממסלותן מפני החשבונות,
ולא עוד יהלמן התאר מעשה.
זכרי עוונותי בתפלותיך-
קלישאתי אבל הייתי חייבת...
"סינית אני מדברת אלייך?!!"
קרולה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
