"את סקסית גם כשאת בהריון".
הוא אומר, ומוריד לי את המכנסיים.
אני לא זזה כמעט, הרגע ביליתי חצי שעה בהקאה רצופה.
אני מחייכת. "תודה, איזה כיף לשמוע."
באמת כיף לשמוע. הדבר האחרון שאני מרגישה זה סקסית. וכרגע הכי חשוב לי להיות סקסית בעיניו.
"איזה פיג'מה את רוצה?"
"לא יודעת, הכי חמה שיש."
הוא מוציא פיג'מה ומלביש אותי.
אח"כ מכסה את שנינו בשמיכה ומחבק אותי.
"אתה יודע, אנחנו מחובקים כמו כפיות. אתה כפית שטוחה ואני כפית בהריון."
הוא צוחק.
גם אני מתחילה לצחוק.
הוא מחבק אותי חזק אליו. הלוואי והוא היה אומר: "אני אוהב אותך".
הוא לא אומר. הוא גם לא יגיד.
הוא לא אוהב.
אני מנשקת אותו נשיקות קטנות והוא אותי.
הולכים לישון.
כבר שבוע שלא שכבנו.
אני לא מרגישה טוב והוא מפחד.
עומד לו כל הזמן. וכל פעם שעומד לו הוא מרגיש אשם:
"אני רוצה לבקש ממך שתעשי לי דברים, אבל אני יודע שאני ארגיש רע אח"כ, את חולה ואני חרמן. זה לא הולך יחד."
"אני לא חולה."
"את באמת לא חולה. איזה מצחיק זה. את בהריון. ממני."
"כן, אני בהריון ממך, וגם לי בא לגעת בך ולעשות לך דברים, זה שאני בהריון זה לא אומר שהלך לי היצר המיני, להיפך, ההורמונים שלי אמורים להשתולל."
אנחנו צוחקים. הוא מחבק אותי.
אני לא מאמינה שאנחנו מנהלים את השיחה הזו. אני מבלה את רוב היום בבחילות והקאות, מתעלפת כמה פעמים ביום מחוסר אוכל וחוסר שתייה. אני חושבת שמרוב שהראש שלי נחבט ברצפה הוא מתחיל להיות מרובע. והוא איתי ורואה את כל הדברים האלה ועדיין חושב שאני סקסית. זה נראה לי מדהים. או שיש לו יצר מיני מטורף או שאני לא דוחה כמו שאני מרגישה.
מה שבטוח, אני לא מרגישה סקסית, אני מרגישה בהריון.
רוב הסיכויים שעכשיו אני נראת בערך ככה: (מקיאה)
תרנגולת שחוטה עם בטן או ככה אני מרגישה: (רק ממש לא כעוסה)
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
מאיה קיִן