ולכאורה עסקנו בשלנו
ולכאורה עסקנו בשלנו__________________________________________________________ |
| 1/2009
אלפיים שנה של ניסיון יהודי להיות בני תרבות
יורם קניוק
אומר את מה שהרגשתי כשראיתי אתמול את לבנה שטרן בטלוויזיה.
הרגשתי בושה שזו מי שמייצגת אותי כרגע על המרקע.
קניוק: מי שתקפה את הרופא הפלסטיני
ששכל שלוש מבנותיו, תיזכר לדראון עולם בתולדות האומה, כשמחקה במכה אחת אלפיים שנה
של ניסיון יהודי להיות בני תרבות
קיוויתי שמישהו שם יסתום לה את הפה ויקח אותה הצידה.
איך אפשר לתקוף מישהו שהרגע איבד 3 מבנותיו!?
גם אם בנך החייל שוכב פצוע...
ד"ר אל עייש בסה"כ רצה להביע כאב ולשאול שאלות.
יכלה לבנה לנהוג להיפך, לעמוד ליד הרופא ולומר שהיא מייצגת יחד איתו את קורבנות המלחמה הזו
אבל כמה אטומים אנחנו לסבל האויב...
וכל כך מרוכזים בעצמנו
כאילו רק אנחנו בניתמותה כאן במזרח התיכון...
אכן זה היה הרגע בו הפסדנו את ההפסד הגדול ביותר של המלחמה המיותרת הזו
כך כתב מאיר אריאל:
...'בתור בן תמותה אני עלול להיות
קצת לא בן אדם כדי שאוכל עוד קצת
לחיות.
בתור בן אדם
אני מבחין בין טוב לרע
ומשתדל גם שתמיד תמיד
תמיד
תהיה ברירה בין טוב לרע אבל
בתור בן תמותה
בתור בן תמותה כשרע לי זה
לא בגלל
ששכני לספסל הוא קצת הרבה יותר אומלל...'
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
בַּיִם