מצורף סכום היום שנכתב על ידי ריקי:
יום ים לאנשי
חברון
לאחר סערות השבוע שעבר, קיבל
אותנו הים הפעם ברוגע ורוך. הגלים ליחכו בשלווה את החול וחיכו...
קבוצת מתנדבים מ'הבונים דרור' דרום אפריקה,
העושה בארץ בשנת שרות ולומדת בבינה, הגיעה כבר בשעות הבוקר המוקדמות, התפרקדה על
הכיסאות בסככה וסייעה בניפוח גלגלים ומצופים. לאחר דברי פתיחה והסבר כיצד באו לעולם
ימי הים, ושיחה על המטלות שעליהם לבצע בניצוחן היעיל והנחוש של צבייה אמירה ורחל,
הציגו חברי הקבוצה את עצמם וכל אחד מהם לחוד חזר והביע את רצונו וסקרנותו לפגוש את
הילדים הפלשתינים ולהשתתף ולחלוק את שמחת המפגש שלהם עםהים. פגישת הבוקר הסתיימה
הפעם בשירים שהשמיעה הקבוצה באפריקנס על פי בקשתנו. הפעם התגבשה קבוצה של כ 25 מתנדבים ששים אלי מפגש עם קבוצה של כ-45 ילדים ובוגרים פלסטינים מן הכפרים סמואה
ויאטה שליד חברון .
גם היחס המספרי וגם הטבע חברו
יחד כדי להבטיח יום שקט ורגוע. ואומנם כך היה. זקני המתנדבים יכולים להעיד שהפעם
אפשר היה להתרווח בשקט וליהנות ללא דאגה. בחסותו האדיבה של גבי המציל הפך החבל
התוחם , להמלצה בלבד. הים השקט אפשר לאורחינו להתפזר בכל המרחב שעד שובר הגלים
וליהנות מחופש תנועה מוחלט(תענוג אמיתי, לאחר שבפעמים קודמות היינו צריכים לחזור
ולהסביר בעיקר לילדים, שהחבל אינו מיועד להפריד בין הפלסטינאים לבין "היהוד" אלא
נועד להגן עליהם מפני סכנות הים ולאפשר לנו לשמור עליהם). רק אנחנו שדאגנו הצמדנו
לכל אחד מתנדב שיודע לשחות ויוכל להועיל אם צריך. בסופו של דבר נהנו אורחינו, בין
אם בחרו בכך ובין אם לא, לא רק מחופש תנועה אלא גם מאירוח צמוד באנגלית, בעברית
ו... קצת בערבית.
הפעם היתה שמחת הים שלווה... ראינו בנות אוחזות זו ביד זו נכנסות למים . ראינו בני 15 שוחים,
צוללים או צפים להם על גלגלי ים. ראינו מתנדב שוחה וילד קטן רוכב על גבו או מתנדבת
מלווה ילד קטן חפון בתוך גלגל. שלוותה של הקבוצה ושלוות הים התמזגו אלה באלה
והעבירו לכולנו את היום בנעימות. כולם נכנסו הפעם למים, אפילו קאדר שתרגם וניהל
והרגיש אחראי והודיע, שאינו מתכוון כלל להיכנס למים, מצא עצמו שט לו בתוך גלגל
בקרבת החוף.
עוד הגיעו בשעות הבוקר צלם
מתנדב ובנו שצילמו וראיינו ותעדו את יום הים ואת הפרויקט, ואת
מחולליו, ואת המתנדבים ואת האורחים הפלסטיניים ואת גבי המציל, למען ידעו גם אחרים
שאינם מעורבים ואולי יתעורר תאבונם להתנדב ולתמוך ולהכיר ובעיקר להבין שאפשר וצריך
אחרת . אינשאללה.
בשעות הצהרים עברה כל החבורה
למתנ"ס שם ציפתה לנו ארוחת הצהרים, אחר כך שיחקנו עם הילדים במשחקים
שונים. דילגנו על שלושה מקלות , העברנו טבעת חבל במעגל מבלי
להרפות מאחיזת הידיים, סחבנו שק קמח במשחק זוגות ועוד ועוד. הילדים נהנו והשתתפו
בקריאות העידוד לחבריהם ואנחנו...אנחנו נהנינו יותר.
***
במקביל התנהל בחדר אחר מעגל
נשים בניהולה של אמירה:
מעגל הנשים עם נשות סמוע-יטה במעגל הכרות של שם ומקום
מגורים.
מתרגמת מהמתנס נרתמה לקשר
בינינו הישראליות והפלסטיניות.
היו מילים ששירבבה בעברית
והיתה צריכה תזכורת לערבית שכוסתה בשכבה עברית
-יפואית
השיחה נפתחה בשאלות איך היה
לכן להגיע היום, מה היה עבורכם המפגש עם הים,
איתנו, נשים שלבושות אחרת,
שאינן דוברות ערבית
מה היתה החוויה לילדיהם, ומה
היה ההד במשפחה
מה השפעת הכיבוש על חייהן ומה
הם החלומות שנושאות.
הבוקר החל עבורן מוקדם ונתקע
בחומה של שמש מדברית במחסום שם בילו כשעתיים
לוהטות כיון שבאותו בוקר עברו
במחסום משפחות אסירים שיצאו לביקור והכל התעכב.
לחלקו הגדול המפגש עם הים היה
ראשוני או שהיתה זו הפעם השניה מאחר שבאו בשנה
שעברה ליום
הים.
ו. תארה את השמחה הענקית
להגיע לים. אני יודעת כי הלכתי איתה לטיול קצר
והיא בלוויית חברתה סיהם
הפילו עצמן למים וצהלו עד דמעות. ו. הסירה את
העליונית שסגרה עליה ולאחר
שתי דקות אמרה: עכשיו נחזור. מיהרה ללבוש את
העליונית מחדש ואמרה שאם בעלה
יראה אותה ללא הכסות הדתית, זו בושה.
אבל המסע החתרני הקצר היה
שווה את הכל.
ו. עצמה העלתה את הקושי
העצום בנסיעה ממקום למקום בפלסטין, ותארה את משטר
ההגבלות שגוזל שעות ארוכות
בהמתנה במחסומים.
הן העלו את הקושי להחליט מי
מהילדים יבוא הפעם כי היו מוגבלות להביא ארבעה
מהמשפחה.
החלומות היו על שלום שיבוא
ובשאלות היותר אישיות אשה הביעה את רצונה לממש את
הלימודים ולעבוד
בחוץ.
המתרגמת המקסימה שלנו היתה
צריכה ללכת, והן הודו לנו על היום המיוחד
שהיה להן איתנו..
***
לקראת סיום התרווחו להם
האורחים על מדשאות המתנ"ס עם הפנים לים , מעטים ירדו אל הטיילת ובסוף...בסוף הגיע
האוטובוס כדי לאסוף את כולם הביתה. עייפים אך ...אינשאללה מרוצים.
אללה יעטיכום אל
עפיא.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
בַּיִם