ולכאורה עסקנו בשלנו

עיד אל אדחא, חג הקורבן, מציין לפי המסורת המוסלמית את עלייתו של אברהם עם בנו אל הר ערפה, ("ו'אקפת ערפה" ) לאחר שהאב חולם כי האל מצווה עליו להקריב את בנו. הבן מחייב את אביו לעשות כן, וברגע ההקרבה – אלוהים מביא כבש לעולה, הבן ניצל, ואברהם זוכה בברכת-עד על אמונתו השלמה.

במסורת המוסלמית – ההר הוא ערפאת, והבן הוא ישמעאל.

במסורת היהודית – ההר הוא המוריה והבן הוא יצחק.

המצווה המרכזית בעיד אל אדחא היא החאג' – העלייה לרגל לכעבה שבמכה. בכל שנה מיליוני מוסלמים בכל העולם יוצאים אל החאג'. מי שנשאר בבית, חוגג גם באכילת 'קורבן' של כבש,

בתפילות. עיד אל אדחא מסמל התחדשות ותקווה.

החג מתחיל "בתפילת החג" בבוקר היום הראשון, אחרי התפילה המוסלמים שוחטים כבשים, עגלים או נאקות ומחלקים לעניים ולקרובי משפחה. המוסלמים מברכים זה את זה אחרי תפילת החג, לוחצים ידיים ואומרים: "כל עאם ואנתום בח'יר " (מאחלים לך חג שמח). הם מבקרים קרובי משפחה, ומברכים אותם לרגל החג. החג הוא הזדמנות טובה לחשבון נפש, לפתרון סכסוכים ולפתיחת דף חדש.

שנזכה לחגוג ימי חג שמחים יחד במקום ימי עימות ולפתוח דף חדש בארץ הזו

כל עאם ואנתום בח'יר!