ולכאורה עסקנו בשלנו

שיחת טלפון למוסד האישפוז:

א': הלו,

אני: שלום א' מה שלומך?

א': (שתיקה ארוכה ואח"כ) אני לא רוצה לדבר עם אף אחד! (ניתוק)

חצי שעה אח"כ טלפון מ א'

א': מה רצית לשמוע?

אני: רציתי לשמוע שאתה נח ואוגר כוחות.

א': אני אאגור כוחות להלחם בכם.

אני: זה טוב, אתה זקוק להרבה כוח.

בהמשך הוסיף א' דברים ארוכים לגבי מצבו ואייך הממסד לא עוזר לו עד שהתדרדר למצבו כעת.

הוא אומר שרוצה הוסטל ושיסדרו לו עכשיו (זהו תהליך שאורך זמן)

הבטחתי לסייע לו בנושא ההוסטל. הוא לא רוצה ביקורים מאף אחד כרגע, גם לא מאישתו, רק שישלחו לו סיגריות.

בשיחה מוקדמת עם האישה, היא אמרה לי שזה נגמר בינהם והם מתגרשים, שאלתי מי החליט וענתה: 'הוא מזמן ואני עכשיו', זה טוב ולא טוב- הגרושים, אם א' ילך להוסטל, אז באמת לא נשאר הרבה טעם בנישואים.

היחסים מזמן כבר רעים בינהם. ויש גבול לכמה שהיא מסוגלת לספוג ממנו.

העברתי את הדרוש טיפול למי שצריך לטפל.

עדיין מרגיש שהנכון הוא לבקר את א' במוסד.