ולכאורה עסקנו בשלנו

"פגישה, חצי פגישה, מבט אחד מהיר, קטעי ניבים סתומים - זה די ושוב הציף הכל, ושוב הכל הסעיר משבר האושר והדוי"..

(רחל)

א' השתחרר לביתו ביום ד'. הוא טען בפני הרופא שכל בעייתו היא גב, והם לא מחזיקים שם אנשים על בעיית גב.

הוא מרוכז כרגע ברצונו לקבל דברים חומריים מהממסד, ובתחילה אמר שלא רוצה לדבר.

אתמול נסעתי בשכונה והוא עמד על הכביש ביציאה מהמרפאה, סיים פיזיוטרפיה בדיוק, עצרתי.

הצעתי לו הסעה הביתה, נכנס, שיחה קצרה ביננו, גישושים, כשירד כעבור 5 דקות ליד ביתו פנה אלי א' ואמר: "אז תבוא ביום שני אלי?", קבענו פגישה, העבודה מתחדשת. יהיה עלינו ליצור הסכמים חדשים שייתמכו בעבודה וב-א'.

עוד לא ברור לי איך לעכל את רצונו לחזור לפגישות איתי. הזמן יגלה.