ולכאורה עסקנו בשלנו

התקשר אתמול בערב, ביקש שאבוא למרות שאמר בשבוע שעבר שלא ניפגש בפורים.

התקשרתי אליו מהתחנה לפני שהגעתי. ביקש שאביא לו 'מתכון' מהרופא.

היית אמור לפגוש את הרופא היום אתה רוצה שאתאם לך תור חדש?

לא לא! אין צורך.

בטוח?

תגיד לדוקטור שאני מצוין היום. הכל מצוין, אבל תגיד כן!?

בכניסה לבית, פנים מאירות.

הבאתי לך משלוח מנות אני אומר, משהו צנוע. א' מייד טועם ומשבח.

א' אף פעם לא נשאר חייב ומייד מצייד אותי בזיתים שחורים וירוקים שהכין בעצמו.

יש יום הולדת היום,

למי? אני שואל, מתפלא.

לאשתי. בת 40.- (חיוך גדול.)

הבית נראה בהכנות. א' מצביע על קערית סלט גדולה מקושטת, מוביל אותי אל סיר גדול ומתגאה בתבשיל עוף עם פירות מיובשים. משם אל התנור -מצביע על חלה גדולה.

זה אני אפיתי לכבוד היום הולדת..

גם מתנה קניתי לה, איפור שחור לעינים. היא אוהבת.

אתה אוהב להדגיש עיניים, גם בציורים שלך נכון?

כן, העיניים מראות הכל.

שאלה אפשר?

כן,

הפתעת אותי היום, אחרי איך שדיברת על אשתך ואיך שציירת אותה. נוצר הרושם שאתה לא מכבד אותה. והנה..כן מכבד.

(חיוך מבויש)

היא בכל זאת שלי, יש זמנים שאני לא רוצה לראות אותה, ויש זמנים שכן, כשאני למטה אני לא רוצה לראות אף אחד.

גם אותי נכון?

כן גם אותך. לא רוצה שאף אחד יראה אותי במצבים האלה.

ויש עוד משהו, גבר מזרחי, לא יכול שאשתו תרוויח יותר ממנו.

אם היא קונה לי אוכל בכסף שלה אני לא אוכל את זה, בשביל להראות לה שהיא לא מפרנסת אותי.

אבל היום יום הולדת. יום אחר.