טוב,

אחרי הפוסט המאד הזוי של אתמול,

הבנתי  שאני מתחילה לקבל תדמית של ילדה הזוייה.

סורי, אנ'לא כזאת.

רק להבהיר.

שביתה.

שוב,

כמובן.

תבינו, כמה שביתות שלא יהיו,

הביצפר שלי מחזיר לנו את הימים שלא למדנו בחופש,

אושר גדול. מי לא רוצה ללמוד בחופש?!?!?!???

וחוצמזה, חינוך. אנשים. אנחנו צריכים את זה.

 מכירים את הקטע הזה שאתם רוצים לעדכן ופשוט אין לכם על מה?

זה בגלל שהחיים שלכם משעממים. זה לא קשור.

אתמול החזרות למופע היו פשוט מתישות. הלכתי באמצע.

הייתי צריכה להסביר לבמאית שלי 4 פעמים שאני לא מרגישה טוב וכ'ו כ'ו.

אתמול שיעור מתמטיקה...

עדי עברה לשבת מלפניי.

וטחנה לזו שישבה לידה את המוח.

אני: "היא חופרת לך מאיה?"

מאיה: "קצת. אבל את יודעת שורדים."

עדי: "יעל את רואה פה בור?!?!"

אני: עושה פרצוף של לא מבינה מה את רוצה ממני ואומרת

"לא."

עדי: "אז למה את חופרת?!?!"

מה הבעיה שלך לעזעאזל?!?!! קרועהP:

אתמול, בחזרה. אני ומיכל נואשות להשיג עבודה.

אני: "שרון אולי את יכולה למצוא לנו עבודה?"

שרון: "יעני עובדות? אם תשתפו לי את הבית אני אשלם לכן הרבה".

מיכל: "לא לא...לא כדאי לך שיעל תשתוף לך ת'בית."

       מיכל חמודה, שמעת פעם על דבר כזה שנקרה עבודה בעיניים? לא יעסיקו אתנו ככה בחיים.

                            לא אותי, בכל אופן.

                                                     אז בינתיים אנחנו ננסה לעשות כסף בהפעלת ימי הולדת לבנות בכיתה א'.

                                                                                       תודות למיכל.

משעמם נורא כשיש שביתוות.

כי בחופשים מתכננים לעשות דברים.

בשביתות אין לך מושג מה אתה עושה עם עצמך.

המףףףףףףףףףףף..

הלכתי לחרוש את הסרטים של s. king

את כל הסרטים שיש לי של אותו במאי. אז יום טוב=]