שימו לב! חודש חדש.

למי אכפת?

הכותרת לא באמת קשורה, אבל זה לא כאילו אכפת לכם.

היום, אני וחברתי הטובה, הלכנו להפתיע את חבריתינו הטובה לכבוד יום הולדתה.

תכננו את זה הרעיון במקור לפני היום הולדת שלה, אבל לא היינו פנויות שתינו בתאריך המקורי.

באסה. בכל מקרה, היא לא ראתה את זה בא,  אפשר לומר,

וכשנכנסנו לחדרה מצאנו אותה עם פיג'מה לבנה עם דובונים וורדרדים, תסרוקת מחרידה במיוחד,

ו...כן, בולסת להנאתה מן נוזל ירוק ומוזר.

נראה לכם...? היא סתם התמתחה לה על הספה ושיחקה בשיער. ושתתה קפה.

בכל-אופן.. כשהיא ראתה אותנו היא רק השמיעה קול מוזר, שקשה להגדיר, פיהקה, ושאלה אותנו את שאלת השאלות:

"...מה לעזאזלך אתן עושות כאן?"

"מפתיעות אותך...?"

"אה טוב."

השקענו אולי?????

בקיצור, לקחנו אותה לבאולינג [הספורט החביב עליה], לארוחת צהריים באיזה סניף שמנסה להתחרות בארומה,- ללא הצלחה,

 [...היא פשוט מכורה לארומה]. והיה גם מתוכנן בהמשך ללכת לבריכה [התחביב האהוב עליה], אבל וויתרנו.

היה כ"כ כיף. זה מסוג הפעמים, שאתה מסוגל להסתכל על החברים שאיתך,

ולהגיד לעצמך,

עד כמה מאושר אתה באותו רגע.

והיא היתה מאושרת. בהחלט.

וזה גורם לך אושר.

לראות שגרמת למישהו להרגיש מאושר.

שיט אני עוד פעם מתחילה חפירה.

טוב.

היה לי טוב כמו שהרבה זמן לא היה לי.

ולא כתבתי הרבה זמן, כי תבינו,

אני לא כותבת כשרע לי. מי צריך עוד בלוג קודר בישרא?

סתם בולשיט.

אבל אם להביא תקציר של הימים שעברו,

אז -הוא- משחק בי בלי הכרה,

חברים שלי שלא לוקחים אותי ברצינות ממשיכים לא לקחת אותי ברצינות,

אבל, היי! היום יצאתי עם חברות, ולמדתי משהו מאד חשוב. הן לוקחות אותי ברצינות יותר מכל אחד אחר.

חיחיחי..נכון שמגלגלים את הכדור הכבד הזה בבאולינג?

לקחתי כדור כבד -מידי-.

והתגלגלתי יחד איתו. ;]

...במסעדה שאכלנו בה צהריים, החלטנו להיות שמנים ולהגזים בקינוח.

 התלבטתי בין גלידה לבין מילקשייק.

"אני אקח גלידה."

"אני אקח מילקשייק."

ואז אמרתי: "אני אקח מילקשייק עם כדור גלידה."

שתיהן מסתכלות עליי במבט מוזר.

"מה?! אם כבר שמנים, אז שמנים עד הסוף!!"

...בסוף הזמנתי רק מילקשייק. אבל אכלתי את מה שנשאר מהגלידה=]

כן, אני יודעת שבאמת מעניין אותכם מה אכלתי לצהריים.

ושוב, אני,

שאומרת,

תהנו מעצמיכם.

=]