"עכשיו קצת קשה, אתה חושב לוותר, אתה הרי לא הטיפוס שנלחם בשיניים."
"אז אתה נגרר לאיזה פאב והיא יושבת על הבר וזה כבר ממש מאוחר, בערך ארבע וחצי, היא משחקת בשיער ואז רושמת את המספר ודווקא אז אתה נזכר בחיוך של האקסית. ולך תסביר לה עכשיו שאתה עדיין מאוהב באיזו אחת שרחוקה מכאן אלפי קילומטרים, שנתנה לך תחושה שאתה באמת מאושר אבל זו חרדת הנטישה שהתעקשה באמת הרי... כי לא עשית לה טוב ולא הצלחת לכתוב ובכלל היא,עזוב, עם עצמה מסובכת... אז באותה נקודה, כשהיא כבר ארזה מזוודה, אתה מרפה מידה ונותן לה ללכת. "
כבר חמישה ימים, מיום ראשון שאני הולך עם ההרגשה הזו, ביום ראשון כשהייתה לנו את השיחה הטובה, שיחת ההבנה אני קורא לה, שיחה שאחרי הרגשתי כאילו אבן ירדה לי מהלב...
הרגשתי כאילו המועקה שהייתה לי בלב, נשברה...
מצד אחד זו הרגשה של באסה... אתה מוותר על הבן אדם שאתה אוהב, אבל מצד שני, הצד של ההבנה, אני מבין שזה לא יכול להימשך ככה... שני הצדדים יהיו תקועים בלי אפשרות להקדם הלאה, דבר החיוני ל"ריפוי" שלנו.
השיחה זרמה סבבה, ישבנו, צחקנו, עישנו נרגילה, היה דווקא כיף!
אבל משהו היה חסר שם...
רגש.
זתומרת זה היה שם, יכול להיות חד צדדי, יכול להיות דו צדדי אבל חלש עם נטייה להיעלם... אני לא שופט כבר את זה.
האמת שאני מפחד פחד מוות ממה שיהיה הלאה, אני לא כזה תומך נלהב של עצמי, אני לא מאמין שיהיה בסדר...
"תמיד פחדתי להשתגע שהלב יקפא ויתרוקן"
כל כך המצב שחשבתי ואולי שיקרה....
"אבל עכשיו כמו שאני יושב... יש לי סיכוי להינצל אני חושב"
הלוואי, אני מרגיש לפעמים כ"כ בודד, מזמן לא הרגשתי ככה, גם כשלצידי כל החברים שלי.
אין כמו ההיא.
היה לי כיף איתך, היה לי הנאה איתך, היה לי אושר איתך.
וזה נגמר.
לטובה, ולרעה.
לא משנה איך ולמה וכמה ומי.
אני רק מאחל שיהיה לך את ה-כ-י ט-ו-ב ש-ב-ע-ו-ל-ם-!-!-!
כי עדיין כן אכפת לי ממך.
היית (ונשארת-לא יודע לכמה זמן) חלק חשוב מהחיים שלי.
לפעמים אני אומר לעצמי - הלוואי והייתי יכול להחזיר את הגלגל כמה חודשים אחורה.... #@#@$%#@ כוסעמק.
נכון שהמצב יהיה קצת שונה מעכשיו, קצת דיעוכות עם הטלפונים, עם השיחות.
אבל תראי שבסופו של דבר,
זה לשנינו.
אני לא מאמין שאני אומר את זה.
תחושה של הסכמה ואי הסכמה עם עצמי.
מצד אחד אני כן מסכים, נכון זה טוב לנו, זה יגרום לנו לשחרר, לתת לשני להתקדם הלאה... עוד כל הפאקינג חיים לפנינו.
מצד שני, זאת את... שהבנת, ואהבת, ודאגת, והיה לך אכפת ממני, והכל לגבי... הרגשה שאני אתגעגע אליה...
אבל אסור להיות אגואיסט, גם את פה.
עלי להתחשב בך גם.
את חופשיה.
תעשי מה שאת רוצה.
רק תזכרי - אני פה לכל מה שתרצי, בכל שעה שתרצי, ובכל מקום.
מה יהיה...
מקווה שבסדר.
שתהיה שנה טובה לכולם.
שהביג בוס למעלה ירגיש את הצום שלנו ויסלח לנו על חטאינו. (ויש הרבה כאלה...)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
