אני כבר אומרת מראש, לא ייצא לי לעדכן לעיתים תכופות בגלל העובדה המצערת שאין לי אינטרנט
מה שאומר לנצל את השניות היקרות שאמא שלי קמה מהחשב שלה ומועילה בטוב ליבה לתת לי אותו [כשהיא עומדת לידי עם סטופר כמובן.
מה האימהות שלכם לא עושות לכם את זה? פחח ווירדו'ס..]
ובכן, אני רק חייבת לציין את מי שזה באמת מעניין אותו, שב31 באוגוסט [יום לפני היום הראשון ללימודים למי שלא הבין]
זכיתי בכבוד להתייצב ביום המא"ה. [ראשי תיבות למיונים, משהו, והתאמות]
לא התלהבתי מרעיון ההתייצבות אחרי פעמיים שכבר התייצבתי בתל השומר אבל מה יכלתי לעשות? אז זרמתי עם זה [כמו בפעמיים הראשונות].
עשיתי הסכם עם אמא שאני אקום ב6 בבוקר כדי להיות בת"א ב8. למה כל כך מוקדם? מכמה סיבות פשוטות:
1. הפקקים של הבוקר מרעננה לת"א הרסניים
2. מן הסתם, עדיף להיות קצת יותר מוקדם מלאחר [רק ליתר ביטחון]
3. כדי שאני אהיה ערה ב7 צריך להתחיל להעיר אותי שעה קודם. עצוב אבל נכון.
אז זה מה שהיה. בעצם לא. התעוררתי סופית רק ב7 וחצי. באוטובוס בחיים לא הייתי מספיקה להגיע בזמן אז אבא החליט להיות נדיב ולהוריד אותי
במכללת ת"א בדרך לעבודה. מהשנייה שקמתי קיבלתי 3 דקות שלמות להתארגן. אז זה מה שעשיתי. שטפתי פנים צחצחתי שיניים
לא טרחתי להסתרק [נו באמת..ממתי אני מסתרקת?] והלכתי לארון לבחור בגדים. לפתע, שמעתי את הדלת נתרקת. נכנסתי לחרדה.
'הוא יצא כבר!' חשבתי בהיסטריה.
כשאני עוד לבושה בפיג'מה, לקחתי תיק קטן ולא מסודר ודחפתי לתוכו סווצ'רט [אני עדיין לא בטוחה למה עשיתי את זה]. לאחר מכן יצאתי וטסתי במורד המדרגות [אבא שלי ירד במעלית]. אחרי 4 קומות קצת מתישות הגעתי מתנשמת ומתנשפת לקומת הקרקע. שמעתי שוב את הצליל המזעזע של דלת הכניסה נטרקת ורצתי במהירות לחניה.
הוא כבר היה בתוך האוטו. הוא התניע ובא לצאת מהחניה וניצלתי את הזמן הזה כדי לפתוח את דלת המושב הקידמי. החלקתי פנימה מתנשפת ונוטפת זיעה.
נחגרתי והתרווחתי. הצלחתי! לפחות אני כבר לא עייפה
"It took you time" אבא שלי אמר לי בחיוך סימפטי. אבא שלי אוהב אותי(:
בדרך נס כלשהי הגעתי בזמן, עדיין אין לי מושג איך אבל אני לא מתלוננת חלילה. הגעתי למסכנה שכל החששות שלי מיום המא"ה היו סתם.
לא היה כזה נורא ואפילו היה מאוד מצחיק! יצאתי משם שוואת רצון [בעיקר כי זה כבר מאחוריי ואני לא אצטרך לחזור על היום הזה שוב]
הדבר היחידי שהעסיק אותי הייתה העובדה שאני לא הולכת להתגעגע לקום מוקדם בבוקר.
ולבסוף הבוקר של היום הראשון של בי"ס. הייתי כותבת ברצון אם היה לי כח לזה כרגע><
אז אני אעדכן בקשר לזה בפעם הבאה למי שירצה לקרוא(:
אה כן! גם רציתי להגיד:
שתהיה לכולנו שנה טובה ומתוקה! ב"ה שנהיה לראש ולא לזנב שנזכה לשמחות ורק לבשורות טובות אמן!D:
חג שמח!
להתרארות עד הפעם הבאה
אוהבת המון ותמיד, נעמי 3:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
