ההחלטה הטובה בחיי לא הייתה שלי בכלל. החליטו אותה בשבילי. היא החליטה אותה בשבילי.
היא החליטה להתגרש.
זה לא קל לי לומר שזו ההחלטה הטובה בחיי, בעיקר בגלל שכל כך רע לי עכשיו, אבל במבט אמיתי אין לי ברירה אלא להודות לה על זה. קשה לי אפילו לדמיין את החיים שהיו לנו עכשיו אם היינו ממשיכים ביחד. כמה הייתי אומלל. עכשיו אמנם לא טוב לי, אבל ברור לי שזה מצב זמני, ושבסוף אני אהיה חופשי להיות מי שאני (אחרי טיפול פסיכולוגי ארוך ומקיף שיעזור לי לברר מי זה בכלל "אני").
אבל בינתיים, למרות כל מה שהיא עשתה לי מאז, אני אומר תודה.
החלטה גרועה?
הכי קל להגיד "להתחתן איתה", אבל זה סתם לברוח מלבדוק את החיים שלי ברצינות.
אולי לבחור ללמוד הוראה?
אולי לקחת את המשרה בבית הספר ההוא שהיה ברור שלא תספיק לי?
אולי לבחור להלחם בה בבתי המשפט במקום לוותר?
אולי המשקל שלי (גם זו החלטה שלי איפה שהוא)?
מסתבר שעשיתי די הרבה החלטות גרועות.
יש כאן מבחר יפה, תבחרו לבד.