לא זוכר אם ספרתי או לא, אבל שברתי רגל לפני בערך חודש. סתם, בלי שום סיבה ממשית. היה מוצאי שבת, ישבתי בבית וראיתי "האוס" - הפרק עם הילדה שלא מרגישה כאב, והרגשתי לא כל כך טוב פתאום. הלכתי למקרר לקחת לי משהו לשתות. ואז הרגשתי סחרחורת ממש אלימה, וזהו. אני על הרצפה עם רגל שבורה, וחבלה חמורה בשניה. לא זוכר אפילו שנפלתי.
לפני כל התגובות: הלכתי לרופא, הוא אומר שזו נפילה פתאומית בסוכר, שאין לי סכרת, ושזה נגרם לפעמים בגלל לחץ דם (אני שמן, אוטומטית לחץ דם גבוה). אבל זה משונה לגמרי.
בקיצור, לא יאומן איזה שינוי זה. "אפשר לחשוב", יגידו אנשים, "מה כבר קורה? אתה לא מת!"
נכון, אבל תנו לי לתאר לכם כמה חוויות קטנות.
בכל יום ראשון בבוקר שוטפים את הרצפה במסדרון בכניסה למשרד שבו אני עובד. מכיוון ששברתי רגל, אני מסתובב עם קביים. מה קורה לקביים כשהם פוגשים רצפה חלקה ורטובה? נכון. לוקח לי רבע שעה ללכת 15 מטר על למשרד, שם למזלי יש שטיח מקיר לקיר.
שלא לדבר על ימים כמו היום, שיורד בהם גשם, וכל הרצפה בכל מקום חלקה יותר.
עוד דוגמא:
אני עם גבס כבר חודש. גבס מתמוסס במים, מה שאומר שאסור לי להטיב אותו. מה עושים במקלחת? יש לי עכשיו כיסא פלסטיק במקלחת, ושקית זבל ירוקה גדולה שאני מכניס לתוכה את הרגל וסוגר עם 3 גומיות. ואני חייב לשבת במקלחת, כי אי אפשר לעמוד הרבה זמן עם הגבס, ויש תמיד סכנה שתחליק ותיפול במקלחת.
בקיצור, תענוג.
יש עוד כל מיני שטויות, כמו להשיג טפסים מקופת חולים ("תגיע למרפאה לקחת אישור לצילום רנטגן" "אני לא יכול נשברה לי הרגל אולי?"), לדאוג לאוכל מהבית (כי לרדת למסעדות ליד המשרד ייקח לי חצי יום).
והכי גרוע: להתלבש.
בעיקר מכנסיים.
אני אשאיר את זה לדימיון שלכם.
באמת.
מה שחשוב לזכור הוא שאי אפשר לדעת מתי משהו כזה יקרה, וזה זורק אותך כל כך רחוק מהשגרה שלך שאין לך מושג איפה אתה בכלל.
אני צריך לסיים עכשיו, כי אני מרגיש את הטבע קורא לי, והשירותים בצד השני של הקומה.
חיים טובים.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
