אני מרגיש שאני מזניח את הבלוג לאחרונה, אבל יש לי נסיבות מקילות. אני עסוק בלהריץ את העסק שלי באג'ל, עושה ראיונות עבודה, מנקה לפסח, עוזר לאמא שלי לארוז לקראת המעבר שלה לאנגליה - בקיצור, הימים מלאים.
ובלילות?
בלילות אני חולם עליה.
כבר כמעט שבוע שיש לי דמות בראש. אני לא יודע מי זאת, אבל אני חולם עליה. לא נראה לי שפגשתי מישהי כזאת אף פעם, אבל היא מופיעה בחלום שלי.
קוראים לה טלי. היא גבוהה, צחקנית, מצחיקה, חכמה מאוד, עם שיער חום בהיר, קצר.
דתיה, אבל לא לוקחת ללב. אוהבת לקרוא, בעיקר מדע בדיוני.
והכי חשוב - בחלום שלי, היא אוהבת אותי.
מישהו מכיר אותה?
ניסיון המציאות מוכיח לי שוב ושוב ששוק העבודה הישראלי מתאים רק למי שנמצא בתוך המסגרת. מכיוון שאני גרוש, והסדרי הראיה שלי עם הילדים כוללים שני אחרי צהריים בשבוע, רב העבודות פוסלות אותי. מתייחסים אלי כמו אל סטודנט, אחד שלא יכול לעבוד משרה מלאה כי יש לו עיסוקים אחרים. אין טיפה התחשבות. ולמה שתהיה? אם על כל משרה קופצים עשרות אנשים, המעסיקים יכולים להרשות לעצמם להיות בררניים.
לא קל.
ואני תוהה - האם עכשיו, כשאמא שלי עוברת לאנגליה להיות עם אבא שלי, ואחי בצבא, ואני אשאר עם הדירה לבד רב הזמן, האם עכשיו זה הזמן להתחיל להכיר בחורות? עכשיו כשאני אשאל "אצלי או אצלך?" יש לי "אצלי". לא היה לי "אצלי" כבר המון זמן.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
