גרושים ושונים

כואב לי מאוד היום בגלל כל הסיפור של עסקת השבויים, אבל בכל זאת לא עידכנתי כבר כמעט שבועיים ויש כמה דברים שאנחנו חייבים לדבר עליהם:
1. נתחיל בברור מכל - עסקת השבויים. אני מקווה שלא יתנפלו עלי אנשים בגלל מה שאני הולך להגיד, אבל עשינו טעות גדולה בכך ששילמנו מחיר כזה תמורת גופות. אם נסתכל על זה רגע מהצד, הרי ברור שארגון טרור שחושב עכשיו על חטיפת חיילים יבין שאם הוא יכול לקבל את אותו המחיר על חיילים מתים או חיים - הרבה יותר קל לשמור על חייל מת. זה נשמע קר קצת, ובאמת שליבי יוצא אל משפחות החטופים, אבל לדעתי, את החטוף שלנו בעזה אין סיכוי שנראה שוב חי.

2. עבודה - אני שונא אנשים שחושבים שבגלל שאתה רוצה למכור להם משהו זה אומר שאתה יכול לתת אותו בחינם. "נו, אח שלי, תוריד לי 50$ לאדם ואני סוגר עכשיו שלושה זוגות. הרי זאת העמלה שלך לא? אז תוריד קצת!" הפך להיות משפט הג'ננה השבועי שלי. איך שאני שומע את זה, בא לי לזרוק את המסך של המחשב מהחלון ולעבור דרך הטלפון לבנאדם שאמר את זה ולשאול אותו אם הוא מוכן לעבוד בלי לקבל משכורת. וזה עוד אחרי שאני מציע לו דיל שלא בדיוק מגיע לו, כל לא הוא לקוח של XXXX, אלא בן דודו מצד הגיס של הסבא.
חוץ מזה הכל בסדר בעבודה, תודה ששאלתם.
3. ילדים - כמה נחת משני החמודים האלה! הבת שלי עוד לא בגן חובה וכבר מזהה כמעט את כל האותיות, והבן שלי רוצה ערוץ האוכל ושואל אותי אם אני מוכן להכין צלי צבי בדבש, צ'ילי וציפורן כמו שהכין השף הברזילאי ב"איירון שף". הוא אשכרה ישב והסביר לי איך מכינים את זה, תוך פרשנות על המנות האחרות שהכינו שני השפים באותה תוכנית ולמה המנה הזאת טובה יותר מהשנייה. בא לי לאכול את שניהם.

הממ, לא פוסט ארוך אבל משמעותי בכל זאת.
זה לא יום לשמוח, אז רק תהיו חזקים.