אז נתקעתי עם האוטו אתמול בדרך לילדים שלי. בדיעבד הסתבר שמשאבת המים של המנוע לא תקינה וכל נוזל הקירור התצבר בצינור אחד עד שהצינור התפוצץ וכל המים נשפכו החוצה. אז אני פותח מכסה מנוע, שם משולש אזהרה כדי להזהיר את הנוסעים מאחורי (אני על כביש מס' 1 לכיוון ירושלים, חוסם אחד משלושה נתיבים ומעצבן את כולם) ומנסה לראות אם לפחות אני יכול להזיז את האוטו לשוליים כדי לא להפריע. תוך כמה דקות עוצרת מאחורי ניידת משטרה, שני שוטרים יוצאים החוצה ואחד אומר לי "שלום, אפשר לעזור? הזמנו כבר ג'יפ שיגרור אותך לשוליים, הוא יגיע עוד מעט. בינתיים, אתה צריך טלפון כדי לקרוא לגרר?"
הייתי בהלם.
שוטרים נחמדים, בארץ?
הודיתי להם ואמרתי שכבר קראתי לגרר. הם לא עזבו אותי וחיכו איתי לג'יפ, שהגיע חמש דקות אח"כ.
חצי שעה אחרי שנתקעתי כבר הייתי בשוליים, במקום עם צל, והשוטרים שאלו אם אפשר לעזור בעוד משהו לפני שהם נוסעים.
הודיתי להם שוב והם נסעו.
משטרת ישראל RULEZ!!!!!
בערך חצי שעה אח"כ הגיע רכב החילוץ של חברת שירותי הדרך שלי. שני מכונים שבאו לבדוק אם באמת צריך גרר או שאפשר לתקן את הרכב. בדקו בדקו, ומצאו את הצינור עם החור הענק. ואז אחד מהם אומר לי ככה: "אנחנו יכולים להזמין גרר שיקח את האוטו למוסך, או שאנחנו ניסע להביא לך צינור חדש ונרכיב אותו ותיסע הביתה היום. זה יעלה לך 150 ש"ח מזומן, כדי שניסע לקנות את החלק."
אמרתי להם שבשביל זה יש לי ביטוח גרירה, ואני לא משלם שום דבר במזומן. מקסימום - שיתקשרו אלי מהחנות ואני אתן כרטיס אשראי בטלפון.
הם הסתודדו רגע ואז אמרו לי "אז תשמע - אנחנו רוצים לעזור לך. אנחנו ניסע להביא את החלק, אבל הוא לא יהיה מקורי. ואז תוכל לנסוע למוסך שלך לבד ולטפל בזה מתי שיהיה לך זמן. נעשה את זה בלי כסף. איך אני יוצא איתך?"
אהה, רמאי?
אבל הם נסעו להביא את החלק ואז הסתבר שהמשאבה מתה וצריך גרר בכל מקרה. לקחתי אוטובוס הביתה.
לא נורא, יצא לי לדבר עם אחות נחמדה מבלינסון, שהזכירה לי מאוד את אמא שלי בדעות שלה על השואה והמצב הפוליטי בארץ.
אה כן, התהייה הקיומית:
זה אינסטינקט ישראלי לנסות לדפוק את מי שכבר נמצא במצב דפוק וממש צריך עזרה?
זה ממש לא נחמד.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
