תקראו ותחייו את זה! |
| 7/2008
היום הבנתי!
היום הבנתי שעיבדתי את עצמי בחצי שנה האחרונה.
כל המהפך הזה של לחזור בתשובה נתן בי הרבה כח הרבה הבנה והכוונה. אבל לא ציפיתי שהוא יקח ממני את כל מי שאני.
אני אוהבת להיות דתיה אבל אני מעבדת את האופי שלי.אסור לי לדבר איך שאני רוצה ואני ניעשתי רגשנית מדי.
אני מתחילה להבין למה אני לא מוכפת בחברה כל כך הרבה זמן.
פעם היה לי כל כך פשוט לדבר ולזרום להכיר אנשים בכיף.להיות מי שאני ולא להתבייש שנפלטה לי איזו קללה.
לצחוק כשמישו אחר מקלל ולא להעיר לו שזה לא יפה כמו איזו מהוללת קדושה.
אוקיי אז לקלל זה לא טוב אבל נעשתי רגשנית בקשר לזה.זה לא טוב אבל זה לא אני להעיר על זה.
אני הולכת בחצאיות וחולצות ארוכות ואני אוהבת את זה כי זה עושה לי מראה של פרינססה אבל זה לא אני.כי הסטייל שלי הוא להחליף מדי יום סטייל.
הסטייל שלי היה ג'ינס עם גיזרה נמוכה צמוד לטוסיק שדחוסים בתוך מגפיים שטוחות מעור. גופיה עם מחשוף נחמד וז'קט ג'ינס או עור ...זה לפחות הזכרון האחרון שלי מהחורף באנגליה.וממש אהבתי את זה.
אני מתגעגעת לשטוטניקית שבי למטורפת למצחיקה שבי.לא המקפידנית שנהפכתי אליה...
כולם שאלו אותי בזמן האחרון לאן נעלמתי ועניתי להם שלא נעלמתי! שאני פה!
אבל הם צודקים ואני טועה כי אני כן נעלמתי.אני נעלמתי ואני פוחדת להופיע שוב כי אני רוצה להיות דתיה ובשביל זה צריך לעמוד בכמה קריטריונים.אני מתגעגעת אלי.מתגעגעת למי שהייתי.
חשבתי שעכשיו טוב לי עם עצמי אבל זה לא ככה .זאת רק הייתה אשליה זמנית שהכל בסדר שנתנה לי להרגיש שאני עושה את הדבר הנכון .שסוף סוף אני עושה משו שכולם עושים ומחשיבים לנכון ואז הבנתי שכל זה לא נכון.כל אחד עושה משו אחר!גם דתיים...כל אחד דתי בצורה כזאת או אחרת והדת בלבד לא תביא לי את האושר שלי.אני לא כתבתי שירים ולא ציירתי כבר המון זמן שזה סימן מאוד רע. לא נפגשתי ולא יצאתי עם חברות או חברים כבר עידנים.אני לא רקדתי לא חייכתי לא בכיתי לא כלום.רק הייתי דתיה.
"אז יאללה לכי תעשני סיגריה לכי למועדון לכי תשתכרי תסתממי אף אחד לא ידע!!"הקולות האלה שאני מתגעגעת ונרתעת מהם בו זמנית. "נו מה הסרט שלך?תזרמי קצת!!תשתחררי קצת!!מה נהיית קשה?"
לזרום?להשתחרר?אני לא קשה אני רק פוחדת.לא יודעת מה נכון מה לא נכון.אם אני אצטער על זה אם אני יעשה את זה ושעדיף כבר להשאר בבית ולעשות את המוטל עלי. "נו אז תצאי ..אפילו תכירי אנשים דתיים!!מה הבעיה?גם זה אפשר!"מה הבעיה??הבעיה היא שאני לא מוצאת את האנשים האלה!!וכשאני מוצאת קשה לי לדבר איתם!!!קשה לי למצוא מכנה משותף!!קשה לי להגיד אוי כן אני מכירה את סניף כרמל הדרכת שמה?כי בחיים לא הלכתי לבני עקיבא!!קשה לי להיות מי שאני באמת.לעקוב אחרי השיחה בראש שלי ולבדוק שאני לא אפלות מילה לא נכונה."מה אני יגיד לך אחותי את בסלט עמוק"
לע...מה את אומרת?אני מדברת עם עצמי!
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
