"שניה, לפני שנלך אני חייבת לצחצח שיניים. השוקולד שאכלתי הורג אותי"

בזמן צחצוח השיניים, היא משאירה את ברז המים פתוח, מצחצחת ומסתכלת על עצמה במראה.

הורדתי את ידית הברז למטה.

"אה, את מאלה שחוסכות במים?" גיחכה.

"אני מאלה שאכפת להן... ואת?"

"טוב, מה תקף אותך?"

"לא.. סתם. ככה אני מגיבה כשאני מזועזעת. מבינה?"

"טו-אוב"

לא, מותק. השוקולד לא יהרוג אותך. ההתייבשות תקדים אותו ותהרוג אותך קודם.

ביום אחר חברה אחרת צחצחה את השיניים ונהגה בדיוק כמו החברה מלמעלה.

שוב, פעלתי באותה צורה והורדתי את ידית הברז למטה.

"צודקת, צודקת..." אמרה במבט מצטער.

חייכתי.

מאז הבחנתי בכך שהיא משתדלת לחסוך במים.

ועכשיו, אם נחשוב על זה רגע ברצינות...

יש הרבה אנשים שכן אכפת להם ולא עושים שום דבר בנדון. 

פתאום מישהו מאיר להם את העיניים, כפי שאני הארתי את העיניים לחברה מהמקרה השני.

אז הפוסט הזה נכתב כדי להאיר לכם את העיניים.

לא באתי להטיף מוסר לאף אחד, למרות שזה מה שהייתי עושה שוב ושוב לאותה חברה מהמקרה הראשון.

אז מה בעצם ניתן לעשות?

קודם כל - לצאת מהאדישות.

אז לא כל העולם יחסוך, אבל ברגע שבן אדם שבד"כ מבזבז מים, יתחיל לחסוך, כבר יהיה שינוי ניכר.

*בהתפלגות שלמעלה, ניתן לראות כי מרבית המים מתבזבזים על הורדת המים בשירותים ועל האמבטיה.

אני אשמע דוחה... אבל אני אתוודה על כך בכל זאת.

כשאני נמצאת לבד בבית, אחרי שאני מתפנה בשירותים, אני לא מורידה את המים. זאת אומרת, רק אחרי מס' שימושים.

אבל כמובן - אני חוסכת מאנשים את עוגמת הנפש ועושה זאת רק כשאני נמצאת לבד בבית.

בזכות פעולה זו, אני חוסכת המון המון ליטרים של מים.

כמו כן - יש ללחוץ על הידית הגדולה של האסלה רק בעת הצורך.

*סגרו את הברז בזמן צחצוח השיניים, חפיפת השיער וכו'. ובקשה קטנה - אל תתנו לילדים קטנים להפוך את האמבטיה לבריכה. לא חבל על המים?

תודה ענקית לכל מי שיחליט לשנות את הרגליו. תודה מקרב לב.

גם אני משתתפ/ת בפרויקט מצב המים בבלוג rOyAAAL wOrld

למען האמת, לא חשבתי שאשתתף בפרוייקט, אבל כשרועי שאל אותי בחיוך אם אשתתף, כמובן שלא יכולתי לסרב.

מצד שני, חשוב לי לפקוח לאנשים את העיניים ולהאיר את תשומת ליבם. באמת חשוב שנהיה מודעים.

אני לא יודעת אם אני מתאימה להיות שותפה לפרוייקט הזה, אבל השתדלתי.

מאחורי הפרוייקט המבורך הזה, יש מטרה חשובה. ראשית - המודעות. שנית - המעשים.

אז כפי שבפרסומת נאמר: "אין לנו מים לבזבז".

נזכרתי עכשיו בתקופת בית הספר היסודי.

אני זוכרת שמחוץ לאולם הספורט, היה קולר גדול בעל ארבעה ברזים (אני יוצאת מנקודת הנחה שהוא לא קיים יותר).

התלמידים תמיד נהגו להשפריץ אחד על השני מים, או על סתם עוברי אורח. זה היה מנהג קבוע.

בחיי שזה הרגיז אותי. כבר אז, שאפשר לומר שעוד איכשהו היה לנו מים לבזבז (ולעולם לא אצדיק בזבוז מים. גם אם יהיה לנו בשפע).

חשבו על זה ועשו מעשה, כי אם לא נעשה מעשה, מה עשינו? 

את המשפט הנ"ל אימצתי מבנימין נתניהו. משפט חכם.

שבוע נפלא וחסכוני