בצער ויגון, עצב ותוגה אני מכריז על מותו של הבלוג.

הבלוג הזה נכתב כולו לאותה האחת (She's the One), מתוך אהבת אמת וייסורי נפש אינסופיים. חלפו עברו להם כבר תשעה חודשים והמון השתנה, ואולי בעצם כלום. אני אוהב אותך ילדה, אוהב נורא, וזה לא הולך להשתנות, אבל דמותך כבר מתפוגגת בין ידיי וזכרונך הולך לו ומתקבע, כמו חלב של נר שנשפך על השולחן ומתקשה.

המלל הרב שנשפך כאן על דפי הבלוג והתגובות, כמו מימי הירקון שנשטפים אל הים, חלף עבר לו לבלי שוב. כמו על גדות הירקון הוא מילא ליבותיהם של אוהבים, תועים וסתם סקרנים, שטיילו לאורכו ואולי קפצו רק לרגע לרענן את נפשם. היה עצוב לו לירקון, לו לבדו היה ולא היו מהלכות לאורכו כוסיות בלבוש מינימלי וגברברים תרנגוליים מרצרצים, אבל לא כך היה - וטוב שכך.

חטאתי, הבלוג איבד את תמימותו וחסיונו, עימו באה העת לדרוש את המחיר ולבטל אותו. צר לי. אמשיך לקרוא, אשתדל להמשיך ולהגיב, אשמח מאוד לשמור על קשר באימייל. היו שלום.