אמא טריה

המעלית אצלנו בבניין מקולקלת. 

אחרי אין ספור פעמים שהיא נתקעת, או נתקעת ואז אתה מוצא את עצמך

בין קומה שניה לשלישית, ואחרי שנפל לך הלב לתחתונים, היא מחליטה, שניה

אחר כך, להמשיך לקומה אליה רצית, נשרף לה המנוע.

באמת. הגיע הזמן שישרף לזקנה הזאת המנוע.. 

אויש, כמה רע זה נשמע..

עכשיו. איך פרה כמוני, אמורה לעלות ולרדת 4 קומות?  איך??

איך ספורטאית לשעבר עוצרת כל 4 מדרגות בהתנשפות של היפופוטם

שזקוק דחוף לאינהלציה? 

אבל יש סיכוי קטן אחד שמשהו חיובי בכל זאת יוצא מכל האירוע הזה.

פתאום שכנים נפגשים במדרגות ומעבירים דחקות עאלק בעלות משמעות.

כאילו שיש הבדל גדול בין השתיקות המעיקות שקיימות בתוך המעלית

בדרך למעלה או למטה, ובין העליה או הירידה, ואני חוזרת: המתישה ביותר,

במדרגות..        האם זו צביעות, נסיון לברר מי הפרצוף המוכר הזה שאני רואה

מדי פעם, או באמת רצון לדבר קצת עם שכניך הותיקים לבניין?

סתם תהיות של אחת, שכבר לא ישנה מי יודע מה בלילה, שלא לדבר על להגיע

למיטה וחצי שעה להסתובב כמו כלב שמחפש את התנוחה הכי נוחה שלו, ולהבין

שבעצם כבר אין כל כך תנוחות. אם ארדם ארדם (רק כדי למצוא את עצמי ערה

באמצע הלילה, כשהכבד הדחוס שלי משותק מכאב, ולעסות את עצמי כדי להתחיל

לנשום מחדש..) ואם לא ארדם, אז אשב לי פה ואבלבל לעצמי במוח.

לילה טוב.