אמא טריה

הרבה זמן לא כתבתי.  אני בעיקר נהנית לקרוא הרבה בלוגים אחרים. בעיקר

בלוגריות איכותיות.   אני מגלה שכל כך הרבה קורה לכולן ואני מאוד מזדהה

עם רוב הדברים.  אני כאילו קוראת על עצמי, רק במקומות אחרים.

ובכל זאת.  תקופה ארוכה חוויתי דכאון. כזה של השארות ארוכת טווח בבית.

הולכת לישון מאוחר מאוד בלילה. השעות האלו של לילה-לפנות בוקר הן השעות

שבהן יש שקט אמיתי. אני יכולה לקרוא, לראות סרט, או תוכנית מעניינת,

קוראת מיילים ובלוגים.  כך שיוצא שאני גם מתעוררת בשעות הצהריים כשאן

לידי שוכבת ומגרגרת לה גרגורי בוקר ומעירה אותי. לפעמים היא סתם מתחברת

לה מחדש לציצי שנשאר גלוי מהפעם האחרונה שהיא ינקה ונרדמה וגם אני.

זה רק מראה כמה אני כבר ממוטטת כשאני כבר הולכת לישון.

קשה להתחבר כך מחדש למציאות היומיומית.  אני אוכלת איתה ארוחת בוקר

כשרוב האנשים כבר בהפסקת צהריים.

אבל זו הבחירה שלי לתקופה הזאת. כשאני איתה בבית.  אני פרפר לילה.

תמיד שנאתי להתעורר בבוקר.  למזלי בן הזוג לוקח את יועד לגן ואיך שהוא

גם ממשיך לעבודתו, לפעמים בבית לפעמים בחוץ.

כשהוא בכל זאת בבית (עושה טלפונים, מיילים וכו'), הוא מיד מדליק את הקומקום

ברגע שהוא שומע את קינוחי הבוקר שלי... 

מתאפשרת לי הכתיבה עכשיו, כשאני יושבת במטבח, אן לידי בעגלה, יועד עומד

על כסא, מניח על פניה מגבת, היא מסירה בשתי ידיים קטנות את המגבת מהפנים

ויועד אומר לה:  ק ו ק ו!!    שניהם מתגלגלים מצחוק 

סוף סוף הוא יכול גם קצת להעסיק אותה כשאני צריכה לעשות דברים חשובים

באמת...  

גם רגשית, זוגית, עברתי תקופה לא קלה.  

עשיתי לא מעט טעויות.   אני מרגישה שאני עוברת תקופת ריכוך עם עצמי.

כלפי המשפחה, כלפיו, וכלפיי בעיקר.

אן כבר בת שמונה חודשים.  עדיין לא מתהפכת.  מחזיקה את הגוף קצת יותר

יציב כשהיא על הבטן, משחקת עם המשחקים והבובות הרכות והמנגנות שעל השמיכה לאורך יותר זמן. זוחלת טיפה אחורה, שזה שלב של לפני זחילה קדימה.

אבל אין התקדמות נוספת שמתאימה לגילה. בחודש הבא נעשה בדיקה של רופא

רק לבדוק שאין חולשה של שרירים.

האמת? ברור לי שהיא חזקה ושאין לה שום דבר פתולוגי.

הסכמתי לבוא לבדיקה, רק כי זה מוציא אותי קצת מהבית.

ומה אכפת לי שיבדקו אותה קצת אחרי שאחות טיפת החלב בודקת אותה

ומסמנת לה כרגיל, וי על צג המחשב שהיא כבר עושה את זה ואת זה ואת זה..

יופי.

מה שכן היא ואני משחקות בהבעות פנים, חיוכים וצחוקים. 

עוד כשהיתה ממש קטנה היא היתה משתעלת בכאילו. אני הייתי חוזרת אחריה

בשיעול קטן והיא אחריי. כך היא המציאה את משחק השיעולים שהשתדרג בינתיים

לשיעול ותוך כדי כך גם מצמוץ משועשע בעיניים.

יש עוד המון, קולות והבעות ומחוות שקצרה היריעה.  פשוט תינוקת מקסימה

וטעימה..   כן. פולקעס של תינוקת בגיל הזה זה גורמה.