יועד, רוצה לאכול? התשובה על זה כמעט תמיד היא לא.
אז אני עושה אחד משני דברים. או שאני מגישה לעצמי ואז הוא הוא קולט אותי אוכלת, בא ושואל אותי: מה את אוכלת? וזולל איתי את כל האוכל...
זה גיל קשה מאוד באוכל. קשה לתת לו ירקות נגיד. כמו להרבה ילדים.
אז אני פשוט חותכת ירקות מכל הבא ליד, אבל לא סלט. אלא חותכת פרוסות יחסית גדולות של ירקות ומניחה בתוך צלחת פלסטיק שלו שהוא אוהב.
אני שמה על השיש תוך כדי שאני עושה דברים אחרים. הוא ממילא תוך זמן קצר יביא כסא לעמוד לידי ולעשות דברים אחרים לידי, כמו שהוא אוהב, וכך
הוא ישאל אם הוא יכול לאכול את הירקות, או שפשוט יושיט יד ויזלול ירקות
כאילו אין מחר.. . משהו שלמדתי לא מזמן. לא לשאול. זה ילד שעד שהוא לא גווע ברעב הוא לא יבוא ויגיד כלום. אבל הוא צריך קודם לראות. הוא אוכל קודם עם העיניים. כמו רובנו. רק שלו צריך להזכיר שהוא צריך מזון לפעמים.
אנושקה. כשהיא עליי ורוצה לינוק, היא מסתכלת עליי ועושה: הממ הממ הממ..
אחר כך היא מנקרת לי על החזה, מסתכלת עליי ושוב עושה: הממ הממ..
אחח, אני אוהבת שהיא מתחננת קצת.. זה משעשע אותי ביותר.
בעיקר לראות כמה היא מתפתחת ולומדת לבקש. והכל עם ג'סטות, חיוכים
מיוחדים, מרימה את הראש כך שהצוואר נחשף קצת וכאילו חושפת שיניים,
משהו קופי ומצחיק. מתוקה להפליא.
כשהיא כבר יונקת, היא שורטת, צובטת, תופסת צמיג או שניים בבטן, לפעמים מתופפת עם היד השניה. לפעמים מתרוממת בדיוק כשחלב יוצא, קולטת טיפה של חלב נוזלת, עוקבת אחריה במבט, ומנסה לתפוס את הטיפה, לפעמים צובטת את הפטמה בשתי אצבעות. איך, איך הם יודעים להיות כאלה סקסיים התינוקות האלה?
שבוע וחודש נפלא לכולם!